גיל שי / צילום: עומר הכהן
אישי: בן 54, נשוי + 3, גר ברמת חן
מקצועי: שותף-מנהל בקרן מירון קפיטל
ילדות ומשפחה: נולדתי להורים מסורתיים בשכונה החרדית סנהדריה בירושלים. די מהר עברנו לגבעה הצרפתית, אחרי ששרפו להוריי דגלים ביום העצמאות. היינו משפחה ממעמד הביניים. אבי היה טכנאי אלקטרוניקה במעבדת הכימיה של האוניברסיטה העברית, ואמי הייתה עקרת בית. כשהייתי בכיתה ד' עברנו לשנתיים לארה"ב. אבא חשב שיהיה שם טוב יותר כלכלית, אבל נאבק לשרוד במכירת מקלטי רדיו בדוכנים. גרנו בשכונות הלא טובות בברוקלין, גנבו ממני כסף באיומי סכין וקראו לי "יהודי מלוכלך" בבית הספר הציבורי. אחרי שנתיים חזרנו לגבעה הצרפתית ומשם לגבעת זאב, בגיל 13.
● עם מאות עובדים וכבר בגיל 37: הקידום המטאורי של מנכ"ל חברת התשלומים
● העסקה עם שטראוס הסתיימה בקנס. הרכישה החדשה תשנה בעיניו את פני השוק: "זה מתבקש"
לימודים או חברים: הייתי תלמיד מצטיין וחנון אימים. אהבתי מאוד מתמטיקה ומחשבים, ובהיבט החברתי לא היו לי הצלחות. את המחשב גיליתי בגיל 14 וכתבתי קוד לגרסה ממוחשבת של משחק האסטרטגיה ריסק הפופולרי.
עתודה: התגייסתי לעתודה, לתואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב בעברית. חשבתי שאהיה פרופסור, אבל למרות שסיימתי בהצטיינות, במסדרונות גיליתי שאני לא מספיק חכם. אנשים שלמדו איתי דיברו על דברים שלא הצלחתי להבין. אז גם הייתה לי חברה ראשונה, בגיל 21.
צבא: לאחר מכן התגייסתי לחיל האוויר. שלוש הייתי מתכנת ואחר כך ראש צוות מתכנתים. לא נהניתי . אז עברתי לביטחון מערכות מידע, ושם כבר היה מאוד מעניין. בין השאר הקמנו מערכת חלופית למערכת שליטה בגישה למידע שלא עבדה מספיק טוב. המפקדים לא אישרו לנו, אבל החלטנו לעבוד על זה בשעות נוספות ובסופי שבוע.
תחילת הקריירה: בגיל 27 השתחררתי והצטרפתי כמנהל צוות פיתוח ל־XACCT טכנולוג'יס, שמדדה נתוני שימוש ומכרה אותם לחברות בילינג. משם עברתי ל־Savantis Systems, שהתמקדה בעולמות הדאטה בייס. הייתי ראש צוות פיתוח שנה וחצי, עד שהחברה נסגרה. התחנה הבאה הייתה חברת Go Networks, שפיתחה פתרונות אלחוטיים ניידים לתקשורת בפס רחב. טעיתי כשהסכמתי לחזור להיות מתכנת פשוט, אחרי חצי שנה הודעתי שאני עוזב.
אמדוקס: הצטרפתי לאמדוקס כמנהל פרויקטים טכניים, עבודה עם הרבה טיסות. ניהלתי כ־30 מפתחים ובהמשך הייתי מעורב בבדיקות נאותות ובמיזוג עם ApproxiMATCH, חברה לפתרונות חיפוש. ניהלתי אנשי מכירות ושיווק וגיליתי את העולם העסקי.
אקזיט ראשון: ב־2006 עופר גדיש, שהיה המנהל שלי בפיתוח באמדוקס, הציע לי להקים סטארט־אפ יחד. חשבנו על רעיונות ויצרנו קשרים, עד שב־2008 חברנו לאופיר ארליך וליאוניד פיינברג והקמנו את Acceloweb. החברה פיתחה טכנולוגיה להאצת אתרי אינטרנט, הייתי מנהל תפעול ועשיתי קצת מכירות. גייסנו רק 720 אלף דולר, אבל נמכרנו בעשרות מיליוני דולרים ב־2011 ל־Limelight Networks האמריקאית.
אקזיט שני: שנה וחצי אחרי הרכישה ארבעתנו פרשנו יחד והקמנו את CloudEndure, שפיתחה טכנולוגיה להעתקה מיידית של שרתים לענן. כיהנתי שם כסמנכ"ל הכנסות ונהניתי מהמגע הישיר עם הלקוחות ומסגירת העסקאות. גייסנו רק כ-18 מיליון דולר והיינו כמעט רווחיים, ואז החברה נרכשה בידי (Amazon Web Services) AWSב־300 מיליון דולר. בתקופה זו גם עברתי עם משפחתי לשנתיים בבוסטון, כי לאשתי, קרדיולוגית ילדים, הייתה הזדמנות להתמחות.
התרבות באמזון: לאחר המכירה חזרתי לישראל, אבל המשכתי לעבוד ב-AWS. הקמתי צוות שסייע ללקוחות להעביר שרתים לענן. גיליתי חברה מעולה, אבל עם תרבות ספרטנית. אנשים שאוהבים לעבוד קשה ולהצטיין - לא רוצים תנאים. לא התחברתי לזה.
אנג'ל: ב־2021, במקביל לעבודה באמזון, התחלתי לפעול כאנג'ל, והיום אני מושקע ביותר מ-40 חברות. זו גם התקופה שבה הוצאתי רישיון טיס אזרחי, התחלתי לעשות יוגה וחידשתי את עולם החברים שלי שהוזנח.
מירון קפיטל: עזבתי את אמזון ב־2023 ורציתי להקים חברת אימפקט, אבל הבנתי שיהיה קשה לעשות זאת בחברה ישראלית, והחלטתי לעבור לצד של המשקיעים. קשה לי לא לשבת בכיסא הנהג, אבל המהפכה המשפטית והמלחמה גרמו לי להבין שזה הזמן לעזור ליזמים, לא להקים עוד חברה ולעשות 200 מיליון דולר. היום אני מתמקד בסטארט־אפים ישראליים בתחומי האקלים והבריאות. שתי הקרנות הראשונות של מירון קפיטל גייסו 100 מיליון דולר והשקיעו ב־30 חברות, המוערכות בשווי מצטבר של יותר מ־8 מיליארד דולר. הקרן השלישית, שאליה הצטרפתי כשותף־מנהל, גייסה 70 מיליון דולר.
הפציעה של הבן: הבן שלי נפצע בעזה. הוא שריונר והיה פיצוץ בטנק שלו, כנראה רימון. ליוויתי מקרוב את השיקום שלו. הוא חזר לצבא, חזר לעזה, חזר ללבנון ואפילו נשלח לסוריה. חשבתי שאני חסין, אבל מתברר שלא הייתי מספיק מוכן.