גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההשוואות המטרידות בין טירוף הבינה המלאכותית לבין בועת הדוט־קום

אנליסטים שוריים מתכחשים לאפשרות שמתפתחת כיום בועת AI בדומה לבועת הדוט־קום בשנות ה־90 ● הדמיון אכן קיים, ובדיוק כמו אז - משקיעים מקווים כי הטכנולוגיה החדשה תספק צמיחה ורווחים גבוהים מהרגיל ● ובכל זאת, יש גם כמה הבדלים מהותיים

משקיע מודאג בבורסת ניו־יורק, האם הבועה בדרך? / צילום: Shutterstock
משקיע מודאג בבורסת ניו־יורק, האם הבועה בדרך? / צילום: Shutterstock

זו קארמה? אולי צירוף מקרים? כך או כך, אחרי 25 שנה, רוח הרפאים של בועת הדוט־קום רודפת אותנו.

מניית סיסקו סיסטמס (Cisco Systems), אלופת עידן הדוט־קום, שהפכה בשיא של מרץ 2000 לחברה בעלת השווי הגבוה בעולם, חזרה השבוע להסחר באותה רמה - לראשונה מאותה תקופה. זהו סיפור אזהרה על עד כמה מחירי מניות יכולים להתרחק מהמציאות.

האנליסטים לא רואים בועת AI, אבל מסמנים מנצחות ומפסידות בשוק
החברה שבנתה ל-OpenAI את חוות השרתים בארה"ב בדרך לישראל

האנליסיטים השוריים משקיעים זמן רב בהכחשת "בועה בסגנון שנות ה־90" - שמתנפחת מחדש סביב ענף הבינה המלאכותית. אבל כדאי לעבור ולסקור מה דומה ומה שונה בין אז להיום.

כמה שוות המניות?

יש דרכים רבות להעריך מניות, וכמעט כולן מציגות את המניות בארה"ב כיקרות ביותר מאז בועת הדוט־קום. מכפיל הרווח העתידי (forward P/E), מכפיל מחיר לתזרים מזומנים, חישוב "מודל הפד" של התגמול העודף שמציעות מניות לעומת אג״ח, ומכפיל CAPE (המכפיל המותאם מחזורית) - כולם "זועקים" שהמניות יקרות.

מה משותף לכל אלה? התנהגות המשקיעים - בדיוק כמו בשנים 1999-2000, הם מהמרים שטכנולוגיה חדשה תספק צמיחה הרבה יותר מהירה מהרגיל ברווחים. אם זה אכן יקרה, זה אכן מצדיק שווי גבוה יותר.

כפי שחברות הדוט־קום תומחרו על בסיס התקווה שהאינטרנט יביא עימו עידן חדש של רווחים ממודלים עסקיים שעוד לא הוכחו, כך גם עם AI. בינה מלאכותית גנרטיבית הביאה צ’אט בוטים ויצירת תמונות שנראות כמעט כמו קסם - אבל כרגע הבינה המלאכותית מתומחרת הרבה מתחת לעלות ההפקה שלה - מה שמוביל להפסדים גדולים. יש רק הבדל אחד: רבות מחברות הדוט־קום של אז לא הציגו הכנסות, בעוד שחברות ה־AI לפחות מוכרות משהו.

השקעה כספית כבדה

האינטרנט נבנה על גבי רשת עולמית של כבלי סיבים אופטיים שהונחו בידי חברות טלקום, מה שהוביל להוצאות תאגידיות כבדות שמומנו באמצעות חוב. מודלי השפה הגדולים שמאחורי AI מתקדם, נבנים על גבי חוות שרתים ענקיות (data centers), מה שמוביל להשקעות תאגידיות כבדות - שממומנות יותר ויותר באמצעות חוב, וכן מהמזומנים של חברות הטכנולוגיה הגדולות מעסקיהן המסורתיים.

המספרים בשנת 2000 היו עצומים: מעל 100 מיליארד דולר "נשרפו" על רשתות תקשורת חדשות בסוף שנות ה־90. כמות רבה של סיבים אופטיים הונחו, עד כדי כך שחלק גדול מהם הושבתו לעשור - עד שתנועת האינטרנט גדלה במידה שהצדיקה את הפעלתם.

המרוץ לבניית מרכזי דאטה הפך קיצוני אף יותר, עם דיבורים על השקעות בסדרי גודל של טריליונים מצד מפתחי AI מובילים. ההוצאה כל כך גדולה, שכלכלנים אומרים שהיא מהווה נתח משמעותי מצמיחת התוצר (GDP).

ככלל, חברות שמספקות את הכלים למי שרודף אחרי בהלת הזהב בשני התקופות הצליחו בצורה יוצאת דופן. בשנת 2000 זו הייתה סיסקו, יצרנית הנתבים (routers) שנדרשו כדי לחבר את האינטרנט; וחברות הטלקום, כשהסקטור העלה את הרווחים בכרבע בשנה האחרונה של הבועה. היום זו אנבידיה (Nvidia) ויצרניות שבבים אחרות, שמספקות את כוח העיבוד למרכזי הדאטה וקוצרות רווחים.

הצמיחה של אנבידיה טובה מזו שהייתה לסיסקו, אבל שתיהן יוצאות דופן: ב־1999 ההכנסות של סיסקו צמחו ביותר מ־40%, וב־2000 ביותר מ־50%. אנבידיה, בשתי התקופות של 12 החודשים האחרונים, הצליחה להגיע לצמיחה של יותר מ־150%, ואז, ב־12 החודשים עד אוקטובר הגיע לצמיחה של 60%. צמיחה כזו מרגשת באופן טבעי את המשקיעים.

שוק עם מילת קסם

ב־1999 יותר מניות במדד S&P 500 ירדו מאשר עלו. עד כה השנה, 183 מניות, או 37% - נמצאות בירידה. אולם, כל דבר שקשור ל־AI כמו: יצרניות שבבים, יצרניות חשמל, יצרני ציוד לבניית מרכזי דאטה - עולה, כאשר חלק גדול משאר השוק יורד. ב־1999, אם היית "מניית אינטרנט" - פרחת. ואם לא, אף אחד לא התעניין. בערך אותו דבר קורה היום עם AI.

גם כאן יחידים שולטים במסחר במניות ושוב מהמרים בגדול על חברות קטנות ומפסידות. גם בבועת 2000 וגם בבועת 2021 (SPACs, קלינטק, קריפטו וקנאביס) - מניות קטנות מפסידות עקפו בשווי מניות קטנות רווחיות, שפחות ריגשו את המשקיעים.

זה בא לידי ביטוי במדד ראסל 2000 (Russell 2000) של חברות קטנות שעלה על מדד S&P 600 (שדורש מחברות להציג רווחיות כדי להיכלל), ב־10 נקודות אחוז ב־12 החודשים עד אמצע אוקטובר הנוכחי, לפני שהמגמה התהפכה. מדד ראסל לחברות קטנות עלה על מדד S&P 600 בפער כה גדול רק שלוש פעמים בעבר: 1999-2000, 2020-2021, והראלי מהשפל שאחרי בועת הדוט־קום ב־2002.

בום מסחר שכזה הקפיץ את מניית רובינהוד (Robinhood Markets) ב־220% השנה, בדיוק כפי שבום המסחר של הדוט־קום הקפיץ את אי־טרייד (E-Trade Financial, היום חלק ממורגן סטנלי) ב־261% בשנת 1999.

כולם מדברים על בועה

יש מי שאומרים שאם כולם מדברים על בועה, זה הסימן שאין בועה. ובכל זאת, ויכוחים על "האם זו בועה" השתוללו כבר ב־1999, גם בזמן שהיא המשיכה להתנפח. אותו הדבר קורה עכשיו. אבל יש הבדל גדול אחד בין התקופה הנוכחית לבין 1999-2000 והוא עוצמת העליות. כן, אנבידיה עלתה המון (באמת, המון). אבל עלייה של 54% השנה עד לשיא באוקטובר, ו־30% ב־2025 כולל הירידה מאז, מחווירה לעומת הזינוקים של 1999. לעומת זאת, סיסקו יותר מהכפילה את עצמה בארבעה חודשים מאמצע אוקטובר 1999, בעוד שאפל עלתה ב־150% באותה שנה ואינטל קפצה 75% בתוך פחות משלושה חודשים בתחילת 2000.

אפילו המניות הגדולות הטובות ביותר השנה כמו: Western Digital, Seagate ו-Micron Technology "רק" שילשו או ריבעו את עצמן עד לשיאים השבוע, לפני שנפלו חזק. ב־1999, קוואלקום (Qualcomm) זינקה ב-2,620% - רק ב־2020 היא חזרה לרמה שממנה התרסקה אחר כך.

בסופו של דבר, השאלה האם זו בועה תלויה בשאלה אם היא תתפוצץ. אם יתברר שבינה מלאכותית לא יכולה לספק גם את הבטחות הפרודוקטיביות וגם רווחים שמנים ליוצריה, ההקבלה תהיה לתקופה הכואבת שאחרי הדוט־קום.

עוד כתבות

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח