מערכת משגרי רקטות ארטילריות מסוג PULS של אלביט / צילום: אלביט מערכות
אלביט פרסמה ביום שלישי הודעה לבורסה, כי מערכת הארטילריה הרקטית PULS נבחרה על ידי הכוחות המזוינים היווניים. עם זאת, לגלובס נודע כי אצל היריבה העסקית העיקרית בנושא, לוקהיד מרטין, לא אמרו נואש - ומקווים כי עדיין יצליחו לזכות בחוזה הגדול מאתונה.
בהודעה של אלביט צוין כי הפרלמנט היווני והמועצה הממשלתית לביטחון לאומי (KYSEA) אישרו את התקציב לרכישת המערכות לצבא יוון, שלפי דיווחים עומד על כ־812 מיליון דולר (691 מיליון אירו) עבור 36 מערכות PULS. "הענקת החוזה הצפויה מותנית, בין השאר, בהשלמת מו"מ מסחרי עם משרד ההגנה היווני", צוין בהודעת אלביט, אף שההחלטה של KYSEA התקבלה כבר כשבוע לפני כן. עצם ההודעה המקדימה אינה חסרת תקדים, כי צעד דומה נקטו באלביט גם בהקמת בית הספר לטיסה ביוון ב־2021 תמורת 1.65 מיליארד דולר.
● דיווח: איחוד האמירויות היא הלקוחה המסתורית החדשה של אלביט
● העסקה נסגרה: אלביט עקפה את טורקיה, ותספק נשק לפרו
למראית עין, זהו הליך טכני בין משרד הביטחון הישראלי ומקביליו היווניים במסגרת עסקת G2G (ממשלה מול ממשלה), אבל בשטח זה ממש לא כך. ההיסטוריה מלמדת כי בשלב הסופי, התרחשו עסקאות ביטחוניות יווניות אסטרטגיות שלא הבשילו, בהן רכישה פוטנציאלית של טנקי צ'אלנג'ר בריטיים ב־2003, שהוחלפה בטנקי ליאופרד גרמניים.
ממש בימים האחרונים התווסף צעד אמריקאי רשמי, שעלול לשבש את התוכניות היווניות: ארה"ב החליטה שלא לאשר למדינות אירופה להשתמש ברקטות ובטילים אמריקאיים במשגרי EuroPuls של אלביט, שהחברה יצרה עם KNDS, בגין טענה לחשש מפני "דליפות טכנולוגיות". לפי דיווח באתר "דיפנס אקספרס", ארה"ב סירבה לשאיפת גרמניה להפעיל את החימושים שלה מתוצרת לוקהיד מרטין במערכות שאינן אמריקאיות.
היוונים שואלים שאלות
זהו צעד משמעותי, משום שאחת התכונות המשמעותיות ביותר של PULS היא תאימות לשיגור רקטות וטילים שונים מתוצרת חברות ומדינות שונות. ברמה הפורמלית, האמריקאים עשויים לחשוש כי שימוש באמצעים מתוצרתם במערכות זרות, שבהן מעורבת גם ישראל, עשויים לחשוף את עקרונות ההפעלה של טילים מודרניים מבוקשים כדוגמת ATACMS. ואולם, זהו צעד ממשלתי אמריקאי שמעורר תהיות האם אכן מדובר בחשש מהותי מפני ריגול עסקי, או בכלל בניסיון להגביל עסקאות ביטחוניות אסטרטגיות עם לקוחות רבים.
ממידע שהגיע לידי גלובס עולה, כי הצעד האמריקאי עורר שאלות בקרב בכירים ביטחוניים יווניים, ומבחינת וושינגטון הצעד הוא רוחבי. משמעות הדבר עבור היוונים היא שאם הם ימשיכו במהלך רכישת ה־PULS, יהיו רקטות רבות ברשותם שייצאו מכלל שימוש. כיום יוון מפעילה מערכות MLRS מדגם M270A0, וההצעה של לוקהיד מרטין לשדרוג המערך הרקטי שלהם זולה מזו שעומדת על הפרק מול אלביט.
הענקית האמריקאית מציעה למשרד ההגנה היווני, תמורת 500-600 מיליון דולר, לקחת 15 מערכות MLRS קיימות, לשדרג אותן מדגם A0 ל־A2, ולספק 15 מערכות HIMARS חדשות. HIMARS (High Mobility Artillery Rocket System) היא מערכת נישאת על משאית 6X6 שנועדה לשיגורים מדויקים של רקטות לטווח עד 300 ק"מ. קרי, טווח מקסימלי דומה לזה של PULS.
על כן, השאלה בדבר החתימה הסופית של העסקה לא נובעת רק מהיכולות של שתי המערכות, שהרי בטווח הן שוות. בעוד שממילא ההצעה של אלביט יקרה יותר משל לוקהיד מרטין, בהשפעת ההכללה בה של רקטות לטווחים שונים, קיימת גם תהייה האם במשרד ההגנה באתונה יהיו שלמים עם מהלך שיביא לסיטואציה שבה לא יוכלו להשתמש ברקטות רבות קיימות.
סוגיה שעשויה להועיל לאלביט בדרך לחתימה על העסקה, שתכלול לפי שר ההגנה היווני ניקוס דנדיאס 25% ייצור מקומי, לכל הפחות, היא השאיפה היוונית להתקדם עם משרד הביטחון הישראלי לעסקת ענק רחבה במיוחד. אלו מקווים ליצור באמצעות מערכות הגנה אווירית ישראליות מערך רב־שכבתי מתקדם חדש מול איום הטילים והרקטות הטורקי.
עסקת הענק לרכישת שלוש מערכות הגנה אווירית תמורת כ־3 מיליארד אירו, סכום דומה למכירת חץ 3 לגרמניה, צפויה לכלול את ספיידר של רפאל, שתחליף את OSA-AK ואת טור M-1 הרוסיות, את ברק MX של התעשייה האווירית שתחליף את ההוק, ואת קלע דוד של רפאל, שתחליף את S-300 הרוסיות.
"לא תהיה השפעה רבה"
העסקה הנרחבת נובעת מכך שאתונה לא השקיעה במשך שנים רבות בטכנולוגיות הצבאיות שלה, ועתה היוונים מצאו עצמם בפיגור בכלל, ומול האיום המרכזי הטורקי בפרט. הסכום הגבוה של כ־3.5 מיליארד דולר מיועד לכיסוי בשלב הראשוני רק של מרחבי תראקיה ומזרח הים האגאי, ובהמשך צפויות להתבצע עסקאות נוספות.
מאלביט מערכות נמסר, כי "מדובר במידע משמעותי, אשר קיבל ביטוי חלקי גם בתקשורת. החברה ראתה לנכון לדווח לציבור בשקיפות, בהתאם למדיניותה ולאחר קבלת האישורים הנדרשים, כפי שנהגה גם בעבר במקרים דומים. בדיווח הובהר כי טרם התקבלה ההזמנה".
לגבי הגבלת שימוש בחימושים מתוצרת אמריקאית במערכות לא אמריקאיות, נמסר מאלביט, כי "החברה מעריכה שלא תהיה לכך השפעה מהותית שלילית".