משרד הביטחון מודיע היום (ד') כי הבונדסטאג הגרמני אישר את הרחבת העסקה למכירת מערכת "חץ 3" הישראלית לגרמניה, בהיקף של כ-3.1 מיליארד דולר נוספים. וזאת, כפי שנחשף בגלובס. עסקת החץ, שעליה חתמו משרדי הביטחון של ישראל וגרמניה, צפויה להסתכם בלמעלה מ-6.7 מיליארד דולר (למעלה מ-20 מיליארד שקל) ולהיות הגבוהה ביותר בתולדות מדינת ישראל.
● היציע החשאי והתודה הגרמנית: מאחורי הקלעים של טקס מסירת החץ
● חץ 3 הפכה למבצעית בגרמניה, ובשוק מדברים על גל ההזמנות שבדרך
מערכת "חץ 3" פותחה במשותף על ידי מנהלת "חומה" במפא"ת שבמשרד הביטחון, הסוכנות האמריקנית להגנה מטילים (MDA) והתעשייה האווירית שהינה הקבלן הראשי לפיתוח וייצור המערכת.
במסגרת הרחבת העסקה, סיכמו משרד הביטחון הישראלי ומשרד ההגנה הגרמני על הגדלה משמעותית של קצב ייצור מיירטי ומשגרי "חץ 3", שיסופקו לגרמניה וישפרו משמעותית את יכולת ההגנה האווירית שלה.
היקף העסקה מוערך בכ-3.1 מיליארד דולר נוספים והיא צפויה להשלים את עסקת המכירה, שחתמו ישראל וגרמניה לפני כשנתיים בהיקף של כ-3.6 מיליארד דולר. שתי העסקאות יחד נאמדות בכ-6.7 מיליארד דולר (מעל 20 מיליארד שקלים), העסקה הביטחונית הישראלית הגדולה אי פעם.
כחלק מאסטרטגיית משרד הביטחון, שמובילים שר הביטחון, ישראל כ"ץ ומנכ"ל המשרד, אלוף (מיל') אמיר ברעם, הגדלת הייצוא הביטחוני ובתוכה עסקת החץ, תאפשר להגדיל משמעותית את בניין הכח וההתעצמות של צה"ל ואת חיזוק הכלכלה והתעשייה הביטחונית הישראלית.
הוכיחה יכולות מבצעיות מרשימות
החתימה על הרחבת העסקה צפויה להתקיים מחר (ה') בגרמניה, בראשות ראש מנהלת חומה במפא"ת שבמשרד הביטחון, משה פתאל וראש המשרד הפדרלי לרכש ציוד ביטחוני, טכנולוגיות מידע ותמיכה תפעולית בצבא גרמניה, Annette Lehnigk-Emden ובהשתתפות נציגי משרד הביטחון הישראלי, משרד ההגנה הגרמני והתעשייה האווירית.
מערכת "חץ 3", שהוכיחה יכולות מבצעיות מרשימות במהלך המלחמה עם עשרות רבות של יירוטים מוצלחים, מפותחת ומיוצרת במשותף על ידי מנהלת "חומה" במפא"ת, הסוכנות האמריקנית להגנה מטילים (MDA) והתעשייה האווירית שהינה הקבלן הראשי לפיתוח מערכת ההגנה האווירית "חץ".
כבר בחודש נובמבר נחשף בגלובס, כי בברלין שוקדים על שתי עסקאות המשך אסטרטגיות של מערכות התעשייה האווירית: רכישת מיירטי חץ 3 נוספים, והכרעה בנושא הארכת הסכם המל"טים מדגם הרון TP.
בימים שבהם התעשיות הביטחוניות הישראליות שוברות שיאים - כפי שהשתקף בעסקת הענק האחרונה של אלביט בסך 2.3 מיליארד דולר ובדוחות הרבעוניים המרשימים שלה - עדיין נותרת מכירת חץ 3 לגרמניה מ־2023, בסך 3.5 מיליארד דולר, העסקה הביטחונית הגדולה ביותר בהיסטוריה הישראלית. עם זאת, בצל האיום הרוסי, הגרמנים חוששים שלא יהיה בידיהם מאגר מספיק של מיירטים. מיירט חץ 3, שנחשב ליקר ביותר במערך ההגנה האווירית הרב־שכבתי של ישראל, מוערך בכ־2 מיליון דולר ליחידה.
רכישת־המשך של מיירטים לאחר עסקה אסטרטגית חסרת תקדים אינה דבר זר עבור התעשייה האווירית: באפריל 2017, הודו סגרה עסקת שיא דאז בסך 1.6 מיליארד דולר לרכישת מערכת ברק 8 (גרסת MRSAM). כעבור כחודש בלבד, בניו דלהי החליטו לרכוש מיירטים מהווריאנט הימי של ברק 8 תמורת 630 מיליון דולר נוספים.
מתכוננים למלחמה
בניגוד לרכישות אחרות של מערכות הגנה אווירית מישראל - כמו המשא ומתן של יוון לרכישת קלע דוד, ברק MX וספיידר - האסטרטגיה הגרמנית בעסקת חץ 3 היא הגנה אווירית אזורית, שמתרחבת מעבר לגבולות המדינה בלבד. סוגיה זו נחשבת לחשובה במיוחד בימים אלה, כשמלחמת רוסיה־אוקראינה מתקרבת לשנתה הרביעית וסימני הסלמה באירופה נראים בולטים יותר מאשר סימני רגיעה.
בחודש שעבר ציין רמטכ"ל צבא פולין, וייסלאב קוקולה, כי רוסיה מתכוננת למלחמה מול פולין: "(רוסיה) החלה בשלב של הכנה למלחמה", טען הרמטכ"ל בראיון לפולסקי רדיו, התחנה הציבורית של פולין. "הם בונים סביבנו תנאים שיכולים להוביל לתוקפנות פוטנציאלית בשטח הפולני". הדברים נאמרו שעה קלה לאחר שראש ממשלת פולין דונלד טוסק הגדיר פיצוץ של מסילת הרכבת בין ורשה לבין לובלין בתור "פעולת חבלה חסרת תקדים".
עתידו של "הברון האדום"
עסקה נוספת שבה דנה גרמניה מול ישראל נוגעת למל"טים. בינואר 2019, החלה לפעול בבסיס תל נוף טייסת "הברון האדום", שתפקידה להכשיר מפעילי מל"טים גרמנים להטסת הרון TP מתוצרת התעשייה האווירית. העסקה, בסך כ־900 מיליון אירו (כ־1.04 מיליארד דולר לפי שער חליפין של אותה תקופה), כללה החכרה של שבעה מל"טים לתקופה של תשע שנים - חמישה מהם לייעודים מבצעיים ושניים לאימונים והכשרות. נוסף על כך, הגרמנים שילמו 170 מיליון אירו על השימוש בשדה התעופה ובמרחב האווירי.
השנה השביעית של ההסכם עומדת להסתיים, והגרמנים נדרשים להכריע על הצעד הבא. בכיר ביטחוני ציין לגלובס כי קשה לדמיין מצב שבו משרד ההגנה בברלין יחליט להתנתק מהרון TP. מדובר במוצר מוכח, במיוחד לאור ניסיונו במלחמת חרבות ברזל, והגרמנים כבר השקיעו רבות בהבאת מפעילים ובהכשרתם. על כן, הכיוון המסתמן הוא חכירת המשך או רכישת המל"טים.
עלות העסקה המסתמנת משתקפת מדיווח בבלומברג מספטמבר האחרון, לפיו הגרמנים מתכננים לרכוש שלושה מל"טי הרון תמורת מיליארד אירו (כ־1.2 מיליארד דולר). עסקה זו טרם נסגרה ותדרוש, בדומה לעסקאות אחרות, את אישור הבונדסטאג, אך הצפי הוא שבברלין יבחרו בעסקה אחת גדולה או ברצף עסקאות, שמשמעותה הישירה היא שתוכנית "הברון האדום" לא תיסגר, אלא לכל היותר תעבור שינוי.
הפסקת האש שמחזיקה בינתיים מאפשרת לממשלת גרמניה סביבה נוחה יותר לסגירת עסקאות ביטחוניות עם ישראל, בהשוואה לספטמבר האחרון. זאת באה לידי ביטוי בהחלטת הממשלה להסיר את אמברגו הנשק החלקי שהטיל הקנצלר פרידריך מרץ ב־8 באוגוסט - צעד חשוב הן במכירות והן ברכישות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
