גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החלה הספירה לאחור לשער של 3 שקלים: מתי הנגיד ייאלץ להתערב?

בשנה האחרונה רשם השקל התחזקות משמעותית את מול הדולר, והוא נסחר בשיא של קרוב ל־4 שנים ● בעבר התערב בנק ישראל ישירות רק בתקופות חירום כמו קורונה ומלחמה ● כלכלנים בכירים מסמנים את הרף שבו כנראה שהגישה תשתנה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: לע''מ
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: לע''מ

השקל נמצא קרוב מאוד לרמות שיא של 4 שנים אל מול הדולר, ששערו היציג עומד על 3.22. מדובר בייסוף של יותר מ־10% בשנה האחרונה, המהווה גורם ממתן לאינפלציה ומשקף את חוזקו של המשק הישראלי. מנגד, הוא גם פוגע ברווחיות היצוא.

בהפניקס בית השקעות מסבירים כי התחזקות השקל נבעה מכמה גורמים עיקריים: עלייה חדה בהשקעות זרות בשוק ההון המקומי, ירידה בפרמיית הסיכון הגאו-פוליטית של ישראל (בפרט בעקבות המלחמה מול איראן והכרזת הפסקת האש בעזה), זינוק במדדי הבורסה הישראלית וצמיחה חדה בתוצר ברבעון השלישי. במקביל, הדולר נחלש גלובלית, בין היתר עקב מלחמות הסחר שיזם ממשל טראמפ.

רוב המומחים מעריכים שהשקל יוסיף להתחזק. לפי סיטי הוא צריך ליפול ב־20%
בבורסה לא ראו מעולם נהירה כזו של משקיעים זרים. זו רק ההתחלה?

הסבר נוסף גלום במדד נאסד"ק שטיפס מתחילת השנה במעל 20%. הגופים המוסדיים מקצים חלק גדול מההשקעות לחו"ל אך החשיפה למט"ח מוגבלת - כשהמדד עולה המוסדיים נאלצים למכור דולרים כדי לאזן את החשיפה.

עם זאת, תמונת הראי היא הפגיעה ברווחיות היצוא ובהמשך ביצוא עצמו, באופן שעשוי להביא את היצואנים לדרוש את התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח. בעשור האחרון הבנק עשה זאת פעמים ספורות בלבד: כך למשל, ב-2020 התערב הבנק והזרים דולרים באמצעות עסקאות החלף (SWAP) לגופים הפיננסים שסבלו ממחנק. פחות משנה לאחר מכן, כשהשקל רשם ייסוף חד ונגע בשער של 3.11, רכש הבנק דולרים כדי לבלום את הייסוף.

בפרוץ המלחמה, באוקטובר 2023, השיק הבנק תוכנית למכירת דולרים בהיקף של עד 30 מיליארד דולר, שבפועל פחות משליש ממנה מומש. הפעם האחרונה הייתה במהלך "עם כלביא", אז מכר הבנק סכום נמוך יחסית של 300 מיליון דולר כדי למנוע פיחות חד בשקל.

יותר מדרך אחת להתערב

ארגז הכלים של בנק ישראל להשפיע במישרין או בעקיפין על שוק המט"ח רחב יותר מאשר קנייה ומכירת דולרים. דרך נוספת היא מתווה אגרסיבי יותר של הפחתות ריבית, שכן הן מפחיתות את האטרקטיביות של השקעה בנכסים שקליים.

תון חשוב לעניין זה פורסם השבוע, כשמדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% והאינפלציה השנתית התייצבה בנובמבר על 2.4%, עמוק בתוך טווח היעד של בנק ישראל (1%-3%). למרות השיפור במדד, כלכלנים מעריכים כי נתון האינפלציה לא יעמוד במרכז החלטת הוועדה המוניטרית בינואר הקרוב. הוועדה, שהורידה את הריבית ב-0.25% בסוף נובמבר, עשתה זאת בהורדה ניצית ומסויגת.

בין הסיבות נמנים: הציפייה לעלייה באינפלציה במדד הבא; שוק העבודה ההדוק, המתבטא בשיא במספר המשרות הפנויות ובאבטלה נמוכה ברמה היסטורית; וכן תקציב המדינה הכולל גרעון גבוה של 3.9%, אשר מטיל ספק באפשרות לצמצם את יחס החוב-תוצר של הממשלה.

מתי הבנק צריך להתערב?

בסקירת המאקרו של בנק הפועלים ציינו השבוע כי "סקר המגמות בעסקים מצביע על כך שההתחזקות החדה בשקל לא מעיבה באופן ניכר על היצוא המקומי לפחות לעת עתה". כך מסבירים שם שבענף התעשייה ההתחזקות של השקל אכן הובילה לשחיקת הרווחיות של החברות "אך לא באופן דרמטי בפרספקטיבה היסטורית".

בבנק ציינו לחיוב כי בענף התעשייה מגבלת מחסור ההזמנות נותרה נמוכה בחודשים האחרונים, וזאת על אף התחזקות השקל והחשש מחרמות. כלומר, ליצואנים יש מלאי הזמנות והם אינם מדווחים על מגבלה בתחום זה.

בסקירת המאקרו של בית ההשקעות מיטב, נשמעים פחות אופטימיים. שם מסבירים שלעומת הציפייה להזמנות ליצוא בתעשייה, היצוא כרגע נמצא בקיפאון. במיטב הוסיפו כי בתחום ההייטק נרשמה בחודשים האחרונים גם כן הקלה בחומרת המגבלה של קושי בהזמנות. אולם, "האיום על יצוא מהתחזקות השקל מתחיל להיות מורגש בעסקים. ועלתה חומרת המגבלה של שחיקת הרווחיות בענפים מייצאים". במיטב צופים שאם המגמה הזו תימשך, הלחץ על בנק ישראל יגבר, והוא יצטרך להחליט האם לזרז את הורדות הריבית או לחזור לרכישת דולרים.

שני הגופים הפיננסים המוזכרים מתבססים על אותם נתונים: סקר מגמות בעסקים של הלמ"ס, שבו הנשאלים מדרגים מגבלות שונות כמו מחסור בהזמנות ושחיקת רווחיות.

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, מסביר שאין סתירה בנתונים. "יכול להיות שליצואן יש עדיין הרבה הזמנות, וכרגע הבעיה שלו היא שהרווחיות נשחקת. הוא מקבל כסף, ובכל פעם הכסף הזה שווה פחות בשקלים. אבל כשהוא רוצה לגשת למכרזים חדשים, הוא יתקשה לזכות בהם כי יהיה פחות תחרותי אם לא יצליח להתייעל ולהסתגל לשער החליפין. לכן, כל המדינות מוטרדות מזה ומנסות להחליש את המטבע כשהוא מאוד חזק כדי לשמור על היצוא".

מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים אומר ש"אם בוחנים את הנתונים בענפי השירותים כולל ענף ההייטק, אנחנו רואים ירידה יחסית חדה במגבלת המחסור בהזמנות בחודשים האחרונים. זו עדות נוספת לכך שההייטק בישראל חוזר לשגשג. אנחנו רואים גם שחיקה ברווחיות שהולכת ממש יד ביד עם ההתחזקות של השקל, אבל השחיקה הזו איננה דרמטית לפי סקר המגמות בעסקים שמפרסמת הלמ"ס.

"לכן בשורה התחתונה, התחזקות השקל מעיבה על היצואנים אבל הם מצליחים להסתדר, ובוודאי כשמדברים על שירותי ההייטק. אנחנו גם רואים עלייה מחודשת ביצוא הסחורות והשירותים בחודשים האחרונים. לעומת זאת, השקל הוא מבין הגורמים העיקריים היום שממתנים את האינפלציה בישראל, ומאפשרים לה לחזור ליעד. יש לכך הרבה השלכות חיוביות גם על הצריכה הפרטית".

לשפריר יש תשובה לשאלה מתי בנק ישראל צפוי להתערב "אם נגיע למצב של 3 שקל לדולר, בנק ישראל יצטרך לחשוב על התערבות וייתכן שהוא יוריד את הריבית קצת יותר במהירות מהתכנון כי אז הרווחיות של היצואנים תשחק אף יותר. החלטה של בנק ישראל אם להתערב תהיה תלויה בסביבת האינפלציה שתהיה. בעת הנוכחית, אנחנו לא שם. זה נכון לא רק להייטק, אלא גם לליבת היצוא בתחומי התעשייה".

המשוואה הלא כתובה

זבז'ינסקי מוסיף כי ניתוח השינוי בשער המטבע בעשר השנים האחרונות אל מול ריבית הבנק המרכזי הממוצעת מעיד על קשר ישיר: ככל שהמטבע חזק יותר, הריבית הייתה נמוכה יותר. הדבר מוכיח שבנקים מרכזיים היו מוטרדים משחיקת רווחיות היצוא, והיום, בסביבת מלחמות סחר, זהו שיקול משמעותי.

"מכיוון שהאינפלציה יורדת וצפויה להגיע בעוד חודש-חודשיים לקצב של 2%, המשך התחזקות השקל צפוי לגרום לבנק ישראל להתייחס לשער החליפין יותר ברצינות", אומר זבז'ינסקי.

זבז'ינסקי אינו פוסל התערבות בשוק המט"ח אם המגמה תימשך בחצי השנה הקרובה: "אני לא פוסל שאנחנו נראה התערבות בשוק המט"ח, וכאן מתעוררת שאלה מעניינת לגבי היחס של הממשל האמריקאי להתערבות בשוק המט"ח, כי הוא מאוד רגיש לדברים האלה.

"מתי הבנק יתערב? זו שאלת מיליון הדולר, או הרבה יותר מכך. אבל ככל שתשמע יותר חברות מתלוננת אז הלחץ על הבנק יגבר. אם השקל יגיע ל-3.1, נשמע אותם חזק יותר".

עוד כתבות

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

וול סטריט נצבעה אדום; נטפליקס ובלוק מזנקות

מדד נאסד"ק בדרך לרשום את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קופצת לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● מגמה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס מזנקת לאחר דוחות טובים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר