גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אושרו בטרומית: צמצום סמכויות נשיא העליון וביטול נבחרת הדירקטורים

הכנסת אישרה בקריאה טרומית שורת הצעות חוק שהקואליציה קידמה ● בין ההצעות: העברת סמכות שיבוץ ההרכבים בבג"ץ מידי נשיא העליון לתוכנת מחשב וקיום בחינות לשופטים במשפט עברי ● בחזית החברות הממשלתיות: מינוי דירקטורים שאינם עומדים בתנאי הסף וכן צמצום האיסור על זיקה פוליטית בקרב בכירי החברות

ועדת הכנסת (ארכיון) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ועדת הכנסת (ארכיון) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מליאת הכנסת אישרה היום (ד') בקריאה טרומית מספר הצעות חוק שקידמה הקואליציה. אישור הצעות החוק התאפשר באמצעות תמיכתן של המפלגות החרדיות, אשר אומנם פרשו רשמית מהקואליציה עקב העיכוב בהעברת החוק לפטור מגיוס, אך הסכימו לתמוך בהצעות החוק.

שני פסקי דין סותרים והשאלה בדרך לעליון: מי יממן תביעות ייצוגיות?
ביטול פיטורי היועמ"שית: "פסק הדין של בג"ץ היה צפוי ומתבקש"

בין ההצעות שעברו היום מצויה הצעת החוק של יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, ושל קבוצת חברי כנסת מסיעתו, הציונות הדתית, המבקשת לצמצם את סמכויותיו של נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית.

לפי הצעת החוק, הרכבי השופטים בבית המשפט העליון - ובדגש על בג"ץ - לא ייקבעו עוד על־ידי נשיא העליון אלא על־ידי תוכנת מחשב. "לעתים קביעת הרכב בית המשפט עשויה לקבוע את תוצאת הדיון עוד בטרם החל", נכתב בהצעת החוק.

עוד כתב רוטמן: "נוכח העובדה שבשנים האחרונות עוסק בית המשפט במידה ניכרת בנושאים המצויים במחלוקת בציבור הישראלי, ראוי שדווקא בעניינים מסוג זה ייקבע הרכב השופטים בצורה רנדומלית, כך שלא ניתן יהיה לקבוע מראש את תוצאת הדיון".

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, התנגדה להצעת החוק כאשר זו עלתה לדיון בוועדת השרים לחקיקה. לפי היועמ"שית, רוב ההרכבים ממילא כבר משובצים כיום באמצעות מחשב, ונשיא העליון מתערב במקרים בודדים מדי שנה בהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית מיוחדת וכדי להבטיח חלוקה שוויונית של העומס בקרב השופטים. עוד ציינה בהרב-מיארה כי רבים מנשיאי בתי המשפט העליון בעולם מחזיקים בסמכות דומה.

הנהלת בתי המשפט התנגדה אף היא להצעה. לפי חוות־הדעת של יועמ"ש הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, הצעת החוק פוגעת במעמדו של בית המשפט העליון ונשיאו ובאמון הציבור במערכת המשפט. לדבריו, העברת השיבוצים לידי מחשב עלולה לפגוע בקצב שמיעת התיקים ולהגדיל את העומס על השופטים.

ההצעה של רוטמן אף מצמצמת את סמכויותיו של הנשיא עמית לאשר דיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון. כך, במקום שנשיא העליון יוכל לנתב בקשה שהוגשה לדיון נוסף לאחד משופטי בית המשפט, תעבור הסמכות להכריע בבקשה לכלל שופטי העליון.

השופטים יוכלו, לפי ההצעה, להחליט בדעת רוב על קיום דיון נוסף. במקרה כזה יתקיים הדיון בפני הרכב של כל השופטים בבית המשפט העליון. הנהלת בתי המשפט התנגדה גם לסעיף זה, בטענה כי הוא צפוי להגדיל את העומס על השופטים.

המשנה ליועמ"שית: "ההצעות פוגעות בציבור"

עוד אישרה הכנסת את הצעת חוק של ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) לביטול "נבחרת הדירקטורים" בחברות הממשלתיות, וזאת בהתאם ליוזמת השר דוד אמסלם. לפי ההצעה, הממשלה תהיה רשאית למנות לחברה ממשלתית דירקטור שאינו עומד בתנאי סף, ובהם השכלה אקדמית וניסיון ניהולי של חמש שנים לפחות, ובלבד שהמועמד אוחז ב"בקיאות חברתית".

לפי בוארון, די בכך שמדובר ב"נציג מקרב ציבור הלקוחות של חברה ממשלתית", והצעת החוק מסמיכה את אמסלם לקבוע מהם תנאי הכשירות לכך.

בנוסף, לפי ההצעה, יו"ר הוועדה למינוי דירקטורים ובכירים בחברות הממשלתיות לא יתמנה עוד על־ידי היועמ"שית בהרב־מיארה, שאותה מבקשת כידוע הממשלה להדיח, אלא על־ידי שרי האוצר והמשפטים. נציג הציבור בוועדה ימונה מתוך רשימת מועמדיו של אמסלם. עוד יצומצם משמעותית האיסור על זיקה פוליטית מצד דירקטור, כך שיותרו זיקה פוליטית לאמסלם וזיקה אישית או עסקית לאחד משרי הממשלה.

לצד זאת, ההצעה מבקשת להבטיח ייצוג הולם למינוי דירקטורים מהפריפריה, שהם דור ראשון להשכלה גבוהה במשפחתם. תוקם גם ועדה אקדמית לגיבוש תוכנית הכשרה לדירקטורים. רכיבים אלה בהצעה מבוססים על המלצותיה של ועדה בראשות פרופ' אסף מידני.

המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, הביע התנגדות להצעת החוק ולרפורמה של אמסלם בנושא החברות הממשלתיות. לפי חוות־הדעת ששלח ד"ר לימון לשר המשפטים יריב לוין, "ההצעות פוגעות בציבור. הן הופכות את החברות הממשלתיות למאגר של משרות לשם מינוי מקורבים. ההצעות פוגעות במקצועיות הניהול של החברות ויפגעו בתפיסת אמינותן ומקצועיותן בסביבה העסקית התחרותית בארץ ובחו"ל. קידום החוקים ישפיע באופן ישיר על התוצאות העסקיות של החברות, על כלכלת ישראל ועל איכות השירותים החיוניים הניתנים לאזרחים דרך החברות הממשלתיות".

עוד הדגיש לימון כי ההצעות מבטלות את "נבחרת הדירקטורים", אשר אליה נבחרו המועמדים לכהונת דירקטור בחברות הממשלתיות באמצעות הליך תחרותי ומקצועי.

לגבי צמצום האיסור על זיקה פוליטית, ציין לימון כי הדבר יוביל "להרחבת הפתח למינויים של מקורבים לשר הממונה ולחברי הממשלה לתפקידי דירקטורים ומנכ"לים בחברות ממשלתיות".

החוק שיאפשר מינוי פעילים פוליטיים בחברות הממשלתיות

הצעת חוק נוספת שאושרה בקריאה הטרומית היא זו של ח"כ נסים ואטורי (ליכוד), המאפשרת לשרי הממשלה למנות מועמדים עם זיקה פוליטית לתפקידים בכירים בחברות הממשלתיות. לפי ההצעה, ניתן יהיה למנות מועמד שהציע שר לתפקיד דירקטור, יו"ר דירקטוריון או מנכ"ל בחברה ממשלתית למרות היותו בעל זיקה פוליטית לאותו שר. זאת בניגוד לחוק הקיים, המסמיך את הוועדה למינוי בכירים לפסול מינוי אם למועמד יש זיקה פוליטית, אישית או עסקית לשר.

היועמ"שית התנגדה גם להצעת חוק זו. בחוות-דעת שחיבר המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, נכתב כי "הצעת החוק פוגעת באופן קשה בטוהר המידות במינויים לחברות ממשלתיות, כמו גם במינויים לתאגידים ציבוריים שונים, שכן יש בה להסיר ערובה מרכזית וחיונית לכך שמינויו של מועמד בעל זיקה פוליטית ייעשה משיקולים ענייניים, בשל כישוריו - ולא בשל קשריו".

לימון הוסיף: "הצעת החוק מצטרפת לשורה של צעדים המקודמים בימים אלה, שמשמעותם היא פוליטיזציה של השירות הציבורי ופגיעה במקצועיות השירות לציבור".

עוד הוא הזהיר כי הצעת החוק צפויה "להסיג לאחור" את המינויים בחברות הממשלתיות, לאפשר מינוי מועמדים שאינם הראויים והמתאימים ביותר, ולפגוע קשות במינהל התקין ובאינטרס הציבורי. לדבריו, "בכך כרוכה פגיעה משמעותית בחברות עצמן, וכנגזרת מכך - בציבור כולו".

"הגשמת הזהות היהודית"

עוד אישרה המליאה את הצעת החוק של ח"כ גלית דיסטל־אטבריאן (הליכוד) ל"הגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי". לפי ההצעה, כל מועמד לשיפוט או לקידום כשופט יצטרך לעבור בחינה במשפט עברי שתגובש על־ידי שר המשפטים בשיתוף הרבנות הראשית.

עוד מתירה ההצעה לקיים אירועים בהפרדה במרחב הציבורי, אוסרת על "הפרעה להנחת תפילין או תפילה במרחב הציבורי", ומחייבת להתקין מזוזה בכל מוסד ציבורי.

דיסטל־אטבריאן מציעה כי ניתן יהיה להדיח מתפקידם בעלי תפקידים שלא יצייתו לחוק. החוק יחול גם על אזרחים יחידים, ואם אלה יפריעו לתפילות בהפרדה או להנחת תפילין, ניתן יהיה להעמידם לדין פלילי ולהשית עליהם עונש של בין שנה לשלוש שנות מאסר. שר המשפטים יוכל להורות בעצמו על העמדה לדין בניגוד לעמדת הפרקליטות ולהסיט ממנה תקציבים לטובת יישום החוק.

גם "חוק יאיר גולן" אושר

הכנסת אישרה בקריאה הטרומית גם את הצעות החוק שהגישו חברי הכנסת אריאל קלנר ואושר שקלים מהליכוד, ולפיהן ראש הממשלה, שר הביטחון או השר לביטחון לאומי יוכלו להוריד בדרגה ולשלול פנסיה או הטבות אחרות מקציני צה"ל בהווה ובעבר בדרגת סגן אלוף ומעלה וממקביליהם במוסד, בשב"כ, במשטרה ובגופי ביטחון נוספים בגין התבטאויות פוליטיות שלהם.

לפי ההצעות, שזכו לכינוי "חוק יאיר גולן", הסנקציות יחולו על "בכיר שהמריד, קרא או עודד לסרבנות לגיוס, לאי־גיוס, להפסקת התנדבות, להפסקת תמיכה של מדינה במדינת ישראל, להטלת סנקציות מצד מדינה על מדינת ישראל או להטלת סנקציות מצד מדינה על אזרחים ישראלים או על יחידות צבאיות או ביטחוניות, וכן מקצין בכיר שהוציא את דיבת זרועות הביטחון של מדינת ישראל או משרתי זרועות הביטחון של מדינת ישראל לרעה בארץ או בעולם בגין עבודתם מכוח הוראות הממשלה".

לפי דברי ההסבר, "על רקע הוויכוח הפוליטי במדינת ישראל, השתרשה תופעה של חציית קווים מצד קומץ בכירים לשעבר במערכת הביטחון המנצלים את מעמדם, את דרגתם ואת תפקידם כמנוף לחץ על הממשלה תוך פגיעה קשה בביטחון ישראל".

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: לע''מ

החלה הספירה לאחור לשער של 3 שקלים: מתי הנגיד ייאלץ להתערב?

בשנה האחרונה רשם השקל התחזקות משמעותית את מול הדולר, והוא נסחר בשיא של קרוב ל־4 שנים ● בעבר התערב בנק ישראל ישירות רק בתקופות חירום כמו קורונה ומלחמה ● כלכלנים בכירים מסמנים את הרף שבו כנראה שהגישה תשתנה

השדות הסולאריים של חברת דוראל / צילום: תמר מצפי

מכרז החשמל האמריקאי ננעל על מקסימום והקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות

הביקוש הגדול לחשמל בארה"ב מואץ בעיקר בשל בנייה מהירה של חוות שרתים ● היצרניות הישראליות הפועלות בארה"ב, כמו OPC שזכתה היום בחלקים ממכרז של רשת אספקה מרכזית, נהנות מהמצב בשוק באופן מובהק

סטיב ויטקוף, השליח המיוחד של ארה''ב למזרח התיכון. דוחא (מאי) / צילום: ap, Alex Brandon

פסגת מיאמי: וויטקוף והמתווכות ידונו על ההסכם בעזה

ארה"ב והמתווכות סבורות: ישראל וחמאס גוררות רגליים ● עדויות שורדי השבי בשב"כ חושפות: כך פועל חמאס מבפנים ● בממשלה דנים באפשרות להקמת טריבונל צבאי ייעודי להעמדת מחבלי הנוח'בה לדין ● המאבק פנימי שמאיים על עתיד חיזבאללה ● בנט: "פרצו לי לטלגרם, צ'אטים ומספרים אמיתיים הופצו" ● חשש במערכת הביטחון: יש בידי הפורצים שמות ומספרים של בכירים ביטחוניים ● עדכונים שוטפים

הסנטימנט בשווקים מתקרב לרמה של ''שוריות קיצונית'' / צילום: Shutterstock

מנהלי הקרנות אופטימיים, אבל נתון דרמטי אחד מסמן שהשווקים עומדים לרדת

סקר מנהלי הקרנות הגלובלי של בנק אוף אמריקה מצביע על אופטימיות שלא נראתה בשווקים מזה כארבע וחצי שנים ● רמת המזומנים בקרב מנהלי הקרנות ירדה לשפל של כל הזמנים, מאז שהחלה עריכת הסקר ב-1999 ● לפי הבנק, כאשר רמת המזומנים הייתה סביב רמה זו, שווקי המניות בעולם ירדו ב-2% בארבעת השבועות העוקבים

עגבניות / צילום: עינת לברון

בדיקה שגרתית בנמל אשדוד גילתה: הפיקוח על העגבניות מאזרבייג'ן מזויף

משלוחי עגבניות שהוצגו כמגיעים מאזרבייג'ן לוו בתעודות מזויפות, ולעיתים אף הפנו לאתר אינטרנט מתחזה ● משרד החקלאות והיחידה המרכזית לאכיפה וחקירות בודקים ניסיון שיטתי לעקוף את מנגנוני הפיקוח על יבוא תוצרת חקלאית

חיסכון בגמל / צילום: Shutterstock

התקרה בגמל להשקעה מתעדכנת: כמה ניתן יהיה להפקיד בשנה הבאה?

בקופות הגמל להשקעה ניתן כיום להפקיד סכום של עד 81.7 אלף שקל בשנה וליהנות מהטבת מס משמעותית ● החל מ-1 בינואר התקרה מתעדכנת בהתאם לאינפלציה

עבודות על המטרו בשכונת כפר גנים בפתח תקווה / צילום: דרור מרמור

פרויקט הענק עובר לשלב הביצוע: הונחה אבן הפינה להקמת המטרו בגוש דן

בטקס רשמי שנערך הבוקר, הפרויקט שאמור לשנות את מפת התחבורה במרכז הארץ עובר משלב התכנון לשלב ביצועי ראשון ● רשת המטרו צפויה לכלול 3 קווים שיחברו בין 24 רשויות לאורך 300 ק"מ של מנהרות ● עם זאת, המטרו עדיין ניצב בפני שורה ארוכה של אתגרים - תכנוניים, ניהוליים ותפעוליים

רו''ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה בסלייס ואסף גולדברג, מנכ''ל סלייס לשעבר / איור: גיל ג'יבלי

תביעת ענק חושפת את השיטה בפרשת ההונאה בסלייס

תביעה בסכום של כמיליארד שקל שהגיש המנהל המורשה בסלייס נגד בעל השליטה ונושאי המשרה לשעבר, חושפת את שיטת העבודה בחברת הגמל הקורסת - מחסכונות שעברו לקרנות עלומות ועד מנהלים שלא עשו דבר ● בעל השליטה: "הטענות יתבררו כלא נכונות"

הפגנת בעלי העסקים הקטנים / צילום: פרטי

"הקרחון מתקרב, וסמוטריץ' לא רואה אותו": מחאת הקמעונאים על העלאת הפטור ממע"מ

בעלי העסקים שיצאו להפגין מבקשים לבטל את הרפורמה של שר האוצר בטענה כי זו תפגע דרמטית בעסקים שלהם ● הרפורמה, שצפויה להיכנס לתוקף בשבוע הבא, תעלה את תקרת הפטור ממע"מ על יבוא משלוחים מחו"ל עד לגובה של 150 דולר

התחזית של חברות הדירוג / צילום: Shutterstock

הלייזר ישנה את התמונה, הדיור ייתקע - ומה עם יוקר המחיה? תחזית חברות הדירוג ל-2026

לאחר שנה אדירה לתעשיות הביטחוניות, ב־S&P מעריכים מעלות כי "נראה מעבר מייצור התקפי לייצור הגנתי", וכי הלייזר "ישנה את התמונה" ● מידרוג צופה כי מחירי הדירות הגבוהים, יוקר המחיה והצפי להמשך שחיקה במחירים צפויים להגביל את חזרת הביקושים בענף

רומן אברמוביץ' / צילום: ap, Martin Meissner

ממשלת בריטניה לוחצת על רומן אברמוביץ' להעביר 2.5 מיליארד ליש"ט לטובת אוקראינה

עם פתיחת המלחמה באוקראינה, ממשלת בריטניה הטילה סנקציות על אברמוביץ', בעליו של מועדון הכדורגל צ'לסי, הנחשב למקורב לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין ● הוחלט לאפשר לו למכור את הקבוצה, בתנאי שכספי המכירה לא ילכו לכיסו אלא למטרות צדקה ● אלא שמאז הכספים מוקפאים ● ראש ממשלת בריטניה: "המסר שלי לאברמוביץ' הוא זה: השעון מתקתק"

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

מקום שני אחרי ארה"ב: האם ישראל הופכת למעצמת דיפ טק?

הם מפתחים שבבים, מחשוב קוונטי ותרופות מצילות חיים, ולא מחפשים אקזיט מהיר ● מנכ"לית לאומיטק, מיה אייזן צפריר, מסבירה מדוע הטכנולוגיה העמוקה מצליחה לצמוח דווקא כשהשוק מהסס, ואיך קורה שחברות בתחום שורדות פי שניים יותר מסטארט-אפים רגילים

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

התקדמות במגעים עם משרד התחבורה: וויזאייר בדרך לשני בסיסי פעילות בישראל

חברת התעופה ההונגרית ומשרד התחבורה השיגו הסכמות על הקמת שני בסיסי פעילות בישראל, בנתב"ג וברמון, עם כוונה להפעיל טיסות פנים ולהגדיל תדירויות כבר ממרץ ● בשבוע הבא חברות התעופה הישראליות יזומנו לרשות התעופה האזרחית להביע את התנגדותן למתווה המתגבש ● וגם: הדרישה של וויזאייר שירדה מהשולחן

וול סטריט, תמשיך להיות ירוקה? / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה אדומה בוול סטריט; אנבידיה נפלה בכ-4%, קמטק ונובה במעל 6%

נאסד"ק ירד ב-1.8% ● OpenAI מנהלת שיחות עם אמזון בנוגע להשקעה אפשרית ● וורנר ברדרס דיסקברי ממליצה לדחות את הצעת פרמאונט לרכישתה, מעדיפה את זו של נטפליקס ● אחר שצנחו אתמול - מחירי הנפט קופצים לאחר שהנשיא טראמפ הטיל מצור ימי על ונצואלה ● הביטקוין נסחר ביציבות סביב 86 אלף דולר ● נעילה מעורבת באירופה, לונדון עלתה ב-1%

היו”ר אילן בן ישי ועידן כץ, מנכ”ל ובעלים בנטו פיננסים / איור: גיל ג'יבלי

נטו פיננסים: למרות ביקורת מהמדינה, העליון אישר הליך גישור לפיצוי החוסכים

השופט גרוסקופף קבע כי הדיון בערעור שהגישו חוסכים על הפטור שקיבלו סוכני נטו מתביעות יידחה ל-2026 ● חלק מהחוסכים מתנגדים: "הגישור נועד לחפות על המחדלים וירחיק את הריפוי" ● בהסדר חוב נמכרה פעילות נטו לארבע עונות בכ-50 מיליון שקל

מאגר לוויתן. בעיגול: עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

מי ירוויח ומה זה יעשה למחירי החשמל בישראל: כל מה שכדאי לדעת על עסקת הגז הענקית עם מצרים

עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל צפויה לצאת דרך, לאחר שמשרד האנרגיה אישר את היתר היצוא הסופי למאגר לוויתן ● מי ירוויח מהעסקה, מה זה יעשה למחירי החשמל, ואיך זה ישפיע על מצרים? ● גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בת"א ננעלה בעליות, מניות האנרגיה זינקו

ת"א 35 עלה בכ-0.7% לשיא ה-59 שלו השנה ● השקל תנודתי לאחר פרסום נתוני האינפלציה בארה"ב ● מניות התקשורת יורדות ומעיבות על השוק, מנגד אישור עסקת הגז תומכת בשוק ● אפקון גייסה 74 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, מור תהפוך לבעלת עניין ● ה-ECB הותיר את הריבית ללא שינוי, בבריטניה הריבית ירדה ברבע אחוז כצפוי

בלי להיות כמעט באוויר: מי הגיעו לצמרת דירוג הזכורות והאהובות, ואיך זה קרה

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לדיסקונט והאהובה ביותר לביטוח 9, כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● סטטיק ושלישיית מה קשור מובילים את פרטנר למקום השני באהדה, וההשקעה הגדולה ביותר לפי נתוני יפעת שייכת ל–freesbe

חתימה על צוואה / אילוסטרציה: Shutterstock

ההורה לא מימש את זכויותיו ונפטר. האם יורש רשאי להגיש תביעה בשמו?

בת הגישה בשם אמה המנוחה תביעה נגד אחיה, בדרישה לבטל עסקת מתנה של מקרקעין שביצע אביהם המנוח ● הבת טענה כי מחצית מהזכויות במקרקעין שייכות לאם מכוח נישואי הוריהם, ולכן האב לא היה רשאי להעניק במתנה זכויות שאינן בבעלותו ● מה קבע ביהמ"ש?

תומר ראב''ד, יו''ר קבוצת בזק / צילום: אוראל כהן

האקזיט הענק של פורר וסרצ׳לייט: ביקום מחלקת 2.8 מיליארד שקל לבעלי המניות

כחודש לאחר שהשלימה את מכירת מניותיה בבזק, בי קומיוניקיישן הולכת לפירוק ותחלק את המזומן שבקופתה לבעלי המניות ● קרן סרצ'לייט תקבל 1.86 מיליארד שקל, ודוד פורר יקבל 350 מיליון שקל