ועדת הכנסת (ארכיון) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
מליאת הכנסת אישרה היום (ד') בקריאה טרומית מספר הצעות חוק שקידמה הקואליציה. אישור הצעות החוק התאפשר באמצעות תמיכתן של המפלגות החרדיות, אשר אומנם פרשו רשמית מהקואליציה עקב העיכוב בהעברת החוק לפטור מגיוס, אך הסכימו לתמוך בהצעות החוק.
● שני פסקי דין סותרים והשאלה בדרך לעליון: מי יממן תביעות ייצוגיות?
● ביטול פיטורי היועמ"שית: "פסק הדין של בג"ץ היה צפוי ומתבקש"
בין ההצעות שעברו היום מצויה הצעת החוק של יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, ושל קבוצת חברי כנסת מסיעתו, הציונות הדתית, המבקשת לצמצם את סמכויותיו של נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית.
לפי הצעת החוק, הרכבי השופטים בבית המשפט העליון - ובדגש על בג"ץ - לא ייקבעו עוד על־ידי נשיא העליון אלא על־ידי תוכנת מחשב. "לעתים קביעת הרכב בית המשפט עשויה לקבוע את תוצאת הדיון עוד בטרם החל", נכתב בהצעת החוק.
עוד כתב רוטמן: "נוכח העובדה שבשנים האחרונות עוסק בית המשפט במידה ניכרת בנושאים המצויים במחלוקת בציבור הישראלי, ראוי שדווקא בעניינים מסוג זה ייקבע הרכב השופטים בצורה רנדומלית, כך שלא ניתן יהיה לקבוע מראש את תוצאת הדיון".
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, התנגדה להצעת החוק כאשר זו עלתה לדיון בוועדת השרים לחקיקה. לפי היועמ"שית, רוב ההרכבים ממילא כבר משובצים כיום באמצעות מחשב, ונשיא העליון מתערב במקרים בודדים מדי שנה בהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית מיוחדת וכדי להבטיח חלוקה שוויונית של העומס בקרב השופטים. עוד ציינה בהרב-מיארה כי רבים מנשיאי בתי המשפט העליון בעולם מחזיקים בסמכות דומה.
הנהלת בתי המשפט התנגדה אף היא להצעה. לפי חוות־הדעת של יועמ"ש הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, הצעת החוק פוגעת במעמדו של בית המשפט העליון ונשיאו ובאמון הציבור במערכת המשפט. לדבריו, העברת השיבוצים לידי מחשב עלולה לפגוע בקצב שמיעת התיקים ולהגדיל את העומס על השופטים.
ההצעה של רוטמן אף מצמצמת את סמכויותיו של הנשיא עמית לאשר דיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון. כך, במקום שנשיא העליון יוכל לנתב בקשה שהוגשה לדיון נוסף לאחד משופטי בית המשפט, תעבור הסמכות להכריע בבקשה לכלל שופטי העליון.
השופטים יוכלו, לפי ההצעה, להחליט בדעת רוב על קיום דיון נוסף. במקרה כזה יתקיים הדיון בפני הרכב של כל השופטים בבית המשפט העליון. הנהלת בתי המשפט התנגדה גם לסעיף זה, בטענה כי הוא צפוי להגדיל את העומס על השופטים.
המשנה ליועמ"שית: "ההצעות פוגעות בציבור"
עוד אישרה הכנסת את הצעת חוק של ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) לביטול "נבחרת הדירקטורים" בחברות הממשלתיות, וזאת בהתאם ליוזמת השר דוד אמסלם. לפי ההצעה, הממשלה תהיה רשאית למנות לחברה ממשלתית דירקטור שאינו עומד בתנאי סף, ובהם השכלה אקדמית וניסיון ניהולי של חמש שנים לפחות, ובלבד שהמועמד אוחז ב"בקיאות חברתית".
לפי בוארון, די בכך שמדובר ב"נציג מקרב ציבור הלקוחות של חברה ממשלתית", והצעת החוק מסמיכה את אמסלם לקבוע מהם תנאי הכשירות לכך.
בנוסף, לפי ההצעה, יו"ר הוועדה למינוי דירקטורים ובכירים בחברות הממשלתיות לא יתמנה עוד על־ידי היועמ"שית בהרב־מיארה, שאותה מבקשת כידוע הממשלה להדיח, אלא על־ידי שרי האוצר והמשפטים. נציג הציבור בוועדה ימונה מתוך רשימת מועמדיו של אמסלם. עוד יצומצם משמעותית האיסור על זיקה פוליטית מצד דירקטור, כך שיותרו זיקה פוליטית לאמסלם וזיקה אישית או עסקית לאחד משרי הממשלה.
לצד זאת, ההצעה מבקשת להבטיח ייצוג הולם למינוי דירקטורים מהפריפריה, שהם דור ראשון להשכלה גבוהה במשפחתם. תוקם גם ועדה אקדמית לגיבוש תוכנית הכשרה לדירקטורים. רכיבים אלה בהצעה מבוססים על המלצותיה של ועדה בראשות פרופ' אסף מידני.
המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, הביע התנגדות להצעת החוק ולרפורמה של אמסלם בנושא החברות הממשלתיות. לפי חוות־הדעת ששלח ד"ר לימון לשר המשפטים יריב לוין, "ההצעות פוגעות בציבור. הן הופכות את החברות הממשלתיות למאגר של משרות לשם מינוי מקורבים. ההצעות פוגעות במקצועיות הניהול של החברות ויפגעו בתפיסת אמינותן ומקצועיותן בסביבה העסקית התחרותית בארץ ובחו"ל. קידום החוקים ישפיע באופן ישיר על התוצאות העסקיות של החברות, על כלכלת ישראל ועל איכות השירותים החיוניים הניתנים לאזרחים דרך החברות הממשלתיות".
עוד הדגיש לימון כי ההצעות מבטלות את "נבחרת הדירקטורים", אשר אליה נבחרו המועמדים לכהונת דירקטור בחברות הממשלתיות באמצעות הליך תחרותי ומקצועי.
לגבי צמצום האיסור על זיקה פוליטית, ציין לימון כי הדבר יוביל "להרחבת הפתח למינויים של מקורבים לשר הממונה ולחברי הממשלה לתפקידי דירקטורים ומנכ"לים בחברות ממשלתיות".
החוק שיאפשר מינוי פעילים פוליטיים בחברות הממשלתיות
הצעת חוק נוספת שאושרה בקריאה הטרומית היא זו של ח"כ נסים ואטורי (ליכוד), המאפשרת לשרי הממשלה למנות מועמדים עם זיקה פוליטית לתפקידים בכירים בחברות הממשלתיות. לפי ההצעה, ניתן יהיה למנות מועמד שהציע שר לתפקיד דירקטור, יו"ר דירקטוריון או מנכ"ל בחברה ממשלתית למרות היותו בעל זיקה פוליטית לאותו שר. זאת בניגוד לחוק הקיים, המסמיך את הוועדה למינוי בכירים לפסול מינוי אם למועמד יש זיקה פוליטית, אישית או עסקית לשר.
היועמ"שית התנגדה גם להצעת חוק זו. בחוות-דעת שחיבר המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, נכתב כי "הצעת החוק פוגעת באופן קשה בטוהר המידות במינויים לחברות ממשלתיות, כמו גם במינויים לתאגידים ציבוריים שונים, שכן יש בה להסיר ערובה מרכזית וחיונית לכך שמינויו של מועמד בעל זיקה פוליטית ייעשה משיקולים ענייניים, בשל כישוריו - ולא בשל קשריו".
לימון הוסיף: "הצעת החוק מצטרפת לשורה של צעדים המקודמים בימים אלה, שמשמעותם היא פוליטיזציה של השירות הציבורי ופגיעה במקצועיות השירות לציבור".
עוד הוא הזהיר כי הצעת החוק צפויה "להסיג לאחור" את המינויים בחברות הממשלתיות, לאפשר מינוי מועמדים שאינם הראויים והמתאימים ביותר, ולפגוע קשות במינהל התקין ובאינטרס הציבורי. לדבריו, "בכך כרוכה פגיעה משמעותית בחברות עצמן, וכנגזרת מכך - בציבור כולו".
"הגשמת הזהות היהודית"
עוד אישרה המליאה את הצעת החוק של ח"כ גלית דיסטל־אטבריאן (הליכוד) ל"הגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי". לפי ההצעה, כל מועמד לשיפוט או לקידום כשופט יצטרך לעבור בחינה במשפט עברי שתגובש על־ידי שר המשפטים בשיתוף הרבנות הראשית.
עוד מתירה ההצעה לקיים אירועים בהפרדה במרחב הציבורי, אוסרת על "הפרעה להנחת תפילין או תפילה במרחב הציבורי", ומחייבת להתקין מזוזה בכל מוסד ציבורי.
דיסטל־אטבריאן מציעה כי ניתן יהיה להדיח מתפקידם בעלי תפקידים שלא יצייתו לחוק. החוק יחול גם על אזרחים יחידים, ואם אלה יפריעו לתפילות בהפרדה או להנחת תפילין, ניתן יהיה להעמידם לדין פלילי ולהשית עליהם עונש של בין שנה לשלוש שנות מאסר. שר המשפטים יוכל להורות בעצמו על העמדה לדין בניגוד לעמדת הפרקליטות ולהסיט ממנה תקציבים לטובת יישום החוק.
גם "חוק יאיר גולן" אושר
הכנסת אישרה בקריאה הטרומית גם את הצעות החוק שהגישו חברי הכנסת אריאל קלנר ואושר שקלים מהליכוד, ולפיהן ראש הממשלה, שר הביטחון או השר לביטחון לאומי יוכלו להוריד בדרגה ולשלול פנסיה או הטבות אחרות מקציני צה"ל בהווה ובעבר בדרגת סגן אלוף ומעלה וממקביליהם במוסד, בשב"כ, במשטרה ובגופי ביטחון נוספים בגין התבטאויות פוליטיות שלהם.
לפי ההצעות, שזכו לכינוי "חוק יאיר גולן", הסנקציות יחולו על "בכיר שהמריד, קרא או עודד לסרבנות לגיוס, לאי־גיוס, להפסקת התנדבות, להפסקת תמיכה של מדינה במדינת ישראל, להטלת סנקציות מצד מדינה על מדינת ישראל או להטלת סנקציות מצד מדינה על אזרחים ישראלים או על יחידות צבאיות או ביטחוניות, וכן מקצין בכיר שהוציא את דיבת זרועות הביטחון של מדינת ישראל או משרתי זרועות הביטחון של מדינת ישראל לרעה בארץ או בעולם בגין עבודתם מכוח הוראות הממשלה".
לפי דברי ההסבר, "על רקע הוויכוח הפוליטי במדינת ישראל, השתרשה תופעה של חציית קווים מצד קומץ בכירים לשעבר במערכת הביטחון המנצלים את מעמדם, את דרגתם ואת תפקידם כמנוף לחץ על הממשלה תוך פגיעה קשה בביטחון ישראל".