גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא מסתכלים על תוצאות בדיקות? החוקר שמגלה מתי אנחנו נמנעים ממידע

אחרי ה־FOMO, הכירו את ה־FOFO, תופעה שמתארת את הפחד לדעת (Fear of finding out) ● פרופ' יניב שני חוקר בשנים האחרונות מה גורם לנו להימנע ממידע חשוב כמו תוצאות בדיקות או מבחנים, אבל גם מה מביא אותנו לחפש מידע חסר תועלת ● בראיון לגלובס הוא טוען: "אנחנו לא מחפשים מידע כדי לקבל החלטות, אלא לשם ויסות רגשי"

בחזית המדע. FOFO / צילום: Shutterstock
בחזית המדע. FOFO / צילום: Shutterstock

לאחרונה נולד מושג חדש: FOFO, או בשמו המלא: Fear of Finding Out. קרוב רחוק של ה־FOMO, שעסק בפחד לפספס. מגזין "טיים" הקדיש לו רק לפני כחודש כתבה שלמה, שבמוקד שלה הייתה השאלה למה אנחנו נמנעים מללכת לבדיקות. אבל התופעה הזאת, של הימנעות ממידע שעלול להיות שלילי, יוצאת מעולם הרפואה לכל תחומי החיים. ויש לה גם "תופעת־מראה", חיפוש מידע חסר תועלת פרקטית. לדברי פרופ' יניב שני, שחוקר את היחסים שלנו עם מידע, האחרונה אפילו נפוצה יותר.

חזית המדע | מערכת החיסון נלחמת חזרה: 3 מחקרים שיעזרו למנוע את מחלות העתיד
משרד הבריאות: השפעת השנה מוקדמת וחמורה מהרגיל

לאחרונה, על רקע העניין הגובר בנושא, הוזמן שני לכתוב עליו מאמר סקירה ב־Current Opinion in Psychology, כתב עת שמפרסם מאמרים בהזמנתו בלבד, המסכמים מחקר בתחום מסוים או מציגים נקודת מבט של מומחה ביחס אליו.

"המחקר שלי בתחום המידע התחיל כבדיחה", אומר לגלובס פרופ' שני, מהפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. "קראתי מחקרים בהתנהגות צרכנים, בנושא 'בורות מרצון', כלומר אנשים שאינם רוצים לדעת, למשל, אם רימו אותם ברכישת מוצרים או אם מוכרים עכשיו את המוצר שקנו במחיר נמוך יותר. לי זה היה נשמע מוזר, ואמרתי 'ישראלים תמיד רוצים לדעת אם הם יצאו פראיירים'. אני לא מכיר שום חבר שלא היה רוצה לדעת את הדברים האלה, ויצאתי לחקור מי באמת מחפש מידע כזה, ובאילו נסיבות".

הניסיון למצוא חוקיות בשאלה מתי אנחנו רוצים לדעת ומתי איננו רוצים לדעת הפכה לאחת ממשימות חייו של שני.

פרופ' יניב שני / צילום: שחר שחר

הסיבה שאנחנו מחפשים מידע חסר תועלת

"המחקרים הראשונים שלנו בתחום הראו שחיפוש מידע אף שאין לנו שימוש פרקטי בו הוא דווקא תופעה נפוצה יותר מהימנעות ממידע", אומר שני.

"אנחנו רוצים לדעת אם האקסית בגדה בנו לפני שנפרדנו ומתי בדיוק הרומן התחיל. אנחנו רוצים לדעת אם מוכרים את המוצר במחיר נמוך יותר. כלל האצבע הוא שאנחנו בדרך כלל כן נרצה לדעת".

מדוע אנחנו מחפשים מידע שלא ישרת אותנו לעולם? מחקרים מציעים שני הסברים עיקריים. האחד קשור למושג אחר שהפך פופולרי - Closure.

"כל עוד אנחנו לא יודעים מה באמת קרה, אנחנו עלולים לדמיין את הרע ביותר", אומר שני. "נושאים פתוחים שיש בהם אי־ודאות מעסיקים את המוח יותר מאשר נושאים סגורים.

"כשאנחנו לא יודעים מה קרה, המוח כל הזמן סורק את כל האפשרויות, כולל הגרועות ביותר. הוא חוזר וחוזר אליהן, בדפוס של רומינציה.

"מחקרים מראים שיש לנו מידה מסוימת של התרגלות כמעט לכל מצב קשה, ואנחנו לומדים בהדרגה למצוא נקודות אור כמעט בכל סיטואציה, אבל ההתרגלות הזאת מתחילה כשאנחנו מכירים בכך שאנחנו נמצאים במצב שצריך להתרגל אליו. קראתי לאחרונה את הספר 'אשתו של הנוסע בזמן'. תפסה אותי שם סצנה שבה הגיבור כל הזמן חוזר לרגע שבו אמא שלו נהרגה. הוא חי אותו כל הזמן מחדש ולא יכול להתרגל".

בחיים האמיתיים, אנחנו אולי נזכרים ברגעי האימה, אבל לא יכולים באמת לחזור אליהם, ובהדרגה, בתהליכי אבל בריאים, הם אמורים להתכסות בגלד מרפא. חוסר הוודאות פוגע באפקט ההתרגלות. השאלות שנותרו פתוחות מחזירות אותנו שוב ושוב לרגעי האימה.

רומינציות יכולות להתרחש לאו דווקא באירועים כואבים מאוד אלא גם באירועים יומיומיים - האם אמרנו משהו מביך? האם המוכר בחנות נבח עלינו כי הוא גזען או סתם כי היה במצב רוח רע? אם אנחנו לא מצליחים להניח לנושא, הידיעה יכולה לעזור לנו, אפילו אם המידע בעל אופי שלילי.

סיבה נוספת לכך שנחפש מידע היא הרצון להשתפר. "זה עניין טריקי, כי המחקרים מראים שאנחנו לפעמים בוחרים לדעת, גם כאשר באמת אין לנו שום לקח אמיתי להפיק מהמידע", אומר שני. "אבל נראה שמדובר בעניין אבולוציוני. אם תיקחי עכבר ותשימי אותו במבוך, הוא יחקור את המבוך גם אם אין לו תמריץ לכך. אם תשימי עכבר בסביבה משעממת, תוכלי לראות שהוא לא מרוצה, גם אם יש לו כל מה שהוא צריך. אבולוציונית אנחנו רוצים ללמוד, כי אנחנו אף פעם לא יודעים כיצד המידע יעזור לנו בהמשך.

"נראה שגם הרצון לדעת אם רימו אותנו, אם בגדו בנו, איך אנשים קרובים לנו מתו - כל זה משרת איזו תחושה אבולוציונית עמוקה, שהידע הזה חשוב.

"אולי אנחנו מאמינים שכך נלמד באופן כללי על הטבע האנושי, על האינטואיציות שלנו, על רמת הסיכון שכדאי לנו לקחת".

הסקרנות שלקחה לדולפינים את המזון

שני עצמו רצה לבדוק עד כמה התכונה הזאת נפוצה בממלכת החי והחליט לחקור אותה בדולפינים. "גילינו שהם בהחלט מחפשים מידע שלא מזין את קבלת ההחלטות שלהם באופן ישיר. למשל, האם דולפינים אחרים מקבלים אוכל טעים יותר או בכמות גדולה יותר. הדולפינים שחו כדי לבדוק איזה מזון קיבלו דולפינים אחרים, אפילו אם הם נאלצו לשם כך לנטוש את המזון שלהם ולהסתכן בכך שיגנבו להם אותו.

"זאת אף שדבר בחייהם עד אז לא גרם להם לחשוב שהם יוכלו לדרוש השוואת תנאים או לקבול על כך שנתנו להם דיל לא הוגן, או שהמידע על מה מקבלים אחרים ישפר את מצבם כהוא זה.

"עוד מצאנו שהבדיקה מה קיבלו אחרים הייתה נפוצה דווקא אצל דולפינים שקיבלו יותר אוכל. זה כאילו מנוגד להיגיון, אבל ההסבר שהגענו אליו היה שמי שרעב עסוק בהישרדות ואילו מי שצרכיו הבסיסיים מסופקים יכול לעסוק בסקרנות, בין היתר לגבי מה שיש לאחרים".

צילום: Shutterstock

לא רוצים לדעת שפגענו: אנשים אלופים בהדחקה

אז למה בכל זאת מדברים על FOFO, או על בורות מבחירה? התופעה הזאת מתרחשת בנסיבות מסוימות. לדוגמה, מקום ייחודי שמור לשאלות מוסריות.

"החוקר ג'ייסון דאנה אמר שאם אני עומד לפגוע בך, אני אשתדל בהמשך להימנע ממידע על האופן שבו הפגיעה שלי אכן השפיעה על חייך", אומר שני. הוא מוסיף ומסביר שמצד אחד אנחנו לא רוצים לפגוע באחרים, אבל מצד אחר כן מוכנים לפגוע בהם אם זה משתלם לנו מספיק.

"אנחנו יודעים, בתוך תוכנו, פחות או יותר איך נראית תוצאת הפגיעה, אבל כל עוד לא נחשפנו אליה בוודאות, תמיד תהיה לנו אפשרות לא לדמיין אותה במדויק. בסוגיה המוסרית, בני אדם הם אלופים בהדחקה", אומר שני.

במצבים שקשורים בשאלות של מוסר, ישנה חשיבות גם לנראות. קחו למשל משחק שבו נותנים לאדם 10 דולרים ואומרים לו לחלק אותם לפי הבנתו בינו לבין אדם אחר. "רוב האנשים רוצים לקחת את כל הכסף לעצמם, אבל הם בכל זאת ייתנו משהו לאדם האחר, כי אחרת הם לא ירגישו בנוח.

"מתברר שכאשר אומרים להם 'אני לא אגיד שבן אדם נתן לך אפס דולרים אלא מחשב החליט על כך', הם נוטים יותר לקחת את כל הכסף לעצמם, אף שממילא האדם שמולם לא מכיר אותם ולא יודע מי הם".

מחקרים הראו שאם נאמר לנבדקים שייתכן שהאדם האחר קיבל פיצוי כלשהו על זמנו אף שלא נתנו לו כסף, אבל גם ייתכן שלא, הנבדקים לא יעשו מאמץ לגלות אם הם אכן קיבלו פיצוי.

זאת כנראה משום שהנחמה "אולי הוא בכל זאת קיבל משהו" עוזרת לנו להתמודד עם המעשה הלא נעים שעשינו.

גם בהקשר הזה, ישנם אנשים שחוזרים למשבצת הראשונה שהזכרנו, של חיפוש מידע חסר תועלת פרקטית.

"אם מתחילות רומינציות מטרידות לגבי התוצאה של המעשים שלנו, אז אנחנו מתחילים לשלם מחיר אישי על האי־ידיעה, ואז אנחנו רוצים לדעת כדי להשיג קלוז'ר, סגירת מעגל".

הגיעו תוצאות? נדחה לאחרי החופשה

ומה לגבי הימנעות מביצוע בדיקות רפואיות, מפתיחת חשבונות בנק או מחיפוש מידע על רמאות שמתרחשת בזמן הווה? לכאורה ההימנעות ממידע במקרים האלה חסרת היגיון מאחר שהוא יכול לעזור לנו לפעול.

"התרחיש היותר נפוץ מאי־ידיעה הוא הניסיון לדחות אותה", אומר שני, "מתוך איזה שכנוע פנימי שלדחייה הזאת לא יהיה מחיר. כך, לדוגמה, פחות אנשים מסתכלים על תוצאות בדיקת HIV שקיבלו לפני נסיעה לחופשה. הם אומרים לעצמם, 'בואו נהנה מהחופשה. למה להרוס את השמחה עם מידע שלילי'.

"זה קורה בעיקר כשהסיכוי שהתוצאה באמת שלילית הוא נמוך או כשאת יכולה לשכנע את עצמך שהוא נמוך, כי הרי אם את חושבת שהוא גבוה, ממילא לא תיהני מהחופשה. על פי אותו היגיון, כאשר אנחנו שולחים לסטודנטים תוצאות של בחינות לפני סוף השבוע, לא כולם בודקים אותן מיד, אלא מחכים לתחילת שבוע הלימודים הבא. אם שולחים אותן ביום שלישי, כמעט כולם פותחים במקום".

בעולם הפיננסי, ישנה נטייה לעצום עיניים מול מידע שמראה שהשווקים עומדים ליפול, למרות המחיר שעלולים לשלם על כך.

"ההסבר המארגן כאן הוא שכל עוד יש לנו תקווה, והידיעה יכולה להרוס לנו את התקווה, אנחנו לפעמים מעדיפים להשאיר את התקווה ולא לדעת, גם במחיר קבלת החלטה גרועה יותר. לפעמים יש לכך גם תועלות פרקטיות. כמה אנשים אנחנו מכירים שההכחשה של האתגר העומד מולם, או של הסטטיסטיקה של ההצלחה, לקחה אותם למקומות שאף אחד לא דמיין?".

נמנעים מבדיקות ומגבירים סיכונים

הגישה של מתן מידע רק על פי דרישה מקובלת מאוד היום בטיפול בחולים במחלות קשות, אבל היא יכולה להיות גם חרב פיפיות, אומר שני. "לפעמים אנשים חושבים שיש להם תקווה שהם לא רוצים לוותר עליה, אבל במציאות הם חיים בפחד. למשל, מחקרים מראים שמי שחושב שהוא עלול להיות חולה במחלה משמעותית אבל נמנע מלדעת אם הוא חולה או לא, ייקח יותר סיכונים מאדם שיודע שהוא בריא.

"ההתנהגות הזאת קשורה באופן שבו אנחנו מעבדים הסתברויות במוח. אם יש לנו 100% לזכייה מסוימת, נצטרך שישלמו לנו לא מעט כדי שנסכים לרדת ל־98%, ההבדל נראה לנו גדול. ולעומת זאת אם יש לנו 96%, יהיה די קל לקנות מאיתנו הסכמה לרדת ל־94%. זה נראה לנו ממש דומה. ככה מי שמרגיש שיש לו 90% או 80% סיכוי לבריאות מוכן להסתכן יותר ממי שמרגיש כרגע בריא ב־100%. ולפי ההתנהגות הזו אנחנו מבינים שהאנשים הללו לא באמת תופסים את עצמם כבריאים, גם אם נמנעו מלעשות את הבדיקה". במקרה כזה, אומר שני, עדיף כבר לדעת.

נזכיר בקצרה סיבה אחרת שבגינה אנשים נמנעים מחיפוש מידע: החשש שהוא יגרום להם לשנות את דעתם בנושא שחשוב להם. ההימנעות ממידע שסותר את האמונ ה שלנו מצד אחד וחיפוש אקטיבי של מידע שמאשש את דעתנו מוזכרים לעתים קרובות בהקשר של הקיטוב הפוליטי והשפעת הרשתות החברתיות.

לחשוב אחרת על המניעים לחיפוש מידע

קשה לנבא כיצד יגיב אדם לאפשרות של חיפוש מידע, בכל תרחיש, מאחר שמדובר במפגש בין תפיסת העולם הקיימת שלו, המחיר שהוא משלם על הידיעה והמחיר שהוא משלם על חוסר הידיעה.

"אבל השורה התחתונה של כל זה", אומר שני, "היא שאנחנו צריכים לחשוב אחרת על המניעים לחיפוש מידע.

"אם אגלה, למשל, שבן הזוג של ידיד שלי בוגד בו, האם עליי לגלות לו? הדבר תלוי כנראה בשאלה אם הוא כבר חושד, מדמיין את התרחישים הגרועים ביותר, מפקפק בעצמו, ולכן הידיעה תהיה פחות גרועה מהרומינציה, או שהוא מעדיף כרגע לאחוז בתקווה שהכול בסדר ולדחות את הידיעה".

לכן כאשר אנחנו מחליטים אם, איך ומתי לחשוף מידע בפני אדם מסוים, וכאשר אנחנו מצפים מבני אדם לפעול על פיו, עלינו להביא בחשבון גם את המצב הרגשי שבו הם נמצאים. אחד האתגרים הנובעים מהתובנה הזאת הוא שלא תמיד אפשר לשאול אנשים ישירות מה הם רוצים לדעת, בלי לחשוף את המידע.

"לא פחות מכפי שאנחנו מחפשים מידע כדי לקבל החלטה, אנחנו מחפשים מידע לשם ויסות רגשי. אנחנו מחפשים מידע כדי להרגיש פחות רע, לאפשר ריפוי, להחזיק תקווה ועוד מניעים רבים שמגיעים ממקום רגשי עמוק, לא תמיד רציונלי".

עוד כתבות

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים