גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

חברה ישראלית חדשה בתחום הסכיזופרניה גייסה 165 מיליון דולר, בהשתתפות גוגל ונצ'רס

Syremis Therapeutics, חברה ישראלית חדשה בתחום הסכיזופרניה, נחשפה במהלך סוף השבוע עם גיוס של 165 מיליון דולר. המשקיעה המובילה היא דקסל פארמה (המוכרת בארץ כיצרנית הדקסמול, אבל כבר מזמן הינה כוח משמעותי בתעשיית הביוטק העולמית). את החברה ייסדה אליזבת' קוגן, בעבר מנהלת המו"פ הגנרי של טבע, יחד עם סטיב פול, בעבר מנכ"ל חברת Karuna, שפיתחה את התרופה החדשה הראשונה לסכיזופרניה לפני שנים רבות, ונמכרה ל־BMS ב־14 מיליארד דולר.

● אחרי שקבוצת בזלת קרסה: מניית אינטרקיור צונחת במסחר בת"א
● לא מסתכלים על תוצאות בדיקות? החוקר שמגלה מתי אנחנו נמנעים ממידע
● "אנחנו עם של בכיינים. רבים ממי שעוזבים היום, יחזרו": אביגדור קפלן מציג את הפתרונות לבעיות הכי בוערות בישראל

סירמיס תתמקד גם היא בתחום הסכיזופרניה וכן בפסיכוזה המתלווה לאלצהיימר. יש לה כבר מוצר מוביל בשלב I של הניסויים הקליניים בתחום זה. כמו כן יש לה בצנרת המוצרים תרופות לטיפול בדיכאון מאג'ורי ובתסמונת בי פולארית.

סירמיס היא ספין‏-אוף של Celeixo, אותה הקימה קוגן אחרי פרישתה מטבע ב־2017. סלקיו פועלת מיקנעם, ומוצרי הדיכאון של החברה פותחו על ידה.

משקיעים נוספים בחברה הם גוגל ונצ'רס והקרנות Bain Capital, QVT ו-Pictet.

אילן אורן, מנכ"ל שותף בדקסל, אמר כי: השילוב בין הנהלה ותיקה, מדע מרשים ומיקוד אסטרטגי, שם את החברה במקום הנכון ליצור אימפקט משמעותי עבור חולים בכל העולם".

אינסייטק תקים חברה בת לגירוי של המוח עם יוצאי גוגל

אינסייטק הודיעה כי תקים ספין-אוף שיתמקד בתחום הגירוי של המוח לצורך העברת תרופות דרך מחסום הדם-מוח (ה־BBB).

החברה החדשה, Lotus Neuro, היא שיתוף פעולה של אינסייטק עם קרן Nexus Neurotech Ventures, שבבעלות שניים מיוצאי חברת החדשנות הרפואית של גוגל, Verily.

לוטוס תשלב תרופה קיימת עם הטכנולוגיה של אינסייטק, במטרה לשפר את חדירת התרופה למוח. בשלב הראשון תתמקד החברה בטיפול בסרטני מוח מסוג גליובלסטומה וגליומה מפושטת. אינסייטק פיתחה מכשיר המאפשר מיקוד קרינת אולטרה־סאונד לנקודה אחת, מבלי לפגוע ברקמה שסביבה ומבלי לפתוח את הגולגולת. כיום משמש המוצר בעיקר לטיפול בהפרעות תנועה, ובהן רעד ראשוני ופרקינסון.

המוצר החדש אינו צורב רקמות אלא מגרה אותן, כך שתרופות במחזור הדם יכולות לחדור ביתר קלות למוח - מה שעשוי להגביר את יעילותן. אינסייטק כבר הדגימה בעבר יכולת לפתיחה של מחסום הדם־מוח באופן בטיחותי. על רקע מיקודה בקידום פעילותה המסחרית ובהגעה לרווחיות, בחרה החברה ככל הנראה להעביר את הפיתוח לחברה חיצונית שברשותה גם התרופה המתאימה.

אינסייטק לא תידרש להשקעת הון בחברה המשותפת. במסגרת ההסכם, נקסוס תשקיע 50 מיליון דולר, מחצית באופן מיידי והמחצית הנותרת עם השגת אבן דרך מסויימת. בהמשך היא תצא לסבב גיוס ממשקיעים חיצוניים, ואם היקף הגיוס יעלה על סכום מסויים שלא פורסם, תהיה אינסייטק זכאית ל-20% ממניות החברה. בנוסף, אם המוצר יגיע לשוק, החברה תהיה זכאית לתשלומי אבני דרך ולתמלוגים מן המכירות, וכן תמכור ללוטוס את המכשיר שלה ואת הרכיבים המתכלים שלו לצורך השימוש בטיפול.

בראיון ל"גלובס" בתחילת השנה הבטיח מוריס פרה, מנכ"ל החברה, כי אינסייטק יצאה משלב ההשקעה והיא מכוונת כעת להיות רווחית, אך היא עדיין לא שם. הכנסותיה לרבעון השלישי של 2025 עמדו על 28 מיליון דולר, ירידה של 14% לעומת התקופה המקבילה, עם הפסד של 16 מיליון דולר. בהסתכלות על תשעת החודשים הראשונים של השנה המצב נראה טוב יותר, אך בעיקר בשורת ההכנסות: אלה עמדו על 76 מיליון דולר, גידול של 16%, והפסד של 48 מיליון דולר. נכון לספטמבר 2025, היו בידי אינסייטק מזומנים בהיקף של 119 מיליון דולר.

בתוך כך, חברת אלביט מדיקל הבורסאית, שאחזקתה היחידה היום היא 2% באינסייטיק, הודיעה על הצעת רכש מטעם חברת אורטל ייזום והשקעות, לרכישת 20% מהחברה. גורמים הקשורים לאורטל כבר מחזיקים כ־10% מהחברה. ההצעה היא במחיר של 22.5 אגורות, מחיר השוק. שווי החברה בבורסה הוא כ־19 מיליון שקל.

הצעת הרכש ניתנה לאלביט מדיקל כדי לאפשר למשקיעים בורסאיים לצאת מהחברה לפני מחיקתה מהמסחר. החברה נכנסה לרשימת השימור ב־2022, לאחר שהפחיתה את אחזקותיה בחברות הרפואיות שהיו ברשותה, עד למצב בו רשות ניירות ערך הגדירה אותה כחברת מעטפת. אם לא יחול שינוי במצב זה, החברה תימחק מהבורסה עד פברואר 2026. אם הצעת הרכש תתקבל על ידי רוב בעלי המניות, החברה תהפוך לפרטית. בעלת המניות הגדולה בחברה היא אקסיג'נט, עם 66% מהחברה, אשר מעוניינת להמשיך להחזיק באינסייטק כפעילות עיקרית.

חילופי הנהלה בסיסרם מדיקל

חברת האסתטיקה הרפואית סיסרם מדיקל הודיעה על חילופי תפקידים בהנהלה: ליאור דיין, מנכ"ל החברה, ימונה ליו"ר, ובמקומו ימונה איל בן דוד, נשיא תחום השווקים הבינלאומיים.

סיסרם הוקמה על בסיס חברת אלמה לייזרס הישראלית, חברת אסתטיקה רפואית ישראלית שנמכרה ב־2013 לחברת התרופות הסינית המובילה פוסון פארמה, תמורת 240 מיליון דולר. לאחר שינוי שם החברה לסיסרם והוספת מוצרי אסתטיקה רפואית נוספים לפורטפוליו של החברה, הונפקה סיסרם בהונג קונג, אם כי היא עדיין רשומה כחברה ישראלית ואף משלמת מס בארץ, ויש לה פעילות מו"פ וקו יצור בישראל. סיסרם נסחרת בהונג קונג לפי שווי של כ־260 מיליון דולר, לאחר שמנייתה עלתה 22% בשנה האחרונה.

הכנסות סיסרם על פי דיווחיה לבורסה בהונג קונג עמדו על 165 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025, ירידה של כ־1.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הירידה ניכרה בעיקר במגזר המכשור הרפואי האסתטי של החברה (טיפולי לייזר ואור), בעוד בתחום המוצרים המוזרקים ניכרה עליה משמעותית. שיעור הרווח הגולמי של החברה ירד מ־62% ל־60%, והרווח הנקי עמד על 6.4 מיליון דולר, לעומת 10.9 מיליון בתקופה המקבילה.

במכתב למשקיעים בדוח האחרון כתב דיין כי: "במחצית הראשונה עשינו צעד משמעותי להפוך לחברת אסתטיקה רפואית הוליסטית, מעבר למוצרים מבוססי אנרגיה שלנו". הוא ציין שני מוצרים מבוססי AI שהשיקה החברה לשם שיפור האבחון המותאם אישית לתחום רפואת העור. הוא הוסיף כי הפעילות של החברה צמחה ב־7.1% בערוצים הבינלאומיים, כקונטרה לירידה בשוק הצפון אירופאי, בו התקיימו בתקופה זו לחצי ריבית. הערכת החברה לסוף המחצית הייתה כי לחצים אלה יפחתו, ובדוח הקרוב ניתן יהיה לראות אם אכן התבטא הדבר בשיפור בהכנסות.

אפיטומי מתחילה לשווק את גלולת ההרזיה שלה בישראל

חברת אפיטומי הודיעה על תחילת שיווק גלולת ההרזיה המכאנית שפיתחה בארץ, המתנפחת בקיבה. המשלוח הראשון יצא השבוע לחנויות באמצעות חברת רפא, המפיצה בישראל את המוצר, ובשבוע הבא כבר יהיה ניתן למצוא אותו בחנויות.

אפיטומי, המנוהלת על-ידי ד"ר דן השמשוני (מנכ"ל) וד"ר שמעון אקהויז (יו"ר), קיבלה אישור שיווק לגלולה שלה בספטמבר 2024. עם זאת, כבר אז ציינה החברה כי הכנסותיה מהמוצר לא יהיו מהותיות בשנת 2025, משום שטרם הושלם קו הייצור. זה קרה במהלך 2025, וכעת החברה מתכננת להתחיל בשלב המסחרי שלה.

בניסוי הקליני שערכה החברה, מטופלים השילו כ־6.6% ממשקלם, פער של 2% מקבוצת הביקורת. כ־27% מהנבדקים השילו 10% ממשקלם. אפיטומי הסבירה בעבר כי המוצר שלה נועד לשוק של בעלי עודף משקל קל עד בינוני, ואינו מתחרה ישירות בתרופות ה־GLP1 להרזיה, כמו ווגובי ומונג'ארו, אשר הודגמו בניסויים כמובילות לירידות ממוצעות של כ־15%־20% ויותר.

ההסכם בין אפיטומי ורפא תקף לשש שנים, בישראל וברשות הפלסטינית. כרגע ההסכם אינו כולל התחייבות לרכישה, אלא זו תיקבע בתום שנת המכירות הראשונה. לחברה הסכמים חתומים גם באירופה.

בעבר היייתה חתומה גם על הסכם שת"פ אסטרטגי עם חברת נסטלה, אשר ביטלה אותו. מאז הנפקתה ב־2021 ירדה מניית החברה ב־84%, ומתחילת השנה כ־29%, כך שכעת החברה נסחרת לפי שווי של 197 מיליון שקל.

תוצאות חיוביות לאפליקציית שינה לנפגעי טראומה

חברת TuneMe דיווחה על תוצאות טובות בניסוי קליני לאפליקציה מבוססת קול המסייעת להרגעה נפשית ושיפור השינה לאחר חוויות טראומטיות.

TuneMe הוקמה על ידי ד"ר מוטי רטמנסקי, אשר ניהל את מרפאת הכאב בבית לוינשטיין ושימש גם כרופא מומחה בכיר בתחום הכאב בשיבא, יחד עם איתי ארגמן, יזם מומחה בטכנולוגיות אודיו. היא גייסה עד היום כ־3 מיליון שקל מקרן E-Health Ventures, כולל מענק מרשות החדשנות.

לדברי החברה, הטכנולוגיה שלה מנתחת את קולות המשתמש במטרה להבין את מצב מערכת העצבים שלו בעת השינה, ואז מייצרת תדרים אקוסטיים אשר מעודדים גירוי של עצב הווגוס, ציר מרכזי האחראי על תגובות רגיעה ומנוחה בגוף.

גירוי חשמלי ישיר של עצב הווגוס נחשב לכלי מוכר ברפואה, ומשמש היום לטיפול באפילפסיה ודיכאון עמיד לתרופות, וכן נחקר למגוון אינדיקציות נוספות. מספר חברות מנסות לפתח כלים לגרוי בלתי ישיר של העצב, כדי לחסוך ניתוחים.

בין היתר נבחן גירוי של העצב דרך העור, על ידי מכשיר שמונח באזור הצוואר, גירוי של המעי כדי להשפיע באופן בלתי ישיר על העצב, ואפילו גירוי של ענף מסויים של העצב הנמצא בתוך האוזן. כמו כן נבחנות מספר גישות לעורר את המסלולים בגוף שעליהם פועל עצב הווגוס, באמצעות ביופידבק או שליטה בנשימות.

במחקר קליני שערכה החברה על 24 משתתפים שסבלו מטראומה, מצב נפשי ירוד ונדודי שינה, חלקם מפונים מביתם בשל המלחמה, השתמשו הנבדקים במכשיר במשך שישה שבועות, ובמקביל ענדו צמיד של חברת גרמין שמדד את קצב הלב שלהם. המחקר הראה ירידה במצבי לחץ ועליה במצבי מנוחה על פי המכשיר. בנוסף דיווחו המטופלים על ירידה של 15% מתסמיני פוסט טראומה, הפחתה של 28% במצב נדודי שינה חמורים, שיפור של 22% במצבי חרדה ו־37% במצבי דיכאון.

לדברי החברה, היא נמצאת בדיונים לשיתופי פעולה עם גופי בריאות בינלאומיים מובילים, בהם קליניקת מאיו (Mayo Clinic). בכוונת החברה להתחיל בשיווק המוצר לשוק ה־Wellness, ולהתרחב לשוק הרפואי עם קבלת אישורי רגולציה.

שיתוף פעולה של Code for Israel עם בית החולים רעות

תנועת מתנדבות ומתנדבי ההייטק הישראלי Code for Israel שהוקמה ע"י היזמת החברתית יסמין לוקץ', סיימה לאחרונה שלושה פרויקטים טכנולוגיים שפותחו והוטמעו בבית החולים השיקומי רעות תל אביב. הפרויקטים, שנולדו מתוך עבודה משותפת וצמודה עם הנהלת בית החולים והצוותים המקצועיים, נועדו לתת מענה לאתגרים תפעוליים וטיפוליים מורכבים - כאלה שמשפיעים ישירות על איכות השיקום של המטופלים ועל עומס העבודה של אנשי הצוות.

הפרויקטים כוללים מערכת לסינון מועמדים לאשפוז שיקומי המבוססת על מודל לימוד שפה בשילוב AI וכבר מיושמת בעבודה השוטפת. בנוסף, תוטמע במכשירי הנייד של המתנדבים אפליקציה לניוד מטופלים המתקשים בהגעה לבית החולים. המערכת פותחה בשפה האנגלית לטובת המתנדבים הזרים בבית החולים המסייעים בניוד ותחליף את השיבוץ הידני, תאפשר עדכון און ליין, בקרה ומעקב (האם המטופל הגיע בזמן לטיפול, סיבות לעיכוב ואיחור).

והפיתוח השלישי, יחד עם חברת פיינל, כולל אלגוריתם לשיבוץ מטופלים לתוכנית הטיפול באשפוז היום השיקומי. הכלי החדש מיושם בשלוחה של בית החולים באשפוז היום ברמת גן ומשפר משמעותית את בניית תוכניות הטיפול האופטימליות עבור כל מטופל.

לרגל סיום הפרויקטים קיימה הנהלת בית החולים רעות ערב הוקרה למתנדבות ולמתנדבים מ־Code for Israel, שלקחו חלק בתהליכי האפיון, הפיתוח וההטמעה של הפתרונות. האירוע התקיים במעמד מנהלת בית החולים, ד"ר אורית שטיין רייזנר, סגניה, מנכ"ל עמותת רעות עידו שריר, מנכ"ל Code for Israel גיא בייגל, צוות הארגון ומתנדבי ומתנדבות הפרויקטים.