המהלך של רשות ני"ע שירחיב את האכיפה למנהלים בחברות פרטיות

האם ההחמרה באכיפה בשוק ההון, שמובילה בשנה האחרונה רשות ניירות ערך, עולה מדרגה? תקדים דרמטי שעליו החליטה בשבוע שעבר ועדת האכיפה המינהלית של הרשות, אשר כולל קנסות בהיקף של למעלה ממיליון שקל על חברה פרטית ועל בכירים בה, מלמד שייתכן כי התשובה לכך חיובית. מי שעשויים למצוא את עצמם על הכוונת במקרה זה הם נושאי משרה בחברות פרטיות, ובראשם סמנכ"לי כספים, הנמצאים אחראים לכשלי דיווח של חברות ציבוריות המשקיעות בהן.

● נטו פיננסים: למרות ביקורת מהמדינה, העליון אישר הליך גישור לפיצוי החוסכים
● תביעת ענק חושפת את השיטה בפרשת ההונאה בסלייס

במרכז ההחלטה ניצבת החברה לקנאביס רפואי BOL (Breath of Life), המצויה בפירוק אחרי שנקלעה ב־2024 לחדלות פירעון. 36% ממניות החברה הפרטית מוחזקות על־ידי החברה הציבורית עמיר שיווק, ועל כן BOL נחשבה ל"חברה כלולה מהותית". כלומר, כזו שלעמיר שיווק יש השפעה מהותית עליה, ואשר הדוחות שלה מתפרסמים ביחד עם דוחות החברה הציבורית.

הפרשה התפוצצה כאשר התגלו טעויות ברישומי המלאי של BOL, ואלה התגלגלו לדוחות הכספיים של עמיר שיווק בתקופה שהחל מהרבעון השני של 2021 ועד לרבעון הראשון של 2022. הטעויות הובילו לכך שנתוני עמיר שיווק ונתוני חברת הקנאביס הוצגו באופן "ורוד" יותר לעומת המציאות.

כך, התגלה כי BOL לא רשמה את מלוא הוצאותיה סביב קניות והתחייבויות לספקים בדוחות הרווח וההפסד. כתוצאה מכך, רווחי החברה והמאזן "נופחו" בכ־7 מיליון דולר, והדבר הוביל לטעות בהיקף של כ־6.5 מיליון שקל בדיווחי עמיר שיווק. בהמשך תוקנו הדוחות והוצגו מחדש.

קנסות של מאות אלפי שקלים הוטלו על בכירים

ועדת האכיפה המינהלית אישרה הסדרים שבמסגרתם הוטל על BOL קנס בגובה 750 אלף שקל וסכום זהה על־תנאי. סמנכ"ל הכספים של החברה, הוגו גולדמן, הודה בהפרות, והוטלו עליו קנס בגובה 200 אלף שקל ומניעת כהונה כנושא משרה בכיר בגוף מפוקח למשך חצי שנה. איציק מורוביץ, ששימש כרואה החשבון המבקר של החברה מטעם פירמת EY, חתם על הסדר ללא הודאה, והוטל עליו קנס בגובה 120 אלף שקל.

העיצומים הגיעו אחרי שבמאי האחרון ספגה עמיר שיווק קנס בסכום של 1.2 מיליון שקל בגין אותן טעויות בדוחות. יו"ר החברה הבורסאית, דב אמיתי, והמנכ"ל, גיא בינשטוק, שילמו קנס בגובה 225 אלף שקל כל אחד.

בהליכים השונים שנוהלו בפרשה הוטלו אפוא עד היום עיצומים בהיקף כולל של למעלה מ־2.7 מיליון שקל, וההליך עדיין מתנהל נגד גורמים נוספים.

ההגבלה ההיסטורית והשינוי של רשות ניירות ערך

האפשרות לחייב חברות פרטיות לגלות מידע לציבור עלתה לראשונה בסוף שנות ה־90, כאשר בית המשפט העליון הורה לחברת ישקר למסור את דוחותיה הכספיים לדיסקונט השקעות, כדי שזו תכלול אותם בדיווחיה לבורסה. עם זאת, הטלת אחריות אישית על מנהלים בחברות פרטיות הוגבלה למצבים שבהם הוגשו נגדם כתבי אישום פליליים, ולא חלה בהליכים של אכיפה מינהלית.

כעת, ועדת האכיפה המינהלית הרחיבה לראשונה את מעגל האחראים לטעויות בדוחות הכספיים כך שיכלול חברה כלולה ונושאי משרה בה. נקבע כי ההחמרה עולה בקנה אחד עם המגמה שמובילה הרשות, באישור בתי המשפט, להטיל אחריות לטעויות בדוחות גם על גורמים חיצוניים לחברה.

בין היתר, בשנים האחרונות הוטלה אחריות על יועץ משפטי חיצוני, על נושאי משרה שלא היו מעורבים בהכנת הדוחות אך קיבלו אותם להערות, ועל מנהלים שאומנם לא כיהנו כסמנכ"לי כספים אך העבירו נתונים ובקרות תקציביות ששימשו להכנת הדוחות.

ועדת האכיפה המינהלית אף קבעה כעת כי אין עוד הצדקה להסתפק בקנסות נמוכים על חברות המצויות בפירוק כמו BOL. זאת, מכיוון שלפי החוק החדש בנושא חדלות פירעון, המדינה ממילא תהיה האחרונה בסדר הנשייה לראות את החזר החוב, כך שלא צפויה פגיעה בנושים.

התקדים צפוי להיות מורגש בקרב עשרות חברות בבורסה שבתל אביב. מבדיקת רשות ניירות ערך עולה כי מתוך 592 תאגידים שהגישו דוח שנתי ל־2024, ל־61 מהם (כ־10%) היו חברות כלולות שהתוצאות העסקיות שלהן קיבלו ביטוי בדיווחי התאגיד המדווח. בסך־הכול דווחו כך 80 דוחות כספיים של חברות כלולות, שכן 15 חברות ציבוריות דיווחו על יותר מדוח אחד של חברה כלולה. לפחות חברה אחת אף נחשבה לכלולה מהותית, בדומה ל־BOL, כלומר נדרשה לצרף את דוחותיה המלאים לאלה של החברה הציבורית.

"כל מי שמעורב - נוטל על עצמו אחריות"

ההחלטה החדשה מצטרפת כאמור להחמרה באכיפה. ההיקף המצטבר של הקנסות שהטילה ועדת האכיפה המינהלית ב־2025 הגיע עד כה ל־15 מיליון שקל - זינוק של יותר מפי שלושה מהממוצע בחמש השנים האחרונות. בנוסף הטילה רשות ניירות ערך עיצומים כספיים בהיקף מצטבר של כ־5.5 מיליון שקל, יותר מפי שניים מהממוצע.

ד"ר לאה פסרמן־יוזפוב, מרצה בכירה בקריה האקדמית אונו ועורכת דין לדיני תאגידים וניירות ערך, סבורה כי "מניעת הכהונה והעיצום הכספי שהוטלו על סמנכ"ל כספים בחברה פרטית, ושהוא ייאלץ לשאת בו מכיסו האישי כי אסור לבטח או לשפות אותו, היא בהחלט קריאה לסמנכ"לי כספים בעמדה דומה לתמחר את הסיכון במסגרת הסכמי השכר שלהם". היא מזכירה כי "כל מי שמעורב בכתיבת מסמכי גילוי של חברות ציבוריות, נוטל על עצמו אחריות לתוכן שלהם".

עו"ד איל נייגר, שותף במחלקת שוק ההון במשרד פרל כהן, מסכים כי חברות פרטיות עשויות לשאת באחריות על כשלים בדיווח. ב־2012 כיהן נייגר בוועדת האכיפה המינהלית, כאשר זו אישרה הסדר ללא הודאה שכלל קנסות בגובה 11 מיליון שקל על תנובה הפרטית ועל קרן אייפקס שהחזיקה בה. זאת, אחרי שדוחות תנובה לא נכללו בדוחות של מבטח שמיר הציבורית, שנקנסה אז ב־4 מיליון שקל.

עם זאת, נייגר סבור כי ההחלטה להטיל אחריות אישית על בכירים ב־BOL היא מפתיעה, אחרי שזו הוגבלה בעבר להליכים פליליים. "הוועדה לקחה צעד קדימה, יש לתהות אם לא רחוק מדי, כאשר הטילה אחריות על חברה הפרטית שנמצאת קומה מתחת לציבורית. זה עשוי לגרור לא רק קנסות גבוהים אלא גם הגבלת כהונה, המכונה 'קלון מינהלי'. צעד נוסף נעשה לגבי רואה החשבון המבקר, כאשר הוועדה השוותה בין טעות בדוחות המבוקרים לבין טעות בדחות הכספיים עצמם".

נראה אפוא כי התקדים החדש סולל את הדרך להחמרת האכיפה באופן אישי גם מול סמנכ"לי כספים ומנהלים בחברות פרטיות.