גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המס החדש על הבנקים מתקרב לחקיקה, אבל גם באוצר לא בטוחים ביתרונות

הצוות הבין־משרדי שהקים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' המליץ בדוח הסופי שלו להטיל מיסוי דיפרנציאלי על רווחים חריגים ● בצמרת האוצר חלוקים בין המנכ"ל וסגנו שמקדמים את מהלך המיסוי, לבין אגף התקציבים ובנק ישראל שטוענים כי מדובר בצעד בכיוון הלא נכון

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: יוסי כהן, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: יוסי כהן, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

בעקבות רווחי השיא שמציגים הבנקים הגדולים בישראל, והדיבידנדים הנדיבים שהם מחלקים, הפך מדד מניות הבנקים לאחד המצטיינים בבורסה בתל אביב ב־2025, עם זינוק של קרוב ל־70% מתחילת השנה. ביום א' נסחר מדד הבנקים בירידה של פחות מ־1%, לאחר שצוות בין־משרדי שהוקם בהוראת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', לצורך בחינת הטלת מס מיוחד על הבנקים, פרסם ביום שישי את הדוח הסופי שלו.

פרשנות | איך להשקיע וממה להיזהר: הזהב והכסף הם המנצחים הגדולים של 2025
הלייזר ישנה את התמונה, הדיור ייתקע - ומה עם יוקר המחיה? תחזית חברות הדירוג ל־2026

הצוות קבע כי קיימות הצדקות להטלת מס על רווחי היתר של הבנקים: "ככל שהדרג המדיני יחליט להטיל מס כזה, המודל הנכון הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים". כלומר ההמלצה היא למס שיגדל ככל שהבנקים יציגו עלייה ברווחים ביחס לתקופת הבסיס.

הדרך להטלת מס על רווחי היתר, כך מסתמן, תצטרך לעבור דרך חקיקה ראשית, שסיכוייה אינם ברורים.

לפי חישוב שמוצג בדוח הוועדה, עבור נתוני 2023 הגבייה של המס הדיפרנציאלי הייתה עומדת על בין 665 ל־928 מיליון שקל בשנה, בהתאם לשיעור המס על רווחי היתר. זאת, נזכיר, לאחר שנתיים שבהן חויבו הבנקים על פי חוק בתשלום מס מיוחד, שהצטבר לסכום של 2.5 מיליארד שקל.

התומכים: חוסר סימטריה בגלגול הריבית לציבור

בראש הצוות הבין־משרדי עמד יורם מצלאוי, סגן בכיר למנכ"ל משרד האוצר, וכן השתתפו בו בכירים באוצר, ברשות המסים ובבנק ישראל. יצוין כי בנק ישראל ואגף התקציבים באוצר הסתייגו ממתווה המיסוי.

הדוח קובע כי רווחי הבנקים הגדולים, שצפויים לחצות השנה את רף ה־30 מיליארד שקל, נובעים מסביבת הריבית הגבוהה במשק שסייעה דרמטית לפעילותם העסקית. הרווחיות הושפעה גם מיחס תמסורת נמוך בין הריבית שנגבית על האשראי שמעניקים הבנקים לציבור, לזו שהם מעניקים בפיקדונות.

המודל שמציע הצוות הבין־משרדי בדוח, נועד לדבריו "ליצור מנגנון מיסוי רגיש למחזור הכלכלי, כך שבשנים של רווחיות יתר הבנקים ישלמו יותר מס, ובשנים של רווחיות מתונה לא ייווצר נטל עודף על פעילותם. הצעה זו מצליחה לבטא היטב את הרגישות לסביבת הריבית, כך שדה־פקטו רק בשנים שבהן הריבית תימצא בשיעור גבוה במיוחד, ורווחי הבנקים יגיעו למספרים גבוהים מהרגיל, ייגבה מס נוסף מהבנקים".

בדוח מצוין כי הבנקים העלו בחדות את הריבית על ההלוואות שהעמידו. לפי הדוח מדובר היה ב"תמסורת מהירה ו'כמעט מלאה' בריבית על האשראי". בעוד שהריבית שהם מעניקים על הפיקדונות זחלה כלפי מעלה באופן איטי. אך עם זאת, בוצעה השוואה בינלאומית שהראתה שהבנקים בארץ אינם חריגים בכך ביחס לארה"ב, אך חוסר הסימטריה המדוברת פגע בעיקר במשקי הבית ובעסקים הקטנים, ששילמו את המחיר על הייקור המהיר של ההלוואות.

בין הטיעונים התומכים בהטלת מס חריג על הבנקים, מצוין בדוח כי מדובר בסקטור עם חסמי כניסה גבוהים שמקשים על כניסת מתחרים חדשים, שפועל ביציבות ובסיכון עסקי נמוך (ולכן יכול לספוג העלאות מסים), וגם ב"סביבה רגולטורית מיטיבה". כלומר העלאת הריבית על ידי בנק ישראל נועדה להילחם באינפלציה שזינקה, שסייעה להם להזניק את רווחיהם.

מבין הצעדים שבחן הצוות הייתה הצעה להטלת מס חד־פעמי לשנה נוספת, דבר שהצוות מתנגד לו. הוצעו מגוון חלופות להטלת מס קבוע על הבנקים, כאשר החלופה המומלצת היא למסות במס רווח דיפרנציאלי, לרווחים שעולים על 50% מתקופת הבסיס שנקבעת. זהו מס שיושפע בין היתר מסביבת הריבית במשק, וכן לא יהיה "שרירותי" לדברי הוועדה.

המתנגדים: "מי זה הבנקים? הציבור"

באיגוד הבנקים מצביעים על כך שחברי הצוות שניסחו את הדוח היו בעצמם מסויגים לגבי הצורך בהטלת המס: "לא רק שהצוות אינו מגיע להמלצה חד משמעית שיש מקום להטיל מס על הבנקים, אלא ששני הגופים הכלכליים, המקצועיים והמשמעותיים החברים בו - אגף התקציבים ובנק ישראל - מתנגדים להטלת המס באופן חד משמעי", מסרו מהאיגוד.

גורם בכיר אחר המקורב לבנקים טוען כי "בסוף זו תהיה החלטה של השר סמוטריץ בלבד. דעתו של הצוות המקצועי, ככל שאני מתרשם, אפילו באוצר עצמו, מראה שאין ממש סיבה למיסוי חריג. עמדת הצוות נעה בין התנגדות לבין אי־תמיכה. אם היו רוצים לעשות מהלך של מיסוי רוחבי, היה צריך לבדוק כל ענף וענף, ולראות מי מרוויח יותר. להגיד שרק הבנקים מרוויחים הרבה, בלי לבדוק את כל הענפים האחרים, זה לא רציני. לא נקבעו פרמטרים לבדיקה מקיפה (משקית) בדוח".

בנקאי בכיר במשק הגיב למסקנות הדוח ואמר כי הבנקים מאוימים במס יתר משום שאינם אהודים בלשון המעטה. "אבל מי זה הבנקים? זה הציבור. אז ממסים את כולנו - הציבור, דרך קרנות הנאמנות, קופות הגמל וקרנות הפנסיה שלנו". לדבריו: "אני לא מכיר את ההגדרה הזאת 'רווחי יתר' כשמתייחסים לסקטור מסוים. זו הגדרה שיש לה יותר כותרת פופוליסטית מאשר מציאות ממשית".

מוטי ציטרין, סמנכ"ל ראש תחום מוסדות פיננסיים ומימון מובנה בחברת מידרוג, טוען כי "מדובר במיסוי סקטוריאלי שיתגלגל בסופו של יום ללווים... בנוסף, מיסוי שכזה צפוי לפגוע במשקיעים (בעיקר גופים מוסדיים, ח"ש), לשנות את טעמי המשקיעים ולהדיר משקיעים זרים מהשוק המקומי".

בדוח הוועדה לבחינת המיסוי על הבנקים נכתב כי "העלייה ברווחיהם בשנים 2022־2025 קשורה בעליית ריבית בנק ישראל, כלומר עיקר הגידול בהכנסות נבע מגורמים חיצוניים להחלטות העסקיות של הבנקים, ולא בזכות החלטות או צעדים עסקיים אלה ואחרים".

עם זאת נכתב כי "עם העלייה ברווחיות, נרשמת גם עלייה בסך המס המשולם על ידי הבנקים". כתוצאה מהמס המיוחד שהוטל עליהם בשנתיים האחרונות, נכתב בדוח, עלה המס האפקטיבי שמשלמים הבנקים על רווחיהם מ־34.2% ל־37.4%.

למה בנק ישראל מתנגד? "מיסוי בררני"

הדוח כולל שתי דעות מיעוט שמתנגדות לעיקריו, והוצגו על ידי ד"ר יוסי סעדון מבנק ישראל ואגף התקציבים באוצר. בבנק ישראל סבורים כי הטלת מיסוי נוסף בגין רווחיות גבוהה, היא בעייתית ברמה המשקית. "אין הבדל עקרוני בין רווחיות שנוצרה מהשקעה מוצלחת בנכס לבין רווחיות שנוצרה מבחירת אסטרטגיה פיננסית", אומרים שם.

בנוסף לכך טוענים בבנק ישראל כי מדובר בעצם במיסוי הציבור שמושקע במניות הבנקים, לכן זהו מיסוי של החיסכון ארוך הטווח. בנוסף נטען כי הבנק מתנגד למיסוי סקטוריאלי לצרכים הפיסקאליים השוטפים, של השלמת התקציב. "צעד כזה עומד בסתירה לעקרונות של שוויון, יעילות והגינות. זהו מיסוי בררני העשוי ליצר עיוות בהקצאת המקורות במשק".

עמדת המיעוט של אגף התקציבים מסתייגת גם היא מהרעיון של הטלת מס יסף חדש, ומעדיפה להגביר את התחרות בין הבנקים. זה לטענתם יפחית את הרווחים החריגים ויסייע בו זמנית לציבור הלקוחות. לפי עמדה זו "העלייה החריגה ברווחיות הבנקים מהווה יותר מכל עדות לרמת התחרות הנמוכה במערכת הבנקאית, והשפעתה על יוקר המחיה של משקי הבית ומיצוי פוטנציאל הצמיחה".

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בבורסה; ת"א 35 שבר שיא בן 33 שנה

מדד ת"א 35 שבר שיא בפעם ה-60 השנה - היקף שלא נראה מאז 1992 ● מדד הבנקים ירד לאחר שהצוות הבין-משרדי לבחינת הטלת מס מיוחד על הבנקים פרסם את הדוח הסופי ובו המליץ על הטלת מיסוי ● ארית דיווחה כי רשף בדרך להשלמת גיוס פרטי של כ-550 מיליון שקל, לפי שווי מוערך של כ-3.75 מיליארד שקל ● ריטיילורס נפלה לאחר שנייקי פרסמה דוחות מאכזבים

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

המשקיעים הזרים נוהרים לבורסה, ואלו המניות האהובות עליהם – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הביטקוין רחוק בעשרות אחוזים מהשיא, אך זה קרה כבר 7 פעמים בעשור האחרון ● גופי ההשקעות הזרים הזרימו מתחילת השנה מעל 2.3 מיליארד דולר לשוק המניות בת"א ● 2025 מסתמנת בתור השנה של חברות הביטוח ● רוב מומחי ההשקעות בוול סטריט צופים ש-2026 תהיה חיובית ● וגם: מה יעשה בנק ישראל לאור התחזקות השקל?

מאירה ברנע-גולדברג וכראמל / צילום: ליה יפה

הסופרת שהקימה מפעל של מיליונים: "בתעשייה כועסים, אבל אני לא מתנצלת"

עם יותר מחצי מיליון עותקים, חמש עונות בטלוויזיה, 300 אלף צופים בהצגות ושלל מרצ'נדייז - המותג כראמל הוא לא רק סדרת ספרים, אלא מפעל קמעונאי שהכניס עד כה יותר מ־10 מיליון שקל ● מאירה ברנע־גולדברג, שעומדת מאחורי התופעה, מסבירה: "סופרים מזלזלים במי שעושה מאמצים. אבל אני לא יכולה להיות חולת שחפת בעליית גג, לכתוב ספר ולזכות בפרס נובל"

משקיע מודאג בבורסת ניו־יורק, האם הבועה בדרך? / צילום: Shutterstock

ההשוואות המטרידות בין טירוף הבינה המלאכותית לבין בועת הדוט־קום

אנליסטים שוריים מתכחשים לאפשרות שמתפתחת כיום בועת AI בדומה לבועת הדוט־קום בשנות ה־90 ● הדמיון אכן קיים, ובדיוק כמו אז - משקיעים מקווים כי הטכנולוגיה החדשה תספק צמיחה ורווחים גבוהים מהרגיל ● ובכל זאת, יש גם כמה הבדלים מהותיים

מה הייתה הסדרה הראשונה שהפיקה נטפליקס? / צילום: Shutterstock

מה הייתה הסדרה הראשונה שהפיקה נטפליקס?

כמה ערי בירה יש לרפובליקת דרום אפריקה, מה מקור השם שפעת, ובאיזו סדרת אנימציה חיית המחמד נקראת Santa's Little Helper? ● הטריוויה השבועית

מה יהיה מחר בבורסה? / צילום: Shutterstock

הנתון שעשוי לסלול את הדרך לראלי בוול סטריט, ומה צפוי היום בת"א?

לאחר שבוע שיא בבורסה בת"א, המסחר צפוי להיפתח היום בצל העליות בוול סטריט ● האינפלציה הנמוכה וההתאוששות במניות ה-AI מפיחה אופטימיות לגבי ראלי סנטה קלאוס בניו יורק ● המניות הדואליות יחזרו למסחר בת"א בפערי ארביטרז' מעורבים ● חברת הביטוח והקמעונאית שצפויות לרדת ● וגם, הרשימה הלא קטנה של ההפתעות של השנה

שלט של חנות שקונה זהב וכסף בניו יורק / צילום: Reuters, Anthony Behar

איך להשקיע וממה להיזהר: הזהב והכסף הם המנצחים הגדולים של 2025

התשואה השנתית על הזהב ועל הכסף מותירה הרחק מאחור את נאסד"ק, S&P 500, האג"ח הממשלתיות והביטקוין ● איך נראית ההשקעה בהם, ומתי הם פגיעים? ● כתבה ראשונה בסדרה

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם שרית זהבי / צילום: רמי זרנגר

החוקרת שסבורה: חיזבאללה מתכונן לסיבוב הבא, ואיראן שולטת בכל צעד

שיחה עם שרית זהבי, נשיאת מרכז עלמא להנגשת מידע על הזירה הצפונית ● על היכולות הצבאיות והכלכליות של חיזבאללה, השליטה והמעורבות של איראן והגישה של נשיא סוריה ● היום שאחרי במזרח התיכון, כתבה רביעית בסדרה

חנות הדגל של ספורה בשאנז אליזה. ''אומרים שמבקרים בה יותר מבאייפל'' / צילום: Shutterstock

עסקי היופי מעולם לא היו תחרותיים יותר. כך ספורה מתכננת להישאר בטופ

מנהלים ברשת הקמעונאית שבבעלות LVMH מאפשרים הצצה נדירה אל האסטרטגיה של החברה

העיתונאי שלומי אלדר / צילום: צילום מסך יוטיוב

אול־אין פונה לחברה הערבית עם מחלקת פודקאסטים חדשה

בית הפודקאסטים אול־אין מקים מחלקה ייעודית לחברה הערבית בעקבות התחזקות ההאזנה בקרב צעירים וביקוש גובר מצד מפרסמים ● המרכז הארצי החדש להצלת צבי הים במכמורת נפתח לפעילות בהשקעה של 30 מיליון שקל ● ושורת מינויים חדשים בבזק, במשרד הפרסום מנצ' ובאיילון ביטוח ופיננסים ● אירועים ומינויים

נקבע למועד אחר? / צילום: Shutterstock

הבוס שלך כבר לא פנוי בשבילך

אמזון רוצה צוותים גדולים יותר. בנק אוף אמריקה משטח את ההיררכיה ● אמריקה התאגידית מצמצמת שכבות של מנהלים, ועולם העבודה משתנה באופן דרמטי

אחרי טעויות חמורות בדיווח: BBC יבחן מחדש את הסיקור על ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: חיזבאללה מסרב להתפרק מנשקו והחזית עם לבנון מתחממת, האנטישמיות בבריטניה נמצאת ברמות שיא, ב-BBC צפויים לבחון מחדש את הסיקור על ישראל אחרי דוח שקבע שהיו טעויות חמורות בדיווח על המלחמה, ושגריר ארה"ב בישראל בראיון לוול סטריט ג'ורנל על החיים בירושלים ● כותרות העיתונים בעולם

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

מה קבע בית המשפט כש־7 ילדים ורעיה נשארו מחוץ לצוואת האב

בית המשפט דחה תביעת עורך דין לפיצויים בעקבות הפסקת ייצוג ● העליון קבע כי ניתן להותיר בידי המדינה כספים שנתפסו מנאשם בשוחד לצורכי חילוט עתידי ● צוואה שנישלה רעיה ו־7 ילדים בוטלה בשל מעורבות והשפעה בלתי הוגנת של היורש ● 3 פסקי דין בשבוע 

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

"בשביל מה לקנות דירה ולקבל 2.5% אם אפשר לקבל 4% רק על דיבידנדים בבורסה?"

תשכחו מהמרוץ לדירה: בצל הצפי להמשך ירידת מחירים וריבית, משקיעים רבים נוטשים את שוק הנדל"ן, ורבים מהם מצאו מפלט בשוק ההון, שהציג השנה תשואות חסרות תקדים ● בשוק מסבירים: "מי שהשקיע במניות עשה תשואה של עשרות אחוזים השנה, בזמן שמי שרכש דירה רואה כבר 8 חודשים ברצף ירידות מחירים"

אביגדור קפלן / צילום: יונתן בלום

"אנחנו עם של בכיינים. רבים ממי שעוזבים היום, יחזרו": אביגדור קפלן מציג את הפתרונות לבעיות הכי בוערות בישראל

האיש שניהל את גופי הבריאות והביטוח מהגדולים במשק, החליט לחזור להיות סטודנט כדי להתמודד עם פצצה מתקתקת של החברה הישראלית: משבר הביטוח הסיעודי ● בראיון מיוחד הוא מנתח את הזינוק בעלויות המערכת ומציע רפורמה שתאחד את כלל תקציבי הטיפול תחת קורת גג אחת ● וגם: איך להישאר חיוני בגיל השלישי וכמה חשובה המלחמה בבדידות

תחנת הכוח הפרטית דוראד, זרוע פעילות האנרגיה של קבוצת לוזון / צילום: יגאל גורן

משחק הכיסאות בשוק החשמל: דוראד חוזרת למרוץ ולוחצת את המתחרות לפינה

לאחר שנים של סכסוכים יצריים, משיכת התביעות של אדלטק סוללת את הדרך להקמת תחנת הכוח "דוראד 2" ● מול מגבלות הרגולציה ולוח הזמנים הצפוף של רשות החשמל, חזרת התחנה למגרש מגבירה את הלחץ על המתחרות - ועשויה להכריע מי מהן תישאר מחוץ לרשת

מה צפוי למשכירי הדירות / צילום: Shutterstock

משכירים דירה? מה צריך לדעת על חובת הדיווח על שכירות

התוכנית של משרד האוצר להקים רשם שכירויות ולחייב את כל משכירי הדירות במדינה לדווח על כך, חזרה שוב לטיוטת חוק ההסדרים ● איך זה יעבוד, ועל מי זה יחול? ● גלובס עושה סדר

גיל שי / צילום: עומר הכהן

בגיל 14 הוא כבר כתב קוד. היום הוא אחרי שני אקזיטים ומנהל מאות מיליוני דולרים

"בכיתה ד' עברנו לברוקלין. אבא חשב שיהיה שם טוב יותר כלכלית, אבל נאבק לשרוד במכירת מקלטי רדיו בדוכנים. גרנו בשכונה לא טובה. גנבו ממני כסף באיומי סכין וקראו לי 'יהודי מלוכלך' בבית הספר" ● שיחה קצרה עם גיל שי, שותף-מנהל בקרן מירון קפיטל

צפוי להיסגר בסוף השנה: הפגנה מחוץ למפעל פולקסווגן / צילום: Reuters, Sebastian Kahnert

בלחץ גרמניה ותעשיית הרכב: אירופה לקחה צעד אחורה במהפכה הירוקה

שלוש שנים וחצי אחרי ההחלטה הדרמטית לאסור מכירת כלי רכב בעלי מנוע בעירה פנימית מ־2035, הנציבות האירופית נסוגה - בעיקר בשל לחצים מצד גרמניה והביקוש הנמוך לכלי רכב חשמליים ● המהלך מסמן שינוי סדרי עדיפויות וניסיון לאזן בין יעדי האקלים ליציבות כלכלית

פיבי גייטס / צילום: Reuters, Anthony Behar

לא רק "הבת של": פיבי גייטס גייסה 30 מיליון דולר לסטארט־אפ האופנה שלה

הרעיון נולד במעונות סטנפורד, מחוויה לא־מוצלחת של קניות אונליין ("רכשתי שמלה ב־500 דולר, אח"כ גיליתי אתר שמוכר אותה ב־150 דולר") ● כעת, בגיל 23, גייטס מנהלת עסק בשווי 180 מיליון דולר ומושכת משקיעים מהשורה הראשונה ● עם זאת, היא מודה: "לא הייתי יכולה לגדול בתנאים האלה אלמלא ההורים שלי"