גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המס החדש על הבנקים מתקרב לחקיקה, אבל גם באוצר לא בטוחים ביתרונות

הצוות הבין־משרדי שהקים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' המליץ בדוח הסופי שלו להטיל מיסוי דיפרנציאלי על רווחים חריגים ● בצמרת האוצר חלוקים בין המנכ"ל וסגנו שמקדמים את מהלך המיסוי, לבין אגף התקציבים ובנק ישראל שטוענים כי מדובר בצעד בכיוון הלא נכון

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: יוסי כהן, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: יוסי כהן, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

בעקבות רווחי השיא שמציגים הבנקים הגדולים בישראל, והדיבידנדים הנדיבים שהם מחלקים, הפך מדד מניות הבנקים לאחד המצטיינים בבורסה בתל אביב ב־2025, עם זינוק של קרוב ל־70% מתחילת השנה. ביום א' נסחר מדד הבנקים בירידה של פחות מ־1%, לאחר שצוות בין־משרדי שהוקם בהוראת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', לצורך בחינת הטלת מס מיוחד על הבנקים, פרסם ביום שישי את הדוח הסופי שלו.

פרשנות | איך להשקיע וממה להיזהר: הזהב והכסף הם המנצחים הגדולים של 2025
הלייזר ישנה את התמונה, הדיור ייתקע - ומה עם יוקר המחיה? תחזית חברות הדירוג ל־2026

הצוות קבע כי קיימות הצדקות להטלת מס על רווחי היתר של הבנקים: "ככל שהדרג המדיני יחליט להטיל מס כזה, המודל הנכון הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים". כלומר ההמלצה היא למס שיגדל ככל שהבנקים יציגו עלייה ברווחים ביחס לתקופת הבסיס.

הדרך להטלת מס על רווחי היתר, כך מסתמן, תצטרך לעבור דרך חקיקה ראשית, שסיכוייה אינם ברורים.

לפי חישוב שמוצג בדוח הוועדה, עבור נתוני 2023 הגבייה של המס הדיפרנציאלי הייתה עומדת על בין 665 ל־928 מיליון שקל בשנה, בהתאם לשיעור המס על רווחי היתר. זאת, נזכיר, לאחר שנתיים שבהן חויבו הבנקים על פי חוק בתשלום מס מיוחד, שהצטבר לסכום של 2.5 מיליארד שקל.

התומכים: חוסר סימטריה בגלגול הריבית לציבור

בראש הצוות הבין־משרדי עמד יורם מצלאוי, סגן בכיר למנכ"ל משרד האוצר, וכן השתתפו בו בכירים באוצר, ברשות המסים ובבנק ישראל. יצוין כי בנק ישראל ואגף התקציבים באוצר הסתייגו ממתווה המיסוי.

הדוח קובע כי רווחי הבנקים הגדולים, שצפויים לחצות השנה את רף ה־30 מיליארד שקל, נובעים מסביבת הריבית הגבוהה במשק שסייעה דרמטית לפעילותם העסקית. הרווחיות הושפעה גם מיחס תמסורת נמוך בין הריבית שנגבית על האשראי שמעניקים הבנקים לציבור, לזו שהם מעניקים בפיקדונות.

המודל שמציע הצוות הבין־משרדי בדוח, נועד לדבריו "ליצור מנגנון מיסוי רגיש למחזור הכלכלי, כך שבשנים של רווחיות יתר הבנקים ישלמו יותר מס, ובשנים של רווחיות מתונה לא ייווצר נטל עודף על פעילותם. הצעה זו מצליחה לבטא היטב את הרגישות לסביבת הריבית, כך שדה־פקטו רק בשנים שבהן הריבית תימצא בשיעור גבוה במיוחד, ורווחי הבנקים יגיעו למספרים גבוהים מהרגיל, ייגבה מס נוסף מהבנקים".

בדוח מצוין כי הבנקים העלו בחדות את הריבית על ההלוואות שהעמידו. לפי הדוח מדובר היה ב"תמסורת מהירה ו'כמעט מלאה' בריבית על האשראי". בעוד שהריבית שהם מעניקים על הפיקדונות זחלה כלפי מעלה באופן איטי. אך עם זאת, בוצעה השוואה בינלאומית שהראתה שהבנקים בארץ אינם חריגים בכך ביחס לארה"ב, אך חוסר הסימטריה המדוברת פגע בעיקר במשקי הבית ובעסקים הקטנים, ששילמו את המחיר על הייקור המהיר של ההלוואות.

בין הטיעונים התומכים בהטלת מס חריג על הבנקים, מצוין בדוח כי מדובר בסקטור עם חסמי כניסה גבוהים שמקשים על כניסת מתחרים חדשים, שפועל ביציבות ובסיכון עסקי נמוך (ולכן יכול לספוג העלאות מסים), וגם ב"סביבה רגולטורית מיטיבה". כלומר העלאת הריבית על ידי בנק ישראל נועדה להילחם באינפלציה שזינקה, שסייעה להם להזניק את רווחיהם.

מבין הצעדים שבחן הצוות הייתה הצעה להטלת מס חד־פעמי לשנה נוספת, דבר שהצוות מתנגד לו. הוצעו מגוון חלופות להטלת מס קבוע על הבנקים, כאשר החלופה המומלצת היא למסות במס רווח דיפרנציאלי, לרווחים שעולים על 50% מתקופת הבסיס שנקבעת. זהו מס שיושפע בין היתר מסביבת הריבית במשק, וכן לא יהיה "שרירותי" לדברי הוועדה.

המתנגדים: "מי זה הבנקים? הציבור"

באיגוד הבנקים מצביעים על כך שחברי הצוות שניסחו את הדוח היו בעצמם מסויגים לגבי הצורך בהטלת המס: "לא רק שהצוות אינו מגיע להמלצה חד משמעית שיש מקום להטיל מס על הבנקים, אלא ששני הגופים הכלכליים, המקצועיים והמשמעותיים החברים בו - אגף התקציבים ובנק ישראל - מתנגדים להטלת המס באופן חד משמעי", מסרו מהאיגוד.

גורם בכיר אחר המקורב לבנקים טוען כי "בסוף זו תהיה החלטה של השר סמוטריץ בלבד. דעתו של הצוות המקצועי, ככל שאני מתרשם, אפילו באוצר עצמו, מראה שאין ממש סיבה למיסוי חריג. עמדת הצוות נעה בין התנגדות לבין אי־תמיכה. אם היו רוצים לעשות מהלך של מיסוי רוחבי, היה צריך לבדוק כל ענף וענף, ולראות מי מרוויח יותר. להגיד שרק הבנקים מרוויחים הרבה, בלי לבדוק את כל הענפים האחרים, זה לא רציני. לא נקבעו פרמטרים לבדיקה מקיפה (משקית) בדוח".

בנקאי בכיר במשק הגיב למסקנות הדוח ואמר כי הבנקים מאוימים במס יתר משום שאינם אהודים בלשון המעטה. "אבל מי זה הבנקים? זה הציבור. אז ממסים את כולנו - הציבור, דרך קרנות הנאמנות, קופות הגמל וקרנות הפנסיה שלנו". לדבריו: "אני לא מכיר את ההגדרה הזאת 'רווחי יתר' כשמתייחסים לסקטור מסוים. זו הגדרה שיש לה יותר כותרת פופוליסטית מאשר מציאות ממשית".

מוטי ציטרין, סמנכ"ל ראש תחום מוסדות פיננסיים ומימון מובנה בחברת מידרוג, טוען כי "מדובר במיסוי סקטוריאלי שיתגלגל בסופו של יום ללווים... בנוסף, מיסוי שכזה צפוי לפגוע במשקיעים (בעיקר גופים מוסדיים, ח"ש), לשנות את טעמי המשקיעים ולהדיר משקיעים זרים מהשוק המקומי".

בדוח הוועדה לבחינת המיסוי על הבנקים נכתב כי "העלייה ברווחיהם בשנים 2022־2025 קשורה בעליית ריבית בנק ישראל, כלומר עיקר הגידול בהכנסות נבע מגורמים חיצוניים להחלטות העסקיות של הבנקים, ולא בזכות החלטות או צעדים עסקיים אלה ואחרים".

עם זאת נכתב כי "עם העלייה ברווחיות, נרשמת גם עלייה בסך המס המשולם על ידי הבנקים". כתוצאה מהמס המיוחד שהוטל עליהם בשנתיים האחרונות, נכתב בדוח, עלה המס האפקטיבי שמשלמים הבנקים על רווחיהם מ־34.2% ל־37.4%.

למה בנק ישראל מתנגד? "מיסוי בררני"

הדוח כולל שתי דעות מיעוט שמתנגדות לעיקריו, והוצגו על ידי ד"ר יוסי סעדון מבנק ישראל ואגף התקציבים באוצר. בבנק ישראל סבורים כי הטלת מיסוי נוסף בגין רווחיות גבוהה, היא בעייתית ברמה המשקית. "אין הבדל עקרוני בין רווחיות שנוצרה מהשקעה מוצלחת בנכס לבין רווחיות שנוצרה מבחירת אסטרטגיה פיננסית", אומרים שם.

בנוסף לכך טוענים בבנק ישראל כי מדובר בעצם במיסוי הציבור שמושקע במניות הבנקים, לכן זהו מיסוי של החיסכון ארוך הטווח. בנוסף נטען כי הבנק מתנגד למיסוי סקטוריאלי לצרכים הפיסקאליים השוטפים, של השלמת התקציב. "צעד כזה עומד בסתירה לעקרונות של שוויון, יעילות והגינות. זהו מיסוי בררני העשוי ליצר עיוות בהקצאת המקורות במשק".

עמדת המיעוט של אגף התקציבים מסתייגת גם היא מהרעיון של הטלת מס יסף חדש, ומעדיפה להגביר את התחרות בין הבנקים. זה לטענתם יפחית את הרווחים החריגים ויסייע בו זמנית לציבור הלקוחות. לפי עמדה זו "העלייה החריגה ברווחיות הבנקים מהווה יותר מכל עדות לרמת התחרות הנמוכה במערכת הבנקאית, והשפעתה על יוקר המחיה של משקי הבית ומיצוי פוטנציאל הצמיחה".

עוד כתבות

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

וול סטריט נצבעה אדום; נטפליקס ובלוק מזנקות

מדד נאסד"ק בדרך לרשום את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קופצת לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● מגמה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס מזנקת לאחר דוחות טובים

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס