יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות, שלומי יוסף
סגנית נשיא בית משפט השלום בראשון לציון, השופטת דורית סבן-נוי, קיבלה היום (ב') את בקשת המשטרה והורתה על הרחקתו של יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון למשך 90 ימים נוספים, וזאת בנוסף לתקופה שבה הורחק עד כה מההסתדרות לנוכח מעצרו בתחילת נובמבר. בית המשפט אף קיבל את בקשת המשטרה לאסור על בר-דוד ליצור קשר עם כ-30 דמויות המעורבות בפרשה.
בעקבות החלטת בית המשפט הודיעה ההסתדרות כי ממלא-מקום יו"ר הארגון, רועי יעקב, ימלא את מקומו של בר-דוד למשך תקופת היעדרותו. נזכיר כי יעקב היה בין העצורים בפרשה בתחילת נובמבר, ומאז שוחרר לביתו וחזר לעבודתו בהסתדרות.
● פילאטיס, מענקי הישארות וימים קצרים: משרדי עריכת הדין במרוץ על המתמחים
● מהפוליטיקה ועד הביטוח: ההשפעה האדירה של ההסתדרות
השופטת סבן-נוי קבעה כי החזרת בר-דוד לתפקידו תקל עליו לבצע עבירה דומה ותסכן את ביטחון הציבור. "השבתו של המשיב (בר-דוד - ע'ג') לכהן כיו"ר הסתדרות, בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה, מבלי חלילה להקל ראש בפגיעה הקשה בזכותו של המשיב - יהא בה כדי לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה", הוסיפה.
בית המשפט עמד בהחלטה על כך שבר-דוד ממלא "תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו. כפועל יוצא מכך, קיים חשש שהחלטותיו במסגרת תפקידו כיו"ר ההסתדרות, בשלב זה של החקירה, עשויות לסכן את הציבור בכללותו, וזאת בשים לב לטיב החשדות ועוצמתם".
השופטת סבן-נוי נסמכה, בין היתר, על החלטתו של בית המשפט המחוזי להרחיק את יונתן אוריך, יועצו הקרוב של בנימין נתניהו, מלשכת ראש הממשלה, סביב החקירה נגדו בפרשת קטארגייט.
בהחלטה נדחתה גם הצעתו של בר-דוד ל"מנגנון מפצה" כתחליף להרחקתו מההסתדרות. לפי המנגנון שהציע בר-דוד, יתאפשר לו לחזור לתפקידו תוך הגבלות על מעורבותו במינויים ובמכרזים. בר-דוד הציע גם כי אם יידרש לקיים פגישות עם מעורבים בפרשה, הפגישות ייערכו בהשתתפות צדדים שלישיים דוגמת היועץ המשפטי של ההסתדרות או מבקר הארגון. בית המשפט דחה כאמור את ההצעה, וקיבל את עמדת המשטרה כי "העבירות בוצעו לכאורה בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות, ותיעוד הישיבות לא ימנע את החשש לביצוען".
תשתית ראייתית בעוצמה גבוהה
עוד קבעה השופטת סבן-נוי כי התשתית הראייתית שנאספה עד כה היא "בעוצמה רבה מהרף הנדרש בשלב זה של ההליך, ומלמדת על כך שהמשיב (בר-דוד - ע'ג') פעל לכאורה בכובעו כיו"ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין, והכול במטרה להפיק טובות הנאה שונות". בהקשר זה העירה השופטת כי היא "דוחה בשתי ידיים" את טענת בר-דוד כי החשדות נגדו מהווים פרשנות שגויה של סמכויותיו כיו"ר ההסתדרות.
בית המשפט עמד על כך שהתשתית הראייתית נגד בר-דוד אינה מתבססת רק על האזנות סתר שבוצעו לאורך החקירה לעזרא גבאי, סוכן הביטוח המקורב לליכוד, החשוד כי ניהל יחסי "תן וקח" עם בר-דוד ועם בכירי ההסתדרות. לדברי השופטת סבן-נוי, מארג הראיות נגד יו"ר ההסתדרות קושר אותו "באופן ישיר" לחשדות, בהתבסס על מגוון ראיות ומצבור רב שלהן.
השופטת הוסיפה כי הדוח הסודי שהגישה לה המשטרה מעלה כי "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב (בר-דוד שוחרר למעצר בית ב-13 בנובמבר - ע'ג') הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". לנוכח זאת, קבעה, "קיים חשד סביר בעוצמה מספקת ואף הרבה מעבר לנדרש בשלב זה של החקירה, בחלוף כחודש ומחצה מאז הפיכת החקירה הסמויה לגלויה".
נתונים שהעבירה המשטרה לבית המשפט מלמדים כי מאז המעבר לחקירה גלויה בתיק בתחילת נובמבר האחרון נגבו 370 עדויות בתיק, ונחקרו 71 חשודים ו-175 עדים. "החקירה מסתעפת ומתפתחת לכיוונים נוספים אותם יש לחקור", נקבע בהחלטת בית המשפט.
בר-דוד שוחרר בחודש שעבר למעצר בית, לאחר שנעצר למשך 11 ימים ונחקר בחשד לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, והלבנת הון. בתקופת מעצר הבית נאסר עליו לשמש בתפקידו.
גם ההגבלות על עזרא גבאי יוארכו
בתוך כך, בית המשפט קיבל היום גם את בקשת המשטרה להאריך ב-90 יום את ההגבלות על עזרא גבאי, החשוד המרכזי הנוסף בפרשה לצד בר-דוד. בתקופה זו ייאסר על גבאי לעסוק בעניינם של גופים הקשורים לפרשה, לבוא במגע עם דמויות המעורבות בה ולהתקרב למתחם ההסתדרות.
הגופים שבהם נאסר על גבאי לעסוק כוללים בראש ובראשונה את כל יחידות ההסתדרות ועובדיה. עוד נכללות ברשימה שורה של רשויות מקומיות, ובהן ראשון לציון, אשדוד, חריש, חדרה, קריית גת, ראש העין, קריית ביאליק וטירת הכרמל.
על גבאי נאסר גם לעסוק בענייני אל על, מכון וינגייט, האוניברסיטה העברית, חברת פרש קונספט לייעוץ בנושאי ביטוחי בריאות קבוצתיים, משרד הספורט ואיגוד האתלטיקה.
יחסי "תן וקח"
הפרשה התפוצצה בחודש שעבר, כאשר המשטרה עצרה את בר-דוד ואת סוכן הביטוח המקורב לליכוד, עזרא גבאי, כמו גם את אשתו של יו"ר ההסתדרות, הילה קניסטר בר-דוד, ובכירים בארגון.
המשטרה חושדת, בין היתר, כי במסגרת יחסי "תן וקח" סייעו בכירים בהסתדרות להעביר עובדים לסוכנות הביטוח של גבאי, בתמורה לטובות הנאה ולהשפעת גבאי על מינוי דירקטורים מטעם ועדי עובדים.
לפי בקשת החוקרים מבית המשפט, נגד בר-דוד "עולה תמונה ראייתית המצביעה על כך שהמשיב ניצל את כוחו ואת מעמדו כיו"ר ההסתדרות לצורך ביצוע עבירות השחיתות המיוחסות לו, כשרקם יחד עם אחרים מנגנון שוחדי שמטרתו לעשות במשאבי ההסתדרות כבשלהם על-מנת לצאת נשכרים שלא כדין".
*** חזקת החפות: ארנון בר-דוד, הילה קניסטר בר-דוד, עזרא גבאי, אסף גבאי ויתר החשודים בפרשה הם בגדר חשודים בלבד, לא הואשמו ולא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.