על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● אחרי טעויות חמורות בדיווח: BBC יבחן מחדש את הסיקור על ישראל
● WSJ | טראמפ מאיים להרוס את "צי הצללים" של ונצואלה, ו־8 מיליארד דולר בסכנה
1כך הפכה איחוד האמירויות לשותפה הגדולה של ישראל בתעשייה הצבאית
אלביט חתמה לאחרונה עם איחוד האמירויות על עסקת ענק בשווי 2.3 מילארד דולר. בהודעתה המקורית לא דווח על זהות הרוכשת, וגם לא פורט באילו מערכות מדובר. אולם, מקורות הבקיאים בפרטים מסרו ל-Intelligence Online כי "צפוי שהמערכת החדשה תכלול גרסה משודרגת ובהיקף רחב יותר של J-MUSIC Direct (אמצעי נגד אינפרה־אדום מכוונים) טכנולוגיה המשמשת לשיבוש טילי הגנה אווירית תרמיים באמצעות שיבוש מבוסס לייזר".
"החשאיות סביב העסקה אינה מקרית", פורסם בכתבה ב-Islam Times אתר חדשות ערבי בעל קווים פרו-איראניים. נכתב כי "זו תהיה עסקת הביטחון הראשונה בין מדינה ערבית לקבלן ביטחוני ישראלי מאז אירועי 7 באוקטובר 2023. לפיכך נוקטת איחוד האמירויות זהירות קיצונית לנוכח ביקורת אזורית ולחץ פוליטי הנובעים מהמלחמה בעזה".
באתר הפרו-איראני ביקרו את איחוד האמירויות והאשימו ב"בגידה" וכתבו כי "איחוד האמירויות לא רק שלא פעלה לעצור את הסחר הזה, אלא אף תמכה בגלוי בחברות המספקות נשק המשמש את הצבא הישראלי בפעולות קטלניות והרסניות בעזה ובלבנון".
"יחסי האמירויות עם אלביט הם חלק מרשת רחבה ומורכבת יותר של שיתופי פעולה ביטחוניים. ב-2021 השיקה אלביט מיזם משותף עם האמירויות - Elbit Systems Emirates - לשיתוף פעולה ארוך טווח עם הכוחות המזוינים של האמירויות. ב-2022 חתמה על חוזה של 53 מיליון דולר לאספקת מערכות הגנה בלייזר מבוססות אינפרה־אדום ולוחמה אלקטרונית למטוסי איירבוס A330 של חיל האוויר האמירתי, לביצוע בחמש שנים", נכתב.
אבו דאבי מצדה "רואה בהסכם חלק ממסגרת אסטרטגית ארוכת טווח, במיוחד מאז הסכמי אברהם ב-2020: ביסוס מעמדה כשותפת ביטחון אמינה של ארה"ב וכמדינה הערבית המועדפת עליה. שורשי הגישה נעוצים בהשלכות הפוליטיות של פיגועי 11 בספטמבר, שזרעו אי־אמון בוושינגטון כלפי האמירויות. בתגובה פעלה ההנהגה לשיקום התדמית באמצעות הרחבת הקשרים עם מוסדות אמריקאיים, ובמקביל להתקרבות לישראל - תהליך שהוביל לנרמול היחסים בתיווך אמריקאי ולהעלאת שיתוף הפעולה הביטחוני לרמה מוסדית".
כעת "העמקת הקשרים האמירתיים־ישראליים טומנת בחובה השלכות אזוריות ואף גלובליות, ועלולה לשנות את תמונת הביטחון במערב אסיה וצפון אפריקה".
מתוך Islam Times. לקריאת הכתבה המלאה.
2האיראנים מגיבים לאיומים של ישראל: "המלחמה הבאה - האחרונה שלהם"
הגזרה האיראנית שוב מתחממת. כך השבוע דווח כי ראש הממשלה בנימין נתניהו רוצה לשכנע את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שיש צורך לבצע תקיפה נוספת בטהרן. בנוסף, ישראל עדכנה את ממשל טראמפ במהלך סוף השבוע כי היא מודאגת מכך שתרגיל שמבצעים בימים האחרונים כוחות הטילים של משמרות המהפכה האיראניים עלול להיות הכנה למתקפה נגד ישראל.
האיראנים לא נשארו חייבים וכעת הם מגיבים. "נדמה כי מלחמה ותוקפנות הן חלק בלתי נפרד מקיומו של המשטר הישראלי. ישראל נראית לכודה במעגל מתמשך של גרימת מוות והרס", כך נכתב בטהרן טיימס, עיתון של המשטר בכתבה שכותרתה "הכלב הנגוע בכלבת נובח שוב".
"המשטר הציוני הפך לאחד הגורמים השנואים ביותר בעיני אוכלוסיות לא רק במערב אסיה אלא גם במדינות החיוניות להישרדותו, ובהן ארצות הברית ומדינות אירופה", נכתב.
"כאשר המשטר שוב מפציר בתמיכת ארה"ב כדי לנהל מלחמה נוספת נגד איראן - מתבהרת משוואה יסודית: עבור ישראל, המלחמה היא רכיב אינהרנטי, וישראל היא שם נרדף למלחמה", נכתב בעיתון האיראני.
"בשבועיים האחרונים פועלים כלי תקשורת בעברית והקלדנים שלהם במערב במלוא המרץ, ומייצרים סיפורים שנועדו להצדיק סבב שני של תקיפות נגד איראן", נכתב. אולם, האיראנים רומזים על תוקפנות מחודשת "כששואלים איראנים באוטובוסים וברכבות הומים, בכיתות, בעסקים או במשרדי ממשלה אם לדעתם תפרוץ מלחמה נוספת, הם מדברים כאילו התשובה תמיד הייתה ברורה. 'הפעם צריך לוודא שלא תתקיים שום עיר ישראלית. אי אפשר לאפשר להם לתקוף אותנו כל חצי שנה; המלחמה הבאה צריכה להיות האחרונה שלהם'".
מתוך טהרן טיימס. לקריאת הכתבה המלאה.
3הניו יורק טיימס: "ישראל מחריפה את ההשתלטות על קרקעות ביהודה ושומרון"
"גם בעת שהמלחמה בעזה משכה את תשומת לב העולם בשנתיים האחרונות, 'העובדות בשטח' השתנו ביהודה ושומרון, והחריפו את המאבק על השליטה באדמות בית לחם ויריחו, רמאללה וחברון", פורסם בניו יורק טיימס בכתבה רחבה שסוקרת את ההשתלטות של ישראל על שטחים פלסטיניים. "עבור פלסטינים רבים, אלו היסודות למדינה עתידית משלהם, ולשלום עתידי. אך עבור יהודים רבים, זוהי מולדתם הלגיטימית", נכתב.
"מתנחלים יהודים קיצונים וחקלאים פלסטינים הם חיילי הרגלים של הסכסוך הבלתי־נגמר הזה, המשך למלחמת 1948 שליוותה את הקמת ישראל. ומאז מתקפת 7 באוקטובר 2023 על ישראל בידי מחבלים מעזה, אימצה ממשלת הימין הקיצוני בישראל תבנית פעולה של הרחבת ההתנחלויות ברחבי יהודה ושומרון, תוך שינוי האזור, חלק אחר חלק, מפסיפס של כפרים פלסטיניים מחוברים לאוסף של שכונות ישראליות", נכתב.
פלסטיני בשם אבו-נעים התראיין לניו יורק טיימס וסיפר כי "שטחים נרחבים מחוות משפחתו ומשדות החיטה נתפסו בידי מתנחלים ישראלים שהקימו מאחזים, מחנות בלתי־חוקיים שיכולים עם הזמן להפוך להתנחלויות גדולות על הגבעות הסמוכות".
אבו-נעים סיפר שאמר למתנחלים: "אני מתחנן אליכם, אני מתחנן. אלוהים, רק תנו לנו להיות. פשוט לכו. אנחנו לא רוצים שום בעיות". הוא סיפר כי מתנחלים פשטו על ביתו לפנות בוקר ודרשו שיעזוב. הוא בתגובה אמר להם "אני בן 70, וכל חיי אני כאן. אבל אתם הגעתם אתמול, ואתם רוצים שעכשיו אני אעזוב, שאלך הביתה. זה הבית שלי".
לדבריו, "כבישים חדשים חוצים את האדמות שבהן רועה עדר הכבשים שלו ומתנחלים גונבים את בעלי החיים דרך קבע". כעת, "בני המשפחה מתחלפים בלילות בשמירה על העדר מפני תקיפות מתנחלים".
"הקמפיין האלים הבלתי־פוסק של מתנחלים, שלדברי מבקריהם נסבל במידה רבה בידי צה"ל, כולל הטרדות אכזריות, מכות ואף הרג, לצד חסימות כבישים כבדות־משקל וסגירת כפרים. אלה מלווים בעלייה חדה בתפיסות קרקע בידי המדינה ובהריסת כפרים כדי לאלץ פלסטינים לנטוש את אדמותיהם", נכתב.
"ברחבי יהודה ושומרון שוררים ייאוש בקרב כפריים וחקלאים פלסטינים הצופים בהשתלטות על אדמותיהם בקצב שלא נראה כמותו בעבר. וקיים חשש שהשינויים כבר הופכים לבלתי הפיכים", נכתב בניו יורק טיימס.
"ברחבי יהודה ושומרון הרסו מתנחלים והצבא יותר מ־1,500 מבנים פלסטיניים ב־2025 - פי שניים מהממוצע השנתי בעשור שקדם למלחמה", נכתב. בנוסף, "מספר התקיפות של מתנחלים קיצונים ביהודה ושומרון זינק בשנתיים האחרונות. באוקטובר נרשמו בממוצע שמונה תקריות ביום, ההיקף הגבוה ביותר מאז שהאו"ם החל לתעד לפני שני עשורים". לפי נתוני האו"ם, "בשלוש השנים האחרונות בלבד היו יותר מ־1,200 הרוגים פלסטינים ביהודה ושומרון - כמעט פי שניים מן המספר בעשור שקדם לכך".
מתוך הניו יורק טיימס מאת מייקל ד’ שיר, דניאל ברהולק, ליאן אברהם ופאטימה עבד אל־כרים. לקריאת הכתבה המלאה.
4הזוכה בפרס האנטישמי של השנה הוא טאקר קרלסון
כתב פוקס ניוז לשעבר טאקר קרלסון נבחר "לאנטישמי של השנה" על ידי הארגון האזרחי היהודי StopAntisemitism, פורסם בניו יורק פוסט. לטענת הארגון "הוא העניק בתוכנית שלו במה לשונאי יהודים ולמכפישי יהודים".
קרלסון גבר על שני מועמדים נוספים בניהם: לוחם ה־MMA ברייס מיטשל ותאורטיקן הקונספירציות מן הימין סטו פיטרס. מיטשל כינה השנה את היטלר "בחור טוב" והוסיף "הוא נלחם למען ארצו. הוא רצה לטהר אותה על ידי גירוש היהודים החמדנים שהרסו את ארצו והפכו את כולם להומואים".
פיטרס פרסם בשנה שעברה סרטון שכותרתו "'HoloHoax: תאי גזים מזויפים, תמונות מזויפות, שואה מזויפת", וכתב ב־X: "איזו אגדה אמינה יותר? סנטה והקוטב הצפוני [או] ‘השואה'". הוא גם כינה את ישראל "בית הכנסת של השטן'", נכתב.
קרלסון זכה במקום הראשון בתואר המפוקפק שהוענק לו "על רקע הסערה המתמשכת בעקבות ראיון ידידותי שקיים באוקטובר עם פעיל הימין הרדיקלי ניק פואנטס, שקידם תיאוריות קונספירציה על 'שליטה יהודית' בפוליטיקה, בתקשורת ובפיננסים בארה"ב; הכחיש את השואה; וקרא למה שתיאר כ'מלחמת קודש' נגד יהודים".
מנכ"לית הארגון ליאורה רז אמרה לניו יורק פוסט כי קרלסון "הוכתר כאנטישמי של השנה לשנת 2025 בניצחון מוחץ". רז אמרה "הרטוריקה המפלגת, השנאתית והמסוכנת של קרלסון, והראיונות המחמיאים החוזרים שלו עם קנאים ומתנצלי היטלר, הפכו אותו לשונא היהודים הנתעב ביותר ב־12 החודשים האחרונים".
"לדברי הארגון, קרלסון מסוכן בשל היקף השפעתו על מיליונים: הוא פועל כפרובוקטור שמנסח שאלות המעוררות תגובות מסיתות, ובכך 'מפיץ שקרים ונרטיבים אנטישמיים בלי לומר אותם ישירות בעצמו'", נכתב.
רז הוסיפה כי "האנטישמיות גואה בארה"ב ובעולם, והיא מונעת יותר ויותר בידי בעלי פלטפורמות חזקות - לא רק בידי קיצונים שוליים. מילים אינן הורגות, אך הן חופרות את הקברים באמצעות הסתה לשנאה והשראת גורמים בלתי יציבים. למילים יש השלכות, ובמציאות של היום הן אכן סוללות דרך לאלימות ממשית ולפיגועים קטלניים נגד יהודים".
מתוך הניו יורק פוסט מאת קרל קמפנילה. לקריאת הכתבה המלאה.