גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

4 רפורמות קריטיות: כלכלנים משרטטים את המפתח לצמיחה בשנים הקרובות

על פי תחזית האוצר, הצמיחה ב־2026 צפויה להיות גבוהה מהרגיל, ולאחר מכן לשוב לקצב של 3.5% מהתוצר ● אלא שבמכון אהרון מציגים תמונה פסימית יותר, וטוענים כי ללא רפורמות מבניות במשק - היא תישחק ● על הפרק: גיוס חרדים וקידום השכלה בחברה הערבית

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל
חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

בשנת 2026, הצמיחה של המשק הישראלי תהיה גבוהה מהרגיל, כריבאונד על הצמיחה הנמוכה במלחמה - על כך מסכימים כולם. אולם, השאלה הגדולה נותרה לשנים שאחריה. ובעוד שבאוצר סבורים שהצמיחה תחזור אז לתוואי המגמה מהשנים האחרונות ותעמוד על 3.5% תוצר, במכון אהרון מציגים תחזית פסימית בהרבה. זאת, במידה והממשלה לא תקדם רפורמות משמעותיות במשק.

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026
לבנק ישראל יש מדד חדש שהוא בוחן לפני החלטת ריבית. כך זה עובד

בכירים במשק ובממשלה, בעבר ובהווה, התכנסו השבוע באוניברסיטת רייכמן לדיון בתחזית מכון אהרון למדיניות כלכלית, שבאופן חריג כימתה את תרומתן הצפויה של רפורמות שונות לצמיחת התוצר. לפי התחזית, צמיחה גבוהה עשויה לתמוך בצמצום יחס החוב־תוצר ובהעלאת רמת החיים בישראל לרמה "כמו בעשרת המדינות המובילות בעולם". בין המשתתפים אפשר למנות את: יעל אנדורן וירום אריאב, לשעבר מנכ"לי משרד האוצר, ד"ר ששון חדד, לשעבר היועץ הכלכלי, והאלוף (מיל') עמוס ידלין, לצד בכירים ממשרד האוצר ומבנק ישראל.

עזה: הסכנה הגדולה

המודל הכלכלי של מכון אהרון מבוסס על תרחיש בסיס ביטחוני אופטימי יחסית, שלפיו צה"ל יעבור לפרימטר בעזה לקראת סוף העשור ותוכנית טראמפ מיושמת במלואה; ביהודה ושומרון נמשך מצב מתוח; בצפון נשמרת ההסדרה מול לבנון לצד תקיפות יזומות; ובאיראן מושם דגש על מוכנות לסבבים נוספים. עם זאת, תרחיש חמור העשוי לערער את תמונת המצב הביטחונית הוא התלקחות החזיתות.

ראש המכון, פרופ' צבי אקשטיין, אמר לגלובס כי "התרחיש שלנו ריאלי ושאלת עזה היא השאלה הקריטית, כי אפשר להתמודד עם אירועים חד־פעמיים עם איראן או בצפון, והתרחיש שלנו לוקח מרווח ביטחון גם במקרה של התלקחות". מנגד, הוא מציין כי "תרחיש שבו הצבא הוא הגוף השולט אזרחית בעזה מהווה את הסכנה הכי גדולה לכלכלה", וצופה עלות שנתית של 20-30 מיליארד שקל במצב כזה, פגיעה של כחצי אחוז בצמיחה השנתית עקב סנקציות בינלאומיות והיעדר תקציבים למימון רפורמות תומכות צמיחה.

לדבריו, "הסבירות לכך היא נמוכה כל עוד טראמפ בשלטון. אני מקווה שתהיה ממשלה חכמה מספיק בישראל, אשר תמצא מישהו אחר שינהל את עזה במקומה".

הצעירים עוזבים

במכון אהרון מזהים סיכונים כלכליים משמעותיים בשנים הקרובות, ובראשם בריחת מוחות. בין הסיכונים שמוצגים: אי־הסכמות על תקציב הביטחון, תקצוב סקטוריאלי מפלה, פגיעה בשירותים אזרחיים, בידוד מדיני ואי־יציבות ביטחונית, לצד פילוג חברתי נוכח העימות בין הרשות השופטת למבצעת, והיקף מילואים גבוה.

לדברי פרופ' צבי אקשטיין, "זה חשש מאוד גדול וזו סכנה גדולה מאוד למשק. הפילוג החברתי וחוסר האמון בממשלה בצבא ולצד היקף מילואים גבוה מביאים אנשים צעירים עם הון אנושי גבוה לעזוב. יש קהילות ישראלים שהתבססו בניו ג'רזי, באיטליה ובמקומות נוספים, ולכן יש חשיבות ענקית לקדם רפורמות קריטיות. לגבי ימי המילואים, הנושא יפתר עם גיוס גבוה של חרדים ושירות קבע קצר".

לפי המכון, המשך המגמה הנוכחית עלול להביא לצמיחה של כ־2.5% בלבד - ובמילים אחרות, ישראל לא תחזור למצב בו הייתה לפני המלחמה. כדי למנוע התדרדרות כלכלית, יש לנקוט ברפורמות מהותיות שיגדילו את הצמיחה ל־3.5־3.9%.

הייטק, רכבות ודיגיטציה

העלאת שיעור התעסוקה וצמצום פערי ההשכלה בחברה הערבית והחרדית, כולל קביעת יעדים לתעסוקת נשים ערביות וגברים חרדים והשוואת ההשכלה הטכנולוגית, צפויים להוסיף 0.4% לתוצר. פרופ' צבי אקשטיין מציין: "מרבית העלייה מיוחסת לחברה הערבית. רפורמה בנושא הוצאה מחוק ההסדרים השנה, אולי תיכנס בחוק הבא. זה חשוב שלא יחוקק חוק השתמטות ושחרדים יגויסו, וגם על מי שנשאר ללמוד בכולל יש לבטל את העונשים - הם חייבים להיות בו עד גיל 26 ונאסר עליהם לעבוד או ללמוד בזמן הזה".

השקעה בתשתיות תחבורה ודיור תוסיף 0.25% לתוצר, ומחייבת לא רק תכנית מטרו אלא השקעות של כ־940 מיליארד שקל עד 2040, באמצעות מימון ממשלתי ולכידת ערך קרקע סביב תחנות רכבת. בנוסף, חיזוק ענף ההייטק וצמיחה של 3.5% בשיעור המועסקים בתחומים טכנולוגיים, יחד עם וודאות ותחרותיות עסקית, צפויים להוסיף 0.3% לתוצר. דיגיטציה במגזר הציבורי, שתצמצם בירוקרטיה וחסכון של 25% בזמן העבודה של נותני שירותים, תוסיף 0.1% נוספים.

"נחיה בישראל עם חיוך"

הפחתת יוקר המחיה נחשבת למהלך הכרחי, בעיקר באמצעות עידוד תחרות ושינויים במגזרי המזון והדיור. פרופ' צבי אקשטיין מסביר: "המזון והדיור מהווים 70% מיוקר המחייה העודף של ישראל מול אירופה. יש צורך ברפורמות להסרת חסמים בייבוא, וכן רפורמה בחקלאות. הקפיצה במחירי המזון הטרי והמיובא, בדומה לדיור, מתרחשת מאז 2010. חלק מירידת המחירים בדיור נובעת מצעירים שעזבו את הארץ, כולל חלק מהאוקראינים שהגיעו לפה, וגידול אוכלוסייה נמוך מהממוצע בשנתיים האחרונות. זה הביא לירידה בביקושים בדיור, לצד ריבית גבוהה מעט, שהריבית הנמוכה יותר של בנק ישראל עתידה להקל על לקיחת משכנתאות. אנו ממליצים שהממשלה תגביר את התכנון הצמוד לתחבורה, ובפרט תחנות רכבת, ותקדם פיתוח תשתיות במימון שנוצר מלכידת ערך".

לדבריו, "אם נוריד את יוקר המחייה, רמת החיים בישראל בעוד עשור יכולה להיות ברמת עשרת המדינות המובילות בעולם. ואם לא יהיו כאן טילים, נוכל לחיות בישראל אחרת לגמרי, עם חיוך על השפתיים".

עם זאת, עד כה הממשלה מנסה להעביר תקציב עם גרעון גבוה מהמומלץ במכון, וללא רפורמות משמעותיות. אקשטיין מוסיף: "למרות הגרעון הגבוה אנחנו אופטימים, בזכות עסקת וויז ובזכות הסכם הגז עם מצרים. כשהתוצר מטפס - גם ההכנסות ממיסים מטפסות, ואנחנו רואים הייטק, בטחוניות וסייבר שמתחזקות כל הזמן".

הוא מוסיף: "אין ספק שהממשלה הזו לא נקטה ברפורמות משמעותיות. מצד שני, למרות 5 מיליארד שקלים שהוקצו לכספים קואליציוניים, הגירעון השנתי הסתכם ב־4.7%, ויחס החוב־תוצר לא חצה את 70% כפי שחששנו. זה הושג בזכות צעדים כמו העלאת מע"מ, שינוי התמריץ לחלוקת דיבידנדים ומיסוים, ועוד צעדים נוספים, כך שההכנסות ממסים השנה היוו כ‑2% מהתל"ג מעל הממוצע הרב־שנתי. צעדים אלו שמרו על יציבות המשק, וככל הנראה גם הסיקור של האקונומיסט העניק לכלכלה הישראלית ציון גבוה. כעת הגיע הזמן לרפורמות: אם ייושמו, הצמיחה תחזור להיות גבוהה לאורך עשור; בלעדיהן, אנחנו פסימיים מאוד".

עוד כתבות

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים