גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנתון החריג שמראה: מספר העובדים בהייטק הישראלי במגמת ירידה

נתונים חדשים מציגים עלייה בשכר הממוצע בענף הייטק הישראלי ● אלא שמאחורי המספרים מסתתר סיפור מורכב יותר: החל מהתכווצות במצבת כוח האדם, דרך קיפאון בקידומים ועד עלייה במשרות הפנויות ● האם המגמה צפויה להמשיך לתוך 2026?

מספר עובדי ההייטק בישראל במגמת ירידה / צילום: Shutterstock
מספר עובדי ההייטק בישראל במגמת ירידה / צילום: Shutterstock

במבט ראשון, 2025 מצטיירת כשנת התאוששות בשכר בהייטק הישראלי. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השכר הממוצע לשכיר בענף עמד בספטמבר האחרון על 33,366 שקל, עלייה של 6.3% לעומת ספטמבר אשתקד.

סיכום השנה בהייטק: שיא בעסקאות לצד שפל במספר המועסקים
הרצליה היא שיאנית השכר הממוצע. ומי אחריה ברשימה?

גם בכלל המשק נרשמה עלייה בשכר - השכר הממוצע הגיע ל-14,058 שקל, עלייה נומינלית של 4.6%. ואולם, לאחר ניכוי האינפלציה, מדובר בעלייה מתונה בלבד של כ-2.1% במונחים ריאליים.

אלא שמאחורי הנתונים הללו מסתתר סיפור מורכב בהרבה בענף ההייטק. מבט מקרוב מראה כי 2025 לא הייתה שנה של העלאות שכר רוחביות, אלא שנה של שינוי מבני עמוק באופן שבו הענף מתגמל עבודה ובוחר את עובדיו.

ירידה במספר העובדים

אחד הנתונים המרכזיים להבנת תמונת המצב של 2025 הוא הירידה במספר המועסקים בהייטק - תופעה שלא נראתה בענף במשך יותר מעשור. לפי נתוני אתוסיה, חברת השמה מובילה להייטק וביוטק, נרשמה לראשונה התכווצות בפועל במצבת המועסקים: ירידה מכ-417 אלף עובדים בסוף 2024 לכ-409 אלף בלבד בסוף 2025, כלומר כ-2%.

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על תמונה דומה: מספר משרות השכיר בהייטק עמד בספטמבר 2025 על 401.8 אלף בלבד, כמעט ללא שינוי לעומת החודש הקודם, ועלייה זניחה של 0.5% בלבד בהשוואה לשנה שעברה.

חשוב לציין כי משרות ההייטק מהוות 9.9% ממשרות השכיר במשק, באחוזים דומים לשנה שעברה, אך בניגוד לשנים קודמות, הן כאמור כבר לא גדלות. במשך יותר מעשור התרגל ענף ההייטק לצמיחה כמעט רציפה במספר המועסקים, גם בתקופות של האטה כלכלית. כעת, שנת 2025 מסמנת כאמור שבירה ברורה של הרצף הזה.

עוד לפי הנתונים, במהלך 2025 נפתחו בהייטק 11,500 משרות חדשות, מה שמהווה עלייה של כ-25% לעומת 2024. אז איך ייתכן שנפתחו אלפי משרות חדשות, אבל מספר העובדים בפועל ירד? התשובה מצביעה על שוק שבו הגיוסים אינם מרחיבים את הבסיס, אלא מחליפים ומחדדים אותו.

ראשית, כך בין היתר לפי נתוני אתוסיה, מספר הארגונים המגייסים הצטמצם באופן משמעותי, מכ-1,500 חברות ב-2024 לכ-1,350 בלבד ב-2025. במקביל, הנתונים מלמדים כי הגיוסים התרכזו במספר מצומצם של חברות, בעיקר בתחומי הסייבר, הבינה המלאכותית והדיפ-טק, ובתפקידי ליבה עתירי מומחיות. כלומר מדובר בשוק סלקטיבי יותר, שבו פחות חברות מתחרות על מאגר מצומצם יותר של כישרונות מבוקשים.

עוד חשוב לציין, כי חלק ניכר מהמשרות החדשות שנפתחו החליפו משרות שנסגרו, במסגרת תהליכי התייעלות, מיקוד מחדש של חברות, ויציאות מהענף. כשבוחנים את התוצאה הסופית, המסקנה ברורה: ההייטק הישראלי מתמקד פחות במספר האנשים ויותר באיוש של תפקידים קריטיים.

התמונה מתחדדת עוד יותר כשבוחנים את הדינמיקה הפנימית של שוק העבודה בהייטק. לפי נתוני אתוסיה, מספר העובדים שעברו בין חברות מדי חודש ירד מכ־1,800 בממוצע ב־2024 לכ־1,700 בלבד ב־2025, בעוד ששיעור העוזבים מרצון נותר יציב סביב 5%. המשמעות אינה גל נטישה מהענף, אלא האטה בתנועתיות: פחות עובדים מחליפים מקום עבודה, פחות משרות חדשות נפתחות בפועל, והמערכת כולה מתכנסת סביב מצבת כוח אדם מצומצמת ויציבה יותר.

בתוך מציאות כזו, עליית השכר הממוצע אינה משקפת בהכרח שיפור במצבם של העובדים. כאשר מספר המועסקים קופא, או אף מצטמצם, אך סך תשלומי השכר בענף אינו קטן באותו קצב, התוצאה הסטטיסטית היא עלייה בממוצע. בפועל, יותר כסף מתחלק על פחות עובדים, ובעיקר על מי שמוגדרים כליבת הפעילות הקריטית של הארגונים. השינוי בהרכב התפקידים ובמשקלם היחסי דוחף את הממוצע כלפי מעלה, גם כאשר עבור חלק ניכר מהעובדים ההכנסה הכוללת נותרת ללא שינוי, או נשחקת לאחר ניכוי אינפלציה.

הקשחת תנאים בענף

סיבה מרכזית נוספת לכך שעובדים רבים בהייטק הרוויחו פחות ב־2025 אינה נעוצה בשכר הבסיס, אלא במעטפת התגמול שסביבו. בסביבה של אי־ודאות מתמשכת, מלחמה, תנודתיות גלובלית ולחץ מצד משקיעים, חברות בחרו לצמצם רכיבי שכר משתנים ולא להתחייב לעלויות עתידיות.

בונוסים שנתיים נדחו או בוטלו, מענקי חתימה שהיו שכיחים בשנים 2021-2022 כמעט נעלמו, ובמקרים לא מעטים גם אופציות ומניות עובדים איבדו מערכן בעקבות ירידות בשווי החברות. במקביל, הטבות נלוות כמו קרנות השתלמות מורחבות, ימי חופש נוספים ותקציבי רווחה, לעיתים הוקפאו או צומצמו. התוצאה המצטברת הייתה שעבור עובדים רבים ההכנסה הכוללת ב־2025 הייתה נמוכה יותר מזו של השנה הקודמת, גם אם שכר הבסיס נותר ללא שינוי.

לכך נוספה תופעה רחבה של הקפאת קידומים רוחביים. עובדים שנשארו באותו תפקיד ובאותו דרג שנה נוספת מצאו את עצמם עם שכר נומינלי יציב, אך עם שחיקה בכוח הקנייה ועם פער הולך וגדל מול שכבת הבכירים והטאלנטים הקריטיים. זהו מנגנון שקט אך אפקטיבי של התאמת עלויות: לא קיצוצי שכר גורפים ולא גל פיטורים חריג, אלא בלימה של צמיחה פנימית והעמקת פערים בתוך הארגון. במובן הזה, 2025 לא הייתה שנת קיצוץ, אלא שנת הקשחה. הכסף נשאר במערכת, אך זרם כאמור במסלולים צרים, ממוקדים וסלקטיביים הרבה יותר מבעבר.

עוד מאפיין בולט של שוק השכר בהייטק ב-2025 הוא הפערים בין תחומים ותפקידים. גם בתוך הענף שמוביל את טבלאות השכר של המשק, לא כל התפקידים נהנים מאותה מגמה. כאמור, לפי נתוני הלמ"ס, ענף המידע והתקשורת רשם שכר ממוצע של כ־33,600 שקל, הגבוה במשק בפער ניכר. אלא שמתחת לממוצע הזה מסתתרת התפלגות חדה מאוד בין תפקידי ליבה מבוקשים לתפקידים שנדחקו לשוליים.

נתוני אתוסיה ממחישים היטב את הקיטוב הזה. בראש הפירמידה נמצאים תפקידי AI, דאטה והנדסת נתונים, שבהם השכר הממוצע מגיע לכ־54,500 שקל ואף יותר בתפקידי מומחה. גם בסייבר נרשמה עלייה חדה יחסית של כ־9% בשכר הממוצע, בעיקר בתפקידי אבטחת ענן, AppSec ו־Security Architecture.

תפקידי פיתוח חומרה מתקדמת, בעיקר בתחומי שבבים ודיפ־טק, נהנים אף הם מביקוש יציב, ומשכר ממוצע של כ־36 אלף שקל לבעלי כחמש שנות ניסיון. מפתחי בק אנד נמצאים מעט מתחת, סביב 35 אלף שקל, בעוד שתפקידי Full Stack מתקרבים ל־31-32 אלף שקל בלבד.

מנגד, בתפקידים טכנולוגיים כלליים יותר, כמו QA ,IT, תמיכה טכנית או תפקידי פיתוח שאינם בליבת המוצר, השכר נותר יציב במקרה הטוב, ונשחק ריאלית במקרה הטוב פחות. גם בתפקידי מוצר, שיווק טכנולוגי ותפעול נרשמה האטה בשכר, עם פחות קידומים ופחות מעבר בין דרגות.

התוצאה היא שוק דו־שכבתי: שכבה מצומצמת של תפקידי עומק שנהנית מביקוש, תחרות ושכר מטפס, ומולה שכבה רחבה יותר שחווה קיפאון, גם אם אינה יוצאת מהשוק.

הפערים הללו ניכרים גם בתוך תתי־הענף של ההייטק. תחומי התוכנה והייעוץ למחשבים מובילים את טבלת השכר עם רמות של מעל 36 אלף שקל בממוצע, בעוד שתחומי שירותי מידע ותקשורת מציגים שכר נמוך משמעותית, לעיתים סביב 22-28 אלף שקל.

מה צפוי במבט קדימה

אם המגמות של 2025 יימשכו גם לתוך 2026, ענף ההייטק הישראלי צפוי להמשיך להתכנס. לפי הערכות אתוסיה, האוטומציה תעמיק, והביקוש יוסיף להתרכז בתפקידי ליבה עתירי מומחיות בתחומי AI, דאטה וסייבר, בעוד שתפקידי ביניים ותפקידים שאינם קריטיים לפעילות העסקית ימשיכו להידחק לשוליים או לא יאוישו מחדש עם עזיבת עובדים.

במקביל, הסובלנות הארגונית לחוסר יעילות צפויה להמשיך להצטמצם, כחלק מהמעבר להתנהלות רזה וזהירה יותר. במציאות כזו, הפער בין השכר הממוצע לחוויית ההכנסה של עובדים רבים עלול להעמיק עוד יותר.

השכר הסטטיסטי עשוי להוסיף ולעלות, אך בעיקר כתוצאה מאותו תגמול ממוקד לבכירים ולטאלנטים קריטיים, ולא משיפור רוחבי בתנאי ההעסקה. עבור חלק ניכר מהעובדים, המשמעות תהיה המשך קיפאון, שחיקה ריאלית ולחץ מתמשך להוכיח רלוונטיות מקצועית.

נכון להיום, ההייטק הישראלי נכנס לשלב בוגר, מצומצם וסלקטיבי יותר מזה שהכרנו בעשור האחרון. זהו אינו משבר חריף או קריסה תעסוקתית, אלא שינוי כיוון מבני: פחות עובדים, יותר כסף מרוכז, ופערים עמוקים יותר בתוך הענף.

2025 לא הייתה שנת פריחה בשכר, אלא שנת מיון. ההייטק הרוויח והתייעל, אך עבור עובדים רבים זו הייתה שנה של קיפאון שקט והבנה שהכללים הישנים כבר אינם תקפים.

עוד כתבות

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

המשחק הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"