סניף של מסעדת ''נונו מימי'' / צילום: ליאור ממון
בשנה החולפת "גילו" המשקיעים את תחום המזון בגדול. הענף, שנעדר כמעט כליל משוק ההון המקומי (למעט חברות ספורות ובראשן שטראוס), החל לעורר עניין והוביל להנפקות המוצלחות שהשלימו יצרנית הבשר בלדי, מחלבות גד וחברת מוצרי המזון הבסיסיים סוגת, לצד שורה ארוכה של עסקאות בשוק הפרטי.
כעת נראה כי גופי השקעה ובעלי הון פועלים להתרחב לתחום נוסף בשוק המזון שאליו טרם נחשף שוק ההון של תל אביב - מסעדנות.
● השיא ה־60: הבורסה בתל אביב לא ראתה שנה כזו מאז 1992. מה קרה אחר־כך?
● בורסת תל אביב לחברות הציבוריות: כך תוכלו לממש את הפוטנציאל של מסחר בשישי
כך, בתחילת השבוע דווח כי לאומי פרטנרס ובית ההשקעות מור ישקיעו 120 מיליון שקל ברשת המסעדות "נונו מימי", במה שעשוי להיות שלב מקדים לקראת הנפקה (הגופים יוכלו להמיר חלק מסכום ההלוואה למניות). בכך מצטרפת "נונו מימי" לרשת מסעדות "קיסו" שבוחנת אף היא הנפקה ראשונית בתל אביב בשנה הבאה לפי שווי של מאות מיליוני שקלים.
אז מה מוצאים המוסדיים בתחום שנחשב להפכפך ועתיר סיכונים, ושעד כה כמעט ולא זכה לעניין מצידם; ומתי תגיע הנפקה ראשונה של רשת מסעדות ישראלית לבורסה?
"המשקיעים יופתעו"
"זה תחום שמגלגל לא מעט כסף", מסביר גורם בכיר בשוק ההון את העניין שמגלים הגופים המוסדיים בענף המסעדנות. "היום אין להם (למוסדיים, ח"ש וא"ג) חשיפה לתחום כמעט בכלל. אז אם יש חברות טובות בתחום, עם מחזורים גדולים ורווחיות טובה, למה לא? אני יכול להניח שהמשקיעים יופתעו מאוד כשיראו את התוצאות של חלק מהרשתות".
הדברים של אותו גורם נאמרים על רק הלך הרוח הרווח, לפיו תחום המסעדנות סובל משורה של אתגרים שגורמים לגופים פיננסיים ומשקיעים רבים להדיר את רגליהם. כך בין היתר התנודתיות הגדולה, עונתיות, חשיפה לאירועים חיצוניים שליליים ושיעורי הרווחיות הנמוכים באופן יחסי. לראיה כמות המסעדות הגדולה שנסגרות מדי שנה, והקושי, גם של מוסדות ותיקים, לשרוד בתחום.
"צריך להגיד את האמת: רוב העסקים בתחום לא מצליחים, ורוב המסעדות שפותחות פושטות רגל", מסכים הגורם בשוק. "אבל יש בשוק גם קבוצות שיש להן ניהול איכותי וחזק, ולאורך זמן הן יודעות להציג תוצאות מאוד יפות. בשורה התחתונה, הכול זה ניהול, וכשיש הנהלה איכותית, הביזנס דופק כמו שצריך. נכון, יש סיכונים, אבל הנהלה טובה יודעת לעשות את ההתאמות ולהגיב מאוד מהר".
לדברים הללו מצטרף גם משקיע מוסדי ותיק, שלדבריו "המשקיעים אמרו לעצמם 'זה עסק טוב', למרות שלרוב חושבים שמדובר בעסק מסוכן. יש כמובן מסעדות בסיכון גבוה, אבל יש גם חלק מאוד בטוח בענף הזה. למעשה, מסעדה אחת לא מספיקה בפני עצמה כדי להגיע להנפקה בבורסה. לכן, החברות צריכות לייצר קבוצה של מסעדות, נגיד אוכל מקסיקני, יווני ואיטלקי, ולהגיע לעשרות סניפים - ואז תוכל להגיע גם הנפקה".
אותו משקיע מוסדי מציין כי "בשביל להנפיק צריך רווח שנתי של לפחות 60-70 מיליון שקל לחברה בתחום המסעדות, והמשקיעים צריכים לראות איך עם עבודה נכונה הרשת יכולה להגיע לרווח נקי שנתי של 100-120 מיליון שקל. לכן, מור ולאומי פרטנרס עשויים לתמוך להערכתי ברכישת עוד מסעדות ל'נונו מימי' בעתיד".
להערכת אותו משקיע מוסדי, עד לסוף העשור צפויות להנפיק עוד לפחות 5-6 חברות מזון בבורסה, לצד שתי רשתות של מסעדות מתחומי המזון המהיר והעילי.
המוסדיים מגלים עניין
כאמור, בתחילת השבוע דווח כי לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ובית ההשקעות מור (גמל ופנסיה) ישקיעו 120 מיליון שקל (בחלקים שווים) ברשת המסעדות "נונו מימי". הגופים יוכלו להמיר חלק מהסכום שניתן לרשת כהלוואה במניות, אם הרשת תנפיק את מניותיה בתל אביב, לפי שווי של כ־230 מיליון שקל (לפני הכסף). זאת, כחלק ממהלך ההתרחבות של הרשת, כולל רכישת שני סניפי המסעדות המקסיקניות טאקריה של האחים ירזין (מהמסעדנים המובילים בישראל), לפי שווי מוערך של 30-35 מיליון שקל.
זו אינה הפעם הראשונה שבה לאומי משקיעה בקבוצה המנוהלת בידי המייסדים דובב לוינסון ויקי בונה ומחזיקה כבר ב־21 סניפים. בסוף שנת 2021 השקיעה לאומי פרטנרס 60 מיליון שקל ב"נונו מימי", במהלך שנועד לאפשר לרשת לרכוש את רשת המסעדות האסיתיות "ג'ירף". חלק מסכום ההלוואה אותה נטלה הרשת כעת ישמש לפרוע חלק מההלוואה הישנה.
כאמור, מי שעוד בוחנת מהלך של הנפקה היא קבוצת המסעדות המצליחה "קיסו", המתמחה באוכל אסייתי, שעשויה להוציא את המהלך לדרך במהלך השנה הקרובה. הקבוצה, שנוסדה לפני שני עשורים בידי רותם טחן ונועם גבאי, מחזיקה כיום בתשע מסעדות (בהן "נישי" בנתניה, "פו סושי" בתל אביב ו"קיסו" בקריית אונו) המעסיקות כ־2,000 עובדים.
אם תצא לפועל, הנפקה צפויה להתבצע לפי שווי גבוה מגיוס הון פרטי שבוצע בשנה האחרונה, אז השקיעו מספר דמויות בולטות בשוק המקומי ב"קיסו" לפי שווי של 350-300 מיליון שקל. בין המשקיעים אפשר למנות את איתן בר־זאב, יו"ר ביג מרכזי קניות; חי גאליס, מנכ"ל ביג; אורי מקס, ממייסדי רשת החנויות המוזלות מקס סטוק; אדם פרידלר, ממייסדי רשת גוד פארם; ואחרים.
שני גופים פיננסיים נוספים שנכנסו בשנים האחרונות לתחום הם פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות של בנק הפועלים, וחברת הביטוח הראל. בשנת 2021 רכשו הגופים יחד עם הראל ויזל, מבעלי רשת פוקס, 49% מזרוע ההסעדה של חברת ירזין־סלע, המספקת שירותי הסעדה לחברות בארץ ובעולם (כולל גוגל, פייסבוק, אפל ונטפליקס). השותפים גם רכשו יחד את הזיכיון להפעלה של רשת המזון המהיר האמריקאית "שייק שאק", לה חמישה סניפים בישראל.
מה קורה מעבר לים
בזמן שבארץ המסעדות כמעט ולא מיוצגות בבורסה המקומית, מעבר לים נסחרות לא מעט רשתות מסעדה גדולות. "בשוקי ההון באנגליה ובארה"ב יש מספר לא קטן של קבוצות שמחזיקות במסעדות שהנפיקו, ונסחרות בשוויים של עשרות מיליארדי דולרים", אומר המשקיע המוסדי.
"בין המוכרות שבהן ניתן למנות את רשתות המזון המהיר מקדונלד'ס (שווי של 225 מיליארד דולר) ובורגר קינג (32 מיליארד דולר), שהנפיקו גם הרבה אג"ח כדי להתרחב, לצד רשתות בדרגות שונות כמו צ'יפוטלה (50 מיליארד דולר), !Yum, המחזיקה ברשתות KFC, טאקו בל ופיצה האט (43 מיליארד דולר) או דארדן רסטורנטס, שמחזיקה ברשת אוליב גארדן (22 מיליארד דולר). יש חברות שמחזיקות במסעדות יותר יוקרתיות".
בשוק מציינים תחום נוסף בענף המזון בחו"ל, שבשלב זה אין לו מקום משמעותי בענף המקומי, אך מעבר לים פועלות בו לא מעט חברות ציבוריות - תחום שירותי מזון מקצועיים (Professional food services). למעשה, מדובר בתאגידי ענק דוגמת Sysco או US FOODS שמעניקים מעטפת שירותים למסעדה.
"הם מאפשרים לקבל אספקה יומית של כל מה שהמסעדה צריכה - מזון, חומרי ניקיון, ציוד אריזה. הכול כדי שהמסעדה תוכל לעבוד עם כמה שפחות עובדים ולהתרכז במתן שירות ובהכנת המתכונים המיוחדים שלה", מספר גורם בכיר בשוק המזון המקומי.