גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סיכום פסיקות השנה בנדל"ן: כללים חדשים בדירות נופש, פינוי־בינוי, מיסוי מקרקעין ודיני משפחה

השכרות Airbnb, מיסוי בהתחדשות עירונית, רישום זכויות ושיתוף נכסים בגירושים - הפסיקות שעיצבו את שוק הנדל"ן ב־2025

ירושלים. המחלוקת על היטלי ההשבחה הגיעה לעליון / הדמיה: חברת עדן, החברה העירונית לפיתוח כלכלי
ירושלים. המחלוקת על היטלי ההשבחה הגיעה לעליון / הדמיה: חברת עדן, החברה העירונית לפיתוח כלכלי

האם ניתן להשכיר דירות מגורים לצורכי נופש? כמה מס שבח אשלם אם אמכור דירה לאחר השלמת פרויקט התחדשות עירונית? מה קובע את שטח הדירה - תוכנית הבניין או המצב העובדתי בשטח? ומתי נכסים מלפני הנישואים יתחלקו בין בני הזוג? על כל השאלות הללו ועוד השיבו השנה בתי המשפט ברחבי הארץ, אשר ממשיכים לשרטט את גבולות המותר והאסור בזירת הנדל"ן וכן את ההשלכות הכלכליות הדרמטיות של הגבולות הללו.

תושבי החוץ לא חזרו בהמוניהם לשוק, אך המשכנתאות שלהם זינקו
משפחות ברוכות ילדים ייפגעו: הנחות הארנונה מתעדכנות לקראת שנת 2026

לסיכום שנת 2025, מומחי נדל"ן, מיסוי ומשפחה בחרו עבור גלובס את הפסיקות החשובות של השנה החולפת - אלה שמשפיעות על הזירה הנדל"נית הרבה מעבר לגבולות הקרקע של הצדדים למחלוקת - ומסבירים למה כדאי שתכירו אותן.

השכרה לטווח קצר | בתי המשפט נגד דירות Airbnb

העובדות: בעלי דירות גג בעיר חדרה, שייעודן למגורים, השכירו אותן בהשכרה לטווח קצר לצורכי נופש. הוועדה המקומית חדרה הגישה בקשות למתן צו הפסקה שיפוטי, בטענה כי מדובר בשימוש בלתי חוקי בדירות, תוך סטייה מההיתר ומהתוכנית שחלה על המקרקעין, ובלי שקיבלו היתר לשימוש חורג.

בית המשפט לעניינים מקומיים קיבל את הבקשות ואסר על השימוש בדירות לצורך השכרה לטווח קצר ולכל מטרה המנוגדת לייעודן על־פי התוכנית וההיתר הקיימים. ערעור שהגישו בעלי הדירות לבית המשפט המחוזי נדחה, והתיק הגיע לבית המשפט העליון.

ההכרעה: בית המשפט העליון קבע כי השכרת דירות לטווח קצר לצורכי נופש מהווה שימוש אסור שאינו תואם את ייעוד המקרקעין למגורים. בית המשפט דחה טענות בדבר היעדר חקיקה מפורשת בנושא, והבהיר כי ההבחנה בין "מגורים" ל"נופש" נבחנת לפי אופי השימוש, תדירותו ומשך תקופתו.

המשמעות: עו"ד בועז אדלשטיין, שותף וראש מחלקת ליטיגציה מסחרית וליטיגציית נדל"ן במשרד עמית פולק מטלון, מציין כי "באותו קו הלך השנה גם בית משפט השלום בתל אביב, שהוציא צו מניעה קבוע האוסר על השכרת דירות ברחוב שלום עליכם 46 בעיר לטווח קצר. נקבע כי מדובר בהפעלת 'מלון דירות' לכל דבר - שימוש עסקי־מסחרי האסור במקרקעין שיועדו למגורים (תל אביב 21876-01-20).

"פסקי דין נוספים מבתי המשפט המחוזיים ביססו השנה את ההבחנה בין שימוש למגורים לבין שימוש לנופש, תוך הדגשה כי השכרה קצרה לתיירים מהווה שימוש חורג הדורש היתר (עפמ"ק 38350-06-22 ו־עש"א 23138-02-24).

"מלבד ההיבט התכנוני, בתי המשפט רואים בהשכרה קצרת־טווח פעילות עסקית המחייבת רישיון עסק, וקבעו כי הפעלת עסק של מלונאות ללא רישיון, תוך גרימת מטרדים לשכנים - רעש, תחלופת דיירים גבוהה ופגיעה באיכות החיים - מהווה הפרת חוק.

"ב־2025 התחדדה מגמה ברורה בפסיקה: התנגדות עקבית לשימוש בדירות מגורים לצורכי תיירות ונופש באמצעות השכרה לטווח קצר. בפועל, נקבע כלל־אצבע שלפיו השכרה לתקופה של חודש ימים ומטה תיחשב שימוש שאינו למגורים", אומר עו"ד אדלשטיין.

לדבריו, "עם זאת, היעדר הסדרה חקיקתית כוללת מותיר את הסוגיה במתח בין צורכי השוק החופשי לבין האינטרס הציבורי. עד שתיקבע מדיניות לאומית ברורה, בתי המשפט ממשיכים לקבוע את הגבולות - ובינתיים, דירות Airbnb נותרות מחוץ לגדר השימוש החוקי במקרקעין למגורים".

רע"פ 48804-06-25

פינוי־בינוי | מתי רוכשי דירות זכאים לפיצוי בפרויקט שקורס

העובדות: פרויקט בתל אביב כלל חיזוק ושיפוץ מבנה קיים בן 32 דירות והוספת 22 דירות חדשות. גורמי המימון - בנק ירושלים ואיילון חברה לביטוח - העניקו ליזם ערבויות חוק מכר כנגד שיעבודים מדרגה ראשונה, אלא שבשל סכסוך בין בעלי המניות בחברה היזמית, נעצרו העבודות, מונה כונס נכסים, וחלק מהרוכשים ביקשו לחלט את הערבויות. גורמי המימון הציעו להשלים את הבנייה לכלל הרוכשים ללא חילוט הערבויות - או חילוט הערבויות והשבת הדירות לכונס לטובת פירעון החוב.

ההכרעה: השופטת נועה גרוסמן מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבעה כי התקיימו התנאים למימוש ערבויות חוק המכר, ועל כן יש לאפשר לרוכשי הדירות שחפצים בכך להשתחרר מחוזה המכר ולקבל פיצוי באמצעות חילוט הערבויות - בעוד שאלה המעוניינים להישאר ידרשו להשלים את התמורה, במידת הצורך, ולפעול כנדרש מהם על־פי חוזה המכר.

על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט העליון, אשר הורה על עיכוב ביצוע פסק הדין, תוך שצוין בהחלטה כי "קביעת בית המשפט המחוזי, המורה על חילוט הערבויות ביחס לחלק מן הרוכשים בלבד, מעוררת קושי".

לפני ימים מספר הגיעו הצדדים לפשרה, שבמסגרתה גורמי המימון יעמידו מימון ביניים בסך 13.5 מיליון שקל להשלמת הבנייה, ואילו 16 רוכשים מתוך 22 רוכשי הדירות ישלימו את מלוא התמורה שהתחייבו לשלם, ללא תוספות. עוד הוסכם על יציאתם של שישה רוכשים מהפרויקט, כאשר חוזי המכר עימם יבוטלו תוך חילוט הערבויות חוק מכר.

המשמעות: "מהסכם הפשרה שהושג בעליון עולה כי הצדדים השכילו לאמץ את העקרונות של פסק הדין של בית המשפט המחוזי", אומר עו"ד ישראל בכר, שותף וראש מחלקת חדלות פירעון במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ.

לדבריו, "מדובר באחת הסוגיות הרגישות ביותר בשוק הנדל"ן הישראלי - מימוש ערבויות חוק המכר. פסק הדין של המחוזי הוא תקדימי - לראשונה בית המשפט מפצל את ההומוגניות של קבוצת הרוכשים המחזיקים ערבויות חוק מכר, ולמעשה מגשים את רצונו של כל רוכש שנקלע לסיטואציה מורכבת זו. בית המשפט נטה יותר לצידם של הרוכשים ולסבלם המתמשך, ולכן הפעיל מנגנון מותאם עבור אלה המבקשים להשתחרר מהפרויקט ולקבל את כספם באמצעות חילוט הערבויות".

עוד מוסיף עו"ד בכר כי "ניסיון העבר בהליכי חדלות פירעון רבי־משתתפים מלמד כי חשוב לנסות, במעוף וביצירתיות, למצוא פתרונות מחוץ לכותלי בית המשפט, בשיח ישיר או באמצעות הליכי גישור. למשל, ניתן להעמיד הלוואות גישור או הלוואות דיור לרוכשים בתנאים מועדפים, לדרוש מהרוכשים המתקשים להשלים את העסקה ועוד.

"כך או אחרת, חשוב שיידע כל רוכש דירה חדשה מחברה יזמית, המקבל ערבות חוק מכר, כי כספו מובטח באמצעות ערבות בנקאית, ואולם לא בקלות יאפשר בית המשפט חילוט ערבות, אשר לא יוכל להתחשב במקרה פרטני של כל רוכש ורוכש".

פר"ק 30215-07-24

הריסה ובנייה. לא בקלות יאשרו חילוט ערבויות / צילום: נוי מאיה

דיני משפחה | מעשה בחמש דירות ועסקת קומבינציה

העובדות: שבועות מספר לפני החתונה קיבלה אישה במתנה מאביה שתי חלקות חקלאיות בנס ציונה שנרשמו על שמה. בחלוף שש שנים שונה הייעוד של אחת החלקות למגורים, ומיד בסמוך לכך חתמה האישה על עסקת קומבינציה המזכה אותה בשבע דירות בבניין שייבנה. ברבות השניים מכרה האישה שתיים מהדירות, וכספי התמורה הופקדו בחשבון המשותף לה ולבעלה.

בחלוף 23 שנות נישואים, במסגרת הליך גירושים, תבע האיש בבית המשפט לענייני משפחה מחצית מהזכויות בחמש הדירות שנותרו בבניין, בטענה כי התנהלות הצדדים מלמדת על כוונת שיתוף. לחלופין, אם תידחה תביעתו, ביקש האיש לקבל מחצית משווי ההשבחה של הקרקע.

ב־2019, כאשר בני הזוג נפרדו, הגבר דרש מחצית מהזכויות בדירות בנס ציונה, בטענה כי ההתנהלות לאורך השנים העידה על כוונת שיתוף בדירות. לחלופין הוא תבע לקבל מחצית משווי ההשבחה של הקרקע.

בית המשפט לענייני משפחה קיבל את תביעת הגבר לגבי זכויותיו בדירות, על סמך מעורבותו לאורך השנים בהשכרתן, אך מנגד נקבע כי אין לו זכויות בקרקע שעליהן נבנו הדירות, שכן זו ניתנה לאישה במתנה לפני הנישואים.

המחוזי דחה ברוב דעות את ערעור האישה על פסק הדין וקבע כי הוכחה כוונה לשיתוף ספציפי בדירות, וכך הגיע התיק לעליון.

ההכרעה: בית המשפט העליון קבע כי נכס שהיה שייך לאחד מבני הזוג עוד לפני הנישואים עשוי להתחלק בין שני בני הזוג בעת הגירושים, תוך שהוא מרחיב את "הלכת השיתוף הספציפי", המאפשרת לשתף בנכסים שנצברו עוד לפני הנישואים. נקבע כי ההלכה תחול אם ניתן להסיק מהתנהגות בני הזוג על הסכמה בפועל לשתף בנכס. עוד נקבע כי הכלל עשוי לחול גם על נכס שאינו בהכרח דירת המגורים המשפחתית.

המשמעות: עורכי הדין דניאל פרידנברג ואוהד הופמן, השותפים המייסדים במשרד הופמן & פרידנברג, מסבירים כי "חרף המגבלות החוקיות, כאשר התנהלות בני הזוג מוכיחה כוונת שיתוף ספציפית, ניתן לקבל שיתוף אפילו בנכסי מקרקעין ללא הסכמים בכתב, וזאת מעצם טבעה של מערכת נישואים אשר על־פי רוב איננה כפופה להסכמים שכאלה. ככל שבחינה עובדתית בדיעבד איננה מעלה הפרדה ברורה בנכס שהתפתח עם השנים או במקורו של הנכס, אזי השיתוף חל על כל הנכס בכללותו, ללא החרגות ומבלי לנכות את שווי הבסיס - הקרקע החקלאית במקרה זה".

לדבריהם, "עסקאות הקומבינציה הפכו לאלמנט נפוץ בסכסוכי גירושים, משום שבסיסן על־פי רוב בנכסים שהתקבלו במתנה או היו קיימים לפני הנישואים, ועל כן הן מוחרגות מן השיתוף בחוק. בית המשפט העליון התווה את הכללים למקרים שבהם מוכח כי בן הזוג משתתף באופן פעיל בהליכי היזמות ומסייע לקידום העסקאות, גם בנכסים שלא משמשים למגורי המשפחה".

בע"מ 5620/24 / בע"מ 17735-09-24

רישום זכויות | מה גובר על מה: רישום בפנקס או בטאבו

העובדות: במרכז המחלוקת עמדו שתי דירות סמוכות בבית משותף בן ארבע קומות ברחוב שלמה בן יוסף באשדוד. המחלוקת סבבה סביב שאלת הבעלות בחדר בבניין משותף:האם הוא שייך לדירה שאליה הוא משויך בפועל יותר מ־50 שנה - או לדירה הסמוכה, שלה הוא משויך ברישום בפנקס הבתים המשותפים.

על־פי הרישום בפנקס הבתים המשותפים שבמרשם המקרקעין, מדובר בשתי דירות שוות בגודלן (כ־65 מ"ר), בנות שלושה חדרים כל אחת. אלא שבפועל מצב הדברים "בשטח" שונה: בדירה האחת יש רק שני חדרים (כ־53 מ"ר), בעוד שבדירה השנייה יש ארבעה חדרים (כ־78 מ"ר).

לפי הרישום בפנקס הבתים המשותפים משנת 1980, שתי הדירות הוגדרו כדירות בנות שלושה חדרים ובשטח זהה, אך המצב בפועל כאמור היה שונה. פער זה נבע מטעות ברישום הבניין כבית משותף, שנגרמה עקב תשריט שגוי שהגישה חברת עמיגור, אשר לא שיקף את הבנייה בפועל.

בני הזוג שהתגוררו בדירה הגדולה טענו כי יש לתקן את הרישום כך שיתאים לחלוקה הקיימת בפועל, ודירתם תכלול את החדר שכבר משויך לדירה; ואילו בני הזוג מהדירה הקטנה דרשו הכרה בבעלותם בחדר הרשום על שמם בפנקס הבתים המשותפים.

בית המשפט המחוזי קיבל את תביעת בני הזוג מהדירה הקטנה וקבע כי הם בעלי הזכויות בחדר בהתאם לרישום במרשם המקרקעין, וכי לא קמה עילה לתיקון המרשם. נקבע כי על בסיס עיקרון סופיות המרשם במקרקעין מוסדרים, אין לשנות את הרישום.

ההכרעה: שופטי העליון קיבלו את הערעור ברוב דעות וקבעו כי החדר יישאר בדירתם של בני הזוג מהדירה הגדולה. בין היתר נקבע כי הטעות ברישום הדירות, שנוצרה במרשם המקרקעין, היא בגדר "טעות סופר" שאותה ניתן וצריך לתקן בכל עת, וגם לאחר חלוף תקופת ההתיישנות, אשר אכן חלפה.

המשמעות: לדברי עו"ד לירון אושרוביץ', שותפה במחלקת ליטיגציה במשרד פישר (FBC), "מדובר בפסק דין תקדימי, אשר מרכך את עיקרון סופיות המרשם ומבהיר כי טעויות רישומיות טכניות ניתנות לתיקון גם בחלוף זמן רב - במקרה זה, כ־40 שנה לאחר הרישום. המשמעות הציבורית היא פתיחת פתח לבעלי דירות בבתים משותפים, לבקש תיקון טעויות בתשריטים או ברישום שטחים, גם לאחר שנים רבות".

עוד מוסיפה עו"ד אושרוביץ' כי "האבחנה שעורך בית המשפט העליון בין הליך הסדר זכויות לבין רישום בית משותף, תוך הכרה בכך שהאחרון חשוף יותר לטעויות סופר, עשויה להקל על אזרחים בתיקון רישומים שגויים בבתים משותפים, שבהם טעויות כאלה נפוצות. לצד זאת, פסק הדין מעורר חשש לפגיעה ביציבות ובוודאות של מרשם המקרקעין, עליו נשען שוק הנדל"ן".

ע"א 1409/23

עו''ד לירון אושרוביץ' / צילום: שחר פליישמן

היטלי השבחה | תמ"א 38: ירושלים ותל אביב הגיעו לעליון

העובדות: המחלוקת נסבה סביב קביעת שווי "המצב הקודם" של המקרקעין המשמש בסיס לחישוב היטל ההשבחה. עיריית תל אביב ועיריית ירושלים טענו כי עליית ערך המקרקעין שמקורה בתמ"א 38 צריכה להיות מנוטרלת בחישוב שווי המקרקעין "במצב הקודם", כך שהיטל ההשבחה ייגבה בגין כל עליית ערך שתוכנית משביחה מביאה.

מנגד, התושבים טענו כי גישה זו יוצרת השבחה מלאכותית, שכן שווי השוק של המקרקעין ערב אישור התוכנית המשביחה כבר גילם את הציפיות הנובעות מתמ"א 38, ולפיכך נטרול השפעת התמ"א משווי המצב הקודם מביא לכך שהיטל נגבה גם בגין עליית ערך שלא נגרמה על־ידי התוכנית החדשה.

השאלה המשפטית שעמדה להכרעת העליון הייתה האם לצורך חישוב היטל השבחה יש לכלול בשווי המצב הקודם את השפעת התמ"א על שווי המקרקעין, אף שאין לחייב בהיטל בגין הזכויות הניתנות מכוחה.

הסוגיה הגיעה לעליון לאחר שתי הכרעות שונות בשתי ערכאות, בעלות תוצאה דומה: ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים קבעה כי לא ניתן לגבות היטלי השבחה מכוח תוכנית המתאר לשכונת רחביה - קביעה שקיבל מאוחר יותר גם בית המשפט המחוזי בירושלים; ופחות משנה לאחר מכן ביטל חלקית בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב החלטה לחייב בעלי נכסים בהיטל השבחה בגין תוכנית הרובעים בעיר.

ההכרעה: בית המשפט העליון קבע כי יש להכליל את תמ"א 38 בחישוב שווי "המצב הקודם", וכי בשומה של המקרקעין לצורך היטל השבחה יש לקחת בחשבון את השפעת תמ"א 38 על ערכם.

בית המשפט הדגיש כי תכלית היטל ההשבחה היא גביית חלק מהרווח שנוצר לבעל המקרקעין עקב פעולה תכנונית משביחה של הרשות, וכי גביית היטל בגין עליית ערך שלא נגרמה על־ידי התוכנית המשביחה עצמה חורגת מתכלית זו ופוגעת בעיקרון גביית מס אמת.

המשמעות: היטלי השבחה במאות מיליונים ואף במיליארדי שקלים, שעליהן "בנו" העיריות, בתחומי תוכניות שכבר יצאו לדרך - לא יינתנו להן, אך השלכות פסק הדין לא מסתכמות בכך.

לדברי עו"ד אתי לוסקי, מומחית למיסוי מקרקעין ולשעבר מנהלת מחלקת שומה ברשות המסים, "מדובר בהחלטה דרמטית בעלת השפעה רוחבית על מקרקעין ברחבי בארץ, וכזו המחזקת את עיקרון ההוגנות ומס אמת.

"באשר ליזמים, הפסיקה מצמצמת את היקף החיובים בהיטל השבחה. מדובר בבשורה של ממש ליזמים, תוך חיזוק הוודאות הכלכלית בפרויקטים של התחדשות עירונית, תמ"א 38 ותוכניות חלופיות. גם לבעלי הדירות מדובר בבשורה של ממש: נטל כבד שרבץ במכירת דירות מגורים - אותה עננה בדמות תשלום היטל השבחה - יופחת, דבר שעשוי להשפיע בטווח המידי על מחירי הדיור".

לדברי עו"ד הילה גולדפלד, שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד וקסלר ברגמן ושות', "פסקי הדין קבעו עיקרון חדש שיכול לשנות את הדרך שבה מחשבים היטלי השבחה בפרויקטים של התחדשות עירונית - רק ביחס לעלייה האמיתית בערך הנכס שנובעת מהתוכנית החדשה, ולא על כל שווי הדירה.

"נוסף לכך, נקבע כי הדרך הנכונה להעריך את שווי הדירה היא באמצעות השוואה לעסקאות אמיתיות שבוצעו במתחם, ולא באמצעות נוסחאות תאורטיות המבוססות על הנחות. בכך בית המשפט מעביר את מרכז הכובד מהמודלים הכלכליים המורכבים אל השוק עצמו, שמגלם בצורה הטובה ביותר את הערך האמיתי של הנכס".

עו"ד גולדפלד מוסיפה כי "פסק הדין גם מדגיש את הצורך ביצירת ודאות ויציבות בתחום ההתחדשות העירונית. במשך שנים התקשו שמאים, יזמים ובעלי דירות להבין כיצד יחושב ההיטל, מה שיצר חוסר אחידות בין רשויות וגרם לעיכובים בפרויקטים. ההכרעה החדשה מספקת כללים ברורים יותר ומעודדת את הרשויות המקומיות לאמץ גישה פשוטה ושקופה.

"ההחלטה עשויה להפחית את גובה ההיטל במקרים רבים של מכירת דירות בפרויקטים של פינוי־בינוי, וליצור ודאות גדולה יותר לשוק. עבור בעלי דירות ויזמים - מדובר בבשורה חיובית שיכולה להקל על קידום פרויקטים ולשפר את הכדאיות הכלכלית. עבור הרשויות המקומיות - מדובר באתגר תקציבי לא פשוט, אך גם הזדמנות לגבש מדיניות אחידה וברורה".

עמ"נ 18341-09-2

עו''ד הילה גולדפלד / צילום: יורם רשף

עוד כתבות

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

מאי.די.בי, דרך טבע ועד פאלו אלטו: איך להרוויח מתחלופת המניות בצמרת הבורסה בת"א​

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה ● גלובס בדק כיצד השתנתה ללא הכר צמרת החברות המובילות של הבורסה בת"א על פני יותר משלושה עשורים ● גילעד אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וצבי סטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם - איזו חברה פספסה הבורסה בת"א, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● נובה, אלביט ונייס בפער ארביטרז' חיובי מדד ת"א תקשורת וטכנולוגיות מידע צנח החודש ביותר מ-16% ● אתמול בוול סטריט - אנבידיה הובילה את נאסד"ק לירידות, מניות התוכנה עלו ● בבלקרוק אומרים כי זו תקופה מצוינת להשקעה לשם השגת הכנסה קבועה ● ואיזו מניית טכנולוגיה ישראלית זוכה להמלצת קנייה מ־UBS ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום