גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות הנדל"ן נוהרות לבורסה. מה צפוי בשנה החדשה?

הריבית הגבוהה והמשבר שעובר על שוק הנדל"ן הביאו בשנה החולפת 23 חברות לגייס כסף בבורסת תל אביב ● אילו חברות נכנסו, למה דווקא עכשיו, והאם הגל צפוי להמשיך גם ב־2026?

שנת השיא בהנפקות / צילום: Shutterstock
שנת השיא בהנפקות / צילום: Shutterstock

שנת 2025 התאפיינה בגל חסר תקדים של גיוסי הון וחוב מצד חברות הנדל"ן בישראל. במהלך השנה הצטרפו לבורסה בתל אביב מספר דו־ספרתי של חברות באמצעות הנפקות מניות ואג"ח, כאשר היקף הגיוסים בשני אפיקי הגיוס חצה את רף ה־4 מיליארד שקל.

בדיקת גלובס | מכונת המימושים של קרן פימי: 7 חברות שהניבו 2.6 מיליארד שקל בשנה
הביקוש קפא, המחירים ירדו: ענף הנדל"ן מסכם שנה מאתגרת, ומה צפוי ב־2026?

מומחים בשוק מציינים כי המגמה אינה מקרית: הצפי להפחתת הריבית, לצד חזרת המשקיעים לשוק ההון המקומי, פתח לחברות הנדל"ן גישה למקורות מימון רחבים יותר, אפשרות למחזור חוב זול והגדלת הנזילות בתנאים מאקרו־כלכליים מאתגרים.

מה עומד מאחורי גל ההנפקות של חברות הנדל"ן, אילו חברות מהענף הניבו תשואות גבוהות יותר, והאם מגמת ההנפקות צפויה להימשך גם ב־2026?

הרקע: "אלטרנטיבה אטרקטיבית יותר למימון הבנקאי"

"הגל החריג של הנפקות חברות הנדל"ן בשנה החולפת אינו מקרי, אלא תוצאה של צירוף נסיבות מאקרו־כלכליות שנבנה בהדרגה מאז התפרצות מגפת הקורונה", מסביר ערן יעקובי, משנה למנכ"ל ברוסאריו קפיטל. לדבריו, שנת 2023 הייתה חלשה במיוחד עבור הענף: האטה בפעילות לאחר תקופת האופוריה של סביבת ריבית אפסית, אי־ודאות פוליטית, ובהמשך גם פרוץ המלחמה - כל אלה העיבו על הפעילות בענף.

עו"ד טרי אלמוזלינו־ארנון, שותפה וראש מחלקת נדל"ן בברנע ג'פה לנדה, מצטרפת לדבריו ומסבירה כי "בסוף 2021 ובמהלך 2022, בסביבת ריבית אפסית, המימון הבנקאי היה זמין וזול, והחברות מהענף לא נזקקו לשוק ההון". עם זאת, היא מציינת כי באותה תקופה בוצעו גם עסקאות רכישה ומינוף שלא החזיקו מעמד עם שינוי התנאים.

לדבריה, "החל מ־2023, עם העלייה החדה בריבית ובהמשך לתוך 2024, התברר שחלק מהחברות מתקשות להתמודד עם סביבת ריבית גבוהה. לכך נוספו גם אי־ודאות ביטחונית ומלחמה, והובילו גם את המשקיעים לאמץ גישה שמרנית יותר - שמירה על נזילות והעדפת פיקדונות בנקאיים בריבית גבוהה על פני השקעות מסוכנות כמו שוק ההון".

כך, ככל שהריבית המשיכה לעלות, הבנקים דרשו מהחברות להפחית את רמות המינוף ולפרוע חלק מההלוואות, מה שדחף לא מעט יזמים לחפש מקורות מימון חלופיים, כמו גופים חוץ־בנקאיים ושוק ההון.

יעקובי מסביר כי הפריצה המשמעותית הגיעה ב־2025 כאשר חלון המימון נפתח מחדש על רקע תחילתו של מתווה הפחתת הריבית. לדבריו, "צריך להבין שגובה הריבית במשק היא הגורם המהותי ביותר עבור חברות הנדל"ן, ולכן, ברגע שהציפיות להפחתת ריבית גברו, שוק ההון הפך לאלטרנטיבה אטרקטיבית יותר למימון הבנקאי עבור החברות מהענף".

יעקובי מציין כי למעשה, עצם הציפייה לירידת ריבית הובילה לצמצום מרווחים ולהפחתה בעלות השולית של גיוס חוב, מה שמאפשר גם למחזור חוב קיים וגם לגייס חוב זול יותר. "כתוצאה מכך, מקורות המימון של חברות הנדל"ן התרחבו והיקפי הגיוסים זינקו", מסכם יעקובי.

השלבים: "דריסת רגל ראשונית להנפקת הון"

בקרב המצטרפות החדשות לבורסה, ניתן להבחין במגוון רחב של חברות מהענף - חברות נדל"ן מניב (סונול נדל"ן ואמפא), חברות בנייה (אנשי העיר ומגידו) ואפילו חברות מלונאות כמו פאי סיאם.

עם זאת, קשה לפספס כי מספר חברות הנדל"ן שבחרו לגייס חוב (כ־13), גבוה ממספר החברות שבחרו לגייס הון (10). יעקובי מסביר כי הסיבה לכך נובעת מכך שחברות רבות מעדיפות לבצע תחילה "דריסת רגל" ראשונה בשוק ההון באמצעות הנפקת חוב כצעד מקדים להנפקת מניות.

לדבריו, "יש לא מעט חברות שבוחרות להנפיק אג"ח לא רק לצורכי מימון, אלא גם כדי להתרגל לסטטוס של חברה מדווחת ולאפשר למשקיעים להכיר אותן ולבנות אמון". הוא מציין כי לרוב, לאחר כשנה של פעילות בשוק - שבה החברה מוכיחה למשקיעים כי היא עומדת בתשלומי הריבית ומפגינה אמינות - מגיע גם השלב הבא: הנפקת הון.

במילים אחרות, החברות "טועמות" תחילה את עולם האג"ח, שנחשב בישראל למורכב ומשוכלל במיוחד, ורק לאחר מכן פונות לשוק המניות. כך, כשהן יוצאות להנפקת מניות, הן יכולות לפנות למגוון רחב יותר של משקיעים, שבמסגרת ההנפקה הופכים גם לשותפים - בין אם הציבור הרחב ובין אם דרך כספי הפנסיה. לדברי יעקובי, "התהליך הזה מפחית את רמת החשדנות מצד השוק ביחס להנפקת מניות ראשונית ומרחיב משמעותית את חלון ההזדמנויות לגיוס הון".

עו"ד אלמוזלינו־ארנון מסבירה כי המהלך של הצטרפות לבורסה משנה משמעותית את התנהלות החברות שהופכות לציבוריות. לדבריה, "צריך להבין שלהפוך לשותף של רגולטור כמו שוק ההון זו מחויבות לשקיפות, לדיווח שוטף ולמתן דין וחשבון - למשקיעים, לרגולטור ולציבור הרחב. כחברה פרטית, האחריות הייתה בעיקר פנימית או כלפי הגורם המממן. כאן מדובר בחשיפה מלאה.

"חברת נדל"ן שמגיעה לשוק ההון בעצם אומרת: זה מי שאנחנו - אלה הנתונים, אלה הפרויקטים, אלה ההשקעות, אלה התחזיות ואלה התוכניות לעתיד. כאשר הציבור בוחר לתת בכך אמון, אין צעד אמיץ מזה. וזה צעד מבורך, שמחזק לא רק את החברות עצמן, אלא גם את האמון בהשקעות נדל"ן באמצעות שוק ההון".

לצד זאת, יעקובי מציין כי איכות האשראי של החברות המנפיקות מדורגת בדירוגים גבוהים כאשר "כ־65% מהחוב שהונפק בחברות הנדל"ן השנה הוא בדירוג A ומעלה". גם בנוגע לחברות הנדל"ן שהנפיקו מניות הוא מציין כי מדובר בחברות איכותיות ויציבות. לדבריו, "צריך להבין שאנחנו בתקופה בשוק ההון שהמשקיעים מחפשים אחר השקעות סולידיות. כאלה שיאפשרו להם לישון בשקט בלילה. לכן, המשקיעים יחפשו אחר אג"חים בדירוגים גבוהים וחברות איכותית ויציבות בתוך הענף".

במקביל יעקובי מציין כי בשנה האחרונה חברות הנדל"ן המניב הציגו תשואות גבוהות יותר לעומת חברות היזום והבנייה, מה שמוכיח את ההתבגרות של השוק שמחפש אחר אפיקים סולידים יותר. לדבריו, "המשקיעים מעדיפים חברות בעלות תזרים יציב וניתן לחיזוי קדימה, ופחות מחפשים את הסיכון. לכן אנחנו רואים גם הבדלים בביצועים של חברות הנדל"ן המניב, אל מול חברות הייזום והבנייה".

עו''ד טרי אלמוזלינו־ארנון / צילום: נמרוד גליקמן

העיתוי: "הכנת חברה להנפקה היא תהליך שלוקח זמן"

עוז קטה, מבעלי חברת הנדל"ן למגורים קטה גרופ, שהצטרפה השנה לבורסה המקומית באמצעות הנפקת סדרת אג"ח חדשה וגייסה כ־103 מיליון שקל, מסביר בשיחה עם גלובס כי "הנפקת האג"ח היא בעיקר סמלית. המטרה האמיתית היא להיכנס לשוק ההון ולאחר שנתיים-שלוש לצאת להנפקת מניות.

"התחלנו באג"ח כי זה צעד יותר רך לעומת הנפקת מניות. בשלב זה אתה עדיין לא מכניס שותפים לחברה, אלא לווה כסף מהציבור. זה מאפשר להתחיל לצבור מוניטין בשוק ההון, להכיר את המשקיעים, להיחשף בפני הציבור ולתרגל עמידה בסטנדרטים ציבוריים, כולל כל דרישות הדיווח.

"מעבר לכך, החשיפה הציבורית שמביאה ההנפקה - לבעלי קרקע, ספקים, עובדים וכל בעלי עניין אחרים - יוצרת אמון, מחזקת את המוניטין ומביאה הזדמנויות נוספות. המשמעות היא שלא רק יהיה לנו יותר הון לעבוד איתו, אלא שגם ההערכה והאמון שלנו בשוק יגדלו".

בכל הנוגע לעיתוי ההנפקה, קטה מסביר כי "הכנת חברה להנפקה, גם אם מדובר באג"ח בלבד, היא תהליך מורכב שלוקח זמן - אצלנו זה לקח כשנה וחצי. אין כאן קשר לגל ההנפקות שנרשם בשנה האחרונה, פשוט סיימנו את העבודה הפנימית, שכללה התארגנות של תהליכים, נהלים, מערכות, הכנת דוחות, עבודה מול יועצים, והפיכת החברה לחברה שמוכנה לעמוד בסטנדרטים ציבוריים. עכשיו, כשיש לנו חברת אג"ח, המעבר להנפקת מניות יכול להיעשות בצורה זריזה יותר".

עוז קטה, מבעלי קטה גרופ / צילום: נטע שני

בכל הנוגע להנפקת המניות, קטה מסביר כי הם מביאים בחשבון הרבה גורמים בכל הנוגע לעיתוי ההנפקה, שכוללים בין היתר "מזג אוויר טוב בענף". לדבריו, "העיתוי של ההנפקה קשור בהרבה דברים, מצב רוח המשקיעים, מגמות בנדל"ן, ריבית, אירועים גיאו־פוליטיים ועוד".

זאב כהן, מנכ"ל סונול נדל"ן שיצאה להנפקת מניות לפני כחודשיים, מסביר בשיחה עם גלובס כי "בתחילת 2025 השוק התחיל להיפתח, והבנו שחברת נדל"ן שרוצה להתפתח ולהגדיל את השווי שלה חייבת להיות בשוק ההון. זה שוק שאנחנו מרגישים בו בנוח - אנחנו יודעים לעבוד בו - וכדי לגדול באמת, להיות ציבוריים ולהנפיק אג"ח זאת הדרך להתרחב".

כהן מסביר כי "התחלנו בגיוס אג"ח, קיבלנו דירוג A2 מצוין וגייסנו 180 מיליון שקל. הביקושים היו גבוהים בהרבה - ביקשנו 180 מיליון, והצעות שקיבלנו עמדו על מעל 800 מיליון שקל, פי ארבע מהסכום המבוקש, בריבית מצוינת. כבר בתחילת הדרך הערכנו שנוכל לצאת גם להנפקת מניות, ובפחות מחודשיים גם זה התרחש. כיום הציבור מחזיק בנו בכ־20%, והמניה כבר עלתה בכ־10% מאז ההנפקה."

עוד כהן מציין כי הכספים שגויסו שימשו בעיקר למחזור חוב, אך חלק ניכר מהם מופנה לפרויקטים קיימים וליוזמות חדשות על הנכסים הקיימים של החברה. לדבריו, "במקביל, אנחנו ממשיכים לסקור הזדמנויות רכישה נוספות, בתחום הפעילות הקיים - מתחמי דלק עם קמעונאות, לוגיסטיקה, ונדל"ן".

זאב כהן, מנכ''ל סונול נדל''ן / צילום: דרור סיתהכל

העתיד: האם הגל יימשך ב־2026 ומי מתכוננות להנפיק?

נראה כי גל ההנפקות שפקד את שנת 2025 ימשיך גם בשנה הקרובה, כאשר חברות כגון רמי לוי נדל"ן, תדהר, אביסרור, קבוצת גבאי ועוד יצטרפו אל הבורסה המקומית דרך הנפקת אג"ח או מניות.

יעקובי מציין כי במבט אל השנה הבאה הוא מעריך כי נראה המשך פעילות גיוס בשני המכשירים המרכזיים - חוב והון - אם כי הדגש ימשיך להיות על שוק החוב, ובפרט על חוב איכותי: חברות סולידיות בדירוגים גבוהים, עם תזרים מזומנים יציב ונראות פיננסית ברורה.

ערן יעקובי, רוסאריו קפיטל / צילום: אייל טואג

לדבריו, "אי־הוודאות הגלובלית אינה מאפשרת לשווקים 'לישון בשקט', וכידוע, אי־ודאות היא האויב המרכזי של שוק ההון. בתוך המציאות הזו, כל עוד מתווה הריבית יורד - הן בישראל והן בעולם - ובהנחה של התייצבות ביטחונית מקומית והיעדר זעזועים חריגים נוספים, ניתן לצפות להמשכיות המגמה גם לתוך 2026".

להערכתו, גל ההנפקות יבוא לידי ביטוי גם בחברות תשתיות ובחברות אחרות הפועלות בענף.

עוד כתבות

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

וול סטריט נצבעה אדום; נטפליקס ופרמאונט מזנקות

מדד נאסד"ק בדרך לרשום את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קופצת לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס מזנקת לאחר דוחות טובים

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד