קמפיין ה-AI של לושה / צילום: מתוך יוטיוב
לפני כחודש עלה לאוויר קמפיין חדש בארה"ב שהורכב משני סרטונים: הראשון מחזמר בכיכובם של אנשי מכירות רבים שמופיעים יחדיו על במה, והשני מבזק באולפן חדשות שמציג פלטפורמה חדשה לאנשי המכירות. בימים רגילים, העלות של הפקה כזו הייתה עשויה לעמוד על מאות אלפי דולרים, אך העובדה ששניהם נוצרו באמצעות בינה מלאכותית הובילה את יוניקורן הסיילס-טק הישראלי לושה (Lusha) לעלות של 500 דולר בלבד.
● האם אתם יודעים לזהות קמפיינים שנעשו באמצעות בינה מלאכותית?
● איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם
הסרטון הראשון עלה ב-CTV (טלוויזיה על גבי אינטרנט) בקליפורניה ובניו יורק, השני עלה בערוצי חדשות, והקמפיין כולו נולד ונוצר בתוך החברה. "הבינה המלאכותית היוצרת מאפשרת למותגים לחשוב מחוץ לקופסה בלי להיות מוגבלים בתקציב או בזמן", מסבירה יעל אבוקסיס, סמנכ"לית השיווק בלושה.
"העובדה שראינו זינוק משמעותי בחיפושים כבר בחודש הראשון מוכיחה שכשיש חופש יצירתי וכלים שמקצרים את הזמן בין רעיון לביצוע, התוצאות העסקיות מתבררות מהר. זה עתיד הקריאייטיב: מהיר, מדיד ומונע מיצירתיות אנושית".
אבל לא רק יוניקורנים מסוגלים לכך. הסטארט-אפ Enso, המנהל פלטפורמה לבניית סוכני AI וניהול פעילותם, הפיק "תוך 6 שעות" קמפיין פרסומי המדגים את יכולות כלי ה-AI הרלוונטיים. הפעם מדובר בעלות של 150 דולר בלבד, לדברי מיקי חסלבסקי, המייסד והמנכ"ל.
במרכז הקמפיין עומד ניית'ן, איש הייטק שמשקיע שעות בבניית תהליכי עבודה למחלקות השונות בחברה, אך יום אחד הבקשות נפסקות, ותיבת המייל שלו מתרוקנת. הסיבה: כולם עברו להשתמש בסוכני AI.
"הסרטון משך בזמן קצר מאות אלפי צפיות בלינקדאין וביוטיוב, ועורר עניין בחברות גדולות בארה"'ב וישראל", משתף חסלבסקי. "רצינו להדגים באופן מעשי כיצד שימוש נכון בכלי AI שזמינים לכולם במחירים מאוד נמוכים, או אפילו ללא תשלום, מאפשר לחברות בכל הגדלים לזוז מהר ולהוציא קמפיין שהצריך בעבר חודשים של עבודה בעלות כספית גבוהה. זה מייצר יתרון תחרותי משמעותי".

דוגמה שלישית אך שונה מגיעה מקמפיין יוצא דופן שיצרו טל רוזנטל ונועם שרון מ"טו שורט פור מודלינג" עבור מותג המים המינרליים בפחיות ליקוויד דת' - בלי שבכלל ביקשו מהם.
"הם יצרו פרסומת מצחיקה, מעניינת ומגניבה למותג תוך שבועיים. במקום עלות של חצי מיליון דולר, זה היה כמעט ללא תקציב", מספר לירן פרידמן, סמנכ"ל מותג בחברת הקריאייטיב והטכנולוגיה ארטליסט. "השניים שחררו את הפרסומת על דעת עצמם בלי לבקש אישור או תמורה, וזה התפוצץ והפך ויראלי ברמה מטורפת, עם מאות מיליוני צפיות. עכשיו הם עושים פרסומות למותגים הכי גדולים".
חותכים תקציבים
העלות הזניחה של כל הקמפיינים הללו מאפשרת למעשה לחברות ישראליות לפעול בקלות רבה יותר בשווקים חדשים מעבר לים. זו גם צפויה להיות אחת המגמות הבולטות בשנת 2026, לפי דוח המגמות והטרנדים החדש של ארטליסט. הדוח מבוסס על סקר בקרב כ-6,500 יוצרים מ-160 מדינות (כולל ישראל) עמם עובדת החברה, שמחזיקה בכ-30 מיליון לקוחות כולל מיקרוסופט, גוגל, אמזון וורסאצ'ה.
אחד הדברים הבולטים העולים מהדוח הוא ש-87% מיוצרי התוכן כבר משתמשים בכלי AI באופן כללי, ו-66% עושים זאת ברמה שבועית. "ברגע שמצליחים לעבוד בצורה מסחרית, הכדאיות הכלכלית עולה משמעותית", אומר פרידמן. "עלות הייצור של תוכן פוחתת, בעוד התפוקה גדלה פי 10 לפחות. אנחנו בארטליסט חתכנו את התקציב שלנו ב-85% לעומת 2025, כי אין צורך ואין הצדקה כלכלית לצאת לצילומים. עוד חצי שנה גם סוכנויות וחברות יידעו גם לאמץ את הכלים, ולהעתיק את התפוקה".
לפי הדוח, אנו נמצאים כעת בגל השלישי של דמוקרטיזציה יצירתית. "הגל הראשון הוא זה שאיפשר לכולם לצלם, לערוך ולייצר תוכן דרך המחשב והטלפון", מסביר פרידמן. "הגל השני הוא ההפצה - דרך הפלטפורמות החברתיות, היוצר הפך לערוץ מסחרי משל עצמו. בגל השלישי מגיע ה-AI וכבר לא צריך טלפון משוכלל או מחשב חזק, אפשר לעשות 'הכול בקופסה' באמצעות פרומפט. זה פותח את השוק לכל בן אדם בעולם".
עד כמה זה מאיים על סוכנויות הפרסום המסורתיות?
"אני לא חושב שהן צריכות לחשוש, אך זה באחריותן לאמץ את הכלים ולהשתמש בהם, כדי לתת מענה ללקוחות או להביא חדשים. ב-2026 אי-אפשר להתעלם מזה - יש המון תוכן AI בעולם, ולא מעט ממנו חסר ייחודיות".
ומתי יוצרי תוכן יגיעו להפסקת הפרסומות?
"בעולם זה כבר קורה, וגם חברות הייטק כמו איטורו כבר עושות את זה. זה יגיע גם למותגים הישראלים".

בית הקפה החדש
טרנד נוסף נוגע בנקודת המפגש בין היוצרים לקהל, ובשאלת האותנטיות והאמון. בעולם שבו ניתן לייצר תוכן בקלות והגבול בין מציאות לדמיון מטשטש, הקהל מצפה לשקיפות של תהליכי העבודה עם AI. מנתוני הדוח עולה כי יוצרים שמציעים "הצצה מאחורי הווילון", ומשתפים כיצד הם משתמשים בכלים ומה היו הבחירות שהובילו לתוצר הסופי, מגדילים מאוד את קהל העוקבים. כבר כיום יש ערוצי יוטיוב כאלה עם מאות אלפי עוקבים.
המגמה הזו נולדה מתוך צורך בשטח? לאנשים כבר קשה לדעת למה להאמין.
"אנחנו בנקודה שקשה לזהות מה AI. אבל כמו שפעם לא היו חייבים לציין שמדובר בתוכן ממומן, ואז נכנסה רגולציה כזו, תהיה גם רגולציה שתחייב יוצרי תוכן חייב להגיד אם השתמשו ב-AI. כבר היום יש פלטפורמות שמציעות את זה בהתנדבות".
ריבוי התכנים שמאפשרת הבינה המלאכותית מצריך קיצוניות כדי לבלוט. "מותגים ירצו להיות מוזרים או אותנטיים, כי אימוץ המוזרות יקרוץ לאנשים ויעזור להתבלט", אומר פרידמן. "יש למשל מותג אמריקאי בשם נאטר באטר שכל התוכן שלו מרגיש מו מצגת פאואר פוינט משנות ה-90 עם ויז'ואלס שמודבקים אחד על השני. כלומר, דווקא מה שלא מלוטש יתבלט בפיד בסושיאל".
המגמה האחרונה קשורה ליציאה מהמסך, כלומר שימוש בכלי AI גם לדברים שניתן לגעת בהם, לטעום או לדבר עליהם. "חברה יכולה לתכנן חוויות פיזיות אותנטיות של מוצר בעזרת AI, כמו אמזון שעשו אירוע והביאו 'AI פוטו' במקום צלם רגיל, שאיפשר לקחת תמונה ולג'נרט אותה", מדגים פרידמן.
דוגמאות אחרות הן חברת אנת'רופיק, שפתחה בית קפה בניו יורק והציעה לאנשים לשחק עם כלי ה-AI קלוד תוך כדי שתיית קפה בחינם (וגם חילקה כובעי בייסבול עם הכיתוב Thinking); מיקרוסופט שהציעה "קפה עם קופיילוט" בסניפים של בסט ביי בארה"ב; ופרפלקסיטי שפתחה בית קפה בסיאול שבדרום קוריאה.
"זה אומר שגם חברות ה-AI מבינות שבסוף אין תחליף לחוויה פיזית, ושאי-אפשר להיות חברה טכנולוגית מרוחקת. בינה לא מחליפה חוויות אמיתיות, וגם החברות הכי חדשניות רוצות לפגוש את משתמש הקצה בעולם האמיתי", מסכם פרידמן.