גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכפלת הפטור ממע"מ נכנסה לתוקף: איך יסתיימו המהלכים הבאים של השר סמוטריץ'

בניגוד לעמדת אגף התקציבים במשרד, שר האוצר חתם על הצו שיעלה את תקרת הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל מ־75 ל־150 דולר ● בעלי עסקים ואיגוד לשכות המסחר מחו נגד המהלך וטענו כי יפגע בעסקים הקטנים ● המאבקים הבאים: הטלת מס רווחי יתר של 15% על הבנקים, רפורמת החלב, החזרת המס על בעלי קרקעות פנויות והטלת מס יסף על משקיעי נדל"ן

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: אלעד זגמן, ענבה, לע''מ
בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: אלעד זגמן, ענבה, לע''מ

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם על הצו המכפיל את תקרת הפטור ממע"מ על יבוא אישי מ־75 ל־150 דולר. זאת, במטרה להקל על יוקר המחיה, אך בניגוד גלוי לעמדת אגף התקציבים במשרדו, ועל רקע טענות של קמעונאים ויבואנים על "גזר דין מוות לעסקים המקומיים".

4 רפורמות קריטיות: כלכלנים משרטטים את המפתח לצמיחה
קיצוץ בביטוח המשלים של קופות החולים: אילו טיפולים ייצאו?

המהלך של שר האוצר מצטרף לשורה של צעדים שהוא מקדם בשולי הכהונה, שאם ייצאו לפועל, ישנו חלק מכללי היסוד של הכלכלה הישראלית. והוא לא מחכה: עוד טרם החתימה על הצו, פורסם באישון לילה תזכיר חוק להטלת מס חדש על הבנקים - שגבוה משמעותית ממה שהמליצה הוועדה המקצועית.

הרחבת הפטור ממע"מ

הצעד הראשון, אם כן, הושלם, עם החתימה ביום ג' על הרחבת סף היבוא העצמי הפטור ממע"מ מ-75 דולר ל-150 דולר. בדברי ההסבר לצו נכתב כי "לצורך הרחבת האפשרות ליבוא אישי ללא תשלום מסי יבוא, כחלק מהמאמץ הממשלתי להקל על יוקר המחיה בישראל, מוצע לתקן את הצו כך שעל טובין שערכם עד 150 דולר יחול פטור ממכס, ממס קנייה וממע"מ". כמו כן צוין שם, שהפסד המדינה ממסים אלו צפוי לעמוד על כמיליארד שקל מדי שנה.

במסיבת העיתונאים שבה סמוטריץ' חתם על הצו, הוא אמר כי מדובר במהלך ראשון במסגרת תקציב 2026 במטרה להיאבק ביוקר המחיה. "אנו עושים זאת ברפורמת החלב, בפתיחת שוק פיקדונות לתחרות ובצעדים נוספים שנשענים על תפיסת עולם פשוטה שיכול להיות כאן זול. "המשק הישראלי נשלט על ידי מספר מונופולים. אין סיבה שבגד של רשת בינלאומית או נעל שנמכרת בארה"ב תימכר כאן במחיר כפול".

ב-2011, במסגרת יישום המלצות ועדת טרכטנברג, עלה הפטור ממע"מ מ-50 דולר ל-75 דולר. ב-2018 התייחסה רשות התחרות לטענות בדוח על יבוא אישי, שלפיהן הפטור מעמיד את המגזר הקמעוני בנחיתות, וציינה כי היבוא המסחרי יוצא נשכר מיתרונות לגודל, המקטינים את עלויות הרכישה והמשלוח.

ואולם, בשנים האחרונות חל מהפך בעמדה הממשלתית המוצהרת. מבקר המדינה הראה לפני חודשיים כיצד ב-2021 ועדה מקצועית המליצה דווקא לבטל את הפטור, לנוכח המגמה הגוברת של עלייה במסחר המקוון בכלל וביבוא האישי בפרט, ולפעול לאיזון תנאי התחרות בין היבוא האישי למסחר הקמעוני.

מבקר המדינה הצביע על כך שהממונה על חוקיות היבוא במשרד הכלכלה שימש חבר ועדה, והתנגד לביטול הפטור ממע"מ. שרת הכלכלה דאז לא קיבלה את המלצות הדוח. הצעה דומה הופיעה בטיוטת חוק ההסדרים, אך לבסוף הושמטה ממנו.

ב-2022 המבקר הציע להגדיל את תקרת הפטור היכן שיש כשל שוק, אך משרד האוצר התנגד גם להצעה זו, וגם רשות המסים השיבה כי הדבר עשוי להוביל ל"הסטת פעילות מישראל לחו"ל ולפגיעה בקמעונות המקומית ובתעסוקה". רשות התחרות סברה גם אז שיש להעלות את תקרת הפטור באופן גורף.

ביולי האחרון הביע אגף התקציבים התנגדות להמלצות המבקר להעלות את רף הפטור היכן שיש כשלי שוק וחוסר תחרותיות. בתשובתו נמסר כי "הרחבת הפטור ממע"מ על יבוא אישי צפויה להעמיק את הפגיעה בתחרות ההוגנת בשוק המקומי וליצור עיוות מס משמעותי". זאת משום שמדובר במס שלילי ש"עלול להביא בטווח הארוך להיחלשות ענפים שלמים במשק, לצמצום משרות ולפגיעה בפריון ובשכר". עוד צוין כי מדינות רבות ב-OECD כבר ביטלו את הפטור.

לעומת זאת, המבקר ציין כי הממשלה הקלה על עלות יבוא מוצרי צריכה בכ-16% כדי לאזן אותה עם התמריצים ליבוא אישי, וכי באירופה משלוחים בין מדינות האיחוד פטורים לחלוטין ממיסוי, ומשלוחים מחוץ לאיחוד חייבים במע"מ, אך עד 150 אירו הם פטורים ממיסוי נוסף. באוסטרליה תקרת הפטור היא 1,000 דולר אוסטרלי ובארה"ב 800 דולר.

בישראל, לפני חתימת הצו, משלוח המכיל סחורות שערכן הכולל עד 75 דולר פטור לחלוטין ממסי יבוא, ובסכומים גבוהים יותר המיסוי מדורג - עבור שווי חבילה שבין 75 ל-500 דולר ישולמו מע"מ ומס קנייה (ללא מכס). אם שווייה גבוה מ-500 דולר ישולמו בגינה מע"מ, מס קנייה ומכס.

מדוח המבקר שפורסם השנה עלה כי ב-2024 כל תושב במדינה ייבא בממוצע כשש חבילות. מאז 2020 גדל מספר החבילות שהוזמנו בפטור פי 3.15, וחבילות מעל תקרת הפטור (75 דולר) ועד 500 דולר גדלו פי 1.8. חבילות מעל סכום זה גדלו פי 1.56.

"מכאן שתשלום המסים הוא חסם. סביר להניח שככל שתקרת הפטור ממע"מ תגדל, יגדלו היקפי היבוא האישי", כתב המבקר.

שר האוצר איגף את המלצת המבקר להעלות את תקרת הפטור על מוצרים מסוימים, וחתם על צו שמעלה את תקרת הפטור באופן גורף, בניגוד להמלצת גורמי המקצוע במשרדו, כפי שבאו לידי ביטוי בשנים האחרונות.

באיגוד לשכות המסחר אמרו כי יש לעצור את "הצו המופקר אשר יפגע רק בעסקים ישראליים וייתן העדפה לאתרים סיניים וטורקיים - כנגד כל המגמה בעולם".

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר כי "ממשלת ישראל נגד העסקים הקטנים. בימים שבהם כל העולם מגן על העסקים המקומיים - ראש הממשלה ושר האוצר קובעים גזר דין מוות לבעלי העסקים המקומיים, ללא שום היגיון כלכלי".

היעד הבא: הבנקים

הפטור ממע"מ על חבילות הוא הישג קל למימוש עבור סמוטריץ' מול הבוחרים. הנושא מצוי בסמכותו הבלעדית של שר האוצר ובאפשרותו לקבוע את הפטור בתהליך פשוט ומהיר של הוצאת צו. לעומת זאת, מסובך הרבה יותר יהיה לסמוטריץ' ליישם את היעד הבא שלו במסגרת חוק ההסדרים: הטלת מס מיוחד על רווחי הבנקים שזינקו בשנים האחרונות בגלל הריבית הגבוהה. כאן כבר נדרשת חקיקה מלאה, והלובי הבנקאי כבר נערך למאבקי חורמה ברפורמה דרך הכנסת.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בחצות הלילה שבין שני לשלישי, פרסם האוצר את תזכיר החוק למיסוי על הבנקים. השורה התחתונה הייתה חריפה בהרבה מכפי שהומלץ לסמוטריץ' בדוח המסקנות של הצוות המקצועי לבחינת המס החדש, שפורסם רק יום קודם לכן. בתזכיר החוק, סמוטריץ' הכפיל את שיעור המס לעומת המנגנון שהציע הצוות, שהורכב מאנשי האוצר ובנק ישראל.

הצוות, בראשות סמנכ"ל האוצר יוראי מצלאוי, בחן מספר חלופות למיסוי. לאחר חילוקי דעות פנימיים בין בנק ישראל לאגף התקציבים ובין כל היתר, הוחלט כי ככל שיוחלט על ידי הדרג המדיני להטיל מס מיוחד על הבנקים, מומלץ לאמץ חלופת מס רווח דיפרנציאלי על רווחים העולים על 50% בהשוואה לממוצע הרווחיות בשנים שבהן סביבת הריבית נמוכה 2018-2022 (בהצמדה לתוצר), בהוראת שעה לחמש שנים.

הצוות הציע ששיעור המס על מעל המדרגה האמורה ינוע בין 7% ל-10%, בהתאם לגובה הרווחים. סמוטריץ' לא הסתפק בכך ואימץ את המנגנון המוצע עם שיעור מס גבוה יותר, של 15%.

לאורך כל החודשים האחרונים, היה סמוטריץ' הסמן הימני ברפורמה ומשך למיסוי גבוה ככל הניתן. בנק ישראל היו המתונים ביותר בעמדתם, ובתווך, אגף התקציבים דחף לכיוון אחר, שלא התקבל: שחזור המהלך משנה שעברה של הטלת עוד מס "חד-פעמי" על הבנקים, שהיה ממסה את רווחיהם ב-6% מהשקל הראשון. זאת, בניגוד למנגנון שאומץ, שאמור לגבות מס רק על הרווחים "העודפים", ביחס לשנים טרום העלאות הריבית.

בצוות סברו ששיעור של עד 10% הוא מספק. מעל לרף זה, החשש הוא שנטל המס על המערכת הבנקאית הופך חריג מעל המקובל במדינות העולם המפותחות. טיעון הנגד הוא שגם ריכוזיות המערכת הבנקאית בארץ היא ברף העליון בעולם.

באיגוד הבנקים הגיבו בחריפות להחלטה של סמוטריץ'. מנכ"ל האיגוד, איתן מדמון, מסר כי "בניגוד גמור לעמדת הצוות המקצועי שהוא עצמו מינה, שר האוצר החליט באישון לילה להכריז מלחמה על הציבור ולהטיל עליו מס בשיעור משמעותי.

"לא רק שהשר מפר ברגל גסה את ההבטחה שנתן רק לפני שנה, הוא דורס את העמדה המקצועית של אנשי משרדו ואנשי בנק ישראל, ומקבל החלטות שרירותיות ללא כל היגיון כלכלי ובניגוד לאינטרס הציבורי", אמר מדמון.

מקרקעין וענף החלב

באוצר מתנהלים כמה מאבקים פתוחים מול קבוצות כוח במשק, סביב הצעת התקציב ל-2026. כך, משקיעי הנדל"ן והיזמים חוטפים בחוק ההסדרים תשלום מס יסף על שבח ממכירת דירות, נוסף על הטלת מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות שניתן לבנות עליהן.

גם כאן יודעים באוצר שעוד נכונה להם דרך ארוכה בוועדת הכספים של הכנסת, שבה נרשמה בשנים האחרונות התנגדות מקיר לקיר לגזירות המקרקעין, שנפלו אחת אחר השנייה מחוקי ההסדרים הקודמים.

כך גם באשר לרפורמה של סמוטריץ בענף החלב, שגוררת התנגדות חריפה מהמחלבות והרפתנים, והרפורמה במיסוי מנהלי קרנות ההשקעה, שמעלה טענות מצד הקרנות האלטרנטיביות. האיגודים המקצועיים כבר משנסים מותניים ומנסים לרתום תמיכה בקרב הח"כים.

אבל הצעד מול הבנקים, למרות התלהבות סמוטריץ', שדוחף למיסוי אף מעבר לאנשי משרדו, עשוי לעורר את אחד המאבקים הסבוכים והקשים ביותר בוועדת הכספים, מול לובי חזק ובעל השפעה בכנסת, שיכול לבסס את טענותיו גם על הדוח של האוצר עצמו, שכאמור מקל יותר לעומת הנוסח הסופי שאימץ סמוטריץ'.

עוד כתבות

הפצועים חווים תחושת חוסר אונים מול חוזי שכר הטרחה / צילום: דוברות ביה''ח שיבא

"לא הבנתי את המספרים": פצועי צה"ל טוענים שעו"ד החתימו אותם על חוזים דרקוניים

עדויות וחוזים שהגיעו לידי גלובס חושפים מציאות עגומה: לוחמים שנפצעו במלחמה מוצאים עצמם מול דרישות לתשלום עשרות ומאות אלפי שקלים עבור ייצוג משפטי, לעיתים עוד לפני שזכו לקבל קצבה ● בזמן שבוועדות הכנסת דנים בהצעת חוק שתגביל את שכר הטרחה, בלשכת עורכי הדין מתנגדים בחריפות ומזהירים מפני פגיעה באיכות הייצוג ● האם הרגולציה תצליח לעצור את השוק הפרוץ מבלי להשאיר את הפצועים ללא מענה?

מתחם הבורסה ברמת גן / צילום: תמר מצפי

העלאות הארנונה ב־2026: לאילו רשויות אושרה העלאה, והיכן נדחו הבקשות

תעריף הארנונה יעלה ב־2026 בכ־1.6% - אך לרשויות רבות אושרה העלאה גבוהה הרבה יותר, לעומת אחרות שבקשותיהן נדחו ● במתחם הדולפינריום בת"א התעריף יעלה ביותר מ־100%, ומנגד, באזור הבורסה ברמת גן לא אושר שינוי ● גלובס בדק את המצב בכמה ערים גדולות

אמנת START / עיצוב: אלישע נדב

אמנת הגרעין עומדת לפוג. האם היא תתחדש? "טראמפ רוצה להראות שבעל הבית השתגע"

מאז המלחמה הקרה הקפידו רוסיה וארה"ב להאריך בכל כמה שנים את האמנה שהגבילה את התחמשותן בנשק אטומי • כעת היא מתקרבת שוב לסיומה, והן יידרשו שוב לסוגיה • אלא שהפעם מארג האינטרסים השתנה: פוטין שקוע בבוץ האוקראיני, לטראמפ יש חזית מתעצמת מול סין, ושתי המדינות מנהלות עסקאות גרעיניות עם מדינות אחרות - שבכוחן לשנות את מאזן האימה ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

כוחות צה''ל בגבול לבנון (ארכיון) / צילום: דובר צה''ל

חוסל בלבנון מחבל מיחידת המבצעים של משמרות מהפכה

מנהיג דאעש בדמשק נעצר ע"י כוחות הביטחון של סוריה ● כוחות הביטחון פעלו הלילה לאכיפה חוזרת כנגד מבנים לא חוקיים ישראלים ● המשפחות המתנגדות לוועדת החקירה הפוליטית צפויות למקד את הלחץ בח"כים החרדים ● אלי פלדשטיין התייחס בראיון לעימות עם יונתן אוריך בחקירה וטען: "יש ללשכה חומרים על גלנט" ● עדכונים שוטפים

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

ישראל בוחנת מסלול חדש: יצוא גז טבעי דרך קפריסין

הפסגה המשולשת בין ישראל ליוון וקפריסין שהתקיימה השבוע הולידה תוכנית לפרויקט תשתיתי דרמטי ● על הפרק: הזרמת גז מלוויתן ותמר לקפריסין, למורת־רוחה של טורקיה

שנת השיא בהנפקות / צילום: Shutterstock

חברות הנדל"ן נוהרות לבורסה. מה צפוי בשנה החדשה?

הריבית הגבוהה והמשבר שעובר על שוק הנדל"ן הביאו בשנה החולפת 23 חברות לגייס כסף בבורסת תל אביב ● אילו חברות נכנסו, למה דווקא עכשיו, והאם הגל צפוי להמשיך גם ב־2026?

שמואל פרביאש, מנכ''ל DSIT / צילום: פרטי

ההנפקה של רפאל ויבואן הממתקים: זינוק של 400% בצבר ההזמנות תוך 3 שנים

על רקע ההתחזקות במניות הביטחוניות בבורסה בת"א, תשקיף חברת DSIT שבשליטת רפאל חושף זינוק של 68% בהכנסות וקפיצה חדה ברווח במחצית הראשונה של השנה ● "החברה מזהה גידול בביקוש לפתרונות הגנה מתקדמים מפני איומים בתווך התת-ימי", צוין

מזג אויר חורפי ברד ירושלים / צילום: איל יצהר

האם השיא של השפעת כבר מאחורינו, ולמה כדאי להתחסן?

משרד הבריאות מרחיב היערכות ורוכש מאות אלפי חיסונים על רקע גל שפעת שהגיע מוקדם מהרגיל ● באיזה זן אנחנו חולים השנה, האם החיסונים פחות יעילים, ומה עם הקורונה? ● גלובס עושה סדר

ג'ונתן רוס, מייסד ומנכ''ל גרוק / צילום: ap, Jeff Chiu

הטאלנט ששווה 20 מיליארד דולר: האיש שסימן את עצמו כאלטרנטיבה מצטרף לאנבידיה

הוא הזהיר מהתלות בה, ביקר את הארכיטקטורה שלה ובנה חלופה טכנולוגית מצליחה משלו - ועכשיו מייסד גרוק ג'ונתן רוס עובר לצד של ג'נסן הואנג ● כך אנבידיה שמה יד על הטאלנט ועל הטכנולוגיה של סטארט־אפ השבבים במהלך עוקף רגולציה, שיחזק את מעמדה בשוק האינפרנס

צילום: מיטל וייזברג

לאחר שהפסידו 90% בתקופתו: משקיעי מיטרוניקס נגד מענק הסתגלות של 800 אלף שקל למנכ"ל

בתקופתו של המנכ"ל שרון גולדנברג, איבדה מיטרוניקס את מקומה במדד ת"א 35 והפכה לחברה בשווי של פחות מחצי מיליארד שקל, לעומת יותר מ-9 מיליארד שקל בעת שנכנס לתפקיד ● בעקבות התנגדות המשקיעים, החברה הסירה את נושא מענק ההסתגלות מאסיפת בעלי מניות

ח''כ חנוך מילביצקי, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכספים מעבירה מיליארד שקל לחינוך החרדי, רגע לפני סוף שנת התקציב

ועדת הכספים אישרה העברת כמיליארד שקל למוסדות החינוך החרדי, שבוע לפני תום שנת התקציב ● מאות מיליונים מיועדים למוסדות לא מפוקחים שאינם מלמדים את מלוא לימודי הליבה

מלונות ים המלח / צילום: Shutterstock

ובמקום האחרון, שוב, ישראל: כך הידרדרנו במדד מותגי המדינות

ישראל התברגה במקום ה-50 והאחרון במדד מותגי המדינות NBI של מומחה המיתוג סיימון אנהולט, המתפרסם בעשרים השנים האחרונות; מי מנסה לשפר את המצב? ● קרן "בשביל האמנות" לתמיכה ולקידום האמנות בפריפריה ערכה אירוע לקראת 2026, וסופר אלונית משיקים את התבלין של ראמזי ● אירועים ומינויים

סניף יוחננוף / צילום: יח''צ

עקפה את רמי לוי: רשת יוחננוף כבר נסחרת בשווי של כ־5 מיליארד שקל

למרות שהיא מוכרת פחות מרמי לוי, שיעורי הרווח של יוחננוף גבוהים יותר: "אחד היתרונות הגדולים שלהם זה הנדל"ן, הם מתייחסים לקרקעות שבבעלותם כמו שהם מתייחסים למלגזה"

המקום שבו עמד בעבר בית מעריב וייבנה בו המגדל החדש / צילום: דרור מרמור

רת"א אישרו להכשרת הישוב 10 קומות נוספות למגדל בבית מעריב

לאחר שנים של מאבקים, רשות התעופה האזרחית נתנה אור ירוק לחברת הכשרת הישוב לבנות את מגדל יעקב נמרודי בגובה כ־220 מטר ובכ־52 קומות ● הפרויקט, שייבנה בבית מעריב המיתולוגי, צפוי להפוך לאטרקטיבי במיוחד הודות לנגישות לשני קווי רכבת קלה ● במקביל, בהכשרת הישוב פועלים לקידום היתר בנייה לשטחים העיליים במגדל

מימין: גלעד יעבץ, מייסדי פאגאיה: אביטל פרדו, יהב יולזרי וגל קרובינר, ראסל אלוואנגר / צילום: ענבל מרמרי, טל שחר, רועי פרי

רוב המניות הישראליות בוול סטריט סוגרות שנה שלילית, אבל היו כמה שזהרו

לצד מספר מניות שהניבו תשואה תלת-ספרתית, בהן גם אלביט וג'יי פרוג, רוב המניות הישראליות בוול סטריט לא הצליחו להכות את תשואת המדדים, ויותר ממחציתן אף הסבו הפסדים למשקיעים ● בין המניות שאיבדו בשנה האחרונה 90% ויותר מערכן נמנות אאוטבריין, רי וגאוזי

תחנת הכוח הפרטית דוראד, זרוע פעילות האנרגיה של קבוצת לוזון / צילום: יגאל גורן

המרוץ ל"יהלום" של אלומיי: כולם רוצים לרכוש נתח מתחנת הכוח דוראד

האם רכישת השליטה בחברת האנרגיה אלומיי ע"י נופר מסתבכת? ריבוי הגופים שלוטשים עיניים לנכס המרכזי של החברה יוצרים איומים על השלמת העסקה - מהליך משפטי ועד פירעון מיידי של האג"ח שהנפיקה ● ועל מה דובר בפגישה שהייתה השבוע בין עופר ינאי לעמוס לוזון

תחנת גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

עשרות מגישי גלי צה"ל וגלגלצ קיבלו הודעה שהעסקתם תוקפא בשבוע הבא; דיון בבג"ץ בימים הקרובים

כ־50 מגישי גלי צה"ל וגלגלצ המועסקים כיועצים קיבלו הודעה כי העסקתם תוקפא כבר מהשבוע הבא ● העובדים טוענים לפגיעה דרמטית בלוח השידורים ולסגירה בפועל של התחנה לפני ההכרעה המשפטית, ופנו לבג"ץ בבקשה דחופה לצו ביניים ● משרד הביטחון: "המשרד לא הוציא הנחיה כלשהי על סיום העסקה בגלי צה"ל"

נתניה / צילום: Shutterstock

"לקוחות היו קרובים לחתימה, ואז עצרו הכול": איך משפיע השקל החזק על עסקאות של תושבי חוץ בנדל"ן?

מאוקטובר 2023 שער הדולר פחת מול השקל בכ־21%, ובכ־5% מאז יוני האחרון ● האירו פחת מול השקל ב־12.5% ● עבור מי שמשלם במטבע זר מדובר בהתייקרות מיידית של הדירות בישראל ● "יש מקרים שבהם מדובר בתוספת של חצי מיליון שקל, זה משמעותי"

טדי וארדי, שותף בקרן אינסייט פרטנרס / צילום: אינסייט פרטנרס

המשקיע שמאחורי האקזיט הענק חושף את נוסחת ההצלחה, ויש לו גם אזהרה לתעשיית הסייבר

טדי וארדי מאינסייט מתייחס לאקזיט הענק של ארמיס הישראלית ומספר על הפוטנציאל שזיהה בחברה ● בראיון לגלובס הוא מנתח את מלכודת הסייבר המקומי, ומזהיר: הפער בין סטארט־אפ לחברה גלובלית עובר דרך הדמיון והיכולת לבנות הנהלה בארה"ב

כך תשקיעו בזהב / צילום: Shutterstock

הוא נחשב אלטרנטיבה למניות ולאג"ח כגידור מפני סיכונים: כך תשקיעו בזהב

לנוכח הזינוק השנה במחיר הזהב, רבים בוול סטריט ממליצים שתחזיקו במתכת, לפחות בחלק קטן מתיק ההשקעות שלכם ● ב"וול סטריט ג'ורנל" ריכזו את הסוגיות המרכזיות בשוק הזה, וממליצים למשקיעים כיצד לנהוג עם הסחורה הלוהטת ● מדריך קצר להשקעה מושכלת