גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל, יוון וקפריסין עלולות למצוא עצמן בהתנגשות עם טורקיה

פסגת ישראל־יוון־קפריסין הובילה להערכות כי העבודות על פרויקט האינטרקונקטור יחלו כבר ב־2026 ● בתכנון: כבל תת־ימי שיחבר את רשת החשמל בישראל לאירופה, ויהווה חלק מ־IMEC ● מנגד, טורקיה טוענת שחלק מהשטח הימי שלה, והמדינות מסתכנות בעימות ישיר

רה''מ בנימין נתניהו לצד ראשי ממשלת יוון וקפריסין בפסגה המשולשת בירושלים / צילום: Reuters, ABIR SULTAN
רה''מ בנימין נתניהו לצד ראשי ממשלת יוון וקפריסין בפסגה המשולשת בירושלים / צילום: Reuters, ABIR SULTAN

ישראל, יוון וקפריסין מכוונות להתחיל כבר ב־2026 בפריסת כבלי החשמל התת־ימיים במסגרת מיזם האינטרקונקטור. זאת, אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו אירח השבוע בירושלים את ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס ונשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס לפסגה משולשת, שבה הדגישו את הצורך בשת"פ האסטרטגי מול האיומים במזרח הים התיכון. סוגיית המימון היא הנושא המרכזי שעדיין נותר פתוח. כך אומר לגלובס גורם בכיר ביוון: "זה יהיה הפרויקט הגדול של השנה הבאה. בישראל מייחסים לו חשיבות רבה - וגם אנחנו".

לא מרוצים: התגובות בטורקיה למפגש של ישראל, יוון וקפריסין
ההחלטה האמריקאית שמעוררת חששות לגבי עסקת אלביט עם יוון

המיזם נועד לחבר את רשתות החשמל של ישראל וקפריסין באמצעות כבל תת־ימי באורך של כ־330 ק"מ, ולאפשר הזנה הדדית בהספק של עד 2,000 מגה־וואט, כעשירית מכושר הייצור של ישראל. במקביל, כולל המיזם חיבור נוסף באמצעות כבל מקפריסין לכרתים שביוון, על פני כ־900 ק"מ. "נתקדם במקביל עם שני הכבלים", אומר הבכיר היווני. "המקטע שבין ישראל לקפריסין צפוי להסתיים מוקדם יותר, בשל אורכו הקצר יחסית".

איים של מחלוקות גיאו־פוליטיות

אף שכל הצדדים מעוניינים בקידום המיזם, המשוכה המרכזית העומדת בפניו היא האיום המשותף מצד טורקיה. אנקרה חלוקה עם רוב מדינות האזור באשר לגבולות המים הכלכליים (EEZ) במזרח הים התיכון, בראש ובראשונה משום שטורקיה אינה חתומה על אמנת המדף היבשתי ועל אמנת חוק הים של האו"ם (UNCLOS).

בעוד שהתפיסה הרווחת בקהילה הבינלאומית גורסת כי איים מהווים יחידות עצמאיות הזכאיות למדף יבשתי ולמים טריטוריאליים של עד 12 מייל ימי, טורקיה רואה באיים היווניים המשך ישיר. לשיטתם, רעידות אדמה גרמו לכניסת מים בין היבשת לבין האיים, כולל קפריסין. פערי התפיסה הללו הובילו בפועל למעין פשרה, שלפיה כיום כל אי זכאי לשישה מייל ימי בלבד.

סוגיה נוספת נוגעת למעמדה של קפריסין. בעקבות הפיכה צבאית יוונית־לאומנית ב־1974, פלשה טורקיה לקפריסין. המהלך הוביל להקמת הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין ב־1983 - ישות דה־פקטו שבה מכירה רק אנקרה. על בסיס הכרה זו, טורקיה טוענת לזכויות מים כלכליים בשם צפון קפריסין. בתוך כך, לאחרונה הביעה אנקרה התנגדות נחרצת לאשרור הסכם הגבול הימי בין רפובליקת קפריסין ללבנון, ואף מקיימת מגעים לגיבוש הסכם גבול ימי טורקי־סורי מול אחמד א־שרע, נשיא סוריה הנתמך בידי ארדואן. בכיר קפריסאי מציין, כי הפרויקט משתלב במסדרון IMEC, שנועד לחבר תשתיות אנרגיה, תקשורת ותחבורה מהודו לאירופה דרך איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן וישראל.

עבור קפריסין, שמחירי החשמל בה נמנים עם הגבוהים באיחוד האירופי, מדובר גם בהזדמנות כלכלית. טורקיה, שלא נכללה במסדרון עם הצגתו בספטמבר 2023 בשל סירוב ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, מביעה התנגדות דומה גם למיזם האינטרקונקטור, שלטענתה מתעלם מדרישותיה למים כלכליים.

רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: ap, Achmad Ibrahim

המולדת הכחולה של ארדואן

התוקפנות הטורקית לא באה לידי ביטוי רק בהצהרות, אלא גם במעשים. כפי שפורסם בגלובס, יוון ניסתה להתקדם השנה ואף הכריזה על אזור ימי סגור לצורך תחילת פריסת כבלים במרחב האיים קאסוס וקרפת'וס, שבין רודוס לכרתים. עם זאת, ב־12 באפריל החליטה אתונה לדחות את העבודות - אף שהספינה האיטלקית NG Worker כבר הייתה ערוכה לפעולה.

היוונים הבינו מהמסרים מאנקרה כי במידה והם יתקדמו, הצי הטורקי יחתוך את כבלי החשמל - צעד שבהכרח יגרור הסלמה. כעת, שלוש המדינות בוחרות להישיר מבט לטורקיה ולהבהיר: הפרויקט ייצא לדרך במשותף. מהלך זה צפוי להציב את נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן במלכוד פוליטי פנימי ולא פשוט, בין היתר על רקע הלחץ הציבורי שכבר הוביל להטלת אמברגו סחר על ישראל, שנחשף בגלובס, ועשוי להפעיל עליו לחץ נוסף להגיב להתעלמות מגבולות המים הכלכליים כפי שאנקרה מגדירה אותם.

יתרה מכך, אחת מאבני היסוד של תפיסתו הניאו־עות'מאנית של נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן היא דוקטרינת "המולדת הכחולה" (Mavi Vatan), שלפיה טורקיה זכאית לשליטה נרחבת במרחבים הימיים של מזרח הים התיכון, הים האגאי והים השחור. אין מדובר רק בריבונות על משאבי טבע, אלא בתפיסה אסטרטגית רחבה יותר, שלפיה שליטה ימית תאפשר לאנקרה להרחיב את השפעתה אל מעגל אזורי נוסף, המשתרע עד הים האדום ואף המפרץ הפרסי. תפיסה זו באה לידי ביטוי גם בהודעת טורקיה לאחרונה על כוונתה לבצע קידוחים לאיתור משאבי טבע במים הכלכליים של סומליה, מדינת חסות נוספת של ארדואן.

הקשר האקטואלי למהלך זה מתחדד בפסגה המשולשת שהתקיימה בירושלים. במסיבת העיתונאים שלאחר המפגש העביר נתניהו מסר חד: "לאלה שמפנטזים להקים אימפריות ולשלוט על הארצות שלנו - תשכחו מזה. אנו מחויבים ומסוגלים להגן על עצמנו, ושיתוף הפעולה עם השותפים מחזק את היכולות האלה".

ההתנגשות עם טורקיה - תתחיל מהים?

הרקע הזה, והפער המובהק בין עמדות ארדואן לבין המהלך הישראלי־קפריסאי־יווני, מחדד את הצורך בהידוק הקשר הביטחוני בין שלוש המדינות - לרבות תרגילים צבאיים משותפים ודיווחים זרים על אפשרות להקמת כוח תגובה משותף. אף שמדובר בדיווחים בלבד, הם זוכים לסיקור נרחב בתקשורת הטורקית.היבט ביטחוני נוסף נוגע למרחב הסייבר. שלושת המנהיגים סיכמו על הקמת מרכז ביטחון סייבר ימי ישראלי־קפריסאי, בעידוד יוון ובתקווה שגם ארה"ב תירתם למהלך. "רוצים למשוך גם שחקנים אזוריים, חברות סייבר פרטיות או ציבוריות", מסביר הבכיר הקפריסאי. הקמת המרכז לא הייתה מתאפשרת ללא הבנה ברורה של האיום הקיים.

בסיכומו של דבר, אף שהפיכת א־שרע הביאה לחשש מפני התנגשות צבאית ישירה עם טורקיה בסוריה, האיום שמציב ארדואן במרחב הימי מביא להתפתחויות נוספות. עם ההתקדמות בפרויקט האינטרקונקטור, תוך התעלמות מאנקרה, ההתנגשות הישירה עלולה להתחיל דווקא מהים - בו לטורקיה יתרון כמותי משמעותי מול כל מדינות האזור.

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "משרד האנרגיה והתשתיות ממשיך לקדם את הפרויקט ביחד עם המדינות השותפות - יוון וקפריסין. הפרויקט נמצא כרגע בשלב ההקמה במקטע שבין יוון וקפריסין ובגיבוש התנאים שבמקטע שבין ישראל וקפריסין. לוחות הזמנים יגזרו מהתקדמות הפרויקט ומהתנאים שיקבעו בין המדינות".

עוד כתבות

שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

המאבק הבא בין סמוטריץ' לברקת: הגדלת מכסת עובדים זרים

שר הכלכלה הציע להגדיל את מכסת העובדים הזרים במשק ולבטל את האגרות בגין העסקתם ● אלא שבאוצר טוענים: המכסות הקיימות טרם מולאו

הסכם ממון / צילום: Shutterstock

הסכם הממון קבע חלוקת רכוש שוויונית, אז מדוע האישה קיבלה רק שליש מהבית?

ביהמ"ש קבע כי מסמך שערכו בני זוג בכתב־יד, המעניק לאישה שליש בלבד משווי בית המגורים, גובר על הסכם ממון קודם שאושר בביהמ"ש ומחלק את הרכוש בחלקים שווים ● נקבע כי לא כל הסכם בין בני זוג הוא "הסכם ממון" המחייב את אישור ביהמ"ש

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות - ביום השביעי ברציפות; המדדים בשיא

הדולר נסחר בכ-3.18 שקלים, שיא של כ-4 שנים ● חוקרי רשות ניירות ערך פשטו על משרדי אירודרום ● שיכון ובינוי: טרם התקבלה החלטה למכירת מניות שוב אנרגיה ● איי.סי.אל חתמה על חוזים ארוכי-טווח עם לקוחות בסין ● בבנק מזרחי מסמנים את הסקטורים המומלצים בשוק ההון המקומי ב-2026

יובל לנדסברג / צילום: מורג ביטן

מנכ"ל סנו פורש אחרי 15 שנה. זו הסיבה, וזה המחליף שלו

יובל לנדסברג, מנכ"ל חברת סנו ובנו של בעל השליטה, פורש מהתפקיד ויעבור לכהן כמשנה למנכ"ל כדי להתמקד ב"פיתוח עסקי וכניסה לתחומי פעילות חדשים" ● במקומו ימונה למנכ"ל סגנו, לירן נסימי

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

מרוץ ההשקעות בבינה מלאכותית עשוי להפוך את 2026 לשנת גיוס האג"ח הגדולה אי פעם

ההשקעות האדירות בתשתיות בינה מלאכותית דוחפות את גיוסי החוב הקונצרני בארה"ב לשיאים חדשים ● מיקרוסופט בוחנת מהפך ב-Xbox: מקונסולה סגורה לפלטפורמת גיימינג פתוחה מבוססת Windows ● אלפאבית קונה חברת אנרגיה ב־4.75 מיליארד דולר כדי להבטיח חשמל למרכזי הנתונים שלה ● ורשות החדשנות מרחיבה את התמיכה במו"פ של התעשייה היצרנית ● חדשות ההייטק

וול סטריט / צילום: Shutterstock, orhan akkurt

נעילה חיובית בוול סטריט; S&P 500 שבר שיא בפעם ה-39 השנה

S&P 500 עלה ב-0.3%, ונאסד"ק הוסיף ● מניית נייקי קפצה לאחר שמנכ"ל אפל רכש מניות בחברה ● הדולר בדרך לשנתו החלשה ביותר זה 8 שנים ● בארה"ב נרשמה הצמיחה הגבוהה ביותר זה שנתיים, ובבלומברג צופים ביצועי יתר של מניות ערך ב-2026 • לא רק הזהב - גם הנחושת בשיא ● ערב חג המולד, המסחר באירופה ובוול סטריט ננעל מוקדם

ח''כ חנוך מילביצקי, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכספים מעבירה מיליארד שקל לחינוך החרדי, רגע לפני סוף שנת התקציב

ועדת הכספים אישרה העברת כמיליארד שקל למוסדות החינוך החרדי, שבוע לפני תום שנת התקציב ● מאות מיליונים מיועדים למוסדות לא מפוקחים שאינם מלמדים את מלוא לימודי הליבה

מזג אויר חורפי ברד ירושלים / צילום: איל יצהר

האם השיא של השפעת כבר מאחורינו, ולמה כדאי להתחסן?

משרד הבריאות מרחיב היערכות ורוכש מאות אלפי חיסונים על רקע גל שפעת שהגיע מוקדם מהרגיל ● באיזה זן אנחנו חולים השנה, האם החיסונים פחות יעילים, ומה עם הקורונה? ● גלובס עושה סדר

כך תשקיעו בזהב / צילום: Shutterstock

הוא נחשב אלטרנטיבה למניות ולאג"ח כגידור מפני סיכונים: כך תשקיעו בזהב

לנוכח הזינוק השנה במחיר הזהב, רבים בוול סטריט ממליצים שתחזיקו במתכת, לפחות בחלק קטן מתיק ההשקעות שלכם ● ב"וול סטריט ג'ורנל" ריכזו את הסוגיות המרכזיות בשוק הזה, וממליצים למשקיעים כיצד לנהוג עם הסחורה הלוהטת ● מדריך קצר להשקעה מושכלת

מתחם שיכון הרופאים בתל השומר / הדמיה: Arceffect Adi Bueno

החברה שזכתה במכרז הענק לפרויקט דיור להשכרה בתל השומר

אשטרום זכתה במכרז להקמת למעלה מאלף יחידות דיור בתל השומר, הוועדה המחוזית תדון בתוכנית הענק למתחם תחנת נגה בגבעתיים, שתי עסקאות מימון גדולות נחתמו בטבריה ובירושלים, וגם: המהלך החדש של משרד השיכון לטובת אזרחים הזכאים לסיוע בשכר דירה ● חדשות השבוע בנדל"ן

דונלד טראמפ על רקע גרינלנד. הודיע על מינוי אחראי לסיפוח האי / צילומים: רויטרס, שאטרסטוק

"הם מנגבים איתנו את הרגליים": המדינה הסקנדינבית שכועסת על ארה"ב

החזית של ארה"ב מול דנמרק: הממשל האמריקאי מינה שליח מיוחד לסיפוח גרינלנד והשעה פרויקטים של ענקית האנרגיה אורסטד ● במקביל, הוטלו איומי מכסים על יצרנית התרופות נובו נורדיסק ● בקופנהגן הגיבו בזעם וזימנו את השגריר לשיחת נזיפה: "ארה"ב הפכה לאיום אפשרי"

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

טסלה מול BYD: הסיפור ההפוך של יצרניות הרכב החשמלי הגדולות בעולם

מניית טסלה קפצה ב־6 החודשים האחרונים במעל 40% ושברה את שיא כל הזמנים ● לעומתה, BYD מציגה מגמה הפוכה עם ירידה דו־ספרתית באותה התקופה ● מה עומד מאחורי הפערים, ואיך מושפע מכך תיק ההשקעות שלכם?

משדר המתקפה האיראנית בערוץ 12 בחודש יוני / צילום: צילום מסך יוטיוב

המערכה האיראנית, גמר הגביע וערן זהבי: המשדרים הנצפים של השנה

שעות הצפייה בטלוויזה בישראל 2025 חזרו לרמות דומות לאלה שלפני המלחמה; תחילת המלחמה עם איראן הוכתרה כאירוע הטלוויזיוני הנצפה ביותר השנה ● בכנס בת"א הזהירו רגולטורים ונציגי תעשייה מהיעדר תכנון לאומי לחוות שרתים לבינה מלאכותית ● ולמרות האתגרים בענף התיירות, רשת מלונות חדשה מושקת בישראל ● אירועים ומינויים

ג'ונתן רוס, מייסד ומנכ''ל גרוק / צילום: ap, Jeff Chiu

הטאלנט ששווה 20 מיליארד דולר: האיש שסימן את עצמו כאלטרנטיבה מצטרף לאנבידיה

הוא הזהיר מהתלות בה, ביקר את הארכיטקטורה שלה ובנה חלופה טכנולוגית מצליחה משלו - ועכשיו מייסד גרוק ג'ונתן רוס עובר לצד של ג'נסן הואנג ● כך אנבידיה שמה יד על הטאלנט ועל הטכנולוגיה של סטארט־אפ השבבים במהלך עוקף רגולציה, שיחזק את מעמדה בשוק האינפרנס

טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott

המחיר המפתיע של המלחמה עם איראן: האם לאמריקאים נגמרו המיירטים?

בהשפעת המלחמה נגד איראן, ארה"ב נותרה עם מחסור במיירטים מסוג THAAD • התעשייה האווירית מהדקת קשרים וחונכת מרכז חדשנות באזרבייג'ן ● וגם: קולומביה מבקרת את ישראל, אך במקביל רוכשת ומטמיעה מערכת הגנה אווירית ישראליות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

תביעות בגין ביטולי טיסות / איור: גיל ג'יבלי

גל התביעות נגד חברות התעופה הוקפא עד להכרעת בג"ץ

גל התביעות שהוגש נגד חברות התעופה הזרות בגין ביטולי הטיסות נתקל בבקשות לעיכוב ההליכים, בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ ● ההערכה: סכום הפיצוי צפוי להצטבר למאות מיליוני שקלים

רועי דגני, מייסד אירודרום והמנכ''ל לשעבר / צילום: איל יצהר

בגלל מכרז של משרד הביטחון: רשות ני"ע פשטה על משרדי אירודרום

לפי הדיווח לבורסה, חוקרי רשות ניירות ערך ערכו חיפוש במשרדי אירודרום וחקרו בעלי תפקידים נוכחיים ולשעבר בקשר לחשדות לביצוע עבירות הקשורות לאי-דיווח בזמן על הפסד במכרז של משרד הביטחון ● לאחר הדיווח, מניית החברה ירדה בכ-4%

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

לקראת שביתה של עובדי צים? הוועד הכריז על סכסוך עבודה ודורש לעצור את מכירת החברה לידיים זרות

על רקע המהלכים למכירת החברה, הודיע ועד עובדי צים על סכסוך עבודה ● בין השאר מעלה הוועד את נושא הרציפות של אספקה ימית לישראל בשעת חירום ● יו"ר ועד עובדי צים: "זהו תחילתו של מאבק, ונחריף את הצעדים ככל שיידרש"

קמפיין מכבי שיצר מקאן ת''א / צילום: צילום מסך מיוטיוב

קופ"ח מכבי יוצאת למכרז פרסום, בענף סבורים שהוא "שערורייה"

היקף תקציב הפרסום של קופ"ח מכבי, העומד ככל הידוע על כ-25 מיליון שקל, יוצא למכרז חדש ● המכרז הוא לחמש שנים, עם אופציה להארכה כפולה של שלוש שנים בכל פעם - כלומר 11 שנים ברצף ● מכבי בתגובה: "המכרז מנוהל באופן מקצועי תחת פיקוח של ועדת המכרזים"

צילום: מיטל וייזברג

לאחר שהפסידו 90% בתקופתו: משקיעי מיטרוניקס נגד מענק הסתגלות של 800 אלף שקל למנכ"ל

בתקופתו של המנכ"ל שרון גולדנברג, איבדה מיטרוניקס את מקומה במדד ת"א 35 והפכה לחברה בשווי של פחות מחצי מיליארד שקל, לעומת יותר מ-9 מיליארד שקל בעת שנכנס לתפקיד ● בעקבות התנגדות המשקיעים, החברה הסירה את נושא מענק ההסתגלות מאסיפת בעלי מניות