גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עידן החוב: האם אירופה מתקרבת לחדלות פירעון?

רמות החוב של מדינות האיחוד האירופי מאיימות לצאת משליטה, והן חורגות בהרבה מהגירעון שמתיר להן להיות חברות בו ● אצל רובן המצב הפוליטי גם תוקע צעדים שיסייעו בצמצום שלו ● אם במשברים קודמים דובר על צנע, קיצוץ הוצאות הממשלה והפחתת רמת החיים - היום הכיוון המרכזי הוא פשוט ללוות עוד ועוד ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

שנת מבחן לכלכלת מדינות האיחוד האירופי / עיצוב: אלישע נדב
שנת מבחן לכלכלת מדינות האיחוד האירופי / עיצוב: אלישע נדב

על הנייר חלק ממדינות אירופה הן עברייניות פיננסיות בקליבר גדול. אמנת מאסטריכט, שהסדירה את הקמת גוש האירו, קבעה תנאים ברורים לחברות באיחוד: 3% גירעון תקציבי מרבי בשנה ויחס חוב־תוצר של פחות מ־60%. אלה נחשבו כבסיס איתן כדי להתקבל למועדון שהיה אמור להוביל את העולם בסחר ובשגשוג כלכלי - ולשמור על יציבותו.

בחברת הדירוג הגדולה מעריכים: מי הכלכלה שתצמח הכי הרבה ב-2026?
"כשסין תפלוש לטייוואן - הנזק לתמ"ג העולמי יהיה 10 טריליון דולר"

אבל איפה החוקים הללו ואיפה המציאות? צרפת, הכלכלה השנייה בגודלה באיחוד, תרשום השנה גירעון של 5.5% ויחס חוב־תוצר של 115%. איטליה כבר ניצבת שנים ארוכות על יחס חוב־תוצר אסטרונומי של 140%. אפילו פינלנד הנורדית, שהיא חלק מתת־מועדון "המדינות החסכניות" עם מדיניות פיסקלית שמרנית באופן מסורתי, תרשום השנה גירעון של 4.3% ויחס חוב־תוצר של 90%. אומנם יש מנגנונים באמנה המכשירים את החריגות הללו באופן זמני, אבל בשורה התחתונה רמת החוב של מדינות היבשת מאיימת לצאת משליטה, והשנה הקרובה תכריע אם הכיוון הוא צמצום שלו, או עתיד לא ידוע.

לעבוד מעט ולקבל יותר

המקרה של הכלכלה הצרפתית, למשל, אינו מבשר טובות לסיכויים של אירופה להיגמל מחוב, ואולי ממחיש בצורה הטובה ביותר את המלכוד הפוליטי־כלכלי של הרבה מדינות באיחוד. במהלך שנות הקורונה ושנות משבר האינפלציה שהכה אחרי מלחמת אוקראינה פתחה הממשלה הצרפתית את הארנק כמעט בלי חשבון. סבסוד אנרגיה, מענקי חימום, הגדלת פנסיות, מענקים לשכבות הנמוכות ביותר, סבסוד תחבורה ציבורית, מימון מוצרי מזון ועוד הרבה צעדים הושקו כדי לסייע. גם היוזמות הגרנדיוזיות של מקרון לחידוש פניה של הכלכלה הצרפתית מומנו באמצעות חוב הולך ותופח.

אבל כעת, כשהגיע הזמן לצמצם את החוב ולהיגמל מצעדים פיסקליים מרחיבים, צרפת בצרות. המצב הפוליטי במדינה פשוט לא מאפשר לה לעשות את זה. הממשלות שמינה מקרון - נשיא בלתי־פופולרי - נפלו בזו אחר זו. האחרונה שבהן קרסה לפני שלושה חודשים בדיוק בגלל נושא התקציב לשנה הבאה והשאיפה של ראש הממשלה דאז פרנסואה ביירו להוריד את הגירעון מתחת ל־5%. העובדה שלאופוזיציה יש יותר מושבים באסיפה הלאומית מאשר לממשלה יצרה דינמיקה שבה המפלגות עושות מה שהעם רוצה. ומה רוצים הצרפתים? באופן בלתי מפתיע - להמשיך לעבוד מעט ולקבל יותר.

לכן הרפורמה שהממשלה הקודמת העבירה בכוח צו נשיאותי - להעלות את גיל הפרישה מ־62 ל־64 (פחות מברוב מדינות האיחוד) - נזרקה לפח כעת. הסקרים מראים כי 70% מהציבור בצרפת אינם מעוניינים במהלך זה. לא שינו ההפצרות של מקרון לגבי עתיד המדינה, גם לא האזהרות של ביירו שהחוב של צרפת "מאיים להביא לקריסה כלכלית" ושבקרוב תידרש המדינה לראשונה לחילוץ מקרן המטבע. השמאל מציע להטיל מסי עשירים והימין מציע מאבק בהגירה, ושניהם מציעים בינתיים את העמקת החוב הלאומי כדי להתמודד עם ההוצאות הגוברות.

נשיא צרפת מקרון. גם היוזמות הגרנדיוזיות שלו מומנו באמצעות חוב תופח / צילום: ap, Omar Havana

דינמיקה דומה מתרחשת מעבר לתעלה. הניסיון של שרת האוצר הבריטית רייצ'ל ריבס להציג תקציב מצומצם שיקטין את הגירעון נתקל בחוסר שביעות־רצון ציבורי קיצוני. מפלגת הלייבור בשלטון נאלצת להעלות מסים באופן סמוי, והתוצאה היא שהפופולריות שלה בקרשים. ומי שמככבת בסקרים היא מפלגת הרפורמה, שמבטיחה דווקא להוריד מסים לעסקים ולתושבים, למרות המצב הכלכלי העגום של בריטניה.

דעות הכלכלנים חלוקות

באופן מעניין במדינות אירופה כבר לא ממש מדברים על צנע, לא מדברים על קיצוץ הוצאות הממשלה והפחתת רמת החיים בשם חידוש הצמיחה בעתיד. התמונה השתנתה לחלוטין, כעת החוב המעמיק נחוץ כדי ליצור צמיחה עתידית. אבל הדעות בקרב כלכלנים חלוקות בנוגע לאפשרות הזאת. גורמים גאו־פוליטיים, כמו מחירי האנרגיה, התחרות הבין־גושית בין ארה"ב לסין, חסמים ליצוא והאיום הביטחוני הנשקף לאירופה ממזרח, נראים כמשפיעים הרבה יותר על הצמיחה. העמקת החוב תידרש רק כדי לשמור על הסטטוס־קוו, לאפשר לזקנים לקבל פנסיות הולמות או לממן אנרגיה לעסקים. אם האינפלציה תשוב ותעלה, ואיתה הריביות בשוק המשותף, המתכון ליציאה משליטה של החוב יהיה קרוב מאוד בעבור אירופה.

זו הסיבה שהשנה הקרובה תהיה מכריעה בהתוויית הקו הכלכלי שסביבו יתכנס האיחוד האירופי: חזרה לאמנת מאסטריכט, חזרה ליציבות הפיסקלית או הליכה לעבר עתיד לא ידוע, שבו שורת מדינות עם חובות עצומים כרוכות יחד עם מטבע משותף, אבל כל אחת פועלת עם מדיניות לאומית עצמאית. בצרפת כבר מדברים על איחוד מלא של החובות באיחוד כדי ליהנות קצת מהחובות הנמוכים של גרמניה ולהמשיך את החגיגה. הבעיה היא שגם גרמניה הסירה את בלמי החוב שלה, העניקה לעצמה מתנה של 100 מיליארד אירו לעשור הקרוב, ומעמיקה את הגירעון, בזמן שהכלכלה שלה הולכת ודועכת.

עוד כתבות

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה