גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסכם הגז עם מצרים: מיליארדים למדינה או שנשלם על זה ביוקר?

בשנה הקרובה תחל ישראל לספק גז טבעי למצרים - בהסכם היצוא הגדול ביותר שנחתם כאן ● המהלך צפוי להכניס למדינה 58 מיליארד שקל עד 2040, להמריץ את הרחבת החיפושים בים התיכון ולהפחית את המחיר המקומי ● אבל הוא גם פוגע דרמטית בעתודות, וכשתגיע העת לייבא, זה יעלה לנו יותר ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

עסקת הגז עם מצרים יוצאת לדרך / עיצוב: אלישע נדב
עסקת הגז עם מצרים יוצאת לדרך / עיצוב: אלישע נדב

לקראת סוף 2025 ניתן היתר היצוא לעסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל, בהיקף של כ־35 מיליארד דולר. במסגרת הסכם הגז הטבעי ממאגר לוויתן, בנפח של 130 BCM (15%-13% ממאגרי הגז של ישראל), עתיד להימכר למצרים עד 2040 - ולהכניס כ-58 מיליארד שקל לקופת המדינה וסכום דומה לשותפות המאגר. העסקה צפויה גם להבטיח מחירי גז נמוכים יחסית לשוק המקומי, אך ההחלטה על כך התקבלה אחרי חתימת הסכם היצוא, ולכן מעקרת את היציבות הרגולטורית ועלולה לעכב חיפושי גז חדשים.

ההסכם המדובר נחתם כבר באוגוסט האחרון, אבל רגע לפני מתן היתר היצוא הסופי בלם משרד האנרגיה את המהלך. ברקע עמדה קריסת הסכם הגז בין חברת החשמל למאגר תמר - שהייתה אמורה לשמש עוגן לאספקת גז לשוק המקומי. אך כוח שוק ניכר של מאגר תמר יחד עם הצטרפותן של חלק מהשותפות לניסיונות למקסם את מחירי הגז - טרפד את העסקה.

אז במשרד האנרגיה החליטו לנצל את הרצון לחתום עסקה עם מצרים ודרשו עוד הטבות של הרגע האחרון. בלוויתן הסכימו למכור גז במחיר מעט נמוך יותר וגם התחייבו לספקו למשק המקומי בראש ובראשונה בכל נקודת זמן - אך בתמורה דרשו לאשר את מלוא קיבולת היצוא בהסכם (130 BCM). השינוי הזה, שנחתם כעת, צפוי לזרז מאוד את ההקמה של תחנות כוח מונעות בגז בישראל, ואלה הכרחיות לתחרות בענף הייצור המקומי ולשמירה על חשמל זול יחסית.

אסדת לווייתן. העסקה מאפשרת פיתוח נוסף שלו / צילום: Reuters, Ari Rabinovitch

האם מדובר בהסכם טוב לישראל? המצדדים טוענים שלא רק שהעסקה צפויה להכניס סכומי עתק לקופת המדינה, אלא שהיא גם תאפשר פיתוח נוסף של מאגר לוויתן - מה שבעקיפין יכניס עוד גז חדש למשק. לכך ניתן להוסיף את ההשפעה הגאו־פוליטית - חיזוק הסכמי השלום והפחתת המתיחות מול מצרים על רקע המלחמה בעזה. הכול בברכתה של ארה"ב, שמעוניינת לעודד סחר מסוג זה בין בעלות בריתה באזור.

יתרה על כך, עסקת יצוא בהיקף כזה מצמצמת את הסיכוי להתקרבות אנרגטית בין מצרים לקטאר - ספקית הגז הגדולה באזור, שביכולתה לספק למצרים גז טבעי מונזל (LNG). אומנם מדובר בגז יקר יותר, אך מצרים זקוקה לגז ממקור כלשהו כמו אוויר לנשימה.

במקביל יצוא הגז מגדיל את התמריץ של חברות הגז להרחיב את פעילות החיפושים, במטרה לאתר מאגרים נוספים שיוכלו להצדיק מחירי גז הקרובים יותר לרמות הנהוגות במערב. זאת בשעה שהמחיר שמשלם המשק בישראל נחשב נמוך במיוחד בסטנדרטים בינלאומיים. כך למשל, בבורסת הגז ההולנדית המחיר הוא כ־13.9 דולר ליחידת חום (BTU), ואילו בישראל הוא נע סביב 4.5 דולרים בלבד. אומנם המשק הישראלי נהנה מהפער הזה, אך מנגד הוא מציב את ישראל כשוק פחות אטרקטיבי להשקעות עתידיות בחיפושי גז.

מוכרים למצרים נתח דרמטי

מתנגדי העסקה טוענים כי מדובר במהלך שמוציא החוצה חלק ניכר מהגז שברזרבה הישראלית. החברות המפעילות את המאגרים מעריכות כי ברשותן מעט יותר מ־1,000 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי), במשרד האנרגיה נוקטים גישה שמרנית יותר ומעריכים את היקף העתודות בכ־850 BCM בלבד.

מתוך הרזרבות האלה צפויה ישראל למכור למצרים 130 BCM, שהם שיעור משמעותי ממשק הגז הישראלי. זה דרמטי, שכן כיוון שצריכת החשמל בישראל (ובעולם) רק הולכת וגוברת, בתוך 23-20 שנה צפויה המדינה להפוך ליבואנית גז בהיקפים משמעותיים. או במילים אחרות: כל מולקולת גז שאנחנו מוכרים החוצה - היא כזו שלא נוכל לצרוך בעצמנו בעתיד. וכשתגיע העת ונצטרך לייבא את הגז, נשלם יותר.

אז מה עדיף? במועצה הלאומית לכלכלה ערכו תחשיב שמסקנתו הייתה כי עד 2048 המשק הישראלי ירוויח 11.5 מיליארד דולר יותר אם הוא ייצא את הגז - מאשר אם ישמור אותו למשק המקומי בלבד. לאחר מכן לא יהיה הבדל משמעותי בין שני התרחישים, זאת מכיוון שרווח מיידי מהוון שווה יותר מהפסד עתידי.

למרות הביקורת שעורר החישוב הוא עדיין אחד השיקולים שהנחו את ועדת דיין (שהוקמה לבחינת עתיד משק הגז הטבעי) להשאיר על כנו את היקף כמויות הגז שיש לשמור בהסכם לטובת המשק המקומי - ולא להרחיב או לצמצם אותו, כפי שדרשו באוצר. עם זאת, הוועדה הודתה שיבוא הגז העתידי הוא אפשרות שיש להתכונן אליה, והמליצו על הקמת תשתיות יבוא ואחסון כדי לאפשר תחרות בריאה גם ביום שאחרי.

עוד כתבות

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון