גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסכם הגז עם מצרים: מיליארדים למדינה או שנשלם על זה ביוקר?

בשנה הקרובה תחל ישראל לספק גז טבעי למצרים - בהסכם היצוא הגדול ביותר שנחתם כאן ● המהלך צפוי להכניס למדינה 58 מיליארד שקל עד 2040, להמריץ את הרחבת החיפושים בים התיכון ולהפחית את המחיר המקומי ● אבל הוא גם פוגע דרמטית בעתודות, וכשתגיע העת לייבא, זה יעלה לנו יותר ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

עסקת הגז עם מצרים יוצאת לדרך / עיצוב: אלישע נדב
עסקת הגז עם מצרים יוצאת לדרך / עיצוב: אלישע נדב

לקראת סוף 2025 ניתן היתר היצוא לעסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל, בהיקף של כ־35 מיליארד דולר. במסגרת הסכם הגז הטבעי ממאגר לוויתן, בנפח של 130 BCM (15%-13% ממאגרי הגז של ישראל), עתיד להימכר למצרים עד 2040 - ולהכניס כ-58 מיליארד שקל לקופת המדינה וסכום דומה לשותפות המאגר. העסקה צפויה גם להבטיח מחירי גז נמוכים יחסית לשוק המקומי, אך ההחלטה על כך התקבלה אחרי חתימת הסכם היצוא, ולכן מעקרת את היציבות הרגולטורית ועלולה לעכב חיפושי גז חדשים.

ההסכם המדובר נחתם כבר באוגוסט האחרון, אבל רגע לפני מתן היתר היצוא הסופי בלם משרד האנרגיה את המהלך. ברקע עמדה קריסת הסכם הגז בין חברת החשמל למאגר תמר - שהייתה אמורה לשמש עוגן לאספקת גז לשוק המקומי. אך כוח שוק ניכר של מאגר תמר יחד עם הצטרפותן של חלק מהשותפות לניסיונות למקסם את מחירי הגז - טרפד את העסקה.

אז במשרד האנרגיה החליטו לנצל את הרצון לחתום עסקה עם מצרים ודרשו עוד הטבות של הרגע האחרון. בלוויתן הסכימו למכור גז במחיר מעט נמוך יותר וגם התחייבו לספקו למשק המקומי בראש ובראשונה בכל נקודת זמן - אך בתמורה דרשו לאשר את מלוא קיבולת היצוא בהסכם (130 BCM). השינוי הזה, שנחתם כעת, צפוי לזרז מאוד את ההקמה של תחנות כוח מונעות בגז בישראל, ואלה הכרחיות לתחרות בענף הייצור המקומי ולשמירה על חשמל זול יחסית.

אסדת לווייתן. העסקה מאפשרת פיתוח נוסף שלו / צילום: Reuters, Ari Rabinovitch

האם מדובר בהסכם טוב לישראל? המצדדים טוענים שלא רק שהעסקה צפויה להכניס סכומי עתק לקופת המדינה, אלא שהיא גם תאפשר פיתוח נוסף של מאגר לוויתן - מה שבעקיפין יכניס עוד גז חדש למשק. לכך ניתן להוסיף את ההשפעה הגאו־פוליטית - חיזוק הסכמי השלום והפחתת המתיחות מול מצרים על רקע המלחמה בעזה. הכול בברכתה של ארה"ב, שמעוניינת לעודד סחר מסוג זה בין בעלות בריתה באזור.

יתרה על כך, עסקת יצוא בהיקף כזה מצמצמת את הסיכוי להתקרבות אנרגטית בין מצרים לקטאר - ספקית הגז הגדולה באזור, שביכולתה לספק למצרים גז טבעי מונזל (LNG). אומנם מדובר בגז יקר יותר, אך מצרים זקוקה לגז ממקור כלשהו כמו אוויר לנשימה.

במקביל יצוא הגז מגדיל את התמריץ של חברות הגז להרחיב את פעילות החיפושים, במטרה לאתר מאגרים נוספים שיוכלו להצדיק מחירי גז הקרובים יותר לרמות הנהוגות במערב. זאת בשעה שהמחיר שמשלם המשק בישראל נחשב נמוך במיוחד בסטנדרטים בינלאומיים. כך למשל, בבורסת הגז ההולנדית המחיר הוא כ־13.9 דולר ליחידת חום (BTU), ואילו בישראל הוא נע סביב 4.5 דולרים בלבד. אומנם המשק הישראלי נהנה מהפער הזה, אך מנגד הוא מציב את ישראל כשוק פחות אטרקטיבי להשקעות עתידיות בחיפושי גז.

מוכרים למצרים נתח דרמטי

מתנגדי העסקה טוענים כי מדובר במהלך שמוציא החוצה חלק ניכר מהגז שברזרבה הישראלית. החברות המפעילות את המאגרים מעריכות כי ברשותן מעט יותר מ־1,000 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי), במשרד האנרגיה נוקטים גישה שמרנית יותר ומעריכים את היקף העתודות בכ־850 BCM בלבד.

מתוך הרזרבות האלה צפויה ישראל למכור למצרים 130 BCM, שהם שיעור משמעותי ממשק הגז הישראלי. זה דרמטי, שכן כיוון שצריכת החשמל בישראל (ובעולם) רק הולכת וגוברת, בתוך 23-20 שנה צפויה המדינה להפוך ליבואנית גז בהיקפים משמעותיים. או במילים אחרות: כל מולקולת גז שאנחנו מוכרים החוצה - היא כזו שלא נוכל לצרוך בעצמנו בעתיד. וכשתגיע העת ונצטרך לייבא את הגז, נשלם יותר.

אז מה עדיף? במועצה הלאומית לכלכלה ערכו תחשיב שמסקנתו הייתה כי עד 2048 המשק הישראלי ירוויח 11.5 מיליארד דולר יותר אם הוא ייצא את הגז - מאשר אם ישמור אותו למשק המקומי בלבד. לאחר מכן לא יהיה הבדל משמעותי בין שני התרחישים, זאת מכיוון שרווח מיידי מהוון שווה יותר מהפסד עתידי.

למרות הביקורת שעורר החישוב הוא עדיין אחד השיקולים שהנחו את ועדת דיין (שהוקמה לבחינת עתיד משק הגז הטבעי) להשאיר על כנו את היקף כמויות הגז שיש לשמור בהסכם לטובת המשק המקומי - ולא להרחיב או לצמצם אותו, כפי שדרשו באוצר. עם זאת, הוועדה הודתה שיבוא הגז העתידי הוא אפשרות שיש להתכונן אליה, והמליצו על הקמת תשתיות יבוא ואחסון כדי לאפשר תחרות בריאה גם ביום שאחרי.

עוד כתבות

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק