גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המאבק הבא בין סמוטריץ' לברקת: הגדלת מכסת עובדים זרים

שר הכלכלה הציע להגדיל את מכסת העובדים הזרים במשק ולבטל את האגרות בגין העסקתם ● אלא שבאוצר טוענים: המכסות הקיימות טרם מולאו

שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת
שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

מאבק חדש מתגלע בין שר הכלכלה ניר ברקת לבין שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הפעם על העובדים הזרים. בדיון שהתקיים באחרונה אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו, הציג ברקת הצעה להגדלה משמעותית של מכסת העובדים הזרים במשק ולביטול האגרות המוטלות על העסקתם.

סמוטריץ' נערך למבחן הגדול הבא - מול הבנקים ויזמי נדל"ן
4 רפורמות קריטיות: כלכלנים משרטטים את המפתח לצמיחה

סמוטריץ' התנגד ושאל את ברקת מדוע הוא מבקש להגדיל מכסות כאשר המכסות הקיימות לא מולאו במלואן. ברקת דחה את הטענה. לדבריו, כל ההקצאות כבר חולקו לארגוני המעסיקים, אך קיימים צווארי בקבוק ביורוקרטיים שמעכבים את הגעת העובדים בפועל לישראל.

מודל דובאי

ברקת ביקש להעלות את מכסת העובדים הזרים מ־3.3% ל־4.1% מכלל כוח העבודה. מדובר בתוספת של עשרות אלפי עובדים במקצועות המוגדרים עם "מיומנות נמוכה", כמו ניקיון, שטיפת כלים וגינון. במקביל, הוא מציע לבטל את אגרת הרישיון השנתית שעומדת כיום על כ־23 אלף שקל לעובד, וכן לבטל את חובת הפקדת הפנסיה לעובדים זרים. עוד המליץ ברקת לאפשר גילום של כלל העלויות הנלוות - מגורים, נסיעות ואגרות - בתוך שכר המינימום שמקבל העובד, שירוויח בפועל פחות כסף.

אם המהלך יאושר, הוא ישנה מהותית את כלכלת העובדים הזרים בישראל ויקרב אותה למודל הנהוג בדובאי. בפגישה של ברקת עם שר החוץ ההודי סוברהמניאם ג'אישנקר, שהתקיימה בשבוע שעבר, עלה הנושא באופן מפורש. ההודים מוכנים לבחון אימוץ של המודל שהם מפעילים מול האמירויות גם מול ישראל, לפיו עלות ההעסקה למעסיק נמוכה משמעותית - כרבע מהעלות בישראל, לפי הערכות.

בביקורו בישראל של שר המסחר והתעשייה ההודי פיוש גויאל לפני חודש, הוא הבהיר לנתניהו ולברקת כי הודו מוכנה לספק "היקפים בלתי נדלים" של עובדים. ברקע הדברים, שתי המדינות מתקרבות לקראת חתימת הסכם סחר מקיף.

במשרד האוצר ובמשרד המשפטים העלו הסתייגויות. במצגת שהציג ברקת בדיון, הוא מנה את החששות של שני המשרדים מהגדלת מכסות העובדים הזרים: "תופסים מקומות ישראלים במשבר כלכלי גלובלי", "חשש לסחר בבני אדם" ואפילו "חשש מהשתקעות גויים" (חשש המיוחס לסמוטריץ').

אולם, התנגדויות משמעותיות יותר התקבלו על יתר ההמלצות של ברקת. משרד המשפטים מתנגד לרעיון לאפשר תשלום שכר לעובדים זרים מתחת לשכר המינימום, תוך "גילום" של העלויות הנלוות בתוך השכר. עמדת הייעוץ המשפטי הייתה שלא ניתן לשלם פחות משכר המינימום, גם אם מדובר בעובדים זרים וגם אם הם עצמם מסכימים לכך במסגרת הסכם בין־מדינתי. ברקת, מצדו, סבור כי מדובר בעמדה קיצונית שמונעת מישראל להתחרות על עובדים מול יעדים אחרים.

הרקע לכל הדיון הוא המחסור החמור בכוח אדם שפקד את המשק הישראלי מאז פרוץ המלחמה. עם סגירת הכניסה לעובדים פלסטינים מהשטחים, נותר המשק ללא עובדים, בעיקר בענפי הבנייה, החקלאות, המסעדנות והתעשייה. לפי נתוני משרד הכלכלה, לפני המלחמה היה מחסור של כ־70 אלף עובדים זרים בישראל. מיד לאחר המלחמה, עם הפסקת הכניסה של עובדים פלסטינים, קפץ המחסור ל־170 אלף עובדים. מכסת העובדים הזרים הועלתה מ־3,000 בלבד ל־45,200 איש, בתחומי התעשייה, מסחר והמסעדות בלבד (ללא עובדי בניין וחקלאות שלא נמצאים תחת אחריות משרד הכלכלה). למרות זאת, מדווחים עדיין במשרד על ביקוש מטעם המעסיקים ל־56 אלף עובדים נוספים.

הפתרון שעל הפרק

אחד המוקדים המרכזיים של המחלוקת בין ברקת לסמוטריץ' הוא נושא האגרות. כיום, מעסיק של עובד זר נדרש לשלם אגרה שנתית של כ־23 אלף שקל. ברקת טען בדיון אצל נתניהו כי מדובר בעלות שמתגלגלת ישירות לצרכן ומייקרת את יוקר המחיה. לדבריו, קבלן מעסיק בממוצע שני עובדים זרים לבניית דירה ומשלם כ־50 אלף שקל בשנה על אגרות בלבד - עלות שמתווספת למחיר הדירה.

סמוטריץ' טען כי העלות שהאגרות מייצרות "בטלה בשישים" ביחס למחיר הקרקע ולעלויות האחרות של בניית דירה. הדרג המקצועי באוצר התנגד לביטול האגרות, שיפגע בהכנסות המדינה, וכפר גם בטיעון של ברקת לפיו עובדים זרים מייצרים הכנסה נטו למדינה.

במצגת שהציג ברקת פירט את יתרונותיהם הכלכליים של העובדים הזרים, לפי חישובי משרדו. "כל תוספת של 10,000 עובדים זרים משמעותה גידול של 2.35 מיליארד שקל לתמ"ג ו־700 מיליון שקל להכנסות המדינה".

הפתרון שהוצע בדיון לזירוז ההליכים הוא העברת תהליך הנפקת הוויזות לישראל עצמה, כך שעובדים יגיעו ויקבלו את האישורים במקום. "99.9% מהמועמדים מאושרים בסוף", נטען על ידי גורם שמעורה בפרטים, "אז למה לעכב את כולם בגלל בירוקרטיה?".

הגדלת מכסות העובדים מצריכה קבלת החלטה רשמית בישיבת ממשלה. טרם התקבלה הכרעה בין עמדות האוצר והכלכלה, והנושא נמצא בטיפול משרד ראש הממשלה.

תגובת משרד האוצר

ממשרד האוצר נמסר: "אנו תומכים בהבאת עובדים זרים ארצה, כמענה לצרכי המשק שעולים בעקבות השינויים שחלו במצב הבטחוני החל מה-7 באוקטובר. ואכן גובה המכסות הקיים מאפשר להכניס עוד היום מעל ל-100 אלף עובדים זרים לכלל הסקטורים, וכ-40 אלף עובדים לענף הבניין, אשר היקפי העובדים בו הושפעו מהמלחמה באופן המשמעותי ביותר. למעשה המכסות הקיימות אינן מנוצלות. ברגע שהן ינוצלו, יהיה ניתן לבחון את הרחבתן בהתאם".

"הדרישה להפחתת האגרות עלולה להביא למצב בו עובדים זרים מועדפים על פני עובדים ישראלים, להביא לפגיעה רוחבית בעובדים החלשים במשק, ובפרט לפגוע בחזרתם של חיילי המילואים הצפויים לשוב בתקופה הקרובה לשוק העבודה".

"גם במידה וקיימת הצדקה להקלה באגרות בענפים פרטניים, היא צפויה לעלות למדינה מאות מליוני שקלים. סוגייה זו נבחנה, ובמסגרת סדרי העדיפויות הממשלתיים הוחלט שאינה מתאפשרת במסגרת התקציב הנוכחי, נוכח היקף הוצאות הביטחון ונוכח ההוצאות האזרחיות הנובעות מהמצב הבטחוני הנוכחי. עוד יש לזכור כי הפחתת האגרות לא תתגלגל לצרכן הישראלי. המציאות מלמדת כי הוזלה בדרך כזו לא באה לידי ביטוי במחיר לצרכן".

עוד כתבות

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם