גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שווה יותר מכסף: כך ישראל מתגמלת את ארה"ב על השימוש בנשק אמריקאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מאמר על התרומה של ישראל להגנה של ארה"ב, מה קרה ליחסים בין מרוקו וישראל מאז הנורמליזציה, וחגיגות חג המולד בעזה ובבית לחם • כותרות העיתונים בעולם

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

החשיפה האמריקאית שמעיבה על פגישת נתניהו וטראמפ בשבוע הבא
המשרוקית של גלובס | מה באמת אומר הדירוג שהציב את כלכלת ישראל במקום השלישי בעולם?

1כך שיתוף הפעולה עם ישראל הופך את ארה"ב לבטוחה יותר

"במשך עשרות שנים הניבה שותפות ארה"ב-ישראל תשואות משמעותיות: חדשנות ביטחונית מהשורה הראשונה וגישה למודיעין מכל רחבי המזרח התיכון", נכתב במאמר של מייקל (מיכאל) דורן, חוקר ומומחה אמריקאי למדיניות חוץ, ביטחון לאומי והמזרח התיכון ל-Free Press. המאמר גורס כי ארה"ב חייבת להמשיך את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, ומגיב לטענות כי על ארה"ב "להתרחק מישראל".

דורן טוען כי "כך לא פועלת פוליטיקה בינלאומית. היא דומה יותר למשחק שחמט מאשר למאזן כספי: הזזת כלי מרכזי אינה משפיעה רק על משבצת אחת, אלא משנה את כל הלוח ויוצרת הזדמנויות למתחרים ערניים".

לטענתו, שיתופי פעולה רבים עם ישראל הופכים בפועל את ארה"ב לבטוחה יותר. כך, למשל, "כיפת ברזל, שפותחה בידי ישראלים תחת ירי רקטי מתמשך ובמימון משותף עם ארה"ב, הוכיחה כיצד ניתן להגן בהיקף רחב על אוכלוסייה אזרחית מפני מטחי רקטות מלבנון ומעזה".

דורן הוסיף כי "כיפת הזהב של טראמפ היא הביטוי העדכני והמשמעותי ביותר של אותה שותפות". לדבריו, "כיפת הזהב איננה תרגיל תאורטי. מטרתה להבטיח את שרידותה של ארה"ב תחת מתקפה. בבניית מערכת כזו נשענת ארה"ב ישירות על טכנולוגיה ישראלית, מומחיות ישראלית וניסיון קרבי ישראלי".

"ישראל תורמת לכיפת הזהב בשלוש דרכים מכריעות: טכנולוגיות יירוט בוגרות ומוכחות־קרב; נתוני לחימה אמיתיים שנצברו תחת מתקפות מתמשכות של טילים וכטב"מים, נתונים ששום טווח ניסוי או סימולציה אינם יכולים לשחזר; ומסגרת אסטרטגית שנוצרה תחת לחץ קיומי. יחד, תרומות אלה מאיצות פיתוח, מפחיתות סיכון וסוגרות פערים שארה"ב התקשתה לטפל בהם לבדה".

דורן טוען כי ארה"ב זקוקה לפיתוחים הביטחוניים של ישראל כמו טילי חץ של התעשייה האווירית: "אחד המיירטים החוץ־אטמוספריים המתקדמים בעולם והוכיח עצמו מול איומים איראניים ושלוחותיהם, באמצעות טכנולוגיית פגיעה ישירה (hit-to-kill) שנועדה להתמודד עם מטחים מורכבים בתנאי לחימה אמיתיים".

לדבריו, "ישראל מפתחת גם את חץ 4, מערכת ליירוט נשק היפרסוני וכלי חזרה מתמרנים - נקודת תורפה חריפה בהגנות האמריקאיות הנוכחיות. שוב, ישראל מקדמת יכולות תחת לחץ שארה"ב זקוקה להן אך מתקשה לייצר במהירות בלוחות הזמנים הפוליטיים והמוסדיים שלה".

"ישראל מספקת גם דבר יקר ערך לא פחות: ניסיון קרבי אמיתי בהיקף גדול. במהלך מלחמת יוני 2025 עם איראן שיגרה הרפובליקה האסלאמית מאות טילים בליסטיים ויותר מאלף כטב"מים לעבר ישראל, מתקפת הטילים המתואמת הגדולה בהיסטוריה. ישראל יירטה את רוב התחמושת הנכנסת, אך העימות חשף מגבלות: מלאי המיירטים הידלדל וחלק מהטילים חדרו את ההגנות".

"גם הגישה האסטרטגית הרחבה של ישראל חשובה. ההגנות שלה נועדו להגן על מרכזי אוכלוסייה ותשתיות קריטיות תוך הטלת עלויות מרתיעות על התוקפים. הן אינן שואפות לכיסוי מושלם. כיפת הזהב מאמצת את אותו היגיון בקנה־מידה יבשתי, ומעדיפה חוסן וקיימות על פני שלמות תאורטית".

מתוך ה-Free Press, מאת מיכאל דורן. לקריאת הכתבה המלאה.

2חמש שנים לנורמליזציה של ישראל ומרוקו: מה קרה ליחסים?

מרוקו וישראל בתיווך ארה"ב חתמו על הצהרה לחידוש היחסים הדיפלומטיים בדצמבר 2020. כעת, חמש שנים לנורמליזציה עם מרוקו, יש מי שקוראים לביטולה על רקע המלחמה בעזה אך יש מי שמבהירים כי "מרוקו לא תבטל את הנורמליזציה עם ישראל, בגלל ארה"ב", פורסם בניו ערב.

החודש ההסכם בין מרוקו לישראל ייכנס לשנתו השישית אך "היחסים בין שתי המדינות לא עמדו בציפיות". זאת משום שהמלחמה בעזה, "הטילה צל כבד על היחסים". בעקבות הלחימה בעזה, "מרוקו נמנעה משדרוג הייצוג הדיפלומטי לשגרירויות מלאות, והסתפקה בלשכות קישור ברבאט ובתל אביב". למרות זאת, שיתוף הפעולה הצבאי בין המדינות נמשך והן חתמו על מספר עסקאות ביטחוניות.

מוחמד ריאחי אידריסי, מזכ"ל הוועדה המרוקאית לתמיכה בסוגיות האומה, אמר לאתר כי יום השנה לנורמליזציה בין המדינות הוא "פצע מוסרי פתוח" וקרא למרוקו "לבטל את הנורמליזציה ולשמור על זכויות הפלסטינים". אידריסי שיבח את ההתנגדות של מרוקאים רבים להסכם וקרא "לביטול מיידי ומלא של הסכם הנורמליזציה בהתאם להתנגדות העממית".

למרות הקריאות לביטול הנורמליזציה, "ההסכם של מרוקו נבדל מהסכמים אחרים משום שהוא משולש וכולל את ארה"ב". ההסכם כולל התחייבויות אמריקאיות למרוקו "ותמיכה בתוכנית האוטונומיה של מרוקו".

אסמאעיל חמודי, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת סידי מוחמד בן עבדאללה בפאס, אמר כי היחסים בין המדינות "התייצבו במצבם הטבעי, ושיתוף הפעולה מתמקד כיום בחקלאות, בתעשייה הצבאית ובביטחון". חמודי הבהיר כי מרוקו לא תבטל את הנורמליזציה משום שזה הסכם רגיש "הכולל את מרוקו, ארה״ב וישראל; נסיגה באחד מחלקי ההסכם תערער את האחרים".

חמודי אמר כי הוא צופה שהיחסים בין מרוקו לישראל "יתקדמו באיטיות". לדבריו, הדבר ייעשה "במסגרת איזונים חדשים של אינטרסים, כולל שיתופי פעולה בתעשייה הצבאית עם מדינות כמו טורקיה, הודו וברזיל, תוך הימנעות מנסיגה מהישגים שהשיגו שלושת הצדדים".

מוחמד שקאיר, חוקר בתחום הביטחון והעניינים הצבאיים, אמר כי "שיתוף הפעולה הצבאי בין שתי המדינות יימשך ויתרחב משתי סיבות עיקריות. הראשונה נוגעת להיגיון מדינתי ולחתירה לאיזון צבאי מול אלג'יריה, שתורתה הצבאית רואה במרוקו יריב עיקרי במסגרת היריבות האזורית. הגורם השני הוא השפעתה הפוליטית של הקהילה היהודית בישראל ממוצא מרוקאי על מעגלי קבלת ההחלטות בישראל".

מתוך הניו ערב, מאת אדל נג'די. לקריאת הכתבה המלאה.

3בעזה ובבית לחם מציינים את חג המולד בצל המלחמה

בבית לחם חגגו אתמול (ד') לראשונה את חגיגות חג המולד לאחר שנתיים של מלחמה. "צעדות של צופים התקיימו ביום רביעי תחת שמיים כחולים ובהירים בבית לחם, כאשר העיר הפלסטינית יצאה מצלה של המלחמה בעזה וחגגה את חג המולד החגיגי הראשון שלה", פורסם באל-ערביה.

"ברחבי העולם החלו משפחות להתכנס לציון ערב חג המולד, ומיליוני ילדים בכל מקום המתינו בקוצר רוח להגעת מתנותיהם. בבית לחם מילאו את האוויר קולות תופים וחמת חלילים שניגנו עיבודים לשירי חג מולד פופולריים, בעוד נוצרים צעירים ומבוגרים צעדו אל כיכר המולד שבמרכז העיר", נכתב באל-ערביה. צעירה אמרה לעיתון "היום מלא שמחה, כי לא יכולנו לחגוג בגלל המלחמה".

בזמן המלחמה בעזה, בבית לחם בחרו לצמצם את החגיגות. כעת, לאחר הפסקת האש בבית לחם טוענים לסולידריות עם העזתים "החגיגות האלה הן בעיקר תקווה לאנשים שלנו בעזה… שיום אחד גם הם יחגגו ויחיו חיים מחדש".

גם הנוצרים ברצועת עזה ציינו אתמול את חג המולד "אך ללא חגיגות ציבוריות", פורסם במידל איסט איי. טארזי, תושב עזה בן 31, אמר למידל איסט איי כי "הכנסיות השעו את כל החגיגות מחוץ לכותליהן בגלל התנאים בעזה. אנחנו מציינים את הולדת ישו באמצעות תפילה בתוך הכנסייה בלבד, אבל שמחתנו נותרת בלתי שלמה השנה איננו יכולים לחגוג בזמן שאנחנו עדיין מתאבלים על ההרוגים, כולל כאלה שנהרגו בתקיפות על כנסיות", אמר טארזי.

ג’ורג’ אנטון, מנהל התפעול של הפטריארכיה הלטינית בעזה, אמר למידל איסט איי: "איננו יכולים לחגוג בזמן שנוצרים ומוסלמים כאחד מתאבלים על אובדנים הרסניים שנגרמו מן המלחמה. עבורנו, המלחמה לא הסתיימה". אנטון אמר כי "לפחות 53 נוצרים נהרגו במישרין או בעקיפין במהלך המלחמה, ורבים אחרים נפצעו".

מתוך אל-ערביה. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך המידל איסט איי, מאת מהא חוסייני וחאני אבו רזק. לקריאת הכתבה המלאה.

עוד כתבות

דונלד טראמפ על רקע גרינלנד. הודיע על מינוי אחראי לסיפוח האי / צילומים: רויטרס, שאטרסטוק

"הם מנגבים איתנו את הרגליים": המדינה הסקנדינבית שכועסת על ארה"ב

החזית של ארה"ב מול דנמרק: הממשל האמריקאי מינה שליח מיוחד לסיפוח גרינלנד והשעה פרויקטים של ענקית האנרגיה אורסטד ● במקביל, הוטלו איומי מכסים על יצרנית התרופות נובו נורדיסק ● בקופנהגן הגיבו בזעם וזימנו את השגריר לשיחת נזיפה: "ארה"ב הפכה לאיום אפשרי"

ג'ונתן רוס, מייסד ומנכ''ל גרוק / צילום: ap, Jeff Chiu

הטאלנט ששווה 20 מיליארד דולר: האיש שסימן את עצמו כאלטרנטיבה מצטרף לאנבידיה

הוא הזהיר מהתלות בה, ביקר את הארכיטקטורה שלה ובנה חלופה טכנולוגית מצליחה משלו - ועכשיו מייסד גרוק ג'ונתן רוס עובר לצד של ג'נסן הואנג ● כך אנבידיה שמה יד על הטאלנט ועל הטכנולוגיה של סטארט־אפ השבבים במהלך עוקף רגולציה, שיחזק את מעמדה בשוק האינפרנס

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Ng Han Guan

העסקה הגדולה בתולדות אנבידיה: תשלם 20 מיליארד דולר לסטארט־אפ AI

אנבידיה וגרוק חתמו על הסכם רישוי טכנולוגי בהיקף ענק, שכחלק ממנו המייסד של גרוק ג'ונתן רוס ובכירים נוספים יעברו לשורות אנבידיה ● גרוק, שנוסדה ב־2016 כדי להתחרות בענקית השבבים, גייסה רק לפני מספר חודשים לפי שווי של כ־7 מיליארד דולר "בלבד"

מימין: גלעד יעבץ, מייסדי פאגאיה: אביטל פרדו, יהב יולזרי וגל קרובינר, ראסל אלוואנגר / צילום: ענבל מרמרי, טל שחר, רועי פרי

רוב המניות הישראליות בוול סטריט סוגרות שנה שלילית, אבל היו כמה שזהרו

לצד מספר מניות שהניבו תשואה תלת-ספרתית, בהן גם אלביט וג'יי פרוג, רוב המניות הישראליות בוול סטריט לא הצליחו להכות את תשואת המדדים, ויותר ממחציתן אף הסבו הפסדים למשקיעים ● בין המניות שאיבדו בשנה האחרונה 90% ויותר מערכן נמנות אאוטבריין, רי וגאוזי

אמנת START / עיצוב: אלישע נדב

אמנת הגרעין עומדת לפוג. האם היא תתחדש? "טראמפ רוצה להראות שבעל הבית השתגע"

מאז המלחמה הקרה הקפידו רוסיה וארה"ב להאריך בכל כמה שנים את האמנה שהגבילה את התחמשותן בנשק אטומי • כעת היא מתקרבת שוב לסיומה, והן יידרשו שוב לסוגיה • אלא שהפעם מארג האינטרסים השתנה: פוטין שקוע בבוץ האוקראיני, לטראמפ יש חזית מתעצמת מול סין, ושתי המדינות מנהלות עסקאות גרעיניות עם מדינות אחרות - שבכוחן לשנות את מאזן האימה ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

מלונות ים המלח / צילום: Shutterstock

ובמקום האחרון, שוב, ישראל: כך הידרדרנו במדד מותגי המדינות

ישראל התברגה במקום ה-50 והאחרון במדד מותגי המדינות NBI של מומחה המיתוג סיימון אנהולט, המתפרסם בעשרים השנים האחרונות; מי מנסה לשפר את המצב? ● קרן "בשביל האמנות" לתמיכה ולקידום האמנות בפריפריה ערכה אירוע לקראת 2026, וסופר אלונית משיקים את התבלין של ראמזי ● אירועים ומינויים

נשים במקלט. תחושת הביטחון התערערה / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הממשלה קיבלה החלטה דחופה וקריטית, אבל היא אפילו לא מנסה ליישם אותה

המלחמה העמיקה את הפערים המגדריים בישראל, ורוב הנשים מדווחות על חשש מוגבר לפגיעה בביטחון האישי ● הממשלה קיבלה החלטה לתת מענה, אבל לא עשתה את זה בפועל ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, בשיתוף שדולת הנשים, עוקב אחרי סיוע לנשים בשעת חירום

תחזיות 2026 / עיצוב: אלישע נדב

גלובס מנתח את האירועים הגדולים של השנה הקרובה בעולם

מרוץ החימוש הגרעיני מאיים להתחדש, אירופה זקוקה לחיילים והמשבר התקציבי מעמיק ● ישראל, ארה"ב והונגריה הולכות לקלפיות, ההנפקות הגדולות אי פעם בדרך לוול סטריט והמונדיאל שייערך בשלוש מדינות הוא היקר בכל הזמנים ● הצצה מרתקת לתחזיות ענקיות הפיננסים בכלכלה העולמית, ומה חושבים הבנקים הישראליים ● פרויקט מיוחד

סניף יוחננוף / צילום: יח''צ

עקפה את רמי לוי: רשת יוחננוף כבר נסחרת בשווי של כ־5 מיליארד שקל

למרות שהיא מוכרת פחות מרמי לוי, שיעורי הרווח של יוחננוף גבוהים יותר: "אחד היתרונות הגדולים שלהם זה הנדל"ן, הם מתייחסים לקרקעות שבבעלותם כמו שהם מתייחסים למלגזה"

טדי וארדי, שותף בקרן אינסייט פרטנרס / צילום: אינסייט פרטנרס

המשקיע שמאחורי האקזיט הענק חושף את נוסחת ההצלחה, ויש לו גם אזהרה לתעשיית הסייבר

טדי וארדי מאינסייט מתייחס לאקזיט הענק של ארמיס הישראלית ומספר על הפוטנציאל שזיהה בחברה ● בראיון לגלובס הוא מנתח את מלכודת הסייבר המקומי, ומזהיר: הפער בין סטארט־אפ לחברה גלובלית עובר דרך הדמיון והיכולת לבנות הנהלה בארה"ב

המשרוקית מסבירה. דירוג האקונומיסט / צילום: Shutterstock

כלכלת ישראל במקום השלישי בעולם? חכו שתראו מי בטופ 5

ישראל הוצבה במקום השלישי והמכובד של דירוג ה"אקונומיסט". ההישג הזה נחגג כאן ע"י רבים, אבל עד כמה באמת נכון להתבשם ממנו? ● המשרוקית של גלובס

טופ גאם / צילום: אייל פישר

ברווח של פי 4 על השקעתה: קרן AP יוצאת מטופ גאם

קרן AP רכשה את מניות טופ גאם בשנת 2020 וכעת מכרה את החזקותיה תמורת 145 מיליון שקל - דיסקאונט של 16% על מחיר המניה, אך לדברי החברה, המכירה נסגרה לפני מספר ימים, ובינתיים המניה טיפסה ● הרוכש העיקרי: בית ההשקעות אלטשולר שחם שרכש 7% ממניות טופ גאם ב-100 מיליון שקל

תחנת הכוח הפרטית דוראד, זרוע פעילות האנרגיה של קבוצת לוזון / צילום: יגאל גורן

המרוץ ל"יהלום" של אלומיי: כולם רוצים לרכוש נתח מתחנת הכוח דוראד

האם רכישת השליטה בחברת האנרגיה אלומיי ע"י נופר מסתבכת? ריבוי הגופים שלוטשים עיניים לנכס המרכזי של החברה יוצרים איומים על השלמת העסקה - מהליך משפטי ועד פירעון מיידי של האג"ח שהנפיקה ● ועל מה דובר בפגישה שהייתה השבוע בין עופר ינאי לעמוס לוזון

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

מרוץ ההשקעות בבינה מלאכותית עשוי להפוך את 2026 לשנת גיוס האג"ח הגדולה אי פעם

ההשקעות האדירות בתשתיות בינה מלאכותית דוחפות את גיוסי החוב הקונצרני בארה"ב לשיאים חדשים ● מיקרוסופט בוחנת מהפך ב-Xbox: מקונסולה סגורה לפלטפורמת גיימינג פתוחה מבוססת Windows ● אלפאבית קונה חברת אנרגיה ב־4.75 מיליארד דולר כדי להבטיח חשמל למרכזי הנתונים שלה ● ורשות החדשנות מרחיבה את התמיכה במו"פ של התעשייה היצרנית ● חדשות ההייטק

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

טסלה מול BYD: הסיפור ההפוך של יצרניות הרכב החשמלי הגדולות בעולם

מניית טסלה קפצה ב־6 החודשים האחרונים במעל 40% ושברה את שיא כל הזמנים ● לעומתה, BYD מציגה מגמה הפוכה עם ירידה דו־ספרתית באותה התקופה ● מה עומד מאחורי הפערים, ואיך מושפע מכך תיק ההשקעות שלכם?

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר, נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

כדי להקים שוק שכירות, המדינה מחלקת קרקעות בנזיד עדשים

באוצר רוצים לפתור בעיית כוח אדם עם AI ● שר הכלכלה לא מתמצא בפטורים ממס ● ומה נדרש כדי לשכנע יזמים להקים פה דירות שמניבות תשואה נמוכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אוטובסים של אגד בתחנה המרכזית ראשון לציון / צילום: Shutterstock, shutterstock

קיסטון ובנק לאומי בהסכם למימון מחדש של 1.75 מיליארד שקל לאגד

מדובר באחד מהסכמי המימון הגדולים במשק והוא יוצא לדרך לקראת הפרדת פעילות הנדל"ן של אגד ומימוש האופציה לרכישת יתרת מניות החברים

וול סטריט / צילום: Shutterstock, orhan akkurt

נעילה חיובית בוול סטריט; S&P 500 שבר שיא בפעם ה-39 השנה

S&P 500 עלה ב-0.3%, ונאסד"ק הוסיף ● מניית נייקי קפצה לאחר שמנכ"ל אפל רכש מניות בחברה ● הדולר בדרך לשנתו החלשה ביותר זה 8 שנים ● בארה"ב נרשמה הצמיחה הגבוהה ביותר זה שנתיים, ובבלומברג צופים ביצועי יתר של מניות ערך ב-2026 • לא רק הזהב - גם הנחושת בשיא ● ערב חג המולד, המסחר באירופה ובוול סטריט ננעל מוקדם

פרופ' אוליבר הארט / צילום: אלון גלבוע

"קולגות חושבים שיצאתי מדעתי": הכלכלן חתן פרס נובל שרוצה להכניס ערכים לשוק ההון

פרופ' אוליבר הארט רוצה להחזיר ערכים כמו הוגנות לחוזים, לישיבות דירקטוריון ולאסיפות בעלי המניות ● בימים אלה הוא מקדם רעיון חתרני כמעט לדמוקרטיזציה של שוק ההון ושיתוף בעלי המניות בקבלת החלטות שוטפות של חברות ● השבוע הוא הגיע לישראל כדי להשתתף בכנס השנתי של מרכז ESG של אוניברסיטת רייכמן ● ניצלנו את ההזדמנות כדי לברר איתו איך המודלים שלו עובדים במציאות

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

ישראל בוחנת מסלול חדש: יצוא גז טבעי דרך קפריסין

הפסגה המשולשת בין ישראל ליוון וקפריסין שהתקיימה השבוע הולידה תוכנית לפרויקט תשתיתי דרמטי ● על הפרק: הזרמת גז מלוויתן ותמר לקפריסין, למורת־רוחה של טורקיה