גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זה לא באג אלא פיצ'ר: לקוני הדירות אין באמת חלון יציאה

מי שקנה במבצעי ה-95/5 ומרגיש שיש לו אופציה לצאת, ומי שמתחרט ומגלה שהדלת נעולה - בישראל אין "נון־ריקורס" ואין חרטות ● למה המודל הישראלי לא מונע משברים, אלא פשוט מעדיף שהם יתגלגלו לסלון שלכם ויישארו שם

למה בישראל אי אפשר באמת לבטל עסקה לרכישת דירה / אילוסטרציה: תמר מצפי
למה בישראל אי אפשר באמת לבטל עסקה לרכישת דירה / אילוסטרציה: תמר מצפי

האמת העצובה היא שבישראל כמעט אי אפשר לבטל עסקה לרכישת דירה. חתמת - שילמת. אין לך כסף? זו כבר בעיה שלך. גם אם שילמת עד כה "פירורים" ממחיר הדירה, אין באמת דרך אלגנטית ונעימה לצאת מהעסקה.

הביקוש קפא, המחירים ירדו: ענף הנדל"ן מסכם שנה מאתגרת, ומה צפוי ב־2026?
המוכרים מעדכנים את מחירי הדירות כלפי מטה: באיזו עיר כבר הורידו ב-8%?

במאמר מוסגר צריך לומר: כן, קיימות עילות משפטיות שמאפשרות ביטול חוזה, כמו הפרה יסודית, פגמים חמורים, הטעיה מהותית מצד המוכר וכדומה - אבל אלו מקרים נדירים. אל תבנו על איחור של כמה חודשים במסירה, או על הבדל גוון בין הקרמיקה שראיתם בתצוגה לבין זו שהונחה בפועל. זה לא יאפשר לכם לרדת מהעץ הגבוה שעליו טיפסתם ברגע החתימה.

הנתון שחשף השבוע משרד האוצר - כ־6% ביטולי חוזים בדירות שנרכשו "על הנייר" ב־2023 (כ־1,100 עסקאות) - אינו מבשר על גמישות, אלא מדגיש דווקא את המגבלה. לא משום שאין ישראלים שמתחרטים, אלא משום שהשיטה פשוט לא מאפשרת להם לבטל. בפועל, שיעור הביטולים אינו יכול לגדול משמעותית ללא זעזוע מערכתי: אם ייווצר גל של דורשי ביטולים, הוא יטביע קודם כל דווקא אותם.

באופן כמעט פרדוקסלי, כל עוד מדובר במספר מצומצם של רוכשים שמבקשים לסגת מהחוזה שעליו חתמו כנראה במציאות אחרת (אישית, כלכלית, משפחתית וכן הלאה), לא מעט קבלנים דווקא "זורמים". אני אישית מכיר לא מעט סיפורים כאלה. לעיתים כדי לסגור את הסיפור בשקט ולא להצית גל פאניקה של בקשות ביטול, ולעיתים - כן, גם בגלל שהם בני אדם.

אבל התמונה משתנה לחלוטין כשמדובר לא בעשרות בודדות, אלא במאות או אלפים, בפרויקטים שונים ובאזורים שונים בארץ. בשלב הזה, גם אם היו רוצים, היזמים לא יכולים להסכים. הבנקים כבר הציבו תנאים, המשקיעים כבר קיבלו דיווחים (בוודאי בחברות ציבוריות), וההכנסות כבר נספרו. ייתכן מאוד שהיכולת לאשר ביטולים כבר אינה בידיהם.

בארה"ב אפשר פשוט להשאיר את המפתח

וזה בדיוק העניין: זה לא באג - זה פיצ'ר. כדי להבין עד כמה, מספיק להסתכל על המודל האמריקאי. בהרבה ממדינות ארה"ב, מי שרוכש דירה "על הנייר" מסכן בדרך כלל רק את ההון העצמי הראשוני שהשקיע. ביום קבלת המפתח, הוא מחזיק למעשה באופציה: ירצה, ימשיך לעסקה, לא ירצה, יוותר על המקדמה וימשיך הלאה. בשפת הכלכלנים זה נקרא עסקאות "נון־ריקורס": ההלוואה מגובה בנכס בלבד, ולא ברוכש עצמו.

המודל הזה נשמע הגיוני כמעט אינטואיטיבית. מדוע שאדם יתחייב סופית למוצר שטרם קיבל? ואם שילם 200 אלף שקל מקדמה על דירה שמחירה 2 מיליון, ומחירי הדירות ירדו ב־15% עד מועד המסירה - למה שיביא מהבית עוד 1.8 מיליון? מבחינתו, ההחלטה הכלכלית הפשוטה היא לוותר על המקדמה, ולהתחדש בדירה זולה יותר.

אלא שכאן בדיוק טמונה הסכנה. אם היציאה קלה מדי, גם הכניסה מסוכנת. היזמים והבנקים נותרים חשופים לסיכון עצום, שמתממש ברגעי משבר. זה בדיוק מה שקרה בארה"ב במשבר 2007־2008, כשהמערכת הבנקאית נותרה עם אינספור דירות שאיש לא רצה, ולעיתים עם מקדמות מגוחכות או משכנתאות שהגיעו ליותר מ־100% משווי הנכס.

אשליית הגמישות של מבצעי ה־95/5

וכאן אנחנו חוזרים לישראל. אצלנו אין "נון־ריקורס". אין חיה כזו. החוב הוא של הרוכש, נקודה. בלי קשר לשווי הדירה ביום המסירה, ובלי קשר למה שקרה לשוק בינתיים. גם מי ששילם רק 5% או 10% ממחיר הדירה, במסגרת מבצעי "90/10" או "95/5" שנולדו עם עליית הריבית, אינו מחזיק באופציה אמיתית. הוא מחזיק בהתחייבות מלאה, שרק נדחתה בזמן. אם הדירה שווה פחות, ואפילו אם ימכור אותה ויחזיק את כל תמורתה לקבלן ולבנק, אף אחד לא יוותר לו על המשך התשלום במידה ונשארו כאלה.

כמו שנכתב כאן בשנתיים־שלוש האחרונות, המבצעים הללו יצרו אשליה של גמישות מבלי לשנות כהוא זה את חלוקת הסיכונים. ביום קבלת המפתח, אם המחיר ירד, המימון התייקר או ההכנסה נפגעה - זו בעיה של הרוכש בלבד. הראשונים אולי הצליחו להשתחל החוצה, כפי שמשתקף בנתוני האוצר; הבאים בתור יגלו שהדלת כבר נסגרה.

במובן הזה, המודל הישראלי אינו מונע משברים - הוא פשוט מגלגל אותם אל משקי הבית. אין כאן משבר סאב־פריים, משום שהמערכת דאגה מראש שכל הסיכון יישאר אצל הקונים. כל עוד רק מעטים מנסים לצאת, הכול נראה יציב. השאלה האמיתית היא מה יקרה ביום שבו רבים יבקשו לעשות זאת, ויגלו שאין לאן.

כוכבי השבוע

מצוין: הזחיחות של נייקי לפחות הולידה תחרות

בלי שמחה לאיד חלילה, ועם לא מעט נעליים ושאר מוצרי החברה גם בארון הפרטי שלי, אני מוצא בכל זאת מסר אופטימי בצרות שעוברות על חברת נייקי. זו שמנייתה המשיכה ליפול בימים האחרונים, כשהיא משלימה ירידה של יותר מ־20% מתחילת השנה ונסיגה של 60% בתוך חמש שנים.

עד לא מזמן ממש, נייקי הייתה סמל הכוח והיעדר התחרות. מתוך אמונה כמעט מוחלטת שכולנו רוצים וצריכים את המותג שלה בארון ועל הגוף, היא ביטלה את המכירה של מוצריה בחנויות וברשתות אחרות, ועברה למדיניות Direct to customer - שיווק עצמי, בלי לשתף אחרים בדמי תיווך. ומה קרה? מתחרות קטנות ונועזות, המוכרות נעלי ספורט, ציוד ואקססוריז למתאמנים, הצליחו לפרוץ קדימה ובגדול. לאחר עיוורון של זחיחות, היא גילתה שקונים בכל העולם ראו פחות נייקי מול העיניים, וכנראה השתכנעו שאפשר גם בלעדיה.

בלתי מספיק: איפה נתניהו במאבקים של סמוטריץ'

ראש הממשלה בנימין נתניהו אוהב לשאת את דגל המאבק ביוקר המחיה. לפני שנתיים למשל, הוא הכריז על הקמת ועדת שרים למאבק במחירים הגבוהים, והדגיש כי "יוקר המחיה נמצא בראש סדר העדיפויות הלאומי". נתניהו התחייב לעמוד בראש הוועדה, ולהציג "תוכנית עבודה עם לוח זמנים מפורט וברור למאבק", שכולל יעדים כמו "עידוד התחרות, הורדת מכסים ושבירת מונופולים".

אבל לאחרונה, בדיוק כששר האוצר נזכר בתפקידו והחל לסמן את מוקדי הכוח החזקים ביותר - הבנקים (מס רווחים), חקלאים (פתיחת שוק החלב), סוחרים ובעלי קניונים (הכפלת הפטור ממע"מ לייבוא) ובעלי קרקעות (ביטול הפטור ממס רכוש) - נתניהו די נעלם. קשה שלא לחשוב שאולי הוא מחכה לראות עד כמה הבלגן יהיה גדול, או לחילופין כמה קרדיט יקבלו המהלכים הללו מהציבור, לפני שהוא יסביר שהוא בכלל לא בעסק - או שאלה היו בכלל הרעיונות שלו.

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה