הפצועים חווים תחושת חוסר אונים מול חוזי שכר הטרחה / צילום: דוברות ביה''ח שיבא
"הגעתי למצב שאני אומר לעצמי שלא אגש לוועדה - ככה לא אקבל הכרה, ולא אצטרך לשלם לעורכת הדין", כך מתאר לגלובס ד', פצוע צה"ל ואב לילדים, את הדילמה שאליה נקלע לאחר שהבין שיצטרך לשלם שכר טרחה של עשרות אלפי שקלים אם יקבל אחוזי נכות. ד' הוא רק אחד מתוך שורה של מקרים שבהם לוחמים, לעיתים חסרי אמצעים וברגעי שפל, מצאו את עצמם מול חוזים דרקוניים שהובילו לתשלומים של עשרות ואף מאות אלפי שקלים, בניסיון לממש את זכויותיהם.
● הכשרה ממומנת ועבודה מובטחת: כך המדינה משלבת פצועי צה"ל בענף הסייבר הלוהט
● לא רק בנקים וחברות תעופה: א.ל.מ נכנסת לעולם סוכני ה-AI
בשבועות האחרונים חוזרת לכנסת הצעת חוק להגבלת שכר הטרחה שגובים עורכי דין המייצגים פצועי ונכי צה"ל. ההצעה הונחה על שולחן הכנסת במרץ 2024, וכעת עוברת הכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת העבודה והרווחה. גלובס בחן את החוזים, את היקפי התשלום ואת העדויות מהשטח - רגע לפני שהמחוקק מנסה לשרטט גבולות לשוק פרוץ. וגם, האם המהלך עלול לפגוע דווקא בפצועים?
פצועי צה"ל רבים שגלובס שוחח עמם מתארים חוויה של חוסר הבנה, לחץ וחוסר אונים מול חוזי שכר הטרחה שמוצגים להם, לרוב בתקופה קשה ומבלבלת עבורם גם ככה. "עוה"ד הציג לי את החוזה ואמר שזה הדיל הכי טוב", סיפר אחד מהם. אחרים הודו כי "לא הבנתי את המספרים", "באתי וחתמתי על חוזה, ורק אחר כך הבנתי שאני משלם סכומים מופרזים", או הגדירו את הדרישות כ"סכום מונפץ". פצוע נוסף אמר כי "הייתי חייב עורך דין דחוף והייתי חסר אונים".
המתווה וההתנגדויות: "בסוף הנכים ייפגעו"
אין ספק שהצעת החוק המתגבשת נולדה מתוך מצוקה אמיתית, אולם כבר בשלב הדיונים בוועדות עולה החשש כי קביעת שכר טרחה מרבי, שיכול להיות גבוה מדי, יהפוך לחזות הכל ולשכר הקובע שיבקשו בשוק. "אולי זה רעיון טוב להגביל את שכר הטרחה, אבל עורכי הדין פשוט יקחו את המקסימום", מאמין אחד הפצועים ששוחח עמנו.
במהלך דיון של ועדת העבודה והרווחה אמר נציג משרד המשפטים שי סומך כי הגיעו למשרדו תיעודים של הסכמי שכר טרחה בגובה של 75 אלף שקל, 110 אלף שקל ואף 185 אלף שקל, לפני מע"מ, לנכים עם אחוזי נכות גבוהים. "לפי העבודה הכלכלית שעשינו מדובר בסכומים מופרזים, אנשים עובדים חודשים עבור סכומים כאלה", אמר.
בלשכת עורכי הדין מתנגדים בתוקף להתערבות בשכ"ט ומזהירים כי הגבלה לא נכונה תפגע דווקא בפצועים - כי אם השכר לא יהיה כלכלי, עורכי דין טובים לא ייצגו בתיקים אלה. עו"ד עומר יעבץ, יו"ר משותף של ועדת נכים, תגמולים ושיקום בלשכה, נכה 100% ומייצג בהליכים אלו, מדגיש כי בעיני הלשכה השוק כבר מפוקח וכי אין הצדקה להגבלת שכר הטרחה באופן גורף וחד. לדבריו, הלשכה אף קבעה כללים אתיים ברורים, ובהם איסור על היוון תגמולים וחובת שקיפות מלאה כלפי הלקוח.
המתווה שמציג משרד המשפטים בימים אלה מבוסס על חלוקה למסלולים, שנקבעים בהתאם לסוג הנכות: נכות מובהקת, הנחשבת פשוטה להוכחה בפני הוועדות הרפואיות ודורשת היקף עבודה מצומצם יותר מצד עורך הדין, ונכות רגילה. במסלול של נכות מובהקת ייקבע שכר טרחה נמוך יותר. לשני המסלולים ניתן לצרף תוספת שכר טרחה במקרים של הכרה מורכבת, ובהם אירועים שאירעו לפני יותר משלוש שנים, אירועים שלא התרחשו במסגרת פעילות מבצעית, תביעות בגין מחלות (למעט מחלות מסוימות) ותביעות הנוגעות לטיפול רפואי רשלני. במשרד המשפטים מבהירים כי פוסט־טראומה אינה נחשבת נכות מורכבת, אלא נכללת במסלול של נכות רגילה.
בלשכת עורכי הדין טוענים שהתעריפים המוצעים במתווה, כגון 600 שקל לאחוז נכות ו־3,500 שקל לפתיחת תיק, אינם משקפים את היקף העבודה, המורכבות הרפואית והמשפטית והעימות המתמשך מול משרד הביטחון, ועלולים להוביל לכך שעורכי דין ייקחו רק תיקים פשוטים או שהפצועים יצטרכו לייצג את עצמם. "בלי ייצוג משפטי", מזהירים בלשכה, "נכים רבים פשוט לא יקבלו את מה שמגיע להם".
בלשכה מעלים טענה חמורה שלפיה "המדינה מקדמת את הנושא כי היא רוצה שלא יהיו עורכי דין שייצגו נכים, ואז הנכה יגיע לוועדה ויקבל פחות", כך מסרו לגלובס. "אם בתחילת המלחמה אנשים היו מגיעים לוועדות ומקבלים אחוזים הרבה יותר בקלות, היום זה לא ככה. ומי שקיבל נכות זמנית - יורידו לו את אחוזי הנכות הקבועה".
שיטת החלוקה למסלולים לא חפה מבעיות, והחשש הוא בעיקר הוא שמי שהפציעה שלו נראית לעין יקבל מסלול עם שכ"ט יותר נמוך מפציעה אחרת ומורכבת יותר, כאשר שני הלוחמים נפגעו בקרב.
כעת הדיון בוועדה נסוב סביב השאלה כמה זמן לוקח לעו"ד לעבוד על תיק ממוצע. על פי חוות דעת כלכלית שערך עו"ד דודי זלמנוביץ עבור לשכת עורכי הדין, שכללה בדיקה עם עשרות משרדים, נמצא שטיפול ממוצע בתיק של נכה צה"ל דורש כ־93 שעות עבודה. מנגד, רו"ח יהודה מלול שנתן חוות דעת למשרד המשפטים, טען כי בהסתמך על מודלים קיימים במוסד לביטוח לאומי, תוך התאמתם למקרים של פצועי צה"ל ותוך התייעצות עם עורכי דין, מספר השעות הממוצע הוא 27 שעות. לדבריו, 93 שעות זה "מספר מופרז".
בלשכה אומרים שההנחה שאפשר לנהל תיק מול אגף השיקום ב־27 שעות עבודה "מנותקת מהמציאות", שכן ההליך כולל הרבה שלבים ועבודה מאחורי הקלעים. עוד מדגישים שם שמרבית התיקים לא פשוטים כלל, אלא עוסקים בפגיעות מצטברות ומורכבות, החמרות, התפרצות מחלות וקשר סיבתי מורכב, המחייבים השקעת זמן, ידע ומומחיות. "אנחנו בעד ייעוץ משפטי חינם לנכי צה"ל שהמדינה תתקצב, אבל מה שרוצים לעשות פה זה לחנוק את עורכי הדין".
קצבת הנכות נבלעת בשכר הטרחה
גלובס עיין בחוזי שכר טרחה שהובאו לידיו, ומצא שחלק מהפצועים נאלצים לוותר על קצבת הנכות למשך תקופה ארוכה כדי לשלם לעורכי דינם. בחוזה הדרקוני ביותר, התבקש הפצוע לשלם 2,500 שקל על כל אחוז נכות. "אמרו לי שזה שכר טרחה נמוך מאוד", הוא אומר, "ועל זה ביקשו גם עוד 35 אלף שקל פלוס מע"מ תוספת על רכב. פתאום הבנתי שאני משלם סכומים הזויים".
ראשית, נציין שעל פי החוק, כשנקבעת נכות של מתחת ל־20% מקבלים מענק חד־פעמי ולא תשלומי קצבה חודשיים. כאשר הנכות גבוהה מ־20%, כל אחוז נכות שווה לקצבה של 58 שקל בחודש, כך על פי אגף השיקום במשרד הביטחון. כך לדוגמה, מי שקיבל 50% נכות צפוי לקבל קצבה של מעט פחות מ־3,000 שקל בחודש.
באחד החוזים שהובאו לידי גלובס ישנו סעיף הקובע שאם פצוע מקבל עד 19% נכות, הוא צריך לשלם לעוה"ד 18% מכל סכום שיקבל בתוספת מע"מ. קרי, אם הפצוע קיבל מענק של 220 אלף שקל - הוא צריך לתת לעוה"ד כ־40 אלף שקל, ובתוספת מע"מ הסכום מתקרב ל־50 אלף שקל.
לפי אותו חוזה, אם ייקבעו יותר מ־19% נכות, הפצוע יצטרך לשלם לעוה"ד 18 קצבאות חודשיות - לא כולל מע"מ. כלומר, אם פצוע קיבל 70% נכות, וכל אחוז נכות שווה ל־58 שקל, הקצבה לה הוא זכאי היא כ־4,000 שקל בחודש. 18 קצבאות כאלה מסתכמות ליותר מ־73 אלף שקל. בתוספת המע"מ מדובר על כ־86 אלף שקל, כך שהפצוע משלם כ־13 אלף שקל נוספים מעבר לכספי הקצבאות. את הסכום הזה, מצוין בחוזה, יש לשלם בבת אחת תוך עשרה ימים מקבלת ההכרה.
"לפעמים, עורכי הדין מתחכמים ורוצים להציג סכום סביר אז לא כותבים אחוז גדול, אלא אומרים לך שתשלם 20% מהקצבה החודשית למשך 60 חודשים או את הקצבה כולה למשך שנתיים־שלוש", אומר לגלובס י', לוחם מילואים שנפצע בתחילת המלחמה בקרב מחבלים בעוטף.
ומה לגבי מי שלא יכול לשלם את הסכום הזה בפעם אחת? "בחלק מהחוזים שהגיעו לידינו, מתווספת ריבית פיגורים", אומר סרן יונתן בן חמו, שנפצע קשה במהלך הלחימה בעזה ורגלו נקטעה, ומאז מקדיש את חייו לשיפור חייהם של פצועי המלחמה במסגרת "סיירת הפצועים". את המאבק בנושא שכר הטרחה לנכי צה"ל הוא מוביל לצד נדב וירש, מייסד ארגון "פורום יהלומי קרב".
גם כשיש חוזה, זה לא תמיד אומר שלא יגיעו הפתעות בשורת התשלום. ד', שנפצע במהלך פעילות מבצעית באגן ובכתפיים, פנה לעו"ד כדי לממש את זכויותיו. "היא כתבה בחוזה שהתשלום הוא 15% ממה שאקבל ממשרד הביטחון, וזהו. היא הניחה שאקבל מענק חד־פעמי, אבל האחוזים שלי מעל 20 - ועכשיו היא אמרה לי שהתשלום הוא 1,500 שקל לכל אחוז. זה לא היה כתוב בחוזה, ואין סעיף יציאה. אחרי ויכוחים סגרנו על 1,000 שקל לכל אחוז. הקצבה שלי אמורה להיות כ־1,300 שקל לחודש, ואני צריך לשלם לה 23 אלף שקל. הגעתי למצב שאני אומר לה שלא אגש לוועדה - לא צריך את האחוזים, כי אין לי איך לשלם לך. אני כל הזמן חושב על מאיפה אני מביא את הכסף".
אובדן כושר עבודה יעלה ללוחם 144 אלף שקל
חוזה נוסף שהובא לעיונינו, כולל מנגנון מדורג שלפיו על כל אחוז נכות לצמיתות הפצוע ישלם 1,500 שקל לא כולל מע"מ, ואם דרגת הנכות תזכה בהטבת רכב - תשולם תוספת של 35 אלף שקל לא כולל מע"מ. אם מדובר על פצוע עם 70% נכות וזכאות לרכב, הסכום שעליו לשלם מגיע ל־140 אלף שקל לא כולל מע"מ. "זה פשוט לא הגיוני", אומר בן חמו. "כשמגיע לעו"ד בחור כמוני, קטוע רגל, ברור שהוא זכאי לרכב רפואי. אז למה לגבות על זה 30 אלף שקל? אנשים שילמו סתם".
צוין בפנינו כי שיטת החישוב של התשלום לעורך הדין שונה משיטת החישוב של הוועדה. בוועדה נותנים אחוז נכות על כל פציעה, ובסוף משקללים את זה לאחוז שהוא יותר נמוך מחיבור כל הרכיבים. במצב כזה עורך הדין מבקש תשלום על 80% בודדים אפילו שהוועדה נתנה רק 60% במצטבר.
חוזה נוסף שהגיע אלינו כולל סעיף שלפיו "לקוח שנפגע בשירות מילואים וזכאי לתגמול נוסף, ישלם שכ"ט נוסף בשיעור של 20% פלוס מע"מ מהתגמולים לעבר ול־60 חודשים לעתיד". משמע, מילואימניק שהשתכר 10,000 שקל בחודש לפני המלחמה, וחלפה שנה מאז פציעתו ועד לקיומה של הוועדה שאישרה לו אובדן כושר עבודה (רטרואקטיבית ממועד הפציעה), יצטרך לשלם לעורך דינו 2,000 שקל בעבור 72 חודשים - שהם 144 אלף שקל לפני תוספת מע"מ.
ב־7 באוקטובר ס' היה באחד הבסיסים בדרום, נלחם מול מחבלים וראה את חבריו מתים לנגד עיניו - המשיך בשירותו הצבאי ולבסוף נפצע. "אני לא מבין בדברים האלה. הייתי אצל עורכת דין והיה נראה שהיא מבינה מה היא עושה", הוא מספר. "היא החתימה אותי על שכר טרחה של 1,500 שקל לכל אחוז נכות. בהתחלה חשבתי שזה בסדר, אבל אז התחלתי לחשב והגעתי לסכומים די גבוהים, וגם ראיתי שאם אקבל רכב היא תיקח עוד 40 אלף שקל. למה אני צריך לשלם כל כך הרבה כסף בשביל לקבל אחוזי נכות מהמדינה שיצאתי להגן עליה? אני חייל משוחרר, איך אשלם סכומים כאלה? זה לא הגיוני". כדי להשתחרר מהחוזה, ס' יצטרך לשלם לעורכת דינו 30 אלף שקל.
במקרה אחר שהגיע לידי גלובס, פצוע שביקש להשתחרר מהחוזה ועבר לעו"ד אחר לפני קיום הוועדה - התבקש בכל זאת לשלם לעוה"ד הקודם שלו 1,200 שקל בעבור כל אחוז נכות שקיבל, על אף שכלל לא ייצג אותו.
"מלחמות עם עו"ד? זה כמו להילחם בהר געש"
לשכת עוה"ד טוענת שוב ושוב שאין לפגוע בחופש העיסוק או להגביל אותו, ושהיא מזמינה את כל מי שנפגע לפנות אליה. ח"כ טלי גוטליב הסבירה שבמקרים של עושק יש בית משפט שאפשר לפנות אליו לצורך ביטול החוזה, או שהפרקליטות בכוחה להגיש כתב אישום - אך תחום זה לא נאכף.
"אנחנו בקושי מצליחים להתמודד עם ועדה ועם בירוקרטיה, עכשיו אתחיל מלחמות עם עורכי דין?", אומר לגלובס אחד הפצועים. "תחשבי איזה מפחיד זה לפצוע צעיר, זה כמו להילחם בהר געש, זה לא מרגיש כמו משהו אפשרי".
בסוף החודש תתכנס ועדת העבודה והרווחה שוב כדי לדון בהצעת החוק, כאשר בשלב זה ההכרעה עוד רחוקה. השאלה איננה רק מהו שכר טרחה הוגן, אלא האם ניתן לעצב הסדרה שלא תהפוך לתקרה שתהיה גם הרצפה, ושלא תרחיק מהמערכת דווקא את מי שזקוק לה ביותר. ובצל הוויכוח על אחוזים, שעות עבודה וסכומי עתק, מרחפת שאלה רחבה יותר: מדוע המדינה, ששולחת לוחמים להגן עליה, אינה מספקת להם גם רשת בסיסית של ייצוג משפטי - בלי תג מחיר שמוסיף פגיעה לפציעה.