סיכום שנה / צילום: ואניה סאוויק – נסדא''ק, נקסט ויז'ן
את שנת 2025 המשקיעים בבורסה של תל אביב לא ישכחו כנראה שנים רבות. זו הייתה שנה שבה חזר בגדול האמון של משקיעים, מקומיים וזרים, בכלכלת ישראל, ואיתו הרצון לקנות מניות כחול-לבן, והרבה.
דומה שאין די סופרלטיבים כדי לתאר את ביצועי השנה המשוגעת הזו, רק תבחרו: התשואה הטובה ביותר מאז שנת 2009, עם זינוק של 51% במדדי הדגל מתחילת השנה (וכמעט 85% מאז מבצע הביפרים מול חיזבאללה בחודש ספטמבר 2024 - שמסמן את תחילת גל העליות בת"א).
63 שיאים חדשים נשברו במדד ת"א 35, מה שהפך את 2025 להכי טובה מאז השקת המדד ב-1992. זאת ועוד, מניותיהן של 48 חברות הנסחרות בבורסה המקומית זינקו השנה ביותר מ־100% (לעומת 13), 140 מניות זינקו ביותר מ־50% וכ־300 מניות סיפקו תשואה דו ספרתית, קרי 55% מהחברות הנסחרות בבורסה.
● אקטיבית וסלקטיבית: איך צריכה להיראות ההשקעה ב-2026 אחרי שנתיים של חגיגה
● רוב הישראליות בוול סטריט סוגרות שנה שלילית, אבל היו כמה שזהרו
● אמנת הגרעין עומדת לפוג. האם היא תתחדש? "טראמפ רוצה להראות שבעל הבית השתגע"
גם במדדים הסקטוריאליים נרשמו עליות יוצאות דופן עם 63% במדד הבנקים, 161% בביטוח, 46% במניות הגז והנפט ו-30% בנדל"ן המניב. רק חברות הבנייה הסתפקו בעלייה של 12% (שגם היא תשואה לא רעה כלל עבור שנה אחת).
שווי הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, חצה השנה לראשונה את רף 100 מיליארד השקלים וכמוהם גם חברת התרופות טבע, שחזרה לשווי שכזה לראשונה מאז שנת 2017.
ובין כל השיאים האלה התרחשו בשנה החולפת גם אירועים יוצאי דופן, החל מגל מימושים חסר תקדים מצד בעלי עניין בחברות, דרך שובן של ההנפקות ראשוניות לאחר מספר שנות בצורת, ועד לנהירתם לבורסה של משקיעים צעירים, הצורכים מידע פיננסי ברשתות החברתיות. אלה היו האירועים הבולטים של שנת 2025 בשוק ההון.
אכזבת השנה |החשש מ־AI הפיל את נייס
בשנה נוספת של עליות בשוקי המניות, מניית הטכנולוגיה נייס הפכה למאכזבת של 2025. כך, בעוד שמדד ת"א 35 בו היא נכללת עלה השנה ביותר מ־50%, מניית נייס נותרה מאחור עם תשואה שלילית של 42%, הנמוכה במדד. מדובר בחולשה מתמשכת - נייס, שבשיאה הייתה החברה הגדולה ביותר מבין הישראליות בוול סטריט עם שווי של 20 מיליארד דולר (2021), נסחרת כיום בשווי של 7 מיליארד דולר בלבד.
נייס מספקת פתרונות לניהול קשרי לקוחות וניהול סיכונים במגזר הפיננסי. הירידות במניה מגיעות בשל חששות השוק מפגיעת AI בעסקי החברה ותחרות גוברת מצד ענקיות הטכנולוגיה (כמו מיקרוסופט).
המנכ"ל החדש שנכנס לתפקיד לפני כשנה, סקוט ראסל, מוביל את החברה להרחבת פתרונות AI, ונייס רכשה לאחרונה את Cognigy מהתחום ב־955 מיליון דולר. להערכתו יש לחברה הזדמנויות גדולות בתחום של בינה מלאכותית לניהול חוויית הלקוח (CX AI) והיא מתכננת להגדיל את הכנסותיה מתחום הענן מ־2.2 מיליארד דולר ל-3.5 מיליארד ב-2028, תוך האצת קצב הצמיחה.
מצד שני, גם ההשקעות גדלות מאוד והצפי הוא שהרווחיות תיפגע, וכשהתחזית הזו פורסמה לאחרונה המניה נפלה שוב. נראה שאחרי השנים האחרונות, חובת ההוכחה היא על נייס.
הנפקת השנה | הלהיט הביטחוני שקפץ פי 3
המלחמות בין רוסיה לאוקראינה ובישראל הפכו את המניות הביטחוניות ללהיט עצום בבורסה בת"א, עם שורה ארוכה של מניות שהניבו תשואות חלומיות, חלקן של מאות אחוזים. מי שרכבה על המומנטום והנפיקה את מניותיה השנה היא יצרנית הרכיבים האופטיים אר פי אופטיקל .
מניות החברה החלו להיסחר בתחילת יוני השנה, ומאז שילשו את ערכן ומשקפות לחברה שווי של 2 מיליארד שקל.
אר פי אופטיקל מפתחת, מייצרת ומוכרת סנסורים למגוון פלטפורמות, בעיקר למערכות אלקטרו־אופטיות של התעשיות הביטחוניות. יעד ההכנסות שלה לשנה הבאה הוא 75 מיליון דולר, וצבר ההזמנות עומד על מעל ל־106 מיליון דולר. זאת לאחר שצמח בשנים האחרונות בקצב שנתי של 30% לנוכח הביקושים הערים בשוק הביטחוני.
המרוויחה הגדולה מההנפקה היא קרן מנור אוורגרין, שנוסדה על ידי יוצאי לאומי פרטנרס - אבי אורטל ויובל זעירא, אשר השקיעה באר פי אופטיקל לפני שנתיים עת רכשה 40% ממניותיה תמורת 70 מיליון שקל בלבד, החזקה השווה כיום כמעט 600 מיליון שקל.
צמד המייסדים, רן כרמלי ופבל רשידקו, מחזיקים כל אחד מניות בשווי של כ־260 מיליון שקל, לאחר שכבר מכרו נתח מהחזקותיהם במסגרת ההנפקה.
קאמבק השנה | קובי אלכסנדר מממש רווחים
לא בטוח שרבים בשוק ההון מכירים את שמו של קובי אלכסנדר, בעבר מבכירי ההייטק הישראלי וממייסדי ענקית הטכנולוגיה קומברס. אלכסנדר הסתבך לפני כ־20 שנה בשערורייה חשבונאית ("בקדייטינג"), אך בטרם הועמד לדין על ידי הרשויות בארה"ב, נמלט לנמיביה בה התגורר במשך 10 שנים. בהמשך הסגיר עצמו אלכסנדר לארה"ב, הודה בעבירה של תרמית בניירות ערך, ונידון לעונש מאסר בפועל שאותו סיים לרצות לאחר שנה וחצי, ב־2018.
עוד לפני אותה הסתבכות (בשנת 2005) ביצע אלכסנדר השקעה קטנה יחסית בשוק ההון המקומי, כשרכש כ־20% ממניות בית ההשקעות אי.בי.אי תמורת 50 מיליון שקל.
לפני מספר שבועות, לאחר שמניית אי.בי.אי זינקה בשנים האחרונות במאות אחוזים על רקע הגאות בסקטור הפיננסים המקומי, מכר אלכסנדר נתח קטן מהחזקותיו תמורת 66 מיליון שקל, כאשר שווי יתרת החזקותיו עומד על כ־660 מיליון שקל - משקף תשואה נומינלית של פי 13.6 על השקעתו.
תופעת השנה | גל מימושים חסר תקדים בבורסה בת"א
שנת השיא בבורסה בת"א, שהתבטאה בקפיצות במדדי המניות שהרקיעו שחקים, הובילה לגל מימושים חסר תקדים בהיקפו. בעלי שליטה ועניין ברבות מהחברות ניצלו את מחירי השיא של המניות, כדי להפוך את ההתעשרות "על הנייר" לכסף מזומן, ומימשו בשנה החולפת מניות בהיקף חסר תקדים של מעל 17 מיליארד שקל - פי 3 ביחס להיקף המימושים בשנת 2024 כולה.
בין המממשים של השנה החולפת בולטת מעל כולם קרן ההשקעות הפרטיות פימי, שהוכיחה פעם נוספת מדוע שמה הולך לפניה בכל הקשור ליכולת לזהות פוטנציאל בחברות, שלעיתים רבות נדמות כאפורות, ולהשביח את ערכן. בסך הכול מכרה הקרן הוותיקה, בניהולו של ישי דוידי, מניות בהיקף שיא של כ-2.6 מיליארד שקל - סכום שרובו הוכר כרווח, לאחר שהחזירה לעצמה את ההשקעה בשנים קודמות.
בקרן נהנו במיוחד מהגאות במניות הביטחוניות. במהלך השנה החולפת מימשה פימי מניות בחברות מנועי בית שמש, תאת ופי.סי.בי, שלכולן זיקה לתחום הביטחוני, לאחר שהללו נסקו במאות אחוזים בשנים האחרונות. בנוסף, ביצעה החברה מכירה של מניותיה באורביט ויוניטרוניקס לשני גופים אסטרטגיים זרים, במה שסימל במידה רבה את חזרתם של המשקיעים הזרים לארץ. לקינוח, נהנתה פימי מההנפקה המוצלחת של חברת הסיעוד עמל ומעבר, שבמסגרתה מכרה מניות בהיקף עצום של 643 מיליון שקל.
הפתעת השנה | חברות המזון נוהרות לבורסה
גל ההנפקות הראשוניות בבורסה המקומית נמצא אמנם בעיצומו, אך כבר כעת ניתן להצביע על המרענן הרשמי שלו - חברות הפועלות בתחום המזון. במהלך השנה החולפת הצטרפו לבורסה שלוש חברות כאלה: יצרנית הבשר בלדי , מחלבות גד וחברת המזון היבש סוגת , שזכו לעניין רב מצד המשקיעים.
בינתיים נראה שהן זוכות לאמון מצד המשקיעים המקומיים שמחפשים לגוון את תיקי ההשקעה שלהם, אחרי העליות המשמעותיות בבורסה בשנתיים האחרונות, עם מניות מסקטור הנחשב לדפנסיבי. כך, מניית בלדי זינקה בכ-94% מאז הנפקתה והפכה את בעל השליטה בה, ארז דהבני, למיליארדר (על הנייר), בעוד מחלבות גד רשמה קפיצה של 28%.
ההצלחה של יצרניות המזון צפויה כנראה לסלול את הדרך לכניסתן לבורסה של חברות מזון נוספות שמתחממות בימים אלו על הקווים. בראשן, ענקית המזון תנובה שבשליטת ברייט פוד הסינית, הבוחנת את המהלך זה זמן לפי שווי מוערך של כ־10 מיליארד שקל. כמו כן פטריות מרינה, שעל פי ההערכות שואפת לשווי של 1 מיליארד שקל בהנפקה.
הנפקה מעניינת נוספת עשויה להגיע מכיוונה של רשת מסעדות קיסו, המתמחה באוכל אסייתי שהפך לפופולרי בישראל, שבוחנת בימים אלו הנפקה לפי שווי מוערך של מאות מיליוני שקלים.
אקזיט השנה | דוד פורר והקרן שהרוויחו מיליארדים על בזק
מימוש השנה בשוק ההון מגיע מכיוונה של אחת החברות הוותיקות והיציבות במשק - בזק. אי שם בשנת 2019, ניצלו הקרן הזרה סרצ'לייט ואיש העסקים דוד פורר (בעלי יבואנית התרופות ניאופרם) את קריסת עסקיו של שאול אלוביץ', כדי לרכוש במסגרת הסדר חוב את השליטה בבזק. הם השקיעו אז בסך הכול כ־630 מיליון שקל ברכישתה של חברת בי קומיוניקיישנס (ביקום), בעלת השליטה בבזק.
במהלך השנה החולפת זינקה מניית בזק בכ־46% לשווי של כ־19.5 מיליארד שקל. זאת הייתה שעת כושר עבור ביקום, אשר לאחר שקיבלה את אישור ראש הממשלה נתניהו להפיכת בזק לחברה ללא גרעין שליטה, חיסלה את החזקותיה בחברת התקשורת תמורת מיליארדי שקלים.
המימוש המוצלח הניב לסרצ'לייט ופורר תשואה אדירה של יותר מפי 3 על השקעתם -כ־2.2 מיליארד שקל, שיזרמו לכיסיהם עם פירוקה של ביקום.
מי שעוד הרוויחו מהמהלך הם 5,500 עובדי בזק, שחתמו לפני שנתיים על תיקון ההסכם הקיבוצי, שקובע כי במקרה של שינוי שליטה עובדי החברה יקבלו מענק בסך 75 מיליון שקל.
מי שנחשב לאיש שמאחורי העסקה הוא תומר ראב"ד, שהוצנח לתפקיד מנכ"ל ביקום ללא ניסיון ניהולי משמעותי, לאחר שלקח חלק ברכישת השליטה מידי אלוביץ', וסייע בהמשך בניווט של בזק, שבה מונה ליו"ר. הוא צפוי להמשיך בתפקיד זה גם בפרק החדש של בזק כחברה ללא גרעין שליטה, שלא מעט גופי השקעה לוטשים אליה עיניים.
בלגן השנה | רכבת ההרים של עופר ינאי
אין רגע דל אצל איש העסקים הססגוני עופר ינאי, מי שהפך באמצעות השקעה חסרת תקדים את מועדון הכדורסל של הפועל ת"א לאימפריה בקנה מידה אירופי, ומחזיק בחברת האנרגיה המתחדשת נופר. זו עלתה לכותרות פעם אחר פעם בשנה האחרונה, בעיקר על רקע זעזועים בהנהלת החברה.
רכבת ההרים של נופר אנרג'י החלה בתחילת השנה, כשסמנכ"ל הכספים הוותיק, נועם פישר, החליט לעזוב את החברה, ובד בבד מכר את כל מניותיו בה תמורת 148 מיליון שקל. כמה חודשים לאחר מכן הצטרפו אל פישר שני המנכ"לים המשותפים של נופר, נדב טנא ושחר גרשון, שהחליטו גם הם לעזוב - ככל הידוע על רקע חילוקי דעות עם בעל השליטה ינאי, לא לפני שמכרו מניות בהיקף כ-224 מיליון שקל.
בעקבות עזיבת שלושת המנהלים הוותיקים החליט ינאי למנות למנכ"ל את עמי לנדאו, אך הגופים המוסדיים בנופר התנגדו, ובתגובה מינה עצמו ינאי לתפקיד המנכ"ל, ואף אישר לעצמו תגמול הוני חריג שעשוי להגיע לכ-760 מיליון שקל, ככל ששוויה של נופר יגיע ל-16 מיליארד שקל (פי 4 משוויה כיום).
בחודש האחרון, בשבתו על כס המנכ"ל, פעל ינאי לבצר את שליטתו בחברה באמצעות שותפות עם בנק לאומי, ועורר סערה רבתי בשוק לאחר שסיכם על רכישת השליטה בחברת אלומיי תמורת 460 מיליון שקל. לפחות בינתיים הטלטלות הללו אינן מיטיבות עם מניית נופר, שאמנם עלתה בכ-17% השנה, אך נותרה הרחק מאחורי ביצועי מדד ת"א-תשתיות אנרגיה שבו היא נכללת, אשר עלה בכ־73%.
עסקת השנה | סייברארק נמכרת בסכום שיא
שנת 2025 סימנה שיאים בעסקאות רכישה של חברות ישראליות מתחום הסייבר: אחרי שגוגל הודיעה שתשלם 32 מיליארד דולר עבור וויז הפרטית, הודיעה פאלו אלטו נטוורקס על רכישתה של סייברארק , הנסחרת בוול סטריט, תמורת 25 מיליארד דולר (שתי העסקאות טרם הושלמו).
סייברארק מפתח תקווה תפסה לעצמה נישה בשוק הסייבר ומתמחה בתחום אבטחת הזהויות. היא הוקמה ב-1999 בידי אודי מוקדי ואלון כהן (מוקדי מכהן כיו"ר פעיל שלה).
בשיחה עם כתבים אחרי ההודעה על המכירה, מוקדי סיפר שסייברארק לא עמדה למכירה וראתה עתיד מזהיר לפניה כמובילת התחום שלה. אולם לדבריו, עם פאלו אלטו היא תוכל לרוץ מהר יותר: "ראינו שאנחנו יכולים לחצות את האוקיינוס עם הסירה שלנו, או ללכת בגדול עם נושאת המטוסים", אמר. החברה ביצעה בשנה שעברה את הרכישה הגדולה בתולדותיה, כששילמה 1.54 מיליארד דולר תמורת ונאפי מארה"ב, שהכניסה אותה לתחום של ניהול זהויות מכונה - כמו קוד, יישומים ו-IOT.
מנכ"ל פאלו אלטו, ניקש ארורה, הגיע לאחרונה לישראל להרגיע חששות של עובדי סייברארק מהעתיד המקצועי והתגמול שלהם. פאלו אלטו רכשה לאורך השנים חברות רבות בישראל, וסייברארק היא הגדולה ביותר בהן.
תביעת השנה | "הונאה חסרת תקדים" בשוק הגמל
שנתיים אחרי שמונה לתפקידו כמנהל המורשה של חברת ניהול הגמל הקורסת סלייס, הגיש רו"ח אפי סנדרוב תביעת ענק בגובה 950 מיליון שקל נגד מי שעמדו בראש החברה שנפלה, ושאיתה נעלמו כספי החוסכים.
בראש הנתבעים בעל השליטה, שמעון גולדברג ובניו אסף, ששימש כמנכ"ל החברה, ושי, שכיהן בה כדירקטור. עוד נתבעים הדירקטורים לשעבר ומי ששימשו כשומרי הסף בסלייס - מנהל הכספים, רואה החשבון המבקר, היועץ המשפטי וקצין הציות.
בתי המשפט אמנם מורגלים בתביעות נגד בעלי שליטה ונושאי משרה, אך לא בכל יום מוגשת תביעה כה גדולה, באחת הפרשות החמורות שידע שוק ההון הישראלי. 7,500 חוסכים לפנסיה נותרו מול שוקת שבורה אחרי שסוכני ביטוח שכנעו אותם להעביר את חסכונותיהם לקופות הגמל בניהול אישי של סלייס - ומשם לקרנות השקעה אלטרנטיביות ("אדומות") בחו"ל. למול ההבטחות המזהירות, הכסף אבד בין קרנות עלומות והשקעות מפוקפקות בנדל"ן ובאשראי מעבר לים. התביעה עשויה להימשך שנים, ובינתיים החוסכים ימשיכו לחפש 850 מיליון שקל שנעלמו בפרשה.
נפילת השנה | מלונות הבוטיק טובעים בחובות
לפני 15 שנים פתח איש העסקים ניר ויצמן את המלון הראשון של רשת בראון בתל אביב. עד מהרה הפכה בראון לשם נרדף למלונות בוטיק נחשקים בעיר ללא הפסקה, כמו גם בירושלים ובאילת. ההצלחה הביאה את ויצמן ושותפיו, ליאון אביגד וחברת הכשרה ביטוח, להתרחב ליעדים בחו"ל ובהם יוון, קפריסין וקרואטיה.
כל זה קרס השנה ברעש גדול. הרבה לסתות נשמטו כאשר הרשת חשפה בבית המשפט כי נקלעה לחובות של לא פחות מ־980 מיליון שקל - מתוכם כ־785 מיליון למלווים ונושים פיננסיים. בבראון ייחסו את המשבר ל"להקה של ברבורים שחורים" שהתאספה מעל הקבוצה, ובהם הקורונה, עבודות הרכבת הקלה והמלחמה.
ממדי הקריסה הפתיעו במיוחד לנוכח ההצלחה שרשמו באותה תקופה המתחרות של בראון בענף המלונאות המקומי, ובהן ישרוטל ופתאל. אלה דיווחו ב־2024 על זינוק של עשרות אחוזים ברווח ובמחיר המניה. אך החובות הכבדים לא הותירו לבראון ברירה, ותוך חודשים ספורים מכרו ויצמן ואביגד את מלוא החזקותיהם ברשת לידי ישראל קנדה של אסי טוכמאייר וברק רוזן.
כך, עשור ומחצה אחרי הפריצה הגדולה, ביהמ"ש אישר הסדר חוב שבו מכרה בראון לישראל קנדה את רוב פעילותה - שבמרכזה 8 מלונות בישראל ומלונות נוספים ביוון, תמורת כ־130 מיליון שקל. ההסדר התאפשר במידה רבה בזכות נכונותו של הנושה המרכזי של בראון, אראונדטאון של יקיר גבאי, לדחות את החזר החוב כלפיה בהיקף של כ־850 מיליון שקל.
מניית השנה | נקסט ויז'ן מרחפת במעל 230%
ספק רב אם אפילו בהנהלת חברת הטכנולוגיה הביטחונית נקסט ויז'ן חלמו שהמניה שלהם תניב תשואה כזו. תוך 4 שנים וחצי בלבד מההנפקה הראשונית שלה בבורסת ת"א, זינקה יצרנית המצלמות המיוצבות לרחפנים ב־3,700%. אם הייתם משקיעים בהנפקת החברה 100 אלף שקל, היו לכם היום מניות בשווי 3.7 מיליון שקל.
בניגוד לרוב החברות האחרות בגל ההנפקות של שנת 2021, נקסט ויז'ן הגיעה לבורסה כשהיא רווחית, עם שווי צנוע למדי של 400 מיליון שקל. אלא שה"התפוצצות" הגיעה תוך זמן קצר, עם הגאות בביקושים בשוק הביטחוני, בעקבות מלחמת רוסיה־אוקראינה ובהמשך חרבות ברזל. נכון להיום החברה נסחרת בשווי קרוב ל־18 מיליארד שקל.
מתחילת השנה האחרונה נקסט ויז'ן לא לחצה על דוושת הבלם, והמשיכה עם זינוק של יותר מ־230%, כשהיא חותמת על העסקה הגדולה בתולדותיה - הזמנה בהיקף 77 מיליון דולר, אחרי שהצטרפה השנה גם למדד הדגל ת"א 35, ומובילה אותו בסיומה.
הנהנים הגדולים כמובן מהצלחת החברה הם מייסדיה והמשקיעים הראשונים בה (בהם האלוף במיל' עמירם לוין), שכבר מימשו מניות וקיבלו דיבדינדים בהיקף שהגיע לאזור מיליארד שקל, וממשיכים להחזיק במניות בשווי של יותר מ־3.7 מיליארד שקל.
להיט השנה | מניות הפיננסים שוברות שיאים
השנה האחרונה לא תישכח בבורסה המקומית, עם תשואה של 51% במדדי הדגל שלה. מי שאחראיות יותר מכל לתשואה חסרת התקדים הזו הן מניות הפיננסים. החל מהבנקים, שמשקפים את "מצב הרוח" של הכלכלה המקומית, וזינקו השנה ב־63% הודות לרווחי העתק שהם רושמים כתוצאה מעליית הריבית, דרך מניות הביטוח שטסו ב־1761% לנוכח הגאות בשוק ההון (זינוק בהיקף הנכסים המנוהלים) ותקן חשבונאי חדש. זה מתבטא במדד הדגל ת"א 35, הכולל היום 10 מניות של בנקים וחברות ביטוח המהוות כ־40% מהמדד, שהפך יותר ל"מדד פיננסים".
לצד אלה, יש להזכיר גם את מניות בתי ההשקעות שגם בהן דבק אבק הכוכבים של הגאות, וחלקן טסו לשחקים (מניות מיטב ומור עם תשואה של כ־300% השנה (וכ־800% בשנתיים), ואנליסט עם 210% (ו־500% בשנתיים).
פספוס השנה | הקרנות שנפרדו מהפניקס מוקדם מדי
שתי קרנות זרות, סנטרברידג' פרטנרס וגלטין פוינט, היו עד שלהי השנה שעברה בעלות השליטה בחברת הביטוח הפניקס - הגדולה בישראל במונחי שווי שוק. השתיים, כך נראה באותה עת, עשו עסקה מדהימה: הן מכרו את החזקותיהן בהפניקס (31.5%) ברווח עצום של פי 3 על השקעתן, תוך חמש שנים בלבד. במספרים, הן הרוויחו 1.4 מיליארד שקל.
אך בדיעבד הן יכולות להצטער על מכירה שבוצעה מוקדם מדי. השתיים מכרו את מניות הפניקס לפי שווי חברה של 9־10 מיליארד שקל, בעיקר בטרם מבצע הביפרים בלבנון ששינה את פני הבורסה המקומית והזניק את מניות הביטוח במאות אחוזים. מניית הפניקס טסה מאז ב־270% ושווייה הנוכחי עומד על 34 מיליארד שקל - יותר מפי 3 ביחס לשווי שבו מכרו שתי הקרנות את החזקותיהן.
בצד השני, המרוויח הגדול ללא ספק הוא חתנו של הנשיא טראמפ, איש העסקים ג'ארד קושנר, וקרן ההשקעות הסעודית-אמירתית-קטארית שלו, אפיניטי פרטנרס, הרוכשת הגדולה של המניות באותה עסקה, שמחזיקה ב־9.8% ממניות הפניקס בשווי 3.4 מיליארד שקל. הקרן של קושנר כבר ברווח של כמעט פי 4 על הכסף בשנה וחצי.
פיאסקו השנה | ארית גונזת את הנפקת החברה הבת רשף
את אחד האירועים הביזאריים של השנה סיפקה החברה הביטחונית ארית תעשיות, יצרנית המרעומים משדרות (באמצעות מפעל רשף טכנולוגיות) שהפכה לחביבת המשקיעים בת"א, ובשלוש השנים האחרונות סיפקה תשואה בלתי נתפסת של 5,500%.
ארית כבר הגיעה לאחרונה לשווי של 5 מיליארד שקל, אך נראה שהשווי הגבוה עלה לקברניטיה לראש. הנהלת החברה ביקשה להנפיק את החברה הבת רשף טכנולוגיות ולהפוך אותה לחברה ציבורית, למרות שאין בארית כמעט כל פעילות נוספת. בכך ארית הייתה הופכת למעשה לחברת החזקות שמחזיקה רק בחברה שתחתיה.
מהלך שכזה גורר בדרך כלל דיסקאונט לחברה למעלה - אך ארית דווקא תמחרה את הנפקת רשף לפי שווי נמוך יותר מזה שלה. התוצאה הייתה מהירה: המשקיעים הביעו חוסר אמון במהלך ומניית ארית צנחה ב־20% באותו יום. הנהלת החברה נבהלה, התקפלה, ובמקום להנפיק את החברה הבת לציבור הסתפקה בסופו של דבר בהנפקה פרטית של מניות רשף לגופים מוסדיים. זאת לפי שווי של 3.6 מיליארד לחברה הבת, הנמוך ב־700 מיליון שקל מהשווי שתוכנן בהנפקה לציבור.
פגישת השנה | יפית גריאני הופכת לימון ללימונדה
בחודש יולי נאלצה יפית גריאני להתפטר מתפקיד המשנה למנכ"ל חברת כרטיסי האשראי ישראכרט, לאחר שנחשף שקיימה פגישות עם ראשי קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה ובניהולו של עידן וולס, ללא אישור וללא דיווח לחברה. זאת, לאחר שכבר נחתמה העסקה שהעבירה לקבוצת דלק את השליטה בישראכרט, אך לפני שקיבלה את היתר השליטה מבנק ישראל. בישראכרט, שגילתה על הפגישות של גריאני בדיעבד, לא ראו זאת בעין יפה, הגם שציינו כי בדיקה שערכה לא הצביעה על עבירה על החוק.
בהמשך השנה השלימה קבוצת דלק את ההשתלטות ובהמשך מינתה למנכ"ל את איתמר פורמן. גריאני מצידה, החליטה להתמודד על ניהול החברה המתחרה כאל, לאחר שהמנכ"ל הוותיק לוי הלוי החליט לפרוש. כך, בדרך נפתלת של הגורל הובילה עזיבת ישראכרט את גריאני, שצמחה בתפקידי מפתח בבנק דיסקונט (בעל השליטה בכאל), להיות מועמדת מועדפת שגברה על המתחרים בדרך לתפקיד החדש. כעת עומד בפניה אתגר כפול: להביא תוצאות חזקות לקראת השלמת מכירת כאל לקבוצת ג'ורג' חורש-הראל וגם לשמור על תפקידה בחברה.
טרנד השנה | משפיעני הרשת גוזרים קופון במיליונים
עד לפני שנים ספורות הם היו אלמוניים, אבל היום משפיעני הרשת בתחום הפיננסים הם תופעה נרחבת עד כדי כך שבתי השקעות משלמים להם מיליוני שקלים כדי שיפרסמו אותם, ומנגד רשות ני"ע "יושבת" על הזנב שלהם במטרה לחסום את פעילותם, או שלחלופין יספקו גילוי נאות על הכסף שהם מקבלים.
הם פעילים באינסטגרם, בפייסבוק או בטוויטר; לכל אחד מהם יותר מ-100 אלף עוקבים ברשתות החברתיות; והם אף הפכו למרואיינים מבוקשים בטלוויזיה, שם הם מביעים דעתם על כיוון השווקים, על אסטרטגיות השקעה עדיפות במניות ואפילו על מסחר בקריפטו. כל פוסט שלהם זוכה לחשיפה של עשרות אלפי אנשים, ואף מאות אלפים.
בין הבולטים שבהם אפשר למנות את "הסולידית", תמיר מנדובסקי, גיא נתן, חתול פיננסי (דב נודל), ידע שווה כסף (בר נעמני ושי בדיחי) וציפור פיננסית (נדב פריד).
אחת התוצאות המבורכות של התופעה היא מודעות פיננסית גבוהה יותר של הציבור, שמתבטאת בפתיחה של עשרות אלפי חשבונות מסחר בבתי ההשקעות, תוך תמרוץ הבנקים לספק תחרות.