האלוף דוד זיני / צילום: דובר צה''ל
בג"ץ דחה הבוקר (א') את העתירות נגד מינויו של האלוף דוד זיני לתפקיד ראש השב"כ. השופטים נחלקו בדעותיהם, כאשר השופטים המזוהים עם המחנה השמרני - המשנה לנשיא נעם סולברג והשופט דוד מינץ - הובילו את דעת הרוב שדחתה את העתירות. לעומתם, נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, היה בדעת מיעוט וסבר כי על ועדת המינויים שאישרה את מינויו של זיני לשוב ולנמק את החלטתה.
● איך השנה הקרובה תשפיע על הממשלה, עד שנגיע לקלפי?
● אושרו בטרומית: צמצום סמכויות נשיא העליון וביטול נבחרת הדירקטורים
● היועמ"שית נגד ועדת החקירה שמקדם נתניהו: מתווה רצוף פגמים
השופט סולברג דחה את טענת העותרים, ולפיהן ראש הממשלה בנימין נתניהו היה מצוי בניגוד עניינים סביב מינוי זיני. סולברג קבע כי לא ניתן היה להעלות את הטענות לגבי טוהר המידות של נתניהו, לנוכח ההסכמות שהושגו בינו לבין היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, ואשר אושרו בעבר על-ידי בג"ץ. במסגרת ההסכמות הללו הסכימה היועמ"שית לכך שנתניהו ימנה את מחליפו של ראש השב"כ היוצא רונן בר, עם התקרבות החקירה בפרשת קטארגייט לסיומה.
עוד דחה סולברג את טענות העותרים, ובהם התנועה לאיכות השלטון ובכירים לשעבר במערכת הביטחון ובשב"כ, נגד הכשירות וטוהר המידות של זיני ונגד הבחינה הבלתי מספקת לכאורה שערכה הוועדה למינוי בכירים בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס, לגבי מועמדותו. נקבע כי בית המשפט ינקוט "זהירות רבה" בהתערבות במינויים שעליהם מחליטה הממשלה, במיוחד כאשר המינוי נבחן על-ידי ועדת גרוניס.
"השקפת עולם שאין הצדקה לפסול בגינה מועמד"
השופט מינץ דחה את דרישת העותרים לפסול את מינוי זיני על רקע השקפת העולם האנטי-דמוקרטית שלו. לפי מינץ, "מדובר בהשקפת עולם דתית וציונית שאין כל הצדקה לפסול בגינה מועמד".
השופט דחה גם את הדרישה לפסול את המינוי לנוכח התבטאויות קיצוניות מצד בני משפחתו של זיני, וכתב כי "יסוד הטענות בפרסומים עיתונאיים וברכילות בלתי מבוססת".
מינץ התייחס גם לטענות העותרים נגד היעדר הרקע של זיני בשב"כ, וקבע כי "לא פעם ולא פעמיים בעבר הרחוק ובעבר הקרוב בוצעה 'הצרחה' בין ממלאי תפקיד בזרועות הביטחון השונות. זאת בין היתר מתוך רצון להוביל תהליכים חדשים בארגון, ולעתים, כדברי ראש הממשלה במקרה זה, מתוך תפיסה שהדבר יביא לתועלת בדמות 'חשיבה מחוץ לקופסה'".
הנשיא עמית, שהיה כאמור בדעת מיעוט, מצא כי ועדת גרוניס פירשה באופן שגוי את ההסכמות בין ראש הממשלה ליועמ"שית כאילו שהן צמצמו את שיקול-הדעת שלה לבחון את המינוי. לדברי עמית, החלטתה של ועדת גרוניס "מובילה למעין מעגל שוטה: מחד גיסא, ההסכמות בעניין גואילי נשענו על קיומה של בחינה עתידית של הוועדה המייעצת; ומאידך גיסא, הוועדה עצמה, בהישענה על אותן הסכמות ועל הבנתה אותן, נמנעה מלבחון את טוהר המידות במובן הרחב של הגורם הממנה. בעשותה כן, הפכה באופן שגוי את ההסכמות למקור המצמצם את סמכותה".
עמית הדגיש כי החלטתה של ועדת גרוניס נותרה "ללא בסיס עובדתי ומשפטי מספק". זאת, לנוכח היעדר ההתייחסות שלה ל"טענות כבדות-משקל" לגבי הנסיבות שהובילו למינוי זיני, להתנהלות נתניהו ולאפשרות קיומם של שיקולים זרים במינוי. משכך, עמית תמך בקבלת דרישת העותרים ובהחזרת המינוי לועדת גרוניס לצורך השלמת הנימוקים להחלטה.
במאי 2025 קבע בג"ץ כי החלטת נתניהו להדיח את רונן בר מתפקיד ראש השב"כ הייתה בלתי חוקית, וכי ראש הממשלה מצוי בניגוד עניינים לנוכח מעורבות השב"כ בחקירת קטארגייט. בהמשך הודיע בר על פרישתו, ובעקבות ההסכמות שהושגו כאמור בין היועמ"שית לבין נתניהו, אישרה הממשלה את מינוי זיני לראש השב"כ. זאת, חרף ביקורת ציבורית שנמתחה על המינוי לנוכח הזיהוי של זיני עם הזרם המשיחי-חרד"לי והעובדה שנתניהו שוחח עם זיני על מועמדותו לתפקיד בעודו מכהן כאלוף בצה"ל ובמסגרת שיחה פרטית שקיימו השניים, ללא ידיעת הרמטכ"ל.