בועז גלעד / איור: גיל ג'יבלי
יותר משבע שנים לאחר שחברת הנדל"ן שלו קרסה ברעש גדול והותירה אחוריה שורה ארוכה של משקיעים שהוטעו ואיבדו את כספם - ההליך נגד בועז גלעד נסגר. היזם עושה זאת עם קנס צנוע יחסית, כשסימני שאלה ממשיכים לרחף מעל מצבו הכלכלי.
ועדת האכיפה המינהלית של רשות ניירות ערך קבעה באחרונה כי גלעד, שכיהן כמנכ"ל, יו"ר ובעל השליטה בברוקלנד, יסתפק בתשלום קנס של 1.2 מיליון שקל, אשר נפרס עבורו ללא פחות מ־60 תשלומים שישולמו על פני חמש שנים. הוועדה הטילה על גלעד גם עונש של איסור כהונה כנושא משרה בכיר בגוף המפוקח על־ידי רשות ניירות ערך למשך חמש שנים.
● המהלך של רשות ניירות ערך שירחיב את האכיפה למנהלים בחברות פרטיות
● בגלל מכרז של משרד הביטחון: רשות ניירות ערך פשטה על משרדי אירודרום
ברוקלנד, שהוקמה בשנת 2014 על־ידי גלעד ושותפו אסף פיטוסי, עסקה בייזום ופיתוח של נדל"ן למגורים, בנדל"ן מניב ובמכירת דירות ברובע ברוקלין בניו יורק. היא נמנתה עם שורה של חברות נדל"ן הפועלות בארה"ב, שהתאגדו בעשור הקודם באיי הבתולה הבריטים (BVI) לצורך הנפקת אג"ח בבורסה בתל אביב, תוך ניצול הרעב לתשואות בקרב המוסדיים בישראל, שאיפשר להן לגייס חוב בתנאים נוחים יחסית. ברוקלנד, שגייסה בסך־הכול כ־200 מיליון שקל, הייתה חריגה בנוף זה לנוכח הרקע הישראלי של מייסדיה.
מסלול התרסקות
גלעד (53), המחזיק באזרחות ישראלית ואמריקאית, עבר להתגורר בארה"ב בסוף שנות ה־90. תחילה החזיק ב־51% מהחברה, לצד שני שותפיו: אסף פיטוסי וקבוצת אפריל של דדי גולדברגר ואייל יגב. בהמשך רכש גלעד את החזקות שותפיו, ומאז שלט ב־100% מברוקלנד.
ההסתבכות של ברוקלנד החלה בשנת 2018, כאשר החברה הודיעה כי העבודות באתרי הבנייה שלה הוקפאו אחרי שנקלעה לקשיים תזרימיים ולא עמדה בתשלומי ריבית לבנקים שהעמידו עבורה מימון. בעקבות זאת, האג"ח של ברוקלנד צנחו בבורסה בתל אביב, והחברה נכנסה למגעים להסדר חוב.
ב־2019 הפקיע דירקטוריון ברוקלנד את סמכויות גלעד, והאחרון התפטר בעקבות זאת מתפקידו. סמנכ"לית הכספים, נועה מתתיהו־פורן, התפטרה איתו.
ככל הידוע, הסדר החוב בחברה, שאושר באוגוסט 2019, כלל "תספורת" לנושים בהיקף שהגיע לאחר החזרים שהתקבלו לכ־80% מהחוב (כ־160 מיליון שקל).
לפי ועדת האכיפה המינהלית, מאות מיליוני השקלים שהעמידו בעלי האג"ח ירדו לטמיון בהשקעות כושלות. אלה, קבעה הוועדה, היו "פרי ניהול כושל, כמו גם פרי באושים של אי־קיום ההתחייבויות כלפי בעלי האג"ח והפרות נוספות חמורות על חוק ניירות ערך".
למה הקנס נחתך בחצי?
גלעד הואשם בהפרות דיווח והטעיית משקיעים, כולל פרטים מטעים וחסרים שמסר בדיווחי ברוקלנד בין השנים 2017 ל־2018 לגבי מצבה הפיננסי וסטטוס הפרויקטים שניהלה.
לפי רשות ניירות ערך, גלעד מסר בדוחות מיידים "פרטים מטעים שאין להם אחיזה במציאות על מצבה של החברה ועל תזרים המזומנים העתידי, הסתיר מהמשקיעים את מצבה הקשה של החברה ומסר למשקיעים פרטים מטעים על יכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה לרבות בתשלומי האג"ח".
רצף האישומים נגד גלעד כלל גם הטעיה של רשות ניירות ערך ו"אי־דיווח ברשלנות חמורה" לגבי הספקות שהתעוררו סביב יכולתה של ברוקלנד לעמוד בתשלומי האג"ח ולגבי עסקאות בעלי עניין שלא קיבלו אישור כנדרש.
גלעד טען כי לא גרף כל רווח מאותן עסקאות. בתחילה לא התייצב להליך המינהלי ולא הגיב לאישומים, אך בהמשך פנה וביקש להקל באחריות שהטילה עליו ועדת האכיפה.
רשות ניירות ערך, שהגדירה את הפרשה כ"חמורה ביותר מאז תחילת האכיפה המינהלית ב־2011", דרשה להטיל על גלעד קנס בהיקף של 2 מיליון שקל. אך ועדת האכיפה, בראשות השופטת בדימוס בלהה כהנא, החליטה להסתפק כאמור במעט יותר ממחצית הסכום הזה.
הנימוק: גלעד לא כפר בהאשמות ו"עשה חצי דרך בכיוון" להודאה, ובכך חסך את ניהול ההליך. בנוסף, נטען כי גלעד הוכרז כפושט רגל, ולמרות שלוועדה לא הוצגה תמונה מלאה על מצבו הכלכלי, ולא הוצגו בפניה מסמכים בנושא, היא נתנה לו "ליהנות מהספק".
ואומנם, חוסר הבהירות לגבי מצבו הכלכלי של גלעד עולה שוב ושוב בהחלטת האכיפה לגביו. כך, מההחלטה עולה כי עורך דינו של גלעד, עו״ד ערן שחם שביט, טען במכתב כי הוא הוכרז כפושט רגל על־ידי בית המשפט בניו יורק בספטמבר 2020, בהליך שעדיין לא הסתיים. הנכסים הרשומים על שם אשתו של גלעד, בהם דירה גדולה בניו יורק, שייכים לפי עורך דינו לה בלבד ואינם יכולים לשמש לכיסוי חובותיו של גלעד.
בספטמבר האחרון הופיע גלעד בפני ועדת האכיפה בדיון שנערך בזום, בעודו בניו יורק, ואז הובהר לו כי לא המציא מספיק מסמכים לגבי מצבו הכלכלי - מלבד אותו מכתב.
"גם אם נקבל את האמור במכתב ככתבו וכלשונו, יש בו ללמדנו שהמשיב 2 (גלעד - ע'ג') בהליך פשיטת רגל, ודאי שמצבו אינו מזהיר, אך אין די בו כדי להציג תמונה מלאה". עוד נכתב בהחלטה כי "אין לנו מידע על הכנסותיו, ההטבות והתגמול הכספי שקיבל" גלעד בשנים שבהן השתמשה ברוקלנד בכספי המשקיעים שגייסה.
עורך דינו של גלעד הדגיש כי מאז הפרשה הוא אינו פעיל בשוק ההון בישראל ואינו מתכוון לשוב ולפעול בו בעתיד.
למרות היעדר המידע, הוועדה הקלה כאמור בגובה הקנס ובפריסה לתשלומים, למרות שלדבריה היא אינה נוהגת לעשות כן. ועדת האכיפה הדגישה כי אילולא השיקולים המקילים היא הייתה מקבלת את דרישת רשות ניירות ערך ומטילה על גלעד עונש חמור יותר.
לא היחיד שנקנס בפרשה
למרות הדומיננטיות של גלעד, אשר הוגדר כמי שאחראי באופן ישיר לאובדן רוב כספי המשקיעים, הוא לא היה הנאשם היחיד בפרשה. ב־2024 אישרה ועדת האכיפה המינהלית הסדר עם נועה מתתיהו־פורן, המתגוררת אף היא בארה"ב, אשר במסגרתו הוטל עליה קנס בגובה 200 אלף שקל ומניעת כהונה כנושאת משרה בגוף מפוקח למשך 3 שנים. זאת, על רקע תפקידה, כאמור, כסמנכ"לית הכספים של ברוקלנד, אשר הייתה חתומה על כל דיווחי החברה. ועדת האכיפה קבעה כי מתתיהו־פורן הודתה באישומים ולקחה אחריות, וכי אין להשוות בינה לבין חומרת מעשיו של גלעד.
ברוקלנד עצמה ספגה קנס בגובה חצי מיליון שקל על הפרשה - סכום הנחשב לנמוך מאוד, וזאת על רקע הליכי הפירוק המתנהלים נגדה.