גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מים, נפט וציר אסטרטגי מול טורקיה: מאחורי ההכרה הישראלית בסומלילנד

אחרי שנים של מגננה מול שלוחות הטרור של איראן וההתפשטות הטורקית, ירושלים מאמצת אסטרטגיה יצירתית - הכרה במדינה שאיש לא הכיר בה קודם ● מהקשרים ההדוקים של נתניהו עם מודי ההודי ועד מלחמות המים והנפט מול מצרים וסומליה - כך נבנה הציר החדש

עבדירחמן מוחמד עבדולאהי, נשיא סומלילנד ובנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל / צילום: Reuters, Monicah Mwangi, Jonathan Ernst
עבדירחמן מוחמד עבדולאהי, נשיא סומלילנד ובנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל / צילום: Reuters, Monicah Mwangi, Jonathan Ernst

ההכרה בעצמאות סומלילנד מסמלת שינוי טקטוני באסטרטגיה הישראלית האזורית. מתגובתיות מול איומים גדולים מאיראן ומטורקיה, עוברת ישראל ליוזמה יצירתית, שמראה לאנקרה כי ירושלים משחקת נגדה בכלים שלה.

שאיפותיו הניאו־עות'מאניות של נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן, הביאו אותו לנצל שעות כושר בזירות שונות כדי להשתמש בשיטת פרוקסי יעילה בהרבה משל איראן. בעוד שמשטר האייתוללות השקיע בארגוני טרור כפרוקסי, אנקרה זיהתה זירות הרוסות - והפכה את ממשלותיהן לפרוקסי. זה קרה בלוב, שלא באמת השתקמה ממלחמת האזרחים; בסומליה - המדינה הנחשלת ביותר באפריקה, עם תמ"ג לנפש של 630 דולר, לפי הבנק העולמי (להשוואה, ישראל עם 54,170 אלף); וכמובן, סוריה שבה הכינו באזור אידליב את אחמד א־שרע כשעוד היה אבו מוחמד אל־ג'ולאני, לשעת כושר להפיכה נגד בשאר אסד.

באיראן מודאגים: המדינה ממערב אסיה שמתקרבת לישראל
הבכירה שמצהירה: "כשסין תפלוש לטייוואן - הנזק לתמ"ג העולמי יהיה 10 טריליון דולר"

סומלילנד יושבת במיקום אסטרטגי בקרן אפריקה, דרומית לבאב אל-מנדב, שער הכניסה לים האדום, שעלה לכותרות בשל מתקפות החות'ים. מקור שמה בשטח הקולוניה סומלילנד הבריטית, שהתקיימה מהמאה ה־19 ועד מלחמת העולם השנייה, אז התאחדה עם סומלילנד האיטלקית - וב־1960 הוקמה סומליה המאוחדת והעצמאית.

ב־1991 קרס המשטר בבירת סומליה, מוגדישו, וזה הביא להתנתקות סומלילנד ממנה. יותר משלושה עשורים ניסו בכירי סומלילנד לזכות בהכרה עבור כ־6 מיליון אזרחיהם, ועל כן אין להתפלא כי ההכרה הישראלית הביאה לחגיגות ענק ברחבי עיר הבירה רגייסה. במידה כזו או אחרת, ישראל משחקת בקרן אפריקה מול האינטרסים האיראניים והטורקיים בכלים שלהן: כפי שטורקיה היא המדינה היחידה שמכירה בעצמאות הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין, ישראל מכירה בסומלילנד.

קרוב מתמיד לחות'ים

המחשה לפוטנציאל של המהלך עבור ישראל מתקבל מדיווח ב"מידל איסט מוניטור" לפני כשנה, כי נבחנת הצעה של הכרה ישראלית בעצמאות סומלילנד בתמורה להקמת בסיס ימי בשטחם. התמקמות שכזו תאפשר תקיפות יעילות בהרבה וקרובות למדי נגד שליחיה של איראן בתימן, המורדים החות'ים, וגם תעמוד כמו "עצם בגרון" לארדואן. באנקרה הכריזו ממש לאחרונה כי בכוונתם להתחיל קידוחי חיפוש גז טבעי ונפט במים הכלכליים של סומליה.

ישראל לא מגיעה לסומלילנד לבדה, כי אם מצטרפת לידידתה איחוד האמירויות שכבר מזמן נמצאת שם. חברת DP (Dubai Ports) האמירותית זכתה ב־2017 בחוזה ל־30 שנה, עם אפשרות להארכה בעשור נוסף, להפעלת נמל ברברה האסטרטגי בסומלילנד, והיא אף שדרגה אותו. האמירותים הם אומנם בעלי השליטה (51%), אבל מי שמחזיקות איתם בשותפות הן ממשלת סומלילנד (30%), וידידה נוספת של ישראל - אתיופיה (19%).

ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד הצליח בינואר 2024 להשיג מוצא לים עבור מדינתו, באופן יצירתי למדי: אדיס אבבה חתמה על מזכר הבנות עם הרגייסה, לחכירת רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור נמל ברברה למשך 50 שנה. לצד השימוש המסחרי, האתיופים שואפים גם להציב כוחות קבע מטעם חיל הים במיקום האסטרטגי. התמורה של סומלילנד כוללת התחייבות להכרה, בשלב מסוים, של אתיופיה בעצמאותם, ומתן אחזקות מסוימות בחברת התעופה אתיופיאן איירליינס.

דמות מסקרנת שביקרה לפני כשבוע וחצי באתיופיה ומקורבת מאוד לראש הממשלה בנימין נתניהו הוא ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי. בפגישה החריגה סיכמו הצדדים על הידוק הקשרים בין המדינות, כחלק ממגמת הידוק ההשפעה והנוכחות ההודית בקרן אפריקה ובמזרח התיכון כולו.

הבחירה ההודית הברורה באתיופיה שמקורבת לסומלילנד נובעת משלוש סיבות מרכזיות: בפן החיובי, איחוד האמירויות היא שותפת הסחר השלישית בהיקפה של הודו, עם שיא של 100 מיליארד דולר בשנת הכספים 2025-2024. בפן השלילי, טורקיה היא יריבה ברורה של מודי, מעצם היות ארדואן מהידידים הקרובים ביותר של פקיסטן. ובתווך, סחורות הודיות מוצאות את דרכן בהיקפים גדולים לסומלילנד, שבה יש תפוצה הודית קטנטנה אבל פעילה.

רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: ap, Achmad Ibrahim

אמל"ח, נפט והרבה מים

חיזוק הברית המרובעת ירושלים-ניו דלהי-אבו דאבי-אדיס אבבה (אף המחומשת, אם כוללים בתוכה גם את הרגייסה) מכניסה את ישראל עמוק כשחקנית במאבקים האדירים של צפון־מזרח אפריקה. כאלו שכוללים, בין השאר, מלחמות אזרחים, אמל"ח זר, נפט, גז, וגם הרבה מים.

בבסיס העימות האזורי בנושא נמצא סכר הרנסנס, פרויקט דגל מעורר מחלוקת בנילוס הכחול, שאותו השיקה אתיופיה בספטמבר האחרון בתום השקעה של כ־4.2 מיליארד דולר. הוא נועד לספק בשיאו לאתיופיה כ־5.1 ג'יגוואט אנרגיה הידרואלקטרית, אלא שהוא הוקם תך התעלמות מוחלטת משתי המדינות ששוכנות במורד הנילוס, סודאן ומצרים, שבה כ־96% מתצרוכת המים מגיעה מהנילוס.

חיילים מצריים במוגדישו

נשיא מצרים, עבד אל־פתח א־סיסי, וקודמו מוחמד מורסי, הזהירו לאורך יותר מעשור שבו הוקם הסכר, כי קהיר לא תהסס לפעול נגד הקמת הסכר הגדול ביותר באפריקה והשמיני בגודלו בעולם באופן חד־צדדי. היו סבבי משא ומתן רבים בין הצדדים, שהעלו חרס, ובעקבותיהם מצרים - במקום לתקוף נכסים של אדיס אבבה - פנתה לפתרון יצירתי: הרחבת הנוכחות הצבאית המצרית אצל סומליה, שגובלת באתיופיה.

ממשלת סומליה, בראשות הנשיא חסן שייח' מחמוד, חתמה באוגוסט אשתקד עם א־סיסי על הסכם לשליחת 10 אלף חיילים מצריים למוגדישו. אלו התווספו ל־1,000 חיילים טורקיים שפרוסים בסומליה באופן קבוע, ובעצמם עשויים לגדול לכ־2,500 בשנה הבאה. אנקרה מציבה כוחות קבע בסומליה, בלוב ובעתיד הקרוב גם בסוריה, תחת מסווה של "מנדט". משטר ארדואן מאריך, כולל לאחרונה, את המנדט שלו לפרוס כוחות קבע מחוץ למדינה, באמצעות הצבעות פאתטיות בפרלמנט, שמעניקות לו את "הסמכות" לעשות זאת שוב ושוב.

המים ופריסות הכוחות הצבאיים הם, כאמור, רק נדבך אחד. סוגיית האמל"ח באה לידי ביטוי בסומליה, שם טורקיה מעניקה סיוע נרחב ליו"ר מועצת הריבונות הזמנית עבד אל־פתאח אל־בורהן. אותו מענה, בדומה לזירות אחרות, אינו מוסתר כלל. רק בשבוע שעבר העניק ארדואן לאל־בורהן קבלת פנים ממלכתית בדומה לכל מנהיג מדינה אחרת.

בסיכומו של דבר, המהלך הישראלי בסומלילנד נועד לשרת שלוש מטרות עיקריות: מסר כי ישראל היא מעצמה אזורית שאינה מהססת לנקוט צעדים שיבהירו זאת; הבהרה לאיראן ולטורקיה כי ישראל מוכנה להיאבק מולן בכלים שלהן; ובדומה לכל תורת פרוקסי - הרחקת איומים משטח המדינה, תוך יצירת תשתית פוטנציאלית עתידית להתמודדות צבאית טובה יותר מול המורדים החות'ים בתימן.

עוד כתבות

היקף המשכנתאות עלה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

תושבי החוץ לא חזרו בהמוניהם לשוק, אך המשכנתאות שלהם זינקו

היתרה על המשכנתאות עלתה ב־195 מיליון שקל מתחילת 2025 - כך עולה מנתוני בנק ישראל ● בין הסיבות לעלייה: רכישות נדל"ן יוקרתיות בפרויקטים בנתניה ובירושלים ● עם זאת, נראה כי ההיקף הכולל עדיין קטן ביחס לשוק הישראלי

הרטיבות פגעה באיכות החיים של התובעים (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

בגלל רטיבות וליקויים משמעותיים: בעלי דירות יפוצו ב-7.5 מיליון שקל

ביהמ"ש חייב את חברת אלעד מגורים החדשה לפצות בעלי דירות בירושלים ● עוד אישר השופט כי לרוכשים נגרמה עוגמת-נפש: "מדובר בליקויים משמעותיים, בפרט בעניין הרטיבות, אשר פגעו באיכות החיים של התובעים למשך שנים רבות"

תחנת גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

בג"ץ הוציא צו ביניים: סגירת גלי צה"ל הוקפאה

נשיא העליון יצחק עמית הוציא צו ביניים שמקפיא את החלטת הממשלה על סגירת תחנת הרדיו הצבאית, וזאת עד לדיון בעתירות נגד המהלך ● ההחלטה ניתנה לאחר הודעת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה כי היא תומכת בהוצאת הצו

השר אלי כהן והשר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי אמסלם - לע''מ, נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

פשרה בממשלה: האוצר יקבל דריסת רגל בהחלטות על משק החשמל

ועדת השרים לחקיקה אישרה היום פשרה בין בצלאל סמוטריץ' לאלי כהן, ולפיה החלטות מדיניות במשק החשמל שחוצות עלות תקציבית מסוימת יעברו רק לאחר התייעצות עם משרד האוצר ● זאת לאחר שבאוצר הזהירו כי צעדים יקרים עלולים להתגלגל לחשבון החשמל של הצרכנים ולהזין את האינפלציה, ודרשו זכות וטו

כביש מס' 91 ברמת הגולן / צילום: Shutterstock

הנוסחה החדשה של רמת הגולן לפיתוח מסחרי

הממשלה הגדירה כיעד את הגדלת האוכלוסייה ביישובי הגולן ב-50% עד סוף העשור ● במקביל מתגבשת תפיסת הפיתוח: הנדל"ן והמסחר משרתים את הקהילה, והתעשייה והתיירות מכבדות את המקום ● כך, השקט והאיטיות הופכים למטבע החדש של איכות חיים

הקמפוס החדש שיוקם לסמינר הקיבוצים / הדמיה: מורן פלמוני אדריכלים, קימל אשכולות אדריכלים

קמפוס חדש לצד מגדלי מגורים: פרויקט "סמינר הקיבוצים" יוצא לדרך

חתימה על הסכם ליווי בסך 1.7 מיליארד שקל שמה קץ למחלוקות של עשרות שנים ומוציאה לדרך את הפרויקט המורכב בצפון ת"א ● התוכנית כוללת קמפוס חדש ונגיש ושלושה מגדלי מגורים

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

על חשבון המטרו? מכרזים חסויים של משרד הביטחון מושכים את הקבלנים

נת"ע רק השיקה את המכרזים לחפירת המטרו, ובשוק התשתיות כבר פוזלים לפרויקטי־ענק ביטחוניים ומסתוריים ● התזרים, המזומן והיעדר החיכוך האזרחי הופכים את אלו לאטרקטיביים יותר

המדינה שהפכה לספקית הביטחונית הגדולה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הודו הפכה לספקית הביטחונית הגדולה של ישראל, הפנטגון התקשה לפקח על השימוש הישראלי באמל"ח האמריקאי, וגם: ארה"ב מובכת מכך ששלב ב' בעזה לא מצליח להתקדם ● כותרות העיתונים בעולם

בית החולים מדיקה רפאל בפארק עתידים בתל אביב. רכישה שאפשרה את המהלך של הרשת / צילום: עמית גרון

מתחרה באסותא: רשת בתי חולים פרטית חדשה יוצאת לדרך

מינואר 2026 יחלו ארבעה מרכזים רפואיים לפעול רשמית כרשת אחת תחת השם "מדיקה", בשאיפה להיות שחקן משמעותי במערכת הבריאות ולהתרחב בהמשך ● בין הבעלים: קופות החולים לאומית ומאוחדת ● מנכ"ל הרשת: "יש לנו אתגר להיתפס כספק לרפואה הציבורית ולא כאויב"

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

האם הנכס שנקנה ב־10 מיליון שקל שווה 25 מיליון? תביעה נגד קבוצת לוזון

בעל מניות בקבוצת לוזון הגיש תביעה נגד החברה בטענה כי לוזון רכש באופן פרטי פרויקט בבאר יעקב, בלי להציע אותו קודם לחברה שבבעלותו ● ועדה בלתי תלויה שהוקמה לבקשת הקבוצה קבעה כי קיימת אפשרות סבירה להפרת חובתו

מושגים לאזרחות מיודעת. עודפי תקציב / צילום: Shutterstock

הממשלה מצאה שימוש לעודפי התקציב. מה זה אומר?

הממשלה מצאה ייעוד לעודפי התקציב. מה הם, ועם מה אסור לבלבל אותם? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים 

ירושלים. המחלוקת על היטלי ההשבחה הגיעה לעליון / הדמיה: חברת עדן, החברה העירונית לפיתוח כלכלי

סיכום פסיקות השנה בנדל"ן: כללים חדשים בדירות נופש, פינוי־בינוי, מיסוי מקרקעין ודיני משפחה

השכרות Airbnb, מיסוי בהתחדשות עירונית, רישום זכויות ושיתוף נכסים בגירושים - הפסיקות שעיצבו את שוק הנדל"ן ב־2025

תחנת הכוח הפרטית דוראד, זרוע פעילות האנרגיה של קבוצת לוזון / צילום: יגאל גורן

רשות התחרות משנה את הכללים. האם תחנת הכוח דוראד תאושר?

תחנת הכוח דוראד לא הייתה יכולה להתרחב עפ"י התקנות הישנות, בשל מניות המיעוט של אדלטק - יצרנית החשמל הפרטית הגדולה בישראל ● השינוי בתקנות נותן לדוראד הזדמנות נוספת, אך ייתכן כי אדלטק ושותפיה בדוראד ייאלצו להיפרד בכל זאת, דבר שיסיים סכסוך ארוך שנים בין השותפים

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

תחנת כוח של אגד וקיסטון בירושלים הוסמכה בוועדה לתשתיות לאומיות

הות"ל הסמיכה את תחנת הכוח "עטרות" של אגד פרופרטיז שבשליטת קרן קיסטון, בהספק של כ־900 מגה־וואט, שתוקם בצפון ירושלים ● תחנת הכוח נועדה לתת מענה לביקוש ההולך וגובר לחשמל בירושלים - על רקע גידול האוכלוסייה, פיתוח שכונות חדשות והרחבת אזורי התעסוקה

קופת חולים מכבי / צילום: עינת לברון

פחות משבוע אחרי הידיעה בגלובס: מכרז הפרסום של קופ"ח מכבי מבוטל

בעקבות טענות בענף נגד המכרז על תקציב הפרסום של קופת חולים מכבי, הקופה מבטלת אותו ומודיעה כי תפרסם מכרז חדש ● השינויים הצפויים: תקופת הזכייה תקוצר, וכל התנאים החיצוניים - כגון זכיות בפרסים - יבוטלו ● ככל הידוע, היקף התקציב עומד על כ-25 מיליון שקל

באיראן מודאגים: המדינה ממערב אסיה שמתקרבת לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: באיראן מודאגים מהתחממות היחסים בין ישראל וארמניה, החלום האימפריאלי של ארדואן נתקל בקשיים ויש קשר לישראל, ובאירלנד לא מכירים בזה שיש אנטישמיות במדינה • כותרות העיתונים בעולם

דוחות כספיים / צילום: תמר מצפי

דוח של רשות ני"ע מגלה אילו חברות פרסמו את הדוחות הארוכים ביותר

מבדיקה שערכה רשות ני"ע עולה כי ב-20 השנים האחרונות נרשמה עלייה של כ-60% באורך הכולל של הדוחות שמפרסמות החברות הבורסאיות ● בנוסף נמצא כי הדוחות כוללים כפילויות ומידע לא רלוונטי ● ההמלצות המרכזיות: לקצר, למנוע חזרתיות ולהתמקד במידע מהותי למשקיעים

עצמאים רבים לא מפקידים לפנסיה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הטעות בנוגע לפנסיה שעלולה לעלות למאות אלפי עצמאים ביוקר

למרות חובת ההפקדה, רוב העצמאים בישראל מוותרים על חיסכון פנסיוני ועל הטבות מס בשווי עשרות אלפי שקלים ● לצד זאת, הם מפסידים כיסויים ביטוחיים חשובים ותשואה עתידית על הכסף ● רגע לפני סוף השנה, המומחים מסבירים למה הפקדה כעת היא קריטית - ואיך להימנע מטעות שעלולה ללוות אתכם עד גיל הפרישה

השנה הטובה של הבורסה / צילום: Shutterstock

שיאניות התשואה וחגיגת משקיעי הריטייל: 5 הערות על השנה ההיסטורית בבורסה

הבורסה לניירות ערך בתל אביב מסכמת את אחת השנים הטובות בתולדותיה ומפרסמת את הנתונים של 2025: מחזורי המסחר זינקו, שוק ההנפקות התאושש, ומניות הפיננסים הפכו ללהיט ללא תחרות ● וגם: המשקיעים שהציפו את השוק

בועז גלעד / איור: גיל ג'יבלי

היזם הפסיד למשקיעים 160 מיליון שקל באחת הפרשות החמורות של העשור - אבל זכה לקנס מופחת

כ־160 מיליון שקל שגייסה חברת הנדל"ן ברוקלנד של בועז גלעד ירדו לטמיון, והוא הואשם בהטעיית משקיעים ובהפרות דיווח ● רשות ני"ע הגדירה את הפרשה כחמורה ביותר זה 14 שנים, אך בגלל היעדר נתונים מלאים על מצבו הכלכלי של גלעד, התיק נסגר בקנס נמוך - כמעט מחצית ממה שביקשה הרשות