גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר חדש גילה: התכונה המפתיעה שעוזרת לנו להתמודד עם הזוועות

מחקר באוניברסיטת חיפה בחן את היכולת שלנו להסתנכרן עם אנשים זרים; מחקר באוניברסיטת ת"א מלמד אותנו שיעור חשוב על זיכרון ושיכחה; ארגון הבריאות העולמי רוצה לקדם את הרפואה המשלימה; וגם - מי צפוי להקים את בית הספר לרפואה באילת? ● השבוע בביומד

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock
חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

מה שהתולעים יכולות ללמד אותנו על זיכרון ושיכחה

האם אנחנו זוכרים את כל מה שאנחנו לא שוכחים - או שוכחים את כל מה שאנחנו לא זוכרים? השאלה הזו היא לא רק פילוסופית אלא פרקטית מאוד. מהי הפעולה האקטיבית - זיכרון או שיכחה? קצה חוט של תשובה לשאלה הזו - ואולי גם מנגנון ביולוגי חדש שיאפשר לנו לזכור ולשכוח טוב יותר - הגיע לאחרונה ממחקר בתולעים שנערך באוניברסיטת תל אביב.

דוברים מספר שפות? ייתכן שזה מגן עליכם מפני דמנציה
מתחרה באסותא: רשת בתי חולים פרטית חדשה יוצאת לדרך
לא מסתכלים על תוצאות בדיקות? החוקר שמגלה מתי אנחנו נמנעים ממידע

תולעי הסי. אלגנס הן אחד היצורים הפשוטים ביותר בטבע שיש להם זיכרון שאגור בתוך מערכת עצבים, כלומר נוירונים כמו אלה המרכיבים את המוח שלנו, אבל ממש מעט מהם - כך מסביר פרופ' עודד רכבי מאוניברסיטת תל אביב. התולעים הללו נולדות עם חיבה לריחות מסוימים ועם נטייה לזחול לכיוונם, אבל אם מצמידים את הריח לגירוי לא נעים, התולעת תפסיק לזחול לכיוונו - אבל רק למשך שעתיים. לאחר מכן התולעת שוכחת.

צוות החוקרים, שכלל בנוסף לפרופ' רכבי גם את ד"ר דנה לנדשפט-ברלינר ואת הדוקטורנטית קסם גולדשטיין, רצו לראות מה קורה לתולעת כאשר מקררים אותה. ההשערה הייתה שאולי הקור, הפוגע בתהליכים פיזיולוגיים, ימנע מהתועלת לזכור. למרבה ההפתעה קרה ההפך: הקור דווקא האריך את הזיכרון של התולעים. נראה כי במקום למנוע מהן לזכור, הוא מנע מהן לשכוח.

"זו רק ההתחלה של הסיפור. אנחנו יודעים שאם מרגילים את התולעים מראש לקור, הן עמידות יותר לטיפול בקרח. אבל אז גם האפקט הזה של מניעת השיכחה לא קורה! הן מצליחות לשכוח גם על הקרח". כלומר, לא הקור הפיזיולוגי שמנע פעילות חשמלית בתולעת הוא שהאט את השיכחה, אלא מנגנון ביולוגי אחר, שהקור איתחל.

הקבוצה חיפשה את המנגנון בין החומרים שהקור מעורר בתולעת. "מצאנו מסלול שקשור לחומצת שומן בשם דיאטילגליצרול, מולקולה שידועה בהשפעתה על הממברנה (מעטפת) של נוירונים גם אצל בני אדם.

"ראינו שכאשר יש למידה, הנוירון הסנסורי של התולעת משתנה, הוא מפסיק לירות בתגובה לריח. זו בעצם הלמידה. אבל אם הממברנה הופכת יותר נוקשה - זה קורה בקור, או כשאין מספיק דיאטילגליצרול - אז לוקח לנוירון זמן להתחיל לירות שוב. וכל עוד הוא לא יורה שוב, אין שיכחה". כלומר, ישנו קשר בין גמישות של הנוירונים לבין האפשרות לשכוח.

וכאן מתחבר המנגנון החדש הזה שנמצא בתולעים, לכזה שאותר בזמן האחרון גם בבני אדם: חלק ממנגנון הדיאטילגליצרול קשור לחומר בשם ליתיום. לאחרונה פורסם מאמר של חוקרים מאוניברסיטת הרווארד, שהראה שמחסור בליתיום יכול להיות אחד הגורמים לאלצהיימר; ומסתבר כי ליתיום מעכבר את היצירה של דיאטילגליצרול.

ובחזרה למעבדה של פרופ' רכבי, שם הוחלט לגדל תולעים גם על ליתיום, ולא רק על קרח. "ראינו שאלה שטופלו בליתיום, זוכרות יותר - כלומר לא שוכחות. ואם הן טופלו תחילה כך שיהיו עמידות לקור, זה לא קורה. כלומר, הכול חלק מאותו המנגנון".

האם צריך לטבול את עצמנו עכשיו בבריכת קרח כדי לזכור יותר? זו עדיין איננה המלצה, ולא כל מה שעובד עבור התולעים עובד גם בשבילנו, אולם בטוח שהמנגנון הזה ימשיך להיחקר.

מחקר מאוניברסיטת חיפה: התכונה המפתיעה שעוזרת לנו להתמודד עם הזוועות

כאשר אנחנו משוחחים עם אדם אחר, אפילו אם מדובר בזר, אנחנו מסתנכרנים אליו. הכוונה היא שעם הזמן, דפוסי גלי המוח שלנו ושלו מתחילים להיות דומים יותר. אפשר לראות את הסנכרון גם כלפי חוץ: הופעות הפנים יהיו דומות יותר, וכך גם דפוסי השינוי בקול, ואם נלך יחד, יחול גם סנכרון מסוים בצעדים שלנו. הסנכרון הזה הוא חלק מיצירת אמפתיה בין בני אדם.

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה דגם בין היתר את היכולת של בני אדם להסתנכרן עם זרים. אחרי אירועי ה-7 באוקטובר, חזרו החוקרים אל אותם הנבדקים ושאלו אותם שאלות נוספות, בין היתר לגבי הרגשתם אחרי החשיפה לאירועים הקשים.

החוקרים מצאו קשר מעניין, שמפרסם כעת במאמר בכתב-העת "Translational Psychiatry". נמצא כי רמות גבוהות של סנכרון מוחי בין-אישי שנמדדו במהלך שיחת היכרות ראשונית, ניבאו עמידות נפשית גבוהה יותר - כלומר פחות תסמיני פוסט-טראומה, דיכאון ומצוקה כללית ביחס לרמת החשיפה לאירועי הטרור שחוו.

זהו ממצא קצת מפתיע, משום שסנכרון מוחי בדרך-כלל מזוהה עם יכולות אמפתיות, לצד ויסות רגשי יעיל ויצירת קשרים חברתיים תומכים. לכאורה, אמפתיה גבוהה יותר עלולה להפוך אנשים לרגישים יותר לחשיפה למידע על טראומות של אחרים. אולם לדברי פרופ' סימון שמאי-צורי מאוניברסיטת חיפה, מעורכתו המחקר, נראה כי הסנכרון גם משמש אינדיקציה ליכולת של בני אדם לסנכרן את התגובה הרגשית שלהם לאירועים טראומטיים קשים, ולכן גם להתמודד עם טראומה.

דחייה בדד-ליין להגשת הבקשות להקמת בית הספר לרפואה באילת

הקרב על בית הספר לרפואה באילת מגיע לישורת האחרונה. המתמודדות העיקריות הן קבוצה פרטית בראשות ד"ר משה כהן, אשר יזם את הרעיון מלכתחילה ורוצה להקים בית ספר פרטי לסטודנטים ישראלים וזרים בשיתוף עם אוניברסיטת דרבצן מהונגריה; מול קבוצה בראשות אוניברסיטת בן גוריון, שנכנסה לתמונה אחרי שהרעיון הבשיל.

הדד-ליין לקבלת ההצעות היה עד סוף אוקטובר 2025. קבוצת כהן הגישה את הצעתה, אולם אוניברסיטת בן גוריון ביקשה וקיבלה הארכה, עד 11 בינואר 2026.

בשנתיים האחרונות הוקמו שלושה בתי ספר חדשים לרפואה, מהם לראשונה בית ספר פרקטי לרפואה באוניברסיטת רייכמן. בספטמבר 2025, בתמיכתו של שר החינוך יואב קיש, הצביעו חברה המועצה להשכלה גבוהה בעד הקמת בית ספר תלת-שנתי ללימודי רפואה פרה-קליניים באילת, עם אפשרות להרחיבו לבית ספר שש-שנתי.

התוכניות של שני הגופים שונות זו מזו. ד"ר כהן מעוניין להקים מיידית בית ספר שש-שנתי לרפואה, תוך הסתמכות על שדות קליניים בקהילה באילת ובבית החולים יוספטל, והוא קיבל התחייבות בעל-פה מקופת חולים כללית שאם יזכה במכרז, הקופה תעשה מאמץ להשמיש את השדות הקליניים עבור הפרויקט.

בכוונת כהן לגייס לפרויקט כסף פרטי ולרשום הכנסות גם משילוב של סטודנטים מחו"ל, אשר יבצעו את ההכשרה הקלינית שלהם מחוץ לישראל. קהל היעד הישראלי שלו הוא בעיקר סטודנטים שכיום יוצאים ללימודים בחו"ל (בדרך-כלל כי לא התקבלו ללימודים בישראל), וגם בתוכנית הזו הם יקבלו בעצם תואר אירופי.

אוניברסיטת בן גוריון מעוניינת להקים באילת שלוחה של בית הספר לרפואה הקיים שלה, אך גורמים בסביבת האונבירסיטה מסרו כי הם אינם מעריכים שבית החולים יוספטל כבר מוכן לקלוט סטודנטים להכשרה קלינית, ולכן תחילה לא ייבנה בית ספר מלא לרפואה, אלא בשלב הראשון הסטודנטים ייקלטו בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת בן גוריון. בהמשך יש כוונה עקרונית להפוך את בית הספר לשש-שנתי, כשבית החולים יהיה מוכן לכך.

המועצה להשכלה גבוהה קבעה כי העיר אילת תוחרג כך שתוכל לפעול בה אוניברסיטה בינלאומית, אך אם אוניברסיטה ישראלית תהיה מעוניינת בכך, תהיה לה קדימות.

גורמים במערכת הבריאות הישראלית חוששים לפתוח את לימודי הרפואה בישראל לגורמים מחו"ל, ובנוסף הם חוששים מקניבליזציה של המשאבים ללימודי רפואה בישראל ופרישתם על פני בתי ספר רבים ומרוחקים מדי. ישנו גם חשש ממצב בו המיזם לא יוכל באמת לגייס את הסכום המובטח וכן מהאפשרות שבית החולים יוספטל לא יהיה מוכן בזמן להכשיר את הסטודנטים, ואז הם יישלחו בסופו של דבר להכשרה קלינית בחו"ל.

אולם אלי לנקרי, ראש העיר אילת, אומר כי "פקולטה ישראלית לא תוכל לתת את הפתרון לעיר אילת. מדוע שמי שהתקבל לאוניברסיטת בן גוריון ירצה ללמוד דווקא באילת? ואין להם מענה לשיפור שירותי הרפואה בעיר. לעומת זאת, מאסה של סטודנטים ישראלים שכבר היו מיועדים ללמוד בחו"ל, ועוד סטודנטים מכל העולם שדווקא רוצים את התואר הבינלאומי, תוכל להחזיק בית ספר כזה.

"אני עדיין לא יודע מה בדיוק בן גוריון יציעו, אבל אני לא מוכן להתפשר יותר. אשמח מאוד לראות מהם הצעה רצינית, אבל לא איזו כיתת לימוד שהוקמה בחצי כוח רק כדי לעמוד במכרז. מבחינתי הכי טוב שיהיה שיתוף-פעולה בין הגופים, סטודנטים ישראלים וזרים, שכל אחד מהם יקבל את התואר הרלוונטי לו, ועדיין לשמור על הפרויקט אטרקטיבי". כרגע, זה לא על הפרק.

ארגון הבריאות העולמי רוצה לקדם את הרפואה המשלימה

ה-WHO, ארגון הבריאות העולמי, הודיע על הקמת ועדה מייעצת בנושא רפואה מסורתית, משלימה ואינטגרטיבית.

כיום רפואה משלימה מוגדרת כרפואה שאין מאחוריה עדיין בסיס אמפירי מספק, בין היתר משום שאין גורם שיש לו תמריץ ליצור את הבסיס הזה. היא כוללת בין היתר צמחי מרפא, פרקטיקות חשיבה כמו מיינדפולנס, דיקור, תרגילי נשימה שונים ועוד.

הוועדה הוקמה במסגרת האסטרטגיה לתחום הרפואה המשלימה שקבע ארגון הבריאות העולמי לשנים 2025-2034. האסטרטגיה כוללת ארבעה רבדים: לחזק את הראיות האמפיריות סביב הרפואה המשלימה (ולבדל בין מה שעובד למה שלא עובד); לוודא באמצעות רגולציה כי הרפואה המשלימה היא בטוחה ויעילה; לשלב את הרפואה המשלימה שהוכחה כיעילה ובטוחה בתוך מערכות הבריאות הקונבנציונליות כך שהיא תונגש לקהלים רבים יותר; וכל זאת תוך העצמה של קהילות שמהן מגיעה הרפואה המסורתית הזו.

בסופו של התהליך, פרקטיקות מסוימות של רפואה משלימה שיוכחו באופן אמפירי, בעצם יפסיקו להיות רפואה משלימה ויהפכו לרפואה לכל דבר. כך אמור להיווצר גם שיח מוצלח יותר בין הרפואה הקונבנציונלית לבין הפרקטיקות של הרפואה המשלימה שיימצאו כיעילות ובטוחות.

ד" סילבי בריאנד, המדענית הראשית של ה-WHO, אמרה כי "הצמיחה המהירה של הרפואה המשלימה לא תמיד נתמכה בסטנדרטים גבוהים ובעדויות אמיתיות ליעילות. יצאנו לדרך כדי לסגור את הפער הזה. אין מדובר בתרגיל אקדמי בלבד, אלא במערכת ייעוץ שנועדה לעזור למדינות החברות בארגון לנווט בתוך עולם מורכב שהולך ומתפתח".

הוועדה המייעצת תעזור למדינות לבחון כיצד לבנות מערכי רגולציה לרפואה משלימה. היא מורכבת מ-19 יועצים מומחים מכל העולם, שנבחרו במיוחד כדי לייצג גם תרבויות שונות שמהן מגיעות שיטות של רפואה משלימה.

עוד כתבות

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

הקנס של אל על הוא רק טריילר: הפחד מהפרטה יעלה לנו הון גם במחיר הטיסות

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא