שר התפוצות עמיחי שיקלי. ''הבוקר הזה'', כאן ב', 24.12.25 / צילום: רמי זרנגר
בשבוע שעבר הצעת החוק להקמת ועדת חקירה מיוחדת ל-7 באוקטובר עברה בקריאה טרומית. באחד התרחישים, הוועדה תהיה פריטטית בין הקואליציה לאופוזיציה (אם כי יש בה "מלכודות" למתן שליטה לקואליציה) - בניגוד למנגנון של ועדת החקירה הממלכתית בו נשיא בית המשפט העליון ממנה את הוועדה.
● היועמ"שית נגד ועדת החקירה שמקדם נתניהו: מתווה רצוף פגמים שלא יאפשר את חקר האמת
● זן חדש של ועדות חקירה? החלטת ממשלה לא תספיק
לפי שר התפוצות עמיחי שיקלי, אין פה תקדים: "זה המודל האמריקאי שיושם אחרי הפיגועים הקשים ב-11 בספטמבר, וזה עבד", אמר לכאן ב', "עם חמישה נציגים דמוקרטים וחמישה נציגים רפובליקאים". האומנם?
בקצרה, כן: ב-2002 הקונגרס בארה"ב העביר חוק להקמת ועדה שתחקור את פיגוע התאומים ואת מה שהוביל למחדל המודיעיני. הוועדה כללה עשרה מומחים, שרמת מומחיותם נקבעה בחוק: היו"ר תומאס קין מונה על-ידי הנשיא ג'ורג' בוש הבן, הסגן לי המילטון מונה על-ידי המפלגה הדמוקרטית, וכל מפלגה מינתה עוד ארבעה חברים. ב-2004 הוועדה פרסמה דוח עב-כרס והתפזרה.
אך יש הבדלים. ראשית, שיטת הממשל - פרלמנטרית מול נשיאותית. "הקונגרס אינו כפוף לממשל", מסביר יפתח דיין, פרשן לפוליטיקה אמריקאית. "הוא יכול לחקור גורמים ברשות המבצעת בלי לחשוש מנקמנות". פרופ' אודי זומר, ראש המרכז לחקר ארה"ב באוניברסיטת תל אביב, מוסיף: "לוועדת חקירה אמורה להיות יכולת נשכנית כלפי הרשות המבצעת. בארה"ב זה רלוונטי לתת לרשות המחוקקת לעשות זאת, אבל בישראל לא, משום שאין הפרדת רשויות ברורה. להגיד שמה שטוב לאמריקה טוב לישראל, מתעלם מהמציאות".
שנית, בהמשך לזה, המבנה המפלגתי: ארה"ב היא דו-מפלגתית, לעומת ישראל הרב-מפלגתית. "אפשר לתהות האם 'פריטטי' של שתי מפלגות כמו בארה"ב שקול לפריטטיות של קואליציה ואופוזיציה בישראל שאינן עשויות מקשה אחת", אומרת ד"ר דנה בלאנדר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "למשל, האם חברים חרדים וערבים יוכלו להיות חברים בוועדה, או שהדרישה לסיווג ביטחוני מתאים מדירה אותם?".
שלישית, מסורת שונה של ועדות חקירה. בישראל אופן הקמת ועדות החקירה מוסדר בחקיקה. בארה"ב ועדות מוקמות באופן יותר אד-הוקי, ויש בכל פעם לחוקק מחדש את ועדת החקירה ואת המנדט שלה, או שלחלופין הנשיא מקים ועדת בדיקה. "ועדה מיוחדת מוקמת כשיש רוב חוקי להעביר חוק בנושא, לרבות חתימת הנשיא", אומר דיין. "אבל גם בלי ועדה רשמית כזו, הקונגרס יכול לחקור מה שהוא רוצה".
רביעית, אחריות העומד בראש. "הוועדה בארה"ב התמקדה יותר ב-FBI וב-CIA", אומר פרופ' זומר. "זה חלקית נבע מכך שבוש היה בתפקיד פחות מ-8 חודשים. אי-אפשר להשוות בין זה לבין ראש רשות מבצעת שמכהן 14 שנים, למעט מכמה חודשים באמצע". בוש כן העיד בפני הוועדה, אבל במוקד עמדו כשלים מערכתיים, ולא אישיים.
מטעם השר עמיחי שיקלי נמסר: "הרעיון עומד בעינו מודל פריטטי שוויוני בין שני מחנות פוליטיים - לזו הכוונה, ולזו בלבד".
השורה התחתונה: פיגועי 11 בספטמבר אכן הובילו לוועדת חקירה פריטטית לדמוקרטים ולרפובליקאים. עם זאת, הדבר נעשה בהקשר שונה של שיטת ממשל ומסורות ועדות חקירה.
תחקיר: עדין קליין