נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, הוציא אמש (א') צו ביניים שמקפיא את החלטת הממשלה לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל, וזאת עד לדיון בעתירות בנושא שצפוי להתקיים בסוף ינואר.
ההקפאה מגיעה לאחר תמיכת היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, שפרסמה את תגובתה לבג"ץ, ולפיה "ההחלטה רצופה פגמים... הנזק שייגרם מנקיטת פעולות לסגירת התחנה הוא משמעותי ובלתי הפיך".
אלא שצו הביניים לא הביא לשקט בגזרה. למעשה, ההתנגשות בין שר הביטחון ישראל כ"ץ לבין עובדי תחנת הרדיו הצבאית רק מתעצמת.
● בממשלה הצביעו בעד סגירת תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל. מה צפוי עכשיו?
קרב הגרסאות
בשבוע שעבר פנו בגלי צה"ל לבג"ץ על כך שעשרות מגישים שמועסקים כיועצים בתחנה קיבלו הודעה על הקפאת העסקתם, בהנחיית משרד הביטחון. במשרד הכחישו זאת ואף טענו כי במסגרת פעילות צוות היישום הוצג פרוטוקול שבו נכתב כי יאריכו את החוזים עד סוף פברואר, ולא יעסיקו יועצים חדשים.
מנגד, בגלי צה"ל הציגו הודעה ממערכת מינהל הרכב של משרד הביטחון, שם נכתב כי "לפי החלטת שר הביטחון לסגור את התחנה, התקבלה הוראה לעצור את ההזמנות של גלי צה"ל עד החלטת בג"ץ".
על בסיס ההתכתשות הזו ניתן צו הביניים, והמשמעות היא שהממשלה לא תהיה רשאית להמשיך בהליכי הפיטורים של עובדי התחנה, ובהם עיתונאים בכירים, לפני הדיון בסוף ינואר - שיאחד בתוכו את כלל העתירות שהוגשו בנושא.
בעתירות השונות נטען כי ישנם פגמים מהותיים בהליך קבלת ההחלטה - זאת הן ביחס לקשיים משפטיים הנוגעים לסמכות ולתשתית העובדתית, והן ביחס לחשש מפגיעה בלתי הפיכה בפעילות התחנה ובאינטרס הציבורי.
עוד נטען בעתירות כי על כ"ץ היה להוביל את המהלך בחקיקה ראשית, ולא בהחלטת הממשלה. לעומת זאת, שר הביטחון מסתמך על חוות-דעת של המשנה ליועמ"ש מאיר לוין, שדרך המלך היא בחקיקה, אבל הקשיים בהחלטת ממשלה אינם עולים כדי מניעה משפטית. זה אחד הנושאים הראשיים שלגביהם בג"ץ יידרש להכריע.
נציין כי ועדת יישום החלטה בתוך משרד הביטחון כבר התחילה לעבוד, ואחד מחבריה הוא אלעד מלכא שישמש כמזכיר הוועדה - תפקיד אותו מילא גם כחבר בוועדת זליקוביץ' שבחנה את פעילות התחנה.
ההתייחסות לעמדת צה"ל
ועדת זליקוביץ' אינה הראשונה שעוסקת בגלי צה"ל. לפניה התקיימה ועדת זמיר, שבראשה עמד מנכ"ל משרד הביטחון דאז והרמטכ"ל היום, אייל זמיר. ועדת זמיר קבעה כי גלי צה"ל היא נכס צאן ברזל, אך נדרש לעשות בה מספר שינויים - כמו צמצום שידורי האקטואליה, הגברת הגיוון ועוד. מפקד התחנה, טל לב רם, פעל מאז כניסתו לתפקיד ליישום המלצות אלה, שהפכו למעין "ספר עבודה" עם משימות פרקטיות.
ככל שתהיה התקדמות באפיק זה של החלטת הממשלה, בייעוץ המשפטי של לוין נכתב כי "יש להשלים את עבודת המטה על-ידי משרד הביטחון וצה"ל לשם ביסוס חוקתיות המהלך. במסגרת זו יש לבחון את תכלית הפגיעה, את התאמת האמצעי אשר נבחר לתכלית, את החלופות האפשריות להגשמת התכלית ואת התועלת הגלומה באמצעי זה לעומת הפגיעה בחופש הביטוי אשר כרוכה בו".
לפי דוח זליקוביץ', ראש מטה אגף כוח-האדם בצה"ל, תא"ל אמיר ודמני, הציג בפני הוועדה סקירה על התחנה, "לרבות עמדת צה"ל ביחס לפעילותה". הפסקה הקצרה שמציגה את עמדת צה"ל מציינת כי "יש שיפור תחת מפקד התחנה הנוכחי בשמירה על ממלכתיות התחנה, והדבר תלוי בזהות מפקד התחנה". בדוח מצוין כי הצבא מעוניין להביא את החיכוך עם נושאי האקטואליה למינימום ההכרחי, אבל לא יהיה ביקוש לתחנה שלא תעסוק באקטואליה.
בנוסף, לדברי ודמני, הכרחי שחיילים לא יסקרו פוליטיקה או יראיינו פוליטיקאים, אבל כן תחומים יעסקו בנושאים אחרים כמו תרבות וחינוך. תא"ל ודמני אף תמך בהקמת מועצה מפקחת על גלי צה"ל. עם זאת, בעמדה המוצגת לא נכתב האם בצבא תומכים בסגירת התחנה או השארתה, ומה עמדת הרמטכ"ל שעליה יבססו את חוקתיות ההחלטה.
מדובר צה"ל לא נמסרה תגובה.
