נשיא נארה"ב דונלד טראמפ. המשרוקית מסבירה: פרס ישראל
כחלק מהפגישה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שר החינוך יואב קיש שוחח עם טראמפ ובישר לו על כך שהוחלט להעניק לו את פרס ישראל בקטגוריית תרומה ייחודית לעם היהודי. לפי אמצעי התקשורת, אף נמסר לטראמפ כי הוא זכה בפרס ישראל לשלום, למרות שאין קטגוריה כזו. "בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל", הכריז השר, כשהוא מתכוון לכך שעד כה מעולם לא הוענק הפרס לאדם שאינו אזרח ישראלי. אבל האם זה אפשרי?
● איך השנה הקרובה תשפיע על הממשלה, עד שנגיע לקלפי?
● לחקור את 7 באוקטובר כמו את אסון התאומים? כדאי להיזהר עם ההשוואה
נתחיל מהבסיס: איך מעניקים את פרס ישראל? מדי שנה מוענקים 13 פרסים, כששר החינוך מחליט בהתאם לסדר הקבוע בתקנון באילו תחומים להעניק את הפרס. ואיך הופכים למועמדים? משרד החינוך מפרסם הודעה על הקטגוריות בהן ניתן לקבל את הפרס ביום העצמאות הקרוב, וקורא לציבור להציע מועמדים. כל תושבי ישראל רשאים להגיש מועמדים מתאימים לדעתם, בתנאי שהם לא מציעים את עצמם. כשטראמפ ביקר בישראל, נתניהו בישר לו בחגיגיות שהוא המליץ עליו לוועדת הפרס.
השמות המוצעים עוברים לוועדת שופטים שמונה בין שלושה לארבעה חברים (או חמישה, במקרה של פרס מפעל חיים), כולם ממונים בידי שר החינוך. על השופטים לחתום על הצהרת ניגוד עניינים, ושמם נשאר חסוי עד להודעה הרשמית על הענקת הפרס.
לאחר מסירת ההודעה לטראמפ, פורסם שהשופטים שעומדים מאחורי ההחלטה הם יו"ר הוועדה מרים פרץ, משה אדרי ומיכל עבאדי-בויאנג'ו, שבקרוב תמונה לחשבת הכללית במשרד האוצר.
מה קובע התקנון, ומתי הוא השתנה לאחרונה?
ומה באשר לדרישות אזרחות? הרי לפי אתר הפרס עצמו, הוא מוענק "לאזרחי ישראל יחידים, שהצטיינו מאוד וקידמו את התחום" בו ניתן הפרס. לא רק זה, סעיף 13 לתקנון קובע: "המועמד או המועמדים יהיו אזרחי מדינת ישראל, תושבים בארץ במשך שלוש השנים האחרונות שלפני הצעת המועמדות". סעיף 14 מוסיף: "במקרים מיוחדים, ניתן יהיה על-פי החלטה של שר/ת החינוך, להעניק את פרס ישראל לתושבים החיים בארץ שנים רבות וכאן ביתם, גם אם אינם אזרחים". כלומר, לכאורה, אין אפשרות להעניק לטראמפ את הפרס.
אלא שב-2025 נוסף המשך לסעיף 13, שכאמור דורש אזרחות ותושבות: "זאת למעט המועמדים לפרס ישראל ליהדות התפוצות ו/או עבור תרומה מיוחדת למען העם היהודי". למה רק השנה נוסף השינוי הזה?
ביולי משרד החינוך פרסם טיוטה לתיקון התקנון, כדי להוסיף שתי קטגוריות חדשות לפרס ישראל: "פרס עבור מועמדים צעירים פורצי דרך", שיינתן לבני פחות מ-50; ו"פרס יהדות התפוצות", שיוכל להינתן גם למי שאינם אזרחי או תושבי ישראל. טראמפ התבשר למעשה על קבלת הפרס השני. בתקנון, כבר מופיעה התוספת לשם, "תרומה מיוחדת למען העם היהודי", למרות שבכל מקרה הוא מוענק בקשר ליהדות התפוצות.
"אנחנו פותחים את שערי ההוקרה למי שפועל לחיזוק המרקם הלאומי שלנו", הסביר קיש כשיזם את המהלך. "יהודים בתפוצות שמחזקים את הקשר עם ישראל ופועלים למען עתיד העם היהודי כולו". טראמפ אינו בדיוק יהודי בתפוצות, אבל טכנית התקנון גם לא דורש זאת.
מהם סעיפי הזכייה?
ומה עשה טראמפ כדי לזכות בכבוד המיוחד? כך נכתב בהודעה לעיתונות: "ועדת הפרס ציינה את פועלו של הנשיא דונלד ג'ון טראמפ במאבק באנטישמיות, את תרומתו לקידום השבת החטופים לישראל, את ההכרה בירושלים כבירת ישראל והעברת שגרירות ארה"ב אליה, ואת תמיכתו העקבית בזכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה, גם בשעה שהתמודדה עם אתגרים ביטחוניים מורכבים בזירות רבות ובאיום הגרעין האיראני".
תחקיר: אוריה בר-מאיר
לקריאה נוספת:
● תקנון פרס ישראל
● הודעה לעיתונות על זכייתו של דונלד טראמפ בפרס ישראל