גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרס ישראל: למי נותנים, ומה החידושים?

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ התבשר שהוא יקבל את הפרס היוקרתי, למרות שאינו אזרח מדינת ישראל. כיצד זה אפשרי? ● המשרוקית של גלובס

נשיא נארה"ב דונלד טראמפ. המשרוקית מסבירה: פרס ישראל
נשיא נארה"ב דונלד טראמפ. המשרוקית מסבירה: פרס ישראל

כחלק מהפגישה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שר החינוך יואב קיש שוחח עם טראמפ ובישר לו על כך שהוחלט להעניק לו את פרס ישראל בקטגוריית תרומה ייחודית לעם היהודי. לפי אמצעי התקשורת, אף נמסר לטראמפ כי הוא זכה בפרס ישראל לשלום, למרות שאין קטגוריה כזו. "בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל", הכריז השר, כשהוא מתכוון לכך שעד כה מעולם לא הוענק הפרס לאדם שאינו אזרח ישראלי. אבל האם זה אפשרי?

איך השנה הקרובה תשפיע על הממשלה, עד שנגיע לקלפי?
לחקור את 7 באוקטובר כמו את אסון התאומים? כדאי להיזהר עם ההשוואה

נתחיל מהבסיס: איך מעניקים את פרס ישראל? מדי שנה מוענקים 13 פרסים, כששר החינוך מחליט בהתאם לסדר הקבוע בתקנון באילו תחומים להעניק את הפרס. ואיך הופכים למועמדים? משרד החינוך מפרסם הודעה על הקטגוריות בהן ניתן לקבל את הפרס ביום העצמאות הקרוב, וקורא לציבור להציע מועמדים. כל תושבי ישראל רשאים להגיש מועמדים מתאימים לדעתם, בתנאי שהם לא מציעים את עצמם. כשטראמפ ביקר בישראל, נתניהו בישר לו בחגיגיות שהוא המליץ עליו לוועדת הפרס.

השמות המוצעים עוברים לוועדת שופטים שמונה בין שלושה לארבעה חברים (או חמישה, במקרה של פרס מפעל חיים), כולם ממונים בידי שר החינוך. על השופטים לחתום על הצהרת ניגוד עניינים, ושמם נשאר חסוי עד להודעה הרשמית על הענקת הפרס.

לאחר מסירת ההודעה לטראמפ, פורסם שהשופטים שעומדים מאחורי ההחלטה הם יו"ר הוועדה מרים פרץ, משה אדרי ומיכל עבאדי-בויאנג'ו, שבקרוב תמונה לחשבת הכללית במשרד האוצר.

מה קובע התקנון, ומתי הוא השתנה לאחרונה?

ומה באשר לדרישות אזרחות? הרי לפי אתר הפרס עצמו, הוא מוענק "לאזרחי ישראל יחידים, שהצטיינו מאוד וקידמו את התחום" בו ניתן הפרס. לא רק זה, סעיף 13 לתקנון קובע: "המועמד או המועמדים יהיו אזרחי מדינת ישראל, תושבים בארץ במשך שלוש השנים האחרונות שלפני הצעת המועמדות". סעיף 14 מוסיף: "במקרים מיוחדים, ניתן יהיה על-פי החלטה של שר/ת החינוך, להעניק את פרס ישראל לתושבים החיים בארץ שנים רבות וכאן ביתם, גם אם אינם אזרחים". כלומר, לכאורה, אין אפשרות להעניק לטראמפ את הפרס.

אלא שב-2025 נוסף המשך לסעיף 13, שכאמור דורש אזרחות ותושבות: "זאת למעט המועמדים לפרס ישראל ליהדות התפוצות ו/או עבור תרומה מיוחדת למען העם היהודי". למה רק השנה נוסף השינוי הזה?

ביולי משרד החינוך פרסם טיוטה לתיקון התקנון, כדי להוסיף שתי קטגוריות חדשות לפרס ישראל: "פרס עבור מועמדים צעירים פורצי דרך", שיינתן לבני פחות מ-50; ו"פרס יהדות התפוצות", שיוכל להינתן גם למי שאינם אזרחי או תושבי ישראל. טראמפ התבשר למעשה על קבלת הפרס השני. בתקנון, כבר מופיעה התוספת לשם, "תרומה מיוחדת למען העם היהודי", למרות שבכל מקרה הוא מוענק בקשר ליהדות התפוצות.

"אנחנו פותחים את שערי ההוקרה למי שפועל לחיזוק המרקם הלאומי שלנו", הסביר קיש כשיזם את המהלך. "יהודים בתפוצות שמחזקים את הקשר עם ישראל ופועלים למען עתיד העם היהודי כולו". טראמפ אינו בדיוק יהודי בתפוצות, אבל טכנית התקנון גם לא דורש זאת.

מהם סעיפי הזכייה?

ומה עשה טראמפ כדי לזכות בכבוד המיוחד? כך נכתב בהודעה לעיתונות: "ועדת הפרס ציינה את פועלו של הנשיא דונלד ג'ון טראמפ במאבק באנטישמיות, את תרומתו לקידום השבת החטופים לישראל, את ההכרה בירושלים כבירת ישראל והעברת שגרירות ארה"ב אליה, ואת תמיכתו העקבית בזכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה, גם בשעה שהתמודדה עם אתגרים ביטחוניים מורכבים בזירות רבות ובאיום הגרעין האיראני".

תחקיר: אוריה בר-מאיר

לקריאה נוספת:
תקנון פרס ישראל
הודעה לעיתונות על זכייתו של דונלד טראמפ בפרס ישראל

עוד כתבות

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת על יום המסחר בשווקים

היום לא יתקיים מסחר בתל אביב לרגל חג הפורים ● הבורסה המקומית הציגה את עוצמתה לנוכח המלחמה עם איראן וסיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים ● ירידות חדות בבורסות אסיה, מחירי הנפט ממשיכים לזנק ● וול סטריט ננעלה במגמה מעורבת, סקטור הטכנולוגיה התאושש ● וגם: אנליסטים מעריכים מדוע הבורסה בניו יורק נותרה ללא פגע, בניגוד לרוב השווקים בעולם ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שמסבירה: כך תקבלו תשואה סולידית ואטרקטיבית

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

ענקיות הטכנולוגיה העדיפו את מדינות המפרץ על פני ישראל - עכשיו המציאות מתפוצצת להן בפנים

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

כותרות העיתונים בעולם

פרטים חדשים נחשפים: כך גילתה ארה"ב היכן נמצא חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ה-CIA עדכן במיקומו של חמינאי וישראל שינה תזמון ותקפה, המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ גורמת לשיבושים באלפי טיסות והמדינה המפתיעה שהתקיימה בה עצרת תמיכה בחמינאי • כותרות העיתונים בעולם

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

מחירי הנפט מטפסים, השמיים נסגרים והמשק שוב בפלונטר חוזי ● אחרי שהשנה האחרונה סדקה את המוסכמה לפיה מלחמה אינה "כוח עליון", המומחים מסבירים מתי ניתן להשתמש בטיעון זה ● מי זכאי להשבה כספית על ביטולים וכיצד הפכה חובת תום הלב למגן האחרון של החוזים?

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"