לאיזה כיוון ילך השקל? / איור: גיל ג'יבלי
במהלך יום המסחר האחרון חצה השקל רף נוסף ונגע בשיא שלא נראה זה ארבע שנים, כששער הדולר עמד על 3.17 שקלים. למרות התחזקות המטבע המקומי, ההערכות כי המגמה עשויה להימשך והעובדה שהיא מקלה על האינפלציה - הצפי בשוק הוא שבנק ישראל יותיר בשבוע הבא (ב') את הריבית על כנה.
● תחזיות הבנקים: מה יקרה לדולר וכמה פעמים תרד הריבית ב-2026?
● "לקוחות היו קרובים לחתימה, ואז עצרו הכול": איך משפיע השקל החזק על עסקאות של תושבי חוץ בנדל"ן?
בין הסיבות התומכות בהמתנה עם הורדת הריבית: חוזקו של המשק, כפי שבא לידי ביטוי בנתוני הפעילות והצמיחה, חוסר הוודאות הגיאו־פוליטי, הגירעון הגדול שבונה עליו הממשלה בתקציב המדינה ושוק העבודה ההדוק.
עסקאות גז, נשק והייטק: הגורמים התומכים בשקל
השינוי בסנטימנט בנוגע למטבע החל לאחר מבצע הביפרים בלבנון והתחזק משמעותית בעקבות מבצע "עם כלביא" מול איראן. מהלך זה לווה בשיפור הנתונים הכלכליים: ירידה בפרמיית הסיכון הגיאו־פוליטית של ישראל, עלייה חדה בהשקעות זרות, זינוק במדדי הבורסה וצמיחה חדה בתוצר ברבעון השלישי של השנה. במקביל, גם הדולר נחלש גלובלית, בין היתר עקב מלחמות הסחר שיזם ממשל טראמפ, והדבר תרם אף הוא להתחזקות השקל. עם זאת, מול השקל המגמה הייתה בולטת במיוחד.
מתחילת החודש בלבד, התחזק השקל ביותר מ-2% ביחס למקבילו האמריקאי. לפי כלכלנים, הסיבות המרכזיות לכך כוללות את ההכרזות על עסקת הגז עם מצרים ועסקאות נשק גדולות, לצד השקעות גוברות בשוק ההייטק המקומי, כמו למשל ההכרזה על האקזיט של חברת הסייבר ארמיס בשבוע שעבר. גורם משמעותי נוסף הן העליות בוול סטריט, מכיוון שהן מובילות גופים מוסדיים החשופים להשקעות בחו"ל למכור דולרים כדי לאזן את חשיפתם.
"בפעם האחרונה שהיינו בשיא כזה המגמה נעצרה רק כשהתרחשה מיני התפוצצות של בועת טכנולוגיה, ולאחר מכן עם פרוץ המלחמה באוקראינה", אמר לגלובס יוסי מנשה, מנכ"ל אלטשולר שחם פייננשל סרביסס. "ככל שהבורסות ימשיכו במגמה חיובית וככל שהסיטואציה הגיאו־פוליטית תשדר רגיעה יחסית, סביר להניח שהמגמה הנוכחית תימשך. עם זאת, חזרה ללחימה עצימה או טלטלה בשווקים יכולות להפוך את הקערה על פיה".
הוא גם מזכיר שבנק ישראל אותת שמדובר בשער חליפין סביר שתואם למודלים כלכליים. בהקשר זה, התחזקות השקל אל מול הדולר היא גורם דיפלציוני וחיובי למשק הישראלי. זאת לצד פגיעה ברווחיות הייצוא. ואולם, כלכלנים מדגישים שהרווחיות אמנם נשחקת אך לא מאיימת על הייצוא הישראלי שיכול לשאת בשלב זה את התחזקות השקל.
ההערכות: בנק ישראל לא יתערב בשוק
הדרכים לצנן את התחזקות השקל הן בידי בנק ישראל, באמצעות שתי פעולות עיקריות: התערבות בשוק המט"ח, כפי שנעשה בשנים האחרונות בעקבות משבר הקורונה והמלחמה, או הורדת הריבית.
בבית ההשקעות מיטב כתבו השבוע כי "המשך התחזקות השקל מגבירה לחצים על בנק ישראל להוריד ריבית", זאת על רקע הערכות כלכלנים שלפיהן השקל טרם הגיע למיצוי התחזקותו. בדיסקונט ובמור קרנות נאמנות אף העריכו השבוע כי הדולר עשוי לרדת לרף של שלושה שקלים בשנה הקרובה.
חרף זאת, הדעה הרווחת בשוק היא שבנק ישראל לא יתערב בריבית ויותיר אותה על כנה בפגישה הקרובה של הוועדה המוניטרית ביום שני הבא. ישנם שיקולים התומכים לכאורה בהורדת ריבית. לצד הייסוף בשקל שמקל על האינפלציה, נמנים גורמים תומכים נוספים: מדד המחירים לצרכן ירד ב־0.5% בחודש נובמבר, והאינפלציה השנתית התייצבה על 2.4% - בתוך טווח היעד של בנק ישראל (1%-3%).
ואולם, כל אלו פוגשים מתווה ירידה איטי, ניצי ומסויג של בנק ישראל, אשר הוריד את הריבית ב־0.25% בנובמבר האחרון בלבד. בפרוטוקול הוועדה המוניטרית האחרון, אף הודגש כי "לנוכח אי הוודאות הגיאו־פוליטית, הפעילות הערה ושוק העבודה ההדוק, החלטות הריבית נדרשות להיות שקולות וזהירות".
בהתאם לגישה זו, בבנק הפועלים העריכו השבוע שהריבית לא תרד בינואר ותעמוד בסוף השנה הבאה על 3.5%-3.75%.
"יש עדיין סיכוני אינפלציה"
הסיבות להדרגתיות שנוקט בנק ישראל רבות, וכלכלנים מבינים ומצדיקים את עמדתו, בניגוד לביקורת פוליטית אפשרית. יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, מעריך שהריבית לא תרד בשבוע הבא ומסביר כי "יש עדיין סיכוני אינפלציה". לדבריו, שוק העבודה הדוק מאוד, כפי שמשתקף מנתוני נובמבר, שבהם האבטלה נותרה סביב 3% והייתה עלייה לשיא של משרות פנויות. נתון זה מעיד שהסקטור העסקי "צמא לעובדים", מה שמפעיל לחץ כלפי מעלה על השכר ומהווה גורם סיכון אינפלציוני.
נוסף על כך, הפעילות הכלכלית ערה וחזקה, ולכן "אין דחיפות להוריד את הריבית", והוא סבור שהבנק ימתין להחלטה של פברואר. עוד שני משתנים חשובים, לדבריו, הם אי הוודאות הגיאו־פוליטי והאפשרות להסלמה מול איראן או בחזית הצפונית. בנוסף, יש אי ודאות סביב המדיניות הפיסקלית לשנה הבאה: במשרד האוצר החלו את תכנון התקציב עם גרעון של 3.2%, שהועלה ל־3.6% ולבסוף ל־3.9%, ועדיין לא עבר את הכנסת. חשש זה ממדיניות פיסקלית מרחיבה מהווה "עוד מסמר שנועץ את הגישה הניצית" של הבנק.
רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות, מוסיף כי "בנק ישראל לא מעוניין ליצור את הרושם שיש לו איזושהי אג'נדה של הורדות ריבית, בניגוד למשל למה שנעשה באירופה - שם היא ירדה במהירות ועקביות. עצם זה שהריבית ירדה בחודש הקודם נותן תחושה שהיא לא תרד הפעם. מעבר לכך, הנתונים היבשים לא משדרים בהילות להורדת ריבית, בין אם מסתכלים על קצב האינפלציה שעומד כבר שלושה חודשים בתוך היעד אך סמוך לרף הגבוה שלו, ויש עוד כברת דרך שם. נוסף לכך רואים את הצמיחה ושוק העבודה. לא רק שאין בהילות - נהפוך הוא.
"חשוב יותר מאלו הוא מה שקורה בתחום הפיסקלי. הרי אנחנו עכשיו נמצאים בתקופה של דיוני תקציב ואם יאושר זה יקרה במרץ. אנחנו בשנת בחירות ובנק ישראל היה רוצה שיובן הקשר בין משמעת פיסקלית, כלומר הורדת הגרעון ויחס החוב תוצר, לבין הריבית וחוסר הוודאות הביטחוני".
לדברי כץ, השקל הוא שיקול אבל משני בהחלטה. "בנק ישראל שם דגש על מחירי השירותים והם פחות מושפעים משער חליפין מאשר המוצרים ושם בכל זאת רואים אינפלציה סביב 3%. ובנוסף לכך גורמי המאקרו תומכים בייסוף השקל".
הפער בין הפדרל ריזרב לבנק ישראל
ומה לגבי הגישה היונית של הפד שהחל בהורדות ריבית משמעותיות וצפוי לשוב ולהוריד אותה ברבעון הראשון של השנה הבאה? כץ מסביר שהאינפלציה שם מתמתנת והורדת הריבית שם מהווה נתון תומך לנוכח פער הריביות וההתמתנות בפעילות הגלובלית, ואולם בישראל נסיבות שונות לנוכח היציאה מהמלחמה והביקושים הערים. גם הציפיות בשוק להעלאות ריבית של מדינות מסוימות כמו אוסטרליה, ניו זילנד, דנמרק וקנדה לא צפוי להשפיע באופן משמעותי על בנק ישראל שרק החל בהורדת ריבית מתונה.
לדברי מנחם הדגש יהיה בתחזיות שיפרסם בנק ישראל בשבוע הבא, זאת לאחר שהתחזיות הקודמות של הבנק היו בספטמבר בעיצומה של מלחמה בעזה. אז העריכו בבנק עצימות גבוהה גם ברבעון הראשון של השנה הבאה: "לכן יהיה יותר חשוב לדעת מה הנחות העבודה החדשות שלו ואיך זה ישפיע על כל הפרמטרים: צמיחה, גובה ריבית ואינפלציה".