גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"התפרצות הר געש של מזומנים": התגלית הישראלית שתהפוך 4,000 איש למיליונרים

15 שנה עברו מאז התגלה נפט באיי פוקלנד שבאוקיינוס האטלנטי ● אלא שמאז המאגר עבר בין חברות, שנקלעו לקשיים, ונשאר על הנייר ● בחודש שעבר נאוויטס הישראלית רשמה פריצת דרך - והחל מ־2028 תפיק ממנו 32 אלף חביות ביום ● המהלך צפוי להזרים מיליארדי דולרים לטריטוריה הקטנה, שעד היום התבססה בעיקר על דיג ● איך היא תשרוד את הצמיחה הדרמטית?

איי פוקלנד / צילום: Shutterstock
איי פוקלנד / צילום: Shutterstock

החיים באיי פוקלנד עומדים להשתנות ללא הכר. כיום יש בקבוצת האיים בדרום האוקיינוס האטלנטי 3,700 תושבים ממוצא בריטי וחצי מיליון כבשים, שעליהן נשענת הכלכלה המקומית בשילוב דיג וקצת תיירות. האיים, שמוגדרים כ"טריטוריה בריטית מעבר לים", מוכרים כמעט רק בגלל שארגנטינה תובעת בעלות עליהם, מה שהביא לפלישה ומלחמה עם בריטניה ב־1982. בשנים הקרובות, לעומת זאת, הארכיפלג המבודד ותושביו המעטים צפויים להכניס יותר ממיליון דולר לתושב מתמלוגים ומיסוי על נפט שיופק בשטחם. להתפתחות המסעירה הזאת אחראית חברה ישראלית, נאוויטס פטרוליום , שתזרים נפט ממאגר סי ליון (Sea Lion) החל מ־2028.

פוטנציאל המשאבים באזור אמנם היה ידוע במשך שנים רבות, אך שנים ארוכות עברו עד שהבשיל לכדי מימוש. נאוויטס מחזיקה ב־65% מהמאגר, הרביעי בגודלו בעולם שטרם פותח, ומעריכה את חלקה בו ב־32 אלף חביות ביום (בשלב הנוכחי של הפרויקט). בראיון לטיימס אמר סאם מודי, מנכ"ל רוקהופר, שותפתה הבריטית של נאוויטס בפרויקט: "ממשלת איי פוקלנד, דרך התמלוגים, היא הבעלים של 9% מזה (הנפט - ע"א), כלומר 63 מיליון חביות נפט. תכניסו מחיר נפט של, נגיד, 65 דולר לחבית, זה 4 מיליארד דולר".

הסיפור מתחיל ב־2004, אז הוקמה חברת רוקהופר בעיר סליסברי באנגליה במטרה לחפש נפט וגז מצפון לאיים. החיפושים לקחו זמן רב, אך ב־2010 בוצע קידוח אקספלורציה ראשון, ואחריו עוד כמה עד 2012, שהבהירו שיש כאן פוטנציאל נפט לא קטן בכלל.

ובכל זאת, הוא נותר על הנייר במשך עשור נוסף. רוקהופר מכרה את מרבית הזכויות על הנפט באזור לחברת Premier Oil, שנקלעה לקשיים ונקנתה במלואה בידי הארבור אנרג'י ב־2021. הארבור מצדה לא הייתה מעוניינת בשדה ומכרה את חלקה לחברת נאוויטס הישראלית ב־2022.

זו לא הייתה ממש מכירה. למעשה, לא רק שנאוויטס לא שילמה דבר - היא אף קיבלה 6 מיליון דולר תמורת ההתחייבות לעמוד בתנאי הרישיון המקוריים ובעוד התחייבויות חוזיות לרוקהופר. אחד הקשיים היה שבפרימייר אויל רצו לפתח את המאגר כולו בבת אחת, מה שהיה יקר מדי. נאוויטס תפתח את המאגר בשלבים.

ב־2023 סקר משאבים נוסף גילה עלויות נמוכות יותר וכמויות נפט גבוהות יותר ממה שהיה חזוי - מה ששיפר דרמטית את המוכנות להשקיע במאגר. בחודש שעבר הודיעה נאוויטס על החלטת השקעה סופית (FID) לפיתוח שלב א' בפרויקט בתקציב כולל של 1.8 מיליארד דולר.

הנפט שצפוי לזרום בעוד כשנתיים אמור להביא ברכה עצומה לאיי פוקלנד, בדמות התמלוגים ומיסוי חברות של 26%. אמנם סכום ההכנסות המוערך, 4 מיליארד דולר, הוא אולי לא דרמטי ביחס לקרנות עושר כמו הנורבגית ואפילו בעתיד הישראלית - אבל ברמה היחסית זה כסף עצום.

שנה של הישגים לנאוויטס פטרוליום

לקראת החלטת ההשקעה הסופית גייסה שותפות הגז והנפט נאוויטס פטרוליום, שייסד היו"ר גדעון תדמור ב־2015, 1.23 מיליארד שקל. ההנפקה, שזכתה לביקושים חריגים, היא אחד מגיוסי ההון הגדולים ביותר בבורסה בתל אביב בשנים האחרונות. נאוויטס, שנכנסה השנה למדד ת"א־35, הצטרפה לבורסה ב־2017 בהנפקה שבה גייסה רק 31 מיליון שקל בשווי נמוך מהמצופה. מחיר יחידת השתתפות של נאוויטס זינק מאז ההנפקה בכ-1,600% והשבוע היא נסחרה בשווי שוק של 13.7 מיליארד שקל.

גדעון תדמור, יו''ר נאוויטס. אחזקות בשווי 1.3 מיליארד שקל / צילום: דניאל קמינסקי

שווי אחזקותיו של תדמור עצמו בחברה זינק לכ־1.3 מיליארד שקל. נאוויטס היא החברה המשמעותית השנייה שהקים תדמור, שבעבר הקים את אבנר קידוחים שמצאה ב־1999 את שדה הגז ים תטיס. ב־2009 הפך ליו"ר דלק קידוחים ובתקופתו נמצאו שדות הגז הראשיים של ישראל, תמר ולווייתן. לאחר שסיים את תפקידו בקבוצת דלק ב־2016, הקים את נאוויטס, שאיתה חיפש הזדמנויות נפט בעולם.

משקיע בשם יצחק (השם המלא שמור במערכת), שזכה בינתיים כבר לתשואה של 1,300% על השקעתו בנאוויטס, שוחח עם גלובס על החלטתו להיכנס אליה כבר ב־2017. "מה שהביא אותי להשקיע מלכתחילה היה בעיקר היכרות אישית עם גדעון תדמור עוד מהתקופה שלו כמנכ"ל בקבוצת דלק. האמונה שלי ביכולת שלו להשיא ערך לאורך זמן נבעה מהיכולות שהוא הפגין כבר אז. מלבד האדם עצמו מצא חן בעיניי מאוד המודל העסקי והגישה המציעה ניהול פרויקטים באנרגיה בצורה ממושמעת: לבחור הזדמנויות עם פוטנציאל גבוה, לנהל סיכון בצורה שקולה ולהתקדם שלב אחרי שלב".

לדברי יצחק, האסטרטגיה של נאוויטס בעולם היא "לקחת נכסים עם פוטנציאל גדול ולהפוך אותם לפרויקטים בני־ביצוע מבחינת סיכון, מימון וניהול. בפרויקט כמו סי ליון בעיניי זה בדיוק המבחן ליכולות של גדעון והצוות: איך הופכים תגלית גדולה לפרויקט שניתן באמת להרים, תוך ניהול סיכונים נכון והתקדמות מדורגת".

מתקן ההפקה המיועד לסי ליון. נאוויטס התחייבה להשתמש בטכניקות להפחתת הזיהום

במילים אחרות: במקום לעסוק בתעשיית החיפוש הרת הסיכונים, נאוויטס מתמחה בקניית תגליות נפט מוכחות, שלא פותחו מסיבה עסקית כלשהי, ובפיתוח שלהן בהשקעה זהירה ומדודה. כך למשל, אבן דרך משמעותית נוספת שרשמה השנה היא תחילת ההפקה ממאגר שננדואה במפרץ אמריקה (מפרץ מקסיקו). את הזכויות עליו היא רכשה במחיר נמוך במיוחד של 1.8 מיליון דולר בלבד, וכעת הוא מפיק 117 אלף חביות נפט ביום. לנאוויטס יש בעלות על 49% מכך.

"התפרצות הר געש של מזומנים"

איי פוקלנד, בניגוד לרוב הטריטריות הקולוניאליות, לא יושבו מעולם לפני שהגיעו אליהם הספינות האירופיות. צרפת, בריטניה וספרד ניסו ליישב אותם במאה ה־18, אך המלחמות הנפוליאוניות הביאו את הארכיפלג הנידח להיות נטוש לגמרי. ארגנטינה ניסתה לתבוע עליהם בעלות לאחר עצמאותה מספרד בתחילת המאה ה־19, אך לא הצליחה לאחוז בהם בצורה אפקטיבית. בריטניה הכריזה עליהם כמושבת כתר ב־1840 והציעה את הקרקע עבור מתיישבים מסקוטלנד.

בכל הזמן הזה האיים לא נחשבו מקום שאפילו שווה להיאבק עליו. ובכל זאת, בעיקר בשל קשיים פוליטיים פנימיים של החונטה הארגנטינאית בזמנו, זו פלשה לאיים ב־1982 על רקע חולשה מתמשכת של בריטניה, חברתית וכלכלית. כוח המשימה שבריטניה גיבשה במהירות כלל יותר מ־100 אוניות, בהן שתי נושאות מטוסים ושתי חטיבות חיל רגלים. למרות המרחק והנחיתות האווירית והמספרית הוא הצליח בסופו של דבר לכבוש מחדש את המעוז המרוחק.

הלחימה, שנמשכה כחודש, גבתה את חייהם של 649 חיילים ארגנטינאים, 255 חיילים בריטים ושלושה מתושבי האיים. בארגנטינה המלחמה והכישלון בה החישו את נפילת שלטון החונטה שנה לאחר מכן. בבריטניה, לעומת זאת, הקריירה הפוליטית של ראשת הממשלה מרגרט תאצ'ר קיבלה דחיפה משמעותיה, שבין היתר אפשרה לה להמשיך את הרפורמות הכלכליות שלה. ראשה של ת'אצ'ר מעטר היום אתרים רבים באיים.

דווקא בעקבות הפלישה איי פוקלנד הפכו משארית קולוניאלית נתונה למו"מ לחלק מהותי ובלתי נפרד מבריטניה עצמה. איש בפוליטיקה הבריטית לא יעז להציע היום להיפרד מהם. גם באיים עצמם אין רצון רב להיפרד. 96% מהמצביעים במשאל עם שנערך ב־1986 היו בעד המשך הריבונות. רוב גדול אף יותר (99.8%) נרשם במשאל חוזר שנערך ב־2013, שנועד בעיקר כדי לספק משקל נגד להצעות הארגנטינאיות למו"מ על מעמד האיים.

אך הכלכלה באיים שונה למדי מזו של בריטניה, למעט אולי אזורים רחוקים במיוחד בסקוטלנד. רוב היצוא של איי פוקלנד כיום הוא דגה (דיונונים ודגים) והשאר צמר ובשר. היא מוכרת אותם בעיקר לספרד ולמרוקו וגם לארה"ב ולאירופה. בשל מיעוט האוכלוסייה הכלכלה שלה זעירה (221 מתוך 229 בעולם), אך בחלוקה לנפש היא דווקא חזקה למדי. מדובר, למעשה, בעיירה אחת, סטנלי, המוקפת בכמה כפרים המפוזרים בין המישורים שטופי הרוח שזורמת באין מפריע מהאוקיינוס העצום.

מתן לב ארי, לשעבר נציג ישראל בבנק הבין־אמריקאי לפיתוח, מוסד בהובלת ארה"ב שמממן פרויקטים ברחבי אמריקה הלטינית, מסביר: "באופן היסטורי כלכלת האי נשענה על דיג, תיירות וגידול כבשים, אך תחילת הפקת הנפט צפויה לשנות את המציאות מקצה לקצה. אמנם התפוקה הצפויה, כ־50 אלף חביות ביום (התפוקה בשיא - ע"א), מתגמדת לעומת 700 אלף החביות של ארגנטינה הסמוכה, אך עבור האוכלוסייה הזעירה מדובר ברעידת אדמה כלכלית. אפשר אפילו לומר - התפרצות הר געש של מזומנים".

עוד הוא מספר ש"הפרויקט צפוי להניב זרם הכנסות שנתי של כ־109 מיליון ליש"ט, סכום העולה על תקציב האי כולו לשנת 2025, שעמד על 102 מיליון ליש"ט". מכאן ש"האתגר המרכזי של הממשלה יהיה ניהול העושר הפתאומי. בעוד המטבע באי צמוד ללירה שטרלינג וכך נוצרת הגנה מפני שחיקת היצוא, החשש האמיתי הוא מנטישת הענפים המסורתיים (דיג וכבשים) לטובת שכר גבוה בנפט וכמובן חשש גדול מזינוק באינפלציה. לכן הממשלה מתכוונת להקים קרן עושר, שתתמודד עם חששות אלה ותבטיח יציבות ארוכת טווח בהיבט ההכנסות והזרמה מדודה שלהן לתוך הכלכלה הזעירה".

לדבריו, המסים אמנם יעברו כולם באופן ישיר לממשלת איי פוקלנד, אך בריטניה "תיהנה מפעילות עסקית ענפה של חברות בריטיות סביב הפרויקט, והן דווקא כן משלמות מסים למלך. נוסף על כך, צפוי צמצום בנטל ההוצאות הביטחוניות (כ־60 מיליון ליש"ט), שכן האי יוכל כעת לממן בעצמו תשתיות נחוצות גם לצבא, כמו כבישים ונמלים".

קשיים סביבתיים ומתיחויות בינלאומיות

מלבד המסים עצמם, פיתוח שדה הנפט, הממוקם כ־200 ק"מ צפונית לאיים, צפוי להפוך את איי פוקלנד לבום טאון, יישוב קטן שחווה גידול וצמיחה דרמטיים עקב גילוי משאבי טבע. התוצר צפוי לגדול במיליארדי דולרים, כולל ביקושים חדשים מצד העובדים והפרויקטים שיוקמו. בין השאר צפויות להיפתח 150 משרות חדשות שישרתו את הפרויקט ויהיו מיועדות לתושבי המקום: אספקת הבסיסים, אירוח, טייסי מסוקים ועבודה במשרדי החברה המקומיים. זאת בשכר שנע בין 28 אלף ליש"ט בשנה (כ־10,000 שקל בחודש) עד 77 אלף ליש"ט בשנה (כ־28 אלף שקל בחודש). כמו כן, מאות עובדים נוספים צפויים להגיע ולהגדיל דרמטית את ההכנסות של עסקים מקומיים מהם, כך שהאיים צפויים לעבור צמיחה כלכלית משמעותית כבר בעתיד הקרוב.

מהצד השני, מאות העובדים המדוברים צפויים להעיב במידה רבה על יוקר המחיה, לרבות מחירי הדיור והשכירות, ולהביא לנטל גדול יותר על התשתית המקומית. זאת למרות שבסקר הערכת ההשפעות החברתיות נאוויטס מציינת כי היא תשתמש בטיסות צ'ארטר ותספק פתרונות דיור חדשים לכלל עובדי הפרויקט. בכתבה ששודרה לפני כמה חודשים בטלוויזיה המקומית, שמסקרת בדרך כלל נושאים כמו גיזת כבשים ומרוצי אופניים, גורם של ממשלת פוקלנד בשם רודי קורדרו העיד שהם שוקלים פתרונות כמו הגדלת קצב הבנייה (שנחשב אטי למדי בימים כתיקונם, בשל מיעוט האוכלוסייה) והפשרת קרקעות ליזמים פרטיים, כמו גם מגבלות רגולטוריות על שיעור העלאת השכירות. גם העבודות החדשות עלולות למשוך עובדים החוצה מהעבודות הרגילות שלהם וליצור דווקא מחסור בעובדים. ב"מדינה" של 3,700 איש כל שינוי כלכלי קטן הוא למעשה שינוי אנושי גדול.

יש גם תגליות נוספות באזור. לאחר קבלת החלטת ההשקעה חברת Borders & Southern Petroleum, המחזיקה ברישיונות חיפוש והפקה מדרום־מזרח לאיי פוקלנד, מסרה בהודעה לבורסת לונדון כי זהו צעד ראשון בדרך להפיכת האיים לאזור הפקת נפט וגז. "זה רגע טרנספורמטיבי עבור כל בעלי העניין באיי פוקלנד", אמר המנכ"ל הארי בייקר.

פרויקט סי ליון כרוך גם בקשיים סביבתיים לא מבוטלים. איי פוקלנד הם אזור ייחודי סביבתית, עם אוכלוסיית פינגויינים גדולה במיוחד, חיים ימיים ושטחי טבע גדולים. האופרציה סביב קידוח הנפט תביא לריבוי של אורות מלאכותיים, קולות מכלי שיט, פליטות גזים, שימוש נרחב יותר בדרכים ותשתיות ותחרות על משאבים כמו מים וחשמל. כדי לצמצם את ההשפעות הסביבתיות, נאוויטס התחייבו להשתמש בטכניקות לצמצום פליטות, מגבלת מהירות לכלי השיט והוכנה תוכנית חירום מיוחדת למקרה של זיהום נפט. מעבר לאמצעי הזהירות הרגילים, כמו בטנה כפולה לכל מיכלי הנפט, היתרון בטמפרטורות הנמוכות של דרום האוקיינוס האטלנטי הוא שהנפט מתגבש ולא מתפזר, מה שיקל לנקות אותו גם במקרה הגרוע ביותר.

פיתוח המאגר טומן בחובו גם פוטנציאל למתיחות מול ממשלת הלייבור בבריטניה עצמה. שר האנרגיה הבריטי הטיל איסור על חיפושי נפט וגז חדשים במימי בריטניה, כחלק מהניסיון להביא לביטול הדרגתי של השימוש בדלקים מאובנים. עם זאת, איי פוקלנד הם כאמור טריטוריה עצמאית והאיסור לא חל עליה ומשרד החוץ הבריטי הבהיר בעבר כי מדובר בהחלטה של איי פוקלנד והחברות הפרטיות. איי פוקלנד גם סירבה לבקשות ממשלת בריטניה להצטרף להסכם פריז, להפחתת פליטת גזי חממה.

דווקא הסקירות של ההשפעה הסביבתית והכלכלית עוררו זעף מצד ארגנטינה הסמוכה, ובספטמבר מניות נאוויטס ירדו בעקבות הצהרת ממשלת ארגנטינה כי היא "מגנה בחריפות" את הפעילות "הבלתי חוקית" של נאוויטס בבואה לפתח את מאגר סי ליון, לרבות הסקירה הסביבתית והחברתית־כלכלית שהיא ביצעה לקראת פיתוח המאגר. "הרפובליקה הארגנטינאית שומרת לעצמה את הזכות לנקוט את כל הצעדים הנדרשים כדי לשמור על הזכויות הריבוניות והאינטרסים שלה". בפועל, הבהירו בנאוויטס, לארגנטינה אין הרבה מה לעשות בנושא.

למעשה, ניתן לראות את ההצהרות על רקע הקשיים הפוליטיים שחוותה אז ממשלת מיליי, שבאופן אולי מעט אירוני מבצעת רפורמות שוק חופשי, בדומה לאלה שביצעה תאצ'ר בבריטניה בשנות השמונים. מצב זה יצר מורכבות דיפלומטית בשל הקשרים הטובים שישראל מטפחת עם ממשלת מיליי, בזמן שחברה ישראלית היא זו שתפיק את הנפט בפוקלנד. שר החוץ גדעון סער נאלץ לאחרונה להוציא הבהרה שנאוויטס היא חברה פרטית שאין לה קשר לממשלת ישראל, ובכל מקרה "אנו מצטערים על התחושות הקשות שנגרמו לארגנטינה בהקשר הזה. ישראל מקווה שהסכסוך בין ארגנטינה לבריטניה ייפתר באמצעות דיאלוג בין הצדדים ובדרכי שלום". שר החוץ של ארגנטינה בירך על ההצהרה, ונראה ששני הצדדים מעוניינים לא לתת לסיפור להפריע ליחסים בין המדינות.

עוד כתבות

בית החולים מדיקה רפאל בפארק עתידים בתל אביב. רכישה שאפשרה את המהלך של הרשת / צילום: עמית גרון

מתחרה באסותא: רשת בתי חולים פרטית חדשה יוצאת לדרך

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מינואר 2026 יחלו ארבעה מרכזים רפואיים לפעול רשמית כרשת אחת תחת השם "מדיקה", בשאיפה להיות שחקן משמעותי במערכת הבריאות ולהתרחב בהמשך ● בין הבעלים: קופות החולים לאומית ומאוחדת ● מנכ"ל הרשת: "יש לנו אתגר להיתפס כספק לרפואה הציבורית ולא כאויב"

האחים אבי, רפי וג'ו נקש / צילום: יח''צ

מנכ"ל קבוצת נקש: אבי נקש רודף אותי אישית, חשתי נבגד, ונישואיי התפרקו

אבי חורמרו הגיש תשובה לתביעה שהגיש נגדו אבי נקש על סך 65 מיליון שקל ● מי שניהל את עסקי הקבוצה, הכוללת את נמל אילת וארקיע, טוען כי הזכויות שקיבל אושרו ע"י האחים ג'ו ורפי נקש ● עוד טען כי השיב לקבוצה כספים בהתאם להסכם הפשרה מ-2024

יו''ר רב-בריח, שמואל דונרשטיין, והמנכ''ל לשעבר עידן זו-ארץ / צילום: אייל טואג

המלכוד של התביעות הייצוגיות: המוסדיים נותרים בחוץ, וההליך נכשל

ביהמ"ש הכלכלי דחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגישה עמותה בעקבות הנפקת רב-בריח, בנימוק כי המוסדיים שהשתתפו בהנפקה בחרו שלא לתבוע את החברה ● מומחים מצביעים על שוק רווי ניגודי עניינים ועל חסמים כלכליים שמרתיעים את המוסדיים מלפעול

ניר בר-דעה

התשואה הגבוהה בתולדותיה: קרן ברידג'ווטר מסכמת שנה

ברידג'ווטר שוברת שיא ומסכמת את 2025 עם תשואה של 33% בקרן המרכזית שלה, Pure Alpha ● הקרן שמנוהלת ע"י ניר בר-דעה נהנתה מהעליות במניות הקשורות לתחום ה-AI וגם מהתנודתיות שנוצרה כשהנשיא טראמפ הטיל מכסים ● מייסד הקרן, ריי דליו מכר השנה את מניותיו בקרן ונפרד, "זה היה מסע מדהים"

טובי שמלצר מבעלי שלמה ביטוח / צילום: עזרא לוי

הערכות בענף: שלמה ביטוח תונפק לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף

לגלובס נודע כי שלמה ביטוח מתכננת להנפיק 20%-25% ממניותיה, לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● אם החברה תצליח לגייס את הסכום הזה, השווי הפעם יהיה גבוה ב-56% לעומת השווי בו ביקשה להנפיק בגל ההנפקות של שנת 2021, אך נסוגה ממנו בסופו של דבר

דמי ניהול בקרנות נאמנות יעלו. איך אפשר להיערך? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

קרנות הנאמנות לא מסתפקות ברווחים שזינקו ושוב מעלות את דמי הניהול

בכ-200 קרנות נאמנות הודיעו על העלאת דמי הניהול, כולל קרנות כספיות שבהן כל פרומיל מהווה שיקול חשוב בהשקעה ● הסיטואציה הופכת את הלקוחות לשבויים: העברת הכסף לקרן זולה יותר כרוכה ב"אירוע מס", שלעתים הופך את המהלך ללא כדאי

עצות פרקטיות מכתבות חזית המדע / צילום: Shutterstock

איך להישאר חדים בגיל 80 ומה כדאי להכניס לחוזים: 15 עצות שקיבלנו מחוקרים השנה

חוקר המוח שהסביר מה מכשיל בני אדם במלחמות, המומחית שהזהירה מקבלת החלטות תחת לחץ, החוקרת שגילתה מה נותן לנו משמעות בחיים, זוכה הנובל שרוצה לשנות את כללי המשחק בכלכלה, והתובנה האופטימית שכדאי להפנים ● אלה העצות שאספנו השנה מהמרואיינים שלנו במדור "חזית המדע"

שגיא דקל חן בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: צילום מסך יוטיוב

איש לא נותר אדיש לשגיא דקל חן, והפרסומת של מזרחי טפחות היא הזכורה ביותר

הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע השני ברציפות שייכת לפרטנר, שלישיית "מה קשור" וסטטיק, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, ההשקעה הגדולה ביותר שייכת ל–HOT, כ–3 מיליון שקל

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה פתחה את השנה בעליות; ת"א 125 עלה ב-1.9%, מדד הבנקים ב-3.6%

מדד ת"א 35 עלה בכ־1.8%, ת"א 90 ב-2.4% וקבע שיא ● בכירים בנייקי שרכשו מניות הקפיצו את מניית ריטיילורס ● פרטנר וניו-מד אנרג'י נדרשות לשלם תוספת מס במאות אלפי שקלים ● נקסט ויז'ן זינקה לאחר שדיווחה על הזמנה חדשה בגובה של כ-22 מיליון דולר ● היום לא יתקיים מסחר בשווקים בחו"ל, בשל ציון השנה האזרחית החדשה

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

המדינה לבג"ץ: אין עילה להתערבות בהחלטה להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי

לאחר עתירת איגוד לשכות המסחר נגד העלאת תקרת הפטור ממע"מ על יבוא אישי, המדינה משיבה לבג"ץ וטוענת כי אין לו סמכות להתערב בחקיקה מסוג זה ● בין היתר נכתב כי שר האוצר סמוטריץ' "בחן מגוון של שיקולים מקצועיים" בטרם קיבל את ההחלטה

מה עומד מאחורי נסיקתו / צילום: Shutterstock

צבי סטפק לא מתרשם מהזינוק בכסף: "לא אתפלא אם זו ספקולציה"

מבין שלושה אפיקי השקעה אלטרנטיביים למניות - שכוללים גם את הזהב והביטקוין, הכסף הוא זה שנצץ בשנה החולפת ● השאלה מה עומד מאחורי נסיקתו החזירה אותי 46 שנים אחורה, למקרה של האחים האנט ● הזהב "כרגיל" לא איכזב את המשקיעים, ומי דווקא כן?

אילוסטרציה: Shutterstock

מיסוי, חוזים ו-AI: ההכרעות המשפטיות שיהדהדו גם ב-2026

הפסיקה של העליון שקידשה את הפורמליזם בדיני חוזים, אחרת שהבליטה פרשנות תכליתית, זו ששירטטה את גבולות ה- AI והכללים שהשתנו בנוגע לבעלי שליטה בחברות ציבוריות ● ארבע הכרעות משפטיות מהשנה שחלפה שישפיעו גם ב-2026

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

הדיבידנד הענק שתחלק התעשייה האווירית למדינה

לגלובס נודע כי דירקטוריון התעשייה האווירית החליט על חלוקת דיבידנד בסך 242 מיליון דולר שייכנסו לקופת המדינה מרווחי 2024 ● הגידול המשמעותי בפעילות תע"א בשנים האחרונות נובע מהשפעות שינויים גאו־פוליטיים גלובליים ומהתגברות הצרכים הביטחוניים בארץ ובעולם

לא רק בגבול סוריה: המשבר בין טורקיה לישראל הופך להיות גלוי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● דרום קוריאה מחמשת את מצרים בסוללת אריטלריה שנועדה להרתיע את ישראל ● התחרות בין טורקיה לישראל הופכת גלויה בשל המצב השברירי בגבול סוריה ושיתוף הפעולה המתהווה של ישראל, קפריסין ויוון ● לקראת כניסת זוהרן ממדאני לתפקיד, עיריית ניו יורק מפרסמת לראשונה דוח על אנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: עופר עמרם

ענקית הביטוח הבינלאומית יוצאת מישראל. מה ההשלכות ומי צפוי להיפגע?

סוויס רה, מבטחת המשנה הגדולה בתחום הבריאות והנכות, מצמצמת משמעותית את הפעילות בארץ. הסיבה: רשות שוק ההון לא מאשרת להעלות מחירים ולייקר את הפרמיות לציבור במיליארדי שקלים בשנה ● החשש בענף: פגיעה בחברות הקטנות והעלאת מחירים לציבור, ואולי אפילו פגיעה בביטוחי התרופות שמחוץ לסל

זום גלובלי / צילום: Reuters

בנגלדש הכריזה על יום אבל לאומי, והאיומים של סין מחריפים

נשיא סין מחריף טונים מול טייוואן ● אבל לאומי בבנגלדש על מות של ראש הממשלה הראשונה ● בארה"ב חוקרים פרסום על הונאת ענק של מעונות יום סומליים ● ובשווייץ השנה החדשה נפתחה בטרגדיה ● זום גלובלי, מדור חדש 

הקמפוס המתוכנן של אנבידיה בקריית טבעון. איך העובדים יגיעו? / הדמיה: באדיבות אנבידיה

הקמפוס אושר, אבל איך העובדים יצליחו להגיע למרכז החדש של אנבידיה בטבעון?

הקמת מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה בקריית טבעון היא אחד המהלכים המשמעותיים ביותר לחיזוק התעסוקה בצפון בעשור האחרון ● אלא שהיעדר קישוריות למסילות הרכבת ותכנון ששם את הרכב הפרטי במרכז, מאיימים להשאיר את העובדים תקועים בכביש 6 ● האם המדינה תשכיל לייצר פתרון הוליסטי לפני שהקמפוס ייפתח ב־2031?

אילוסטרציה: Shutterstock

הקרב על הדירות: ההבדל בין הסכם הדדי, מתנה והתחייבות למתנה

פסק דין שניתן השבוע בבית המשפט לענייני משפחה ממחיש את החשיבות שבהגדרה מדויקת של עילת התביעה ע"י התובע - וזאת לאחר שמחיקת התביעה, בתום שלוש שנות דיונים, נבעה משגיאה בסיווג העילה המשפטית

מוריס קאהן. 1930-2026 / צילום: תמר מצפי

יזם כושל בתחילת הדרך, חלוץ הייטק ופילנתרופ: פרידה ממוריס קאהן

מוריס קאהן שהלך לעולמו בגיל 96, נטל חלק פעיל בתעשייה, שהפכה ברבות הימים להייטק הישראלי ● קבוצת עורק שהיה ממייסדיה, אחראית למיזם "דפי זהב" ולהקמת אמדוקס ● את מרבית הונו עשה עם הנפקת אמדוקס, ומאז תרם רבות לפעילות פילנתרופית

מנכ''ל OpenAI, סם אלטמן / צילום: Reuters, Lamkey Rod/CNP/ABACA

1.5 מיליון דולר לעובד: כך הפכה OpenAI לשיאנית שכר היסטורית

ניתוח של וול סטריט ג'ורנל מגלה כי חבילת השכר שמציעה OpenAI בשנה החולפת הגיעה לממוצע של 1.5 מיליון דולר לעובד - יותר מכל סטארט־אפ טכנולוגי גדול בהיסטוריה ● עפ"י ההערכות, הוצאות אלה יקפצו בכ־3 מיליארד דולר בשנה עד סוף העשור