צילום: ננו בננה AI
בשנה הקרובה יותר מנהלי שיווק ישקיעו תקציב בקידום בתוך כלי בינה מלאכותית מאשר בטלוויזיה - כך עולה מסקר המגמות השנתי של קהילת מנהלי שיווק מצייצים, שנערך במהלך נובמבר-דצמבר בקרב כ-400 אנשי שיווק, בשיתוף חברת הסקרים Segmanta.
● "הופכים לעיר": מה עומד מאחורי הקמפיין החדש של היישוב בני עי"ש
● סיכום שנה בוולט: כמה ישראלים מזמינים אוכל על בסיס קבוע?
לפי הסקר, תחומי ההשקעה העיקריים ב-2026 יהיו סושיאל מדיה, פרסום ממומן PPC, משפיענים, כלי בינה מלאכותית, קהילות, ובמקום האחרון, טלוויזיה (שיעור דומה לזה של השנה שעברה). מבין המשיבים, 38% הם מנהלי שיווק, 13.5% מנהלים בכירים או מנכ"לים, 8% מנהלי דיגיטל ו-7% עצמאים. התעשיות המיוצגות מגוונות, עם דגש על משרדי פרסום, חברות נדל"ן, חברות מוצרי צריכה והייטק.
נתון מעניין נוסף העולה מהסקר נוגע להשתרשות הבינה המלאכותית בעבודה היומיומית: 73% מהמשיבים צופים שהיא תבצע עד מחצית מעבודת השיווק בשנה הקרובה, מתוך זה יותר משליש סבורים שהיא תבצע 30%-50% מהעבודה.
עם זאת, 91% מצהירים שאינם חוששים לאובדן תפקידם, בדומה לשנה שעברה. נתון זה עומד בניגוד למגמה בארה"ב, שם כ-80% מאנשי השיווק כן חוששים לעתידם התעסוקתי בגלל התחרות מכלי ה-AI (נתוני מרקטינג וויק). לפי אמיר שניידר, מייסד קהילת מנהלי שיווק מצייצים, "הפער יכול לנבוע ממציאות ישראלית ייחודית, שבה אתגרים ביטחוניים וכלכליים יומיומיים מצמצמים את החשש מאיומים טכנולוגיים עתידיים".
משרדי הפרסום יידרשו להתייעל
מנתוני הסקר עולה כי הדיגיטל יהווה השנה זירת פרסום משמעותית עוד יותר: אם 77% פרסמו בזירה זו ב-2025, הרי ש-85% מתכננים להשקיע בה את רוב התקציב גם ב-2026. הפלטפורמות המועדפות, לפי הסדר, הן פייסבוק, אינסטגרם, גוגל, טיקטוק, יוטיוב ולינקדאין. לפי שניידר, למרות שפייסבוק מובילה באחוזים, אינסטגרם נתפסת כפלטפורמת הצמיחה המרכזית.
בתחילת דצמבר כתבנו כאן במדור על משפיענית ה-AI של סופר-פארם, למעשה החברה הגדולה הראשונה בישראל שבחרה לצאת במהלך כזה. משתתפי הסקר נשאלו לגבי שימוש במשפיעני AI, ו-90% השיבו שהם לא עושים זאת כיום. ממצא זה מצביע על העדפה לאותנטיות של משפיענים "אמיתיים", או לחילופין על חוסר בשלות טכנולוגית בתחום - ויהיה מעניין לבחון את הסוגייה גם בשנה הבאה.
כיצד כל זה ישפיע על משרדי הפרסום? כמחצית מהנשאלים מאמינים שבינה מלאכותית תשנה את מודל העבודה של כל המשרדים, ו-30% סבורים שכולם גם יידרשו לצמצם עלויות ולהתייעל. 11% חוששים שהמשרדים הקטנים ייפגעו יותר, ומאידך 13% מאמינים שהקטנים ירוויחו בזכות מהירות וגמישות.
"הסקר מצייר תמונה של ענף בצומת: משרדי הפרסום צריכים לשנות את מודל העבודה, והדיגיטל ממשיך לזכות בחלק הארי מהתקציבים", אומר טל ספיבק, מנהל שותף במנהלי שיווק מצייצים. "במקביל, הענף מסרב לאמץ טכנולוגיות חדשות כמו משפיעני AI, ומשקיע מעט מדי בפיתוח מקצועי. מי שיצליח בשנים הקרובות הוא לא בהכרח מי שיש לו את התקציב הגדול ביותר, אלא מי שיבין הכי מהר איך לשלב בין יצירתיות אנושית לכוח של בינה מלאכותית".
הקשיים של הג'וניורים
כאשר נשאלו המשיבים כיצד השפיעו עליהם כלי הבינה המלאכותית עד כה, 59% השיבו כי הם מאפשרים קיצור זמנים משמעותי, 31% העידו על שיפור קל בתפעול, 26% בחרו בשיפור בקבלת החלטות מבוססות דאטה, ורק 16% ציינו ירידה בעלויות ושינוי מהותי במבנה ובתהליכי השיווק. השפעות נוספות הצפויות ב-2026 הן צמצום משימות רוטיניות, עלייה בתפוקה האישית וצורך בכישורים חדשים (רק 14% לא משקיעים כלל בלימוד כלי AI).
בדומה לסקרים רבים נוספים שנערכו השנה, גם בקרב מנהלי השיווק ישנה דומיננטיות לשימוש בצ'אט GPT (73% משתמשים בו), ואולם ג'מיני מתחיל לצמצם את הפער עם 40%. קלוד, פרפלקסיטי וקופיילוט עדיין משתרכים מאחור.
לתמונת המציאות החדשה יש גם השלכות על תפקידי הכניסה (ג'וניורים), שיהיו מאתגרים יותר. זאת משום שלדעת המשיבים היא תעלה את רמת הכישורים הנדרשת כבר בשלב הכניסה (39%), תייצר תפקידי כניסה חדשים סביב תפעול AI (37%), תצמצם חלק מהמשימות הבסיסיות (33%), ואף תקטין את מספר משרות הג'וניור (27% מהמשיבים סבורים שכך יהיה).
"אנחנו עדים לרגע מפנה בענף השיווק הישראלי", מסכם שניידר. "מחד, יש אימוץ מסיבי של כלי AI ותחושת ביטחון תעסוקתי חזקה, אבל מאידך, רוב הענף עדיין מתייחס לזה כאל כלי נוסף ולא כאל שינוי פרדיגמה. מנהלי שיווק שחושבים ששלוש שעות לימוד בשבוע מספיקות כדי להישאר רלוונטיים, מתעסקים בתפעול במקום באסטרטגיה. השאלה היא לא אם AI תשנה את הענף, אלא מי יוביל את השינוי ומי יישאר מאחור".