גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

ניטין מיטל עובד באחד התפקידים המרתקים בתעשייה. הוא מייעץ לממשלות ולבנקים הגדולים בעולם כיצד להתכונן לעידן הבינה המלאכותית, באיזו מהירות צריך להשתנות, על אילו מחלקות או מוצרים אפשר לוותר והיכן אפשר לצמוח. הוא גם מי שאחראי לשינוי הזה בתוך הפירמה שבה הוא משמש כאחד המנהלים הבכירים ביותר - דלויט (Deloitte), מחברות הייעוץ וראיית החשבון הגדולות בעולם.

● 1.5 מיליון דולר לעובד: כך הפכה OpenAI לשיאנית שכר היסטורית
● סיכום השנה בהייטק: שיא בעסקאות לצד שפל במספר המועסקים

תעשיית הייעוץ היא אחת הנפגעות המיידיות של עליית הבינה המלאכותית, ובימים שבהם מנועי צ'אט כמו ג'מיני או פרפלקסיטי מסוגלים להפיק מחקרי שוק, מצגות מושכלות ותובנות עסקיות שלא היו מביישים מומחים ותיקים, גם בתעשיית הייעוץ עושים חושבים לגבי עתיד המקצוע. אלפים כבר פוטרו בענקיות התחום עם התפתחות הבינה המלאכותית: מקינזי הובילה עם פיטורי 6,500 עובדים, ארנסט אנד יאנג עם 3,400 איש, וגם דלויט קיבלה החלטה קשה לפטר 1,400 עובדים.

"להיזהר עם המסקנות ולהסתכל על המאקרו"

מיטל עצמו איננו מתכחש לעובדות או למגמה בכללה, אבל טוען שהאופטיקה מטעה: "למרות הפיטורים, מספר העובדים שלנו ברחבי העולם רק עלה, אנחנו מגייסים עובדים", הוא אומר בראיון לגלובס לרגל ביקורו בישראל.

"הפיטורים בתחום נובעים מהפריון הגבוה והרווח שמתקבל מהשימוש ב־AI, אבל יש כאן גם שינוי בכישורים ובהתמחות שחברות כמונו דורשות, וגם כניסה לתחומים חדשים. לדוגמה, דלויט עסקה בתחום חוות השרתים בשוליים עד לפני כשנה וחצי, כשסייענו לחברות לעבור לענן. היום אנחנו נדרשים להיכנס לתחום הזה ממש. אנחנו לא בונים חוות שרתים, אבל מספקים ייעוץ לאלה שכן ועוזרים להם להרוויח יותר מהפעילות הזו, ומן הסתם אנחנו צריכים עובדים גם לתחום החדש הזה. נכון שמהפכת ה־AI מייצרת שינויים, אבל היא גם מעודדת אותנו לחשוב מחדש על תמהיל העיסוקים ופרופיל הכישורים שנדרש מאיתנו".

מיטל גם לא מתרשם מהחודשים האחרונים, שהיו מהמדממים בהיסטוריה של תעשיית הטכנולוגיה במונחי פיטורים. רבים מהם - כמו בחברות הישראליות פייבר ויוטפו - מוסברים בהגעתה של הבינה המלאכותית.

בחודש אוקטובר לבדו נודע על 34 אלף איש מפוטרים בעולם, המספר הגבוה ביותר מאז תחילת 2023. "כלי התקשורת מדווחים על התרסקויות של מטוסים, אבל כמה כתבות יש על עשרים או שלושים אלף טיסות שממריאות ונוחתות בבטחה כל יום?", שואל מיטל, ואומר כי "צריך להיות זהירים עם המסקנות ולהסתכל על המאקרו: האם זה באמת משפיע על שיעור התעסוקה במדינה? האם שיעור האבטלה עולה? ואם שיעור התעסוקה זהה - מה זה אומר לך? אנשים מפוטרים בגלל השימוש המתקדם ב־AI, אבל הם גם מועסקים בהקשרים אחרים ולמטרות אחרות".

על פי הנתונים, בישראל מספר המועסקים בהייטק ירד ב־2% בשנה האחרונה, ל־409 אלף.

"זה עשוי להיות בעקבות ה־AI אבל לא רק. אם יורשה לי לדבר כמי שמגיע מבחוץ, יש בישראל רוח יזמית שמובילה לריכוז גבוה של סטארט־אפים - אבל אחרי ההתחלה הזו צריך לגדול, וכך גם נוצרות יותר משרות. והנסיבות בישראל ובכלכלה שלה ככל הנראה לא הכי מתאימות לגדילה הזו. לא ניתן לבסס גידול של תעשייה על יזמות לבדה שמובילה לעוד ועוד סטארט־אפים, חייב להיות כאן גם ממד של צמיחה".

לא מכחיש את הטלטלה, אך אופטימי לגבי העתיד

מיטל (51) הוא אחד המנהלים הוותיקים בענף הייעוץ, הנתפס כמי שהקדיש את חייו להשלכות הבינה המלאכותית על חברות - בעיקר הגדולות שבהן. הוא הצטרף לדלויט זמן קצר לאחר סיום לימודיו ב־1998, והתמחה במהלך השנים בתחום הדאטה והאנליטיקה. ב־2020 הפך לראש תחום ה־AI בדלויט ארה"ב, ומשנת 2023, זמן קצר לאחר השקת ChatGPT של OpenAI, הוא משמש כסמכות העולמית של הפירמה בתחום. הוא שותף לכתיבת הספר All-in on AI, שנכנס לרשימת רבי המכר של הוול סטריט ג'ורנל, ובשנת 2019 זכה בפרס איש השנה של AI Summit.

עמדותיו ריאליסטיות - הוא לא מכחיש את הטלטלה שחווה התעשייה בעקבות השינויים הרבים, אך הוא אופטימיסט וסבור שהשינויים יולידו תפקידים ותעשיות חדשות: "הדעה שלי שונה במקצת מההפחדות שמתרחשות סביב נושא אובדן המשרות. הסיבה לכך היא שבכל פעם שיש מהפכה טכנולוגית נוצרות תעשיות ושווקים חדשים, והטכנולוגיה מגיעה לקהל משתמשים רב יותר. מהפכת הקיטור הביאה איתה חשש להיעלמות העבודה הידנית, אבל היא הולידה את מכונות הייצור ואת כלי הרכב, ויצרה עבודות חדשות במפעלים, בייצור מכוניות, בסלילה ובתחזוקה של כבישים. אנשים איבדו את עבודתם, אבל בסוף מצאו עבודות חדשות".

את אותה המגמה הוא רואה גם היום. "חוות השרתים הגדולות שנבנות כעת כדי לשרת את הביקוש האדיר לעיבוד AI יוצרות עבודות חדשות לשרברבי מערכות קירור, חשמלאים ועובדי בניין, וגם למי שמייצר את כל המרכיבים שמהם החוות בנויות - שבבים גרפיים, מערכות קירור, ואספקת חשמל", מסביר מיטל. "אומרים שסוכן AI אחד במוקד טלפוני יחליף עשרה מוקדנים. אני מסכים עם ההנחה הזו, אבל כדי לבנות את הסוכן הזה ולהפעיל אותו דרושים מתכנתים, אנשי חוות שרתים ועובדי חברות חשמל".

זה אומר שנצטרך לעודד את הילדים שלנו ללמוד שרברבות, בינוי וחשמלאות?

"לאו דווקא. האמת היא שאלה בדיוק השיחות שאני מנהל כעת עם הבן שלי בשנת הלימודים הראשונה שלו. ואני עדיין ממליץ בחום על לימודי מדעי המחשב. הרי אותם סוכני בינה מלאכותית (תוכנות AI שמסוגלות לנהל משימות - א"ג) לא נבנים בקסם - מישהו בונה אותם. אבל גם לימוד התחום ייאלץ להשתנות, ובמקום להתמקד בתוכנית הלימודים תתחברו עם אנשים בכנסים, באקדמיה או בתעשייה דרך תוכניות התמחות או חילופי סטודנטים. תהיו סקרנים, תשאלו שאלות ותלמדו מהעולם הרחב שמעבר לארבעת הקירות בכיתה".

הרווח שצפוי לאנושות מהבינה המלאכותית, גם אם עדיין לא נראה בדוחות של ענקיות הטכנולוגיה, צפוי עוד להגיע, הוא אומר, זה רק עשוי לקחת זמן. הרווחים שהגיעו לאנושות ממהפכת הקיטור התבררו, לדבריו, רק עשרות שנים לאחר המצאת מנוע הקיטור, אך המהפכה הקרובה ביותר למהפכת ה־AI היא לדעתו מהפכת החשמל: "איכות החיים השתנתה באופן משמעותי, היא הביאה עמה צורות חדשות של עשיית עסקים, תעשייה ותקשורת".

בהתאם לכך, צוואר הבקבוק המרכזי לדידו של מיטל איננו מעבדים גרפיים או מספר מפתחי ה־AI העומדים לרשות התעשייה, אלא החשמל שמפעיל את חוות ה־AI - ונמצא במחסור גדול. "הזמינות של שבבים וחומרה הנלווית לבניית החוות דווקא מואצת, אבל הבעיה היא שאין כרגע מקור אנרגיה אחד שיספק את כל צרכי עיבוד ה־AI בעתיד הקרוב", הוא אומר.

לדבריו, בעוד שהדיונים החשובים ביותר בתעשייה ובממשלות עוסקים בתמהיל האנרגיה ובמודלים של צריכת אנרגיה, הגידול המרכזי מהוצאות ההון של ענקיות הטכנולוגיה (CAPEX) צפוי ללכת דווקא לתשתיות ייצור אנרגיה. "זו הסיבה שבגללה הגרעין חוזר למשוואה - הדיבורים על חידוש כורים גרעיניים או בנייה של כורים קטנים ומודולריים מתקיימים כעת באופן פעיל".

מה יעשו מפתחי התוכנה של המחר

לאחר הלימודים, אומר מיטל, יהיה למהנדסי התוכנה מקום אחר בתעשייה. "יותר ויותר תוכנה נכתבת ותיכתב על ידי AI, בשיעור שגבוה בהרבה מה־25% שעליהם דיבר מנכ"ל גוגל בשנה שעברה. התפקיד של המתכתנים בעתיד לא יהיה בקידוד בסיסי אלא בעיצוב מערכות ותהליכים מחדש. תחשבו על בדיקות אבטחת סייבר בעולם שבו סוכני AI רבי עוצמה יוכלו לבצע מתקפות סייבר. הדרך שבה תבדוק ותאבטח את המערכות שלך ותגן על עצמך תצטרך להשתנות. צריך לחשוב מחדש על פריסה, יישום ובדיקה של המערכות הללו - ואת זה יעשה מפתח התוכנה של המחר".

גם המקצוע שלכם, יועצים ואנליסטים, עובר שינוי דרמטי. איך הוא ייראה בעוד חמש או עשר שנים, אם בכלל מקצוע כזה יישאר רלוונטי?
"יש טענות כאלה שתפקיד האנליסט ייעלם ושהוא יוחלף בסוכן AI. זה נכון שישנן משימות רבות שמבוצעות על ידי האנליסט שסוכן דיגיטלי יכול למלא אותן: לבדוק נתונים, לנתח אותם, לבצע הערכה שלהם על בסיס תקדימים היסטוריים כדי לקבוע מה אפשר לעשות הלאה. אבל אני חושב שהתפקיד לא ייעלם, הוא ישתנה. במקום להעריך את המצב הנוכחי על בסיס ההיסטוריה, תשתמש בסוכנים שעושים זאת בשבילך כדי לחשוב קדימה על תהליכי עבודה חדשים ואיך ניתן לעצב את המערכות באופן שונה".

זה נשמע כללי מאוד, לעצב את העתיד.
"בוא ניקח לדוגמה אנליסט אסטרטגיה צעיר שמגויס בסיום התואר שלו - אחת מהדרישות העיקריות ממנו היא פיתוח מצגות - לא משנה אם הגעת מהרוורד או מאוניבסיטה ציבורית, זה התפקיד שלך. אבל מעכשיו, החבר הטוב שלו הוא סוכן ה־AI שמעצב עבורו מצגות, והאנליסט מתמקד עכשיו בחברה ובענף הספציפי שבו היא פועלת, אם זה בנקאות, אנרגיה או טכנולוגיה. עכשיו יש להם זמן לדמיין: איך ייראו תהליכי העבודה החדשים שהם צריכים ליישם בחברה ובענף וכיצד תחולק העבודה בין העובדים לבין הסוכנים הדיגיטליים".

הסתבכות ה־AI של דלויט, והלקח

תפקידו של האנליסט בעידן ה־AI עומד למבחן כל יום בדלויט, והפירמה כולה אף שילמה על כך מחיר: דלויט פיצתה את ממשלת אוסטרליה על הזמנה של 290 אלף דולר של דוח שהוזמן ממנה, לאחר שהתברר שחלקים ממנו כללו טעויות שמקורן בהתבססות על מנוע בינה מלאכותית, כולל ציטוט מזויף מפסק דין פדרלי והפניות למאמרים אקדמיים לא קיימים, כך לפי דיווח ב־AP. הפירמה גם הודתה בפני מספר מחוזות בקנדה כי היא הסתמכה על בינה מלאכותית כשציטטה מחקרים בדוח שהזמינו ממנה, ואמרה כי עליה לתקן ציטוטים שגויים, כך לפי הקנדיאן פרס.

את הלקח מיישם מיטל בכל יום מחדש: "בכל פעם שאתה משתמש בטכנולוגיה חדשה, המפתח החשוב הוא שהיא צריכה להיות מנוהלת בידי אדם ומפוקחת על ידו. האם אפשר לבצע משימות עם סוכן מבוסס בינה מלאכותית? כן, אבל ברמת המשימה הבודדת, לא ברמת התהליכים הארגוניים - והמפתח להגעה לתהליכים ארגוניים אוטומטיים היא שבני האדם יהיו בלופ".

מיטל מבקר בישראל לא רק כדי לעבוד עם לקוחות החברה בישראל, אלא בעיקר כדי לחפש טכנולוגיות חדשות שיוכל להטמיע במסגרת סל הפתרונות של החברה. הוא ביקר במשרדי אנבידיה בתל אביב (שהוא מכנה "המעסיקה הזרה הגדולה בישראל") ובמספר חברות סטארט־אפ בתחומי השבבים, רשתות תקשורת, תוכנה וסוכנים חכמים, בהן מפתחת הסוכנים החכמים וונדרפול.

עם ההנחה שישראל פספסה את מהפכת ה־AI הוא לא מסכים: "ישראל נמצאת על הרדאר שלנו מבחינת התקדמות החדשנות כאן והדרך שבה אנחנו מיישמים אותן בקרב הלקוחות. אנחנו רואים הרבה חדשנות בתחום בפריז, קיימברידג' בבריטניה, בהודו ובסין - אבל יש אזורים בעולם, כמו ישראל, שמוכיחים קצב, תחכום, התקדמות ויישום בתחום הזה. הגישה שיש בישראל של פתרון בעיות מורכבות, ובמיוחד בתנאי מחסור, היא דבר חסר תקדים בהשוואה למה שאני רואה בעולם. ישראל חזקה בצד של האפליקציה - צד שלא דורש הון רב, אבל דורש דמיון, ניסוי וטעייה ואמונה שאתה יכול לעבוד עם ארגון ולשנות את התהליכים שלו. בזה ישראל טובה מאוד".

המחיר של שימוש ב"פיתוח בלחיצת כפתור"

המעורבות ההולכת וגוברת של בינה מלאכותית בפיתוח תוכנה הביאה גם לעלייתו של שוק ה"וייב קודינג" (Vibe Coding) - יישומים המאפשרים פיתוח אפליקציות מאפס בלחיצת כפתור. אחת הבולטות בתחום בישראל היא בייס44 של היזם מאור שלמה, שנמכרה ל־Wix ב־80 מיליון דולר בשנה שעברה. מאז, הפכה בייס44 למנוע מזומנים וצמיחה עבור וויקס, שקשה לשער מה היה קורה לולא היתה רוכשת יכולות וייב קודינג. מפתחים ישראלים נעזרים גם בפתרונות מתחרים כמו Lovable, קרסר (Cursor) וגיטהאב קופיילוט.

בחודשים האחרונים, עם זאת, הולך ומתברר המחיר מאחורי שימוש בפיתוחים בלחיצת כפתור: אלה מכילים פרצות אבטחה משמעותיות, לא דבר מה שאמור להטריד במיוחד עסקים קטנים - אך עם גדילת החברות הדבר הולך ומתברר כבעיה.

"זו דמוקרטיזציה של הנדסת תוכנה, שבה אנשים לא חייבים תואר או רקע במחשבים - כל אחד מאיתנו יכול להגיע לקוד ולהשיק יישומים. מצד שני, רבים מאיתנו גם לא עברנו הכשרה בתחום הסייבר", אומר מיטל. "לכן העצה שלי היא להשתמש בתחום הזה במשורה - הוא יכול להיות כלי בארגז הכלים של מהנדס תוכנה עבור יישומים שאינם קריטיים, כמו אפליקציות למטרות מכירה של מוצר מסוים או יצירת חוויה, אבל אם אתה בונה מערכת קריטית למשימה שצריכה לעבוד באמינות גבוהה - אבטחת מידע היא מהות העניין. כל ארגון צריך כללים ברורים, היכן ומתי מותר להשתמש בווייב קודינג, והיכן לא".