גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיסוי, חוזים ו-AI: ההכרעות המשפטיות שיהדהדו גם ב-2026

הפסיקה של העליון שקידשה את הפורמליזם בדיני חוזים; אחרת שהבליטה פרשנות תכליתית; זו ששירטטה את גבולות ה-AI; והכללים שהשתנו בנוגע לבעלי שליטה בחברות ציבוריות ● ארבע הכרעות משפטיות מהשנה שחלפה שישפיעו גם בשנה הבאה

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

מניצול הזדמנויות של בעלי שליטה, דרך פרשנות תכליתית בדיני המס ופרשנות פורמליסטית בדיני החוזים ועד גבולות השימוש ב-AI: מספר פסקי דין שניתנו השנה עיצבו את הכללים הכלכליים והמסחריים במשק. בעזרת מומחי משפט, ריכזנו ארבעה פסקי דין משמעותיים מהשנה שחלפה, שהשלכותיהם יורגשו גם ב-2026.

סיכום פסיקות השנה בנדל"ן: כללים חדשים בדירות נופש, פינוי-בינוי ועוד
כל עורך דין שלישי "שותף": מה מתכננים במשרדים הגדולים ל-2026?

דיני חברות | ניצול הזדמנות עסקית ואישור להסכם תיחום פעילות

העובדות:
באפריל השנה אישר בית המשפט הכלכלי לנהל תביעה נגזרת נגד יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה ומנכ"ל חברת אאורה, בטענה לניצול הזדמנות עסקית של החברה לצרכיו הפרטיים. לפי הנטען, אטרקצ'י רכש מקרקעין בקריית אונו ב-57 מיליון שקל ומכר אותם כעבור כשנתיים ב-100 מיליון שקל - עסקה שלא הוצעה קודם לכן לחברה.

ההכרעה:
השופט יעקב שרביט קבע כי הוכח לכאורה כי עסקת הנדל"ן היוותה הזדמנות עסקית "של החברה" ונוצלה על-ידי בעל השליטה באופן פרטי.

בפסק הדין היו שני נושאים על הפרק: אחד - נקבע כי מדובר ב"הזדמנות עסקית במעגל השני", פעילות שאינה זהה לליבת פעילות החברה אך משיקה אליה מהותית. אף שאאורה פועלת בעיקר בתחום הנדל"ן למגורים והתחדשות עירונית, אין בכך כדי לשלול סיווג עסקה בנדל"ן מסחרי כהזדמנות עסקית של החברה.

בנוסף, בית המשפט קבע כי הסכמי תיחום פעילות בין חברה לבעל שליטה אינם מהלך עסקי רגיל, אלא עסקה עם בעל שליטה, ולכן הם מחייבים את מלוא מנגנון האישור המשולש: ועדת ביקורת, דירקטוריון ואסיפה כללית של בעלי מניות בלתי נגועים. זאת בשל השפעתם המהותית על פעילות החברה, הכנסותיה ורווחיותה וכן נוכח החשש שבעל שליטה ישפיע על הגדרת תחום הפעילות באופן שיאפשר לו להוציא מתוכה הזדמנויות שיבקש לנצל באופן פרטי.

המשמעות:
עו"ד יוסי אשכנזי, שותף ומנהל (משותף) של מחלקת הליטיגציה במשרד הרצוג, מסביר כי הפסיקה מחדדת את אחריותם של בעלי שליטה בחברות ציבוריות: "יש הרבה חברות ציבוריות עם בעל שליטה משמעותי, שהוא הרוח החיה בחברה וגם זה שמאתר הזדמנויות עסקיות עבורה. פסק הדין הוא נדבך חשוב בפסיקה שמתגבשת בדיני ההזדמנות העסקית, בהגדרת מהי הזדמנות כזו. בית המשפט מגדיר באופן תקדימי תחומים משיקים נוספים בנדל"ן שנחשבים מעגל שני והזדמנות עסקית שבעל השליטה לא יכול לקחת בלי להציע לחברה קודם".

במילים אחרות, פסק הדין מבהיר כי הגבול בין פעילות פרטית לפעילות החברה צר יותר מבעבר, ונזכיר כי המבחנים להזדמנות עסקית נקבעו בפסק דין חג'ג' בידי השופטת רות רונן.

לדברי עו"ד אשכנזי, גם באשר לאישור הנדרש להסכם תיחום פעילות, מדובר בקביעה תקדימית: "זו הפעם הראשונה שנקבע במפורש איזה מנגנון אישורים נדרש להסדרי תיחום פעילות, סוגיה שטרם הוכרעה עד היום. ההשלכות של הקביעה הזו ברורות". לדבריו, "ההכרעה מאיצה מגמה ברורה: בעל שליטה שלא מסדיר מראש תיחום פעילות, לוקח סיכון גדול".

נזכיר כי מתנהל דיון חוזר במחלקה הכלכלית בפסק הדין, אך לגישת אשכנזי, יש סיכוי לא מבוטל שהתוצאה תישאר זהה.

עו''ד יוסי אשכנזי, שותף ומנהל של מחלקת הליטיגציה במשרד עו''ד הרצוג / צילום: עידן גרוס

דיני מס | פרשנות תכליתית גוברת על לשון החוק

העובדות:
בנובמבר השנה קיבל בית המשפט העליון, ברוב דעות, את ערעור רשות המסים וביטל החלטה שאפשרה ניהול תובענה ייצוגית נגדה. הסוגיה נסבה סביב פרשנות סעיף הנוגע לזיכוי מס לשכירים בגין חיסכון ארוך-טווח, מחלוקת שלה השלכות תקציביות בהיקף של יותר מ-600 מיליון שקל.

ההכרעה:
בדעת רוב, אותה כתב השופט עופר גרוסקופף, נקבע כי מדובר ב"תקלה חקיקתית-ניסוחית" חריגה, המצדיקה סטייה מהלשון ואימוץ פרשנות תכליתית, כך שלא יינתן זיכוי מס כפול.

למרות שלא נמצא עיגון בלשון החוק לעמדת רשות המסים, נקבע כי אימוץ פרשנות לשונית תחתור תחת תכליות הסעיף וכוונת המחוקק. בדעת מיעוט, השופט אלכס שטיין סבר כי כאשר הלשון ברורה, יש לפעול לפיה, והכדור מצוי בידי המחוקק.

המשמעות:
עו"ד נדב ויסמן, שותף במחלקת הליטיגציה במשרד מיתר, מסביר כי השאלה שעלתה בפסק הדין היא ויכוח עקרוני החוצה תחומי משפט: "זהו עימות קלאסי בין שמרנות לפרשנות תכליתית - שאלה שחוצה תחומים, ואנחנו מכירים אותה מדיני החוזים".

לגישתו, השלכות פסק הדין, כאשר החוק אומר א', והרשות עושה ב', יכולות להיות משמעותיות: "כאשר חורגים מלשון הכתוב בחוק, יש כאן סיכון של אובדן ודאות. אולי שופטי הרוב פוסקים בניגוד למה שהמחוקק התכוון שהוא מייצג את רצון העם".

לצד זאת, הוא מסביר, "לפעמים כשהולכים לפי לשון החוק, הרבה פעמים הדרך מסתיימת ללא תשובה, כי החוק לא נותן את כל התשובות, ובית המשפט נאלץ לאתר את התשובה שלא בלשון החוק".

לדבריו, "כשמתעמקים בתכליות של החוק באותו מקרה, שהוא מורכב, רואים שהפרשנות הטקסטואלית פועלת לחלוטין נגד התכלית שאפשר להניח שהמחוקק ביקש להגשים".

ביקשנו להסב את תשומת-ליבו של עו"ד ויסמן לכך שגישתו של השופט גרוסקופף בפסקי דין מתחומים אחרים דווקא שמרנית יותר, ושאלנו האם פסק הדין הוא חריגה מגישתו הכללית. לדברי ויסמן, המשמעות הכלכלית שעמדה בבסיס פסק הדין לדעתו הייתה מרכיב מכריע. "אין ספק שהוא נוקט גישה שונה, כי מדובר במקרה חריג. כשקופת הציבור עלולה לשלם יותר מחצי מיליארד שקל בגלל תקלה ניסוחית, השופטים מרשים לעצמם להיות יותר אקטיביסטיים. אף שופט אינו רק שמרן או רק אקטיביסט".

לצד זאת, הוא הסביר את פסק דינו יוצא הדופן של השופט שטיין באותו מקרה: "השופט שטיין, שידוע בגישתו השמרנית, עשה מאמץ ראוי להערכה כשנצמד ללשון החוק".

בהמשך לפסק הדין, ויסמן קורא למחוקק לחוקק חוקים ברורים יותר, במיוחד בדיני מס ועניינים כלכליים, ואז בתי המשפט לא יצטרכו לנקוט פרשנות תכליתית.

עו״ד נדב ויסמן, שותף במחלקת הליטיגציה במשרד מיתר / צילום: תומר יעקובסון

דיני חוזים | חזרה לפורמליזם?

העובדות:
דובר על מסמך ביניים (פרטיכל) במסגרתו תפצה הכנסייה את קק"ל ב-13 מיליון דולר, ובתמורה חברת-הבת של קק"ל תוותר על טענות נגד העסקה למכירת 520 דונם בשכונות בירושלים שהיו שייכים לכנסייה היוונית האורתודוכסית, כאשר מאוחר יותר נטען כי מדובר בהסכם פשרה מחייב.

ההכרעה:
בפסק דין הפטריארכיה היוונית, בית המשפט העליון ביטל חיוב של 13 מיליון דולר וקבע כי מסמך ביניים מפורט (פרטיכל), שהוקרא באירוע חגיגי, אינו חוזה מחייב אלא שלב במשא-ומתן, וכי לא התקיימו דרישות הכתב, גמירות הדעת והמסוימות.

השופט גרוסקופף הביע ביקורת מפורשת על הכשרתם וקבלתם של מסמכי ביניים ומסמכים לאקוניים כהסכמים מחייבים לאורך הפסיקה, וקרא לחזור לדרישות הפורמליסטיות, ובלשונו, "המטוטלת בפסיקה בתחום דיני החוזים נעה באופן מופרז לכיוון הקוטב המהותי. טוב נעשה אם נסיט את כיוון תנועתה ונשיב לדיני החוזים הישראליים מידה מסוימת של פורמליזם, אשר תמתן את אי-הוודאות ותתרום לשימוש יעיל ומושכל במכשיר החוזי, לא כל שכן כשמדובר בחוזה העסקי".

המשמעות:
עו"ד איתן חיימוביץ מספר לנו כי פסק הדין חשוב, כיוון שהוא מצמצם את חוסר הוודאות ששררה במשך שנים בדיני חוזים: "במשך תקופה ממושכת התרחבה הפסיקה שבחנה הסכמי ביניים מנקודת מבט מקלה, הקלה בדרישה לחתימה פורמלית, יצקה תוכן הסכמי לחוזה גם כאשר לא סוכמו התמורות, גם כשנכתב שעוד ינוהל משא-ומתן.

"נראה שהיה חוסר ודאות בשוק, כי אי-אפשר היה לדעת מתי בית המשפט ישלים פרטים ויקרא למסמך חוזה מחייב, ועכשיו, דעת הרוב בפסק הדין משיבה את הבחינה לגבי הסכמים להסתכלות פורמלית יותר, בחינה של פרטי-הפרטים הנדרשים להיות בחוזה - אחרת הוא לא יוגדר כחוזה.

"מדובר בפסיקה חשובה ביותר: היא משיבה את הדינים החוזיים לעולם הוודאות, הצורה והדרישות הפורמליות כדי שחוזה ייחשב מחייב, זאת בניגוד לאינספור מקרים בהם הוגשו תביעות על 'חוזים' לא חתומים שהיו חסרים, ובית המשפט השלים את החסר", מסכם חיימוביץ.

לצד זאת, האמירות בפסק הדין מעוררות דווקא חשש מחוסר ודאות בשוק לגבי הקשחת הדרישות לכריתת חוזה, שכן עורכי דין למדו לנהל משא-ומתן לפי ההלכות ששררו מאמצע שנות ה-70 ועד היום, וכל פסיקה שבאה ומערערת את זה, עלולה ליצור חוסר ודאות איך לקיים את המשאים-ומתנים. גם במקרה הפטריכאריה הצדדים ניסו להיכנס תחת אותן הלכות וקיימו טקסט חגיגי כמו שהיה בעניין בוטקובסקי.

ההליך ממתין לדיון נוסף, והפסיקה העתידית בערכאות הנמוכות תקבע אם מדובר בשינוי מגמה של ממש.

משפט וטכנולוגיה | שימוש בינה מלאכותית יהיה רק עם אחריות ברורה

העובדות וההכרעה:
בשני פסקי דין השנה קבע בג"ץ באופן תקדימי כי הסתמכות על אסמכתאות בדויות שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית עלולה להוביל לסילוק הליכים ואף לסנקציות כלפי עורכי הדין.

המשמעות:
בית המשפט הבהיר כי האחריות נותרת על כתפי עורך הדין, וכי "בהגשת כתבי טענות פרי הזיית בינה מלאכותית, נפגע בראש ובראשונה אינטרס הלקוח".

אף שבשל חדשנות התופעה לא הוטלו הוצאות על עורכי הדין בתיק, המסר של בית המשפט הוא ברור: הסובלנות לשימוש רשלני ב-AI לא תימשך לאורך זמן.

עוד כתבות

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

רוחות מלחמה: הבורסה יורדת, הדולר קופץ

הבורסה עברה לירידות לאחר שארה"ב הודיעה על פינוי חלק מעובדי השגרירות בישראל ● ת"א 35 יורד בכ-0.6% ות"א 90 מאבד 1.3% ● ג'י סיטי, מגה אור, נקסט ויזן ונייס בולטות בעליות ● אתמול בוול סטריט - אנבידיה הובילה את נאסד"ק לירידות, מניות התוכנה עלו ● בבלקרוק אומרים כי זו תקופה מצוינת להשקעה לשם השגת הכנסה קבועה ● ואיזו מניית טכנולוגיה ישראלית זוכה להמלצת קנייה מ־UBS ● עדכונים שוטפים

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה