גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בשורת החלל המותאם אישית של יו"ר סוכנות החלל הישראלית החדשה

ד"ר שמרית ממן מנהלת באוניברסיטת בן גוריון מעבדה שמשויכת לנאס"א, שותפה של האו"ם בתוכניות להתמודדות עם אסונות ומקדמת לימודי מדעים בקרב נערות ● לפני כחצי שנה היא גם מונתה ליו"ר סוכנות החלל הישראלית ● בראיון ראשון בתפקיד, היא מסבירה איך החלל יכול לעזור לנו להתמודד עם אסונות ומגלה את מי הייתה רוצה לראות כאסטרונאוטית הישראלית הראשונה

ד''ר שמרית ממן / צילום: דני מכליס
ד''ר שמרית ממן / צילום: דני מכליס

בתחילת 2023, יום אחרי רעידת האדמה הקטלנית שהרגה כ־60 אלף איש בטורקיה, הייתה חוקרת החלל ד"ר שמרית ממן בדרך למטה האו"ם יחד עם נערות מפרויקט She Space שהקימה. בעצירת הביניים הן פגשו משלחת של איחוד הצלה, שהייתה בדרכה לסייע בטורקיה. "התרגשנו וביקשנו להצטלם איתם, ואחת הנערות שאלה, יש משהו שאפשר לעזור בו? אחד מראשי המשלחת מסתכל עליי ואומר לי בחיוך: 'מה את יכולה לעשות בשבילי? להשיג לי תמונת לוויין של השטח?'. אנחנו צחקנו, והוא עוד לא הבין למה". ממן יצרה מיד קשר עם חברת ISI הישראלית, הסבירה מה צריך, ותמונות הלוויין האלה היו הראשונות בעולם שהגיעו אל צוותי החילוץ.

חזית המדע | איך להישאר חדים בגיל 80 ומה כדאי להכניס לחוזים: 15 עצות שקיבלנו מחוקרים השנה
חזית המדע | "קולגות חושבים שיצאתי מדעתי": הכלכלן חתן פרס נובל שרוצה להכניס ערכים לשוק ההון

הסיפור הזה ממחיש על קצה המזלג את הגישה הייחודית של ממן לחלל כמקור מידע זמין לכולם שיכול להציל חיים. עכשיו היא מקדמת אותה גם כיו"רית סוכנות החלל הישראלית, מינוי שקיבלה ביולי 2025.

"אין מסלול אחד נכון"

התרגלנו לחשוב על אנשי חלל כעל מהנדסי טילים או מטוסים, או חוקרים של פיצוצים בין כוכבים רחוקים, אבל ממן מגיעה בכלל מבית הספר ללימודי הסביבה ומביאה איתה גישה בין־תחומית. בגיל 45 בלבד היא כבר הספיקה לייצג את ישראל באו"ם בנושאים הקשורים לבריתות חלל ולנהל מעבדה שהיא בין 17 המעבדות בעולם שמשויכות לנאס"א. במעבדה שלה מפעילים לוויינים מתקדמים ומפתחים כלי אלגוריתמיקה כדי לנתח את המידע שמגיע מהם, לשימושים רבים ומגוונים. שם גם נמצאת התחנה הקרקעית של BGUSAT, ננו הלוויין המחקרי הראשון של ישראל. וכן, יש לה גם מחקרים על פלנטות וירחים.

לצד כל אלה, ממן מכהנת כראש המשרד לתמיכה אזורית לניהול מצבי חירום של האו"ם בישראל. במסגרת הזאת היא מפתחת מערכות להתראה מוקדמת על אסונות טבע באמצעות מידע מלוויינים.

"גם כילדה, הייתי תמיד סקרנית ומאוד אמיצה, במובן שאתגרים לא הרתיעו אותי. זו גישה שלמדתי מאבי ז"ל, שנפטר החודש", היא אומרת בראיון ראשון בתפקיד לגלובס. "אני תמיד מוצאת את הדרך, גם אם לפעמים במבט לאחור אני מגלה שלא הייתה שם באמת דרך, וסללתי אותה בעצמי. המסלול שלי באמת לא היה סטנדרטי, ואני חושבת שאין מסלול אחד נכון. דווקא בעולם שהופך יותר גנרי ואחיד, החשיבה הבלתי שגרתית היא לא מותרות אלא המפתח להצלחה".

"חלל מותאם אישית"

באותה רעידת אדמה בטורקיה שפתחנו בה, תמונות הלוויין שסיפקה ממן עזרו לאתר לכודים, לכוון פליטים אל כוחות ההצלה, להזהיר אותם מדרכי גישה חסומות ועוד. כלים כאלה להתמודדות עם אסון יש גם לנו, היא אומרת, אלא שהציבור לא יודע איך להשתמש בהם.

בפיילוט שהיא עורכת ביישוב עומר, היא מלמדת את הציבור לעזור לעצמו באמצעות לוויינים בעת אסון. זה, מבחינתה, חלל מותאם אישית. "כשיש קריסה של תשתיות, לפעמים לוויין זה הדבר היחיד שנשאר. האם את יודעת שבחלק מהטלפונים החכמים היום יש אפשרות להתממשק לטלפון לווייני? בשלך יש? אני רוצה שתדעי את זה לקראת אסון.

"בפיילוט בעומר דיברנו על תרחישים וחשפנו את המשתתפים לטכנולוגיות מבוססות לוויין והשימוש בהן בחירום. לימדנו אותם איך לתקשר בצורה ברורה בזמן אסון - מה קרה, איפה הם ואחרים נמצאים. אנחנו מלמדים איך להסתכל על תמונות של יישוב שצולמו בלוויין ישראלי, ואז אנחנו שותלים בתמונה בעיות. למשל הכביש לסורוקה איננו. אז איך הם מסבירים את זה לכוחות ההצלה? איך מוציאים נ"צ מטלפון נייד גם אם התקשורת קרסה. אם הצלחת להתחבר למדיה חברתית, איזה מסר את מעבירה שם. אנשים לא יודעים עד כמה לסמן את עצמם כבטוחים באסון זה מידע חשוב.

"הטכנולוגיה קיימת. שאלת השימוש בה היא המשמעותית. העתיד הוא להעביר את ההכשרה הזאת לכלל הציבור ולבנות יכולות נוספות, כמו כלי בינה מלאכותית שיכול לתת מענה בעת צרה".

המחקרים והכלים שממן רוצה להטמיע ישימים לתחומים רבים. כך, לדוגמה, כלי שפיתחה ומשלב בין ידע מהמערכת הסלולרית ומתמונות לוויין עוזר היום להתמודדות עם שיטפונות בהודו וגם עם פגיעות של חיות בר בנגב.

"חיות הבר נדחקו מבתי הגידול שלהן בגלל תהליך העיור, והחיכוך עם הציבור גבר. אנחנו משתמשים בלוויינים כדי להבין מה השינוי המרחבי שמכניס את החיות האלה לסטרס, לדוגמה שינויי הטמפרטורה, המים. הצבנו מצלמות תנועה בשטח כדי לקלוט את השועל החמוד, הזאב החמוד. הכנסנו גם אנשי מחקר שחילקו לתושבים שאלונים דיגיטליים על האינטראקציה של בני האדם עם חיות הבר. הכנסנו מערכת AI שמנתחת את תנועות הגוף של החיה - האם היא מאוימת? במצוקה? תוקפנית?". המחקר שבו משתתפת ממן יחד עם חוקרים מבית הספר לקיימות של אוניברסיטת בן גוריון ורשות הטבע והגנים, משלב את כל הנתונים הללו כדי למצוא פתרונות. "לזה אני קוראת חלל מותאם אישית".

זה חלל?
"זה בדיוק העניין. זה חלל, כי המידע מגיע מלוויינים שנבנו למטרה הזאת. זה חלל שמחובר לסביבה, לבריאות ולמצב של בני האדם ובעלי חיים".

לנווט בין ארה"ב לסין

כיו"ר סוכנות החלל הישראלית, ממן דואגת גם למה שקורה מחוץ לאטמוספירה, ובתקופה הזאת מושפע מהמתח הבין־גושי המתגבר. ישראל מקושרת מאוד היום לצד של ארה"ב ואחד מתפקידיה של סכונות החלל הישראלית הוא לנווט את הבריתות הללו, תוך כדי גידור הסיכון הכרוך בהימור על סוס אחד.

"זו זירה מרובת שחקנים שבה כל אחת מהמעצמות בונה רשת של שותפויות, תקנים ונורמות, במיוחד סביב הנוכחות על הירח, אבל גם במסלולים הנמוכים מסביב לכדור הארץ - בתקשורת, בניווט ובתצפית עליו", אומרת ממן.

ממן עם אחייניתה ב־International Astronautical Congress בפריז, 2022 / צילום: דנה לין

"הבריתות הן כלי דיפלומטי רך, אך רב השפעה. בזכותן ישראל יכולה להיות חלק ממעגלי קבלת החלטות עולמיים, אבל הן לא רק הצהרתיות. הן חשובות כדי להשיג נתונים, להשתתף במשימות, במחקר, לפתח הון אנושי וסטנדרטים מדעיים משותפים. זה חשוב גם לסטארט־אפים בתחום החלל, ומהם יש לנו בישראל לא מעט. חלקם צמחו או עדיין קשורים בתעשיות הביטחוניות.

"אנחנו כבר חתומים על הסכמי ארטמיס, מסגרת בהובלת נאס"א, שמגדירה עקרונות לשימוש אחראי, שקוף ובינלאומי בירח ובחלל העמוק. בהצטרפות לברית הזאת, אנחנו מתמקמים בצד של מדינות דמוקרטיות שדוגלות בחוק בינלאומי, שקיפות ושיתוף. בנוסף, חתמנו על הסכמי שיתוף פעולה עם סוכנויות חלל ומרכזי מחקר שונים באירופה".

ממן רואה גם את השותפות שלה בכוח האו"ם להתמודדות עם אסונות טבע כחלק ממערכת הבריתות הישראלית. "בזכות השותפות הזאת אני כבר מגיעה עם ניסיון לזירת הדיפלומטיה החללית, שהיא באמת אחד האספקטים הכי מעניינים בתפקיד - לשלב בין כל המרכיבים המדעיים, הטכנולוגיים, החינוכיים של המהלכים הדיפלומטיים ולהבין את השפעתם על הביטחון הלאומי".

מהם האתגרים בזירה הזאת?
"איך לשמור על פתיחות מדעית ושיתוף מידע, אבל תוך הבנה שזאת תחרות, ומיצוב ישראל כגורם מתחרה מוביל במרוצים לחלל ולמאדים. אנחנו, למשל, משגרים לוויינים עצמאיים משלנו.

"ויהיו גם אתגרים בנושא הרגולציה: מה עושים עם פסולת חלל, שימוש במשאבים ירחיים ותנועת לוויינים במסלולים צפופים".

מחפשים אסטרונאוטית

ישראל, היא אומרת, יכולה לתרום לכל ברית בינלאומית לא מדע וטכנולוגיה אלא גם חוסן. "בשיחה עם נשיא אוניברסיטת בן גוריון פרופ' דני חיימוביץ', אמרתי שהנאום של קנדי, שבו אמר 'אנחנו לא יוצאים אל החלל כי זה קל, אלא כי זה קשה', הוא מאוד בן־גוריוני. אני בחרתי לגור בישראל, ודווקא בנגב, למרות הדריכות המתמדת, למרות שכל דבר צריך ליצור פה יש מאין. הקושי והאתגר הזה מפתחים יצירתיות וחוסן".

השאיפה היא להתחבר לפרויקטים בינלאומיים בשלבים מוקדמים, כדי ליהנות ממרב הידע ומהכשרת כוח אדם. הסוכנות הישראלית גם מעוניינת לשגר אסטרונאוטית ראשונה לחלל בשנים הקרובות. "זה פרויקט שהשרה גילה גמליאל מובילה באופן אישי", אומרת ממן. "לא כולם יודעים, אבל הגיבוי של איתן סטיבה, האסטרונאוט השני הישראלי, למקרה שלא יוכל לטוס הייתה בתו, ד"ר שיר סטיבה. רופאת ילדים, שעשתה את כל האימונים בדיוק כמוהו. גם לאמירויות ולסעודיה כבר הייתה אסטרונאוטית".

מדוע חשוב שזו תהיה דווקא אישה?
"מדובר בראייה רחבה ואסטרטגית של קידום החברה. קידום של כל מגזר בחברה הוא קידום של החברה כולה".

האסטרונאוטית המיועדת תטוס במשימה פרטית או ציבורית?
"הגבול הוא דק. איתן יכול היה לצאת במשימה פרטית, אבל למרות המימון הפרטי הוא התנהל כמו במשימה לאומית וכתב מחדש את האופן שבו נעשות משימות חלל. כך שאנחנו בוחנים את כל האפשרויות. מאחר שמדובר בכסף ציבורי, להצעות המחיר יש משקל רב".

בשקט בשקט מגלה ממן שהיא לא הייתה מתנגדת לקבל על עצמה את התפקיד. "לפני שהתבקשתי להיות יו"ר סוכנות החלל, בדקתי שזה לא פוסל את המועמדות שלי באיזשהו אופן".

המטרה: לשפר את החיים

סוכנות החלל הישראלית תומכת במיזמים מסוגים שונים, במסגרת הסכמים בינלאומיים - מפיתוח אפוד להגנה מפני קרינה ועד מחקרים לאיתור כוכבי לכת חדשים.

ממן נלהבת במיוחד מהמיזם הלאומי של סוכנות החלל, מעבדת החדשנות, המתוקצבת ב־60 מיליון שקל (מתוכם 40 מיליון במימון ממשלתי). "המטרה שלי היא לספק את כל הכלים האפשריים, לפתוח את כל הדלתות מול הממשלות, להשיג הנחות בשיגורים ולהוריד כמה שיותר חסמים רגולטוריים", היא אומרת. לפני שבוע נבחרה הזוכה במכרז להפעלת המעבדה: חממת Creation Space, העומדת בראש קונסורציום הכולל את חברת ISI, עמותת רקיע, הטכניון ואוניברסיטת בן גוריון.

היעד הוא לאפשר שיגור של 15 מטענים ייעודיים ניסיוניים בתוך שלוש שנים, על ידי חברות סטארט־אפ וגופי מחקר. ממן מקווה לתכנן פרויקטים גם מעבר לשלוש השנים האלה, אפילו עד 2030.

לצד מעבדת החדשנות, ממן מתלהבת מהטלסקופ ULTRASAT, שיתוף פעולה של גורמים ישראליים ובינלאומיים, אקדמיים ותעשייתיים, בהובלת מכון ויצמן, התעשייה האווירית, נאס"א ומכון DESY הגרמני. זהו לוויין מדעי הנושא טלסקופ שיזהה מקורות קרינה משתנים באופן ששום כלי בחלל אינו יכול לעשות כרגע.

המטרות העיקריות של המשימה הן הבנת תהליך הפיצוץ המתרחש בסיום חיי כוכבים (סופרנובה) ומדידת המסה ותנאי הסביבה של חורים שחורים מסיביים במרכזי גלקסיות. "זה פרויקט מדהים, אקספלורציה במיטבה", אומרת ממן, "אבל אני כאן בין היתר כדי להזכיר שגם כשאנחנו מביאים את הטכנולוגיות הכי טובות, שאין לאף אחד, אסור לשכוח את האפליקציות המדעיות והיישומיות. המטרה שלנו בחקר החלל היא לטייב את החיים על פני כדור הארץ. ניסויי חלל נועדו להביא את עצמנו לקיצון, בסביבות הכי קשות, כדי להיות חזקים פה".

עוד כתבות

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו , הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

בישראל מאשרים רשמית: חמינאי חוסל

אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקניים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • בכיר ישראלי מעריך כי רוב הסיכויים שהמנהיג העליון לא שרד את התקיפות על מעונו • עדכונים שוטפים

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים