גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בשורת החלל המותאם אישית של יו"ר סוכנות החלל הישראלית החדשה

ד"ר שמרית ממן מנהלת באוניברסיטת בן גוריון מעבדה שמשויכת לנאס"א, שותפה של האו"ם בתוכניות להתמודדות עם אסונות ומקדמת לימודי מדעים בקרב נערות ● לפני כחצי שנה היא גם מונתה ליו"ר סוכנות החלל הישראלית ● בראיון ראשון בתפקיד, היא מסבירה איך החלל יכול לעזור לנו להתמודד עם אסונות ומגלה את מי הייתה רוצה לראות כאסטרונאוטית הישראלית הראשונה

ד''ר שמרית ממן / צילום: דני מכליס
ד''ר שמרית ממן / צילום: דני מכליס

בתחילת 2023, יום אחרי רעידת האדמה הקטלנית שהרגה כ־60 אלף איש בטורקיה, הייתה חוקרת החלל ד"ר שמרית ממן בדרך למטה האו"ם יחד עם נערות מפרויקט She Space שהקימה. בעצירת הביניים הן פגשו משלחת של איחוד הצלה, שהייתה בדרכה לסייע בטורקיה. "התרגשנו וביקשנו להצטלם איתם, ואחת הנערות שאלה, יש משהו שאפשר לעזור בו? אחד מראשי המשלחת מסתכל עליי ואומר לי בחיוך: 'מה את יכולה לעשות בשבילי? להשיג לי תמונת לוויין של השטח?'. אנחנו צחקנו, והוא עוד לא הבין למה". ממן יצרה מיד קשר עם חברת ISI הישראלית, הסבירה מה צריך, ותמונות הלוויין האלה היו הראשונות בעולם שהגיעו אל צוותי החילוץ.

חזית המדע | איך להישאר חדים בגיל 80 ומה כדאי להכניס לחוזים: 15 עצות שקיבלנו מחוקרים השנה
חזית המדע | "קולגות חושבים שיצאתי מדעתי": הכלכלן חתן פרס נובל שרוצה להכניס ערכים לשוק ההון

הסיפור הזה ממחיש על קצה המזלג את הגישה הייחודית של ממן לחלל כמקור מידע זמין לכולם שיכול להציל חיים. עכשיו היא מקדמת אותה גם כיו"רית סוכנות החלל הישראלית, מינוי שקיבלה ביולי 2025.

"אין מסלול אחד נכון"

התרגלנו לחשוב על אנשי חלל כעל מהנדסי טילים או מטוסים, או חוקרים של פיצוצים בין כוכבים רחוקים, אבל ממן מגיעה בכלל מבית הספר ללימודי הסביבה ומביאה איתה גישה בין־תחומית. בגיל 45 בלבד היא כבר הספיקה לייצג את ישראל באו"ם בנושאים הקשורים לבריתות חלל ולנהל מעבדה שהיא בין 17 המעבדות בעולם שמשויכות לנאס"א. במעבדה שלה מפעילים לוויינים מתקדמים ומפתחים כלי אלגוריתמיקה כדי לנתח את המידע שמגיע מהם, לשימושים רבים ומגוונים. שם גם נמצאת התחנה הקרקעית של BGUSAT, ננו הלוויין המחקרי הראשון של ישראל. וכן, יש לה גם מחקרים על פלנטות וירחים.

לצד כל אלה, ממן מכהנת כראש המשרד לתמיכה אזורית לניהול מצבי חירום של האו"ם בישראל. במסגרת הזאת היא מפתחת מערכות להתראה מוקדמת על אסונות טבע באמצעות מידע מלוויינים.

"גם כילדה, הייתי תמיד סקרנית ומאוד אמיצה, במובן שאתגרים לא הרתיעו אותי. זו גישה שלמדתי מאבי ז"ל, שנפטר החודש", היא אומרת בראיון ראשון בתפקיד לגלובס. "אני תמיד מוצאת את הדרך, גם אם לפעמים במבט לאחור אני מגלה שלא הייתה שם באמת דרך, וסללתי אותה בעצמי. המסלול שלי באמת לא היה סטנדרטי, ואני חושבת שאין מסלול אחד נכון. דווקא בעולם שהופך יותר גנרי ואחיד, החשיבה הבלתי שגרתית היא לא מותרות אלא המפתח להצלחה".

"חלל מותאם אישית"

באותה רעידת אדמה בטורקיה שפתחנו בה, תמונות הלוויין שסיפקה ממן עזרו לאתר לכודים, לכוון פליטים אל כוחות ההצלה, להזהיר אותם מדרכי גישה חסומות ועוד. כלים כאלה להתמודדות עם אסון יש גם לנו, היא אומרת, אלא שהציבור לא יודע איך להשתמש בהם.

בפיילוט שהיא עורכת ביישוב עומר, היא מלמדת את הציבור לעזור לעצמו באמצעות לוויינים בעת אסון. זה, מבחינתה, חלל מותאם אישית. "כשיש קריסה של תשתיות, לפעמים לוויין זה הדבר היחיד שנשאר. האם את יודעת שבחלק מהטלפונים החכמים היום יש אפשרות להתממשק לטלפון לווייני? בשלך יש? אני רוצה שתדעי את זה לקראת אסון.

"בפיילוט בעומר דיברנו על תרחישים וחשפנו את המשתתפים לטכנולוגיות מבוססות לוויין והשימוש בהן בחירום. לימדנו אותם איך לתקשר בצורה ברורה בזמן אסון - מה קרה, איפה הם ואחרים נמצאים. אנחנו מלמדים איך להסתכל על תמונות של יישוב שצולמו בלוויין ישראלי, ואז אנחנו שותלים בתמונה בעיות. למשל הכביש לסורוקה איננו. אז איך הם מסבירים את זה לכוחות ההצלה? איך מוציאים נ"צ מטלפון נייד גם אם התקשורת קרסה. אם הצלחת להתחבר למדיה חברתית, איזה מסר את מעבירה שם. אנשים לא יודעים עד כמה לסמן את עצמם כבטוחים באסון זה מידע חשוב.

"הטכנולוגיה קיימת. שאלת השימוש בה היא המשמעותית. העתיד הוא להעביר את ההכשרה הזאת לכלל הציבור ולבנות יכולות נוספות, כמו כלי בינה מלאכותית שיכול לתת מענה בעת צרה".

המחקרים והכלים שממן רוצה להטמיע ישימים לתחומים רבים. כך, לדוגמה, כלי שפיתחה ומשלב בין ידע מהמערכת הסלולרית ומתמונות לוויין עוזר היום להתמודדות עם שיטפונות בהודו וגם עם פגיעות של חיות בר בנגב.

"חיות הבר נדחקו מבתי הגידול שלהן בגלל תהליך העיור, והחיכוך עם הציבור גבר. אנחנו משתמשים בלוויינים כדי להבין מה השינוי המרחבי שמכניס את החיות האלה לסטרס, לדוגמה שינויי הטמפרטורה, המים. הצבנו מצלמות תנועה בשטח כדי לקלוט את השועל החמוד, הזאב החמוד. הכנסנו גם אנשי מחקר שחילקו לתושבים שאלונים דיגיטליים על האינטראקציה של בני האדם עם חיות הבר. הכנסנו מערכת AI שמנתחת את תנועות הגוף של החיה - האם היא מאוימת? במצוקה? תוקפנית?". המחקר שבו משתתפת ממן יחד עם חוקרים מבית הספר לקיימות של אוניברסיטת בן גוריון ורשות הטבע והגנים, משלב את כל הנתונים הללו כדי למצוא פתרונות. "לזה אני קוראת חלל מותאם אישית".

זה חלל?
"זה בדיוק העניין. זה חלל, כי המידע מגיע מלוויינים שנבנו למטרה הזאת. זה חלל שמחובר לסביבה, לבריאות ולמצב של בני האדם ובעלי חיים".

לנווט בין ארה"ב לסין

כיו"ר סוכנות החלל הישראלית, ממן דואגת גם למה שקורה מחוץ לאטמוספירה, ובתקופה הזאת מושפע מהמתח הבין־גושי המתגבר. ישראל מקושרת מאוד היום לצד של ארה"ב ואחד מתפקידיה של סכונות החלל הישראלית הוא לנווט את הבריתות הללו, תוך כדי גידור הסיכון הכרוך בהימור על סוס אחד.

"זו זירה מרובת שחקנים שבה כל אחת מהמעצמות בונה רשת של שותפויות, תקנים ונורמות, במיוחד סביב הנוכחות על הירח, אבל גם במסלולים הנמוכים מסביב לכדור הארץ - בתקשורת, בניווט ובתצפית עליו", אומרת ממן.

ממן עם אחייניתה ב־International Astronautical Congress בפריז, 2022 / צילום: דנה לין

"הבריתות הן כלי דיפלומטי רך, אך רב השפעה. בזכותן ישראל יכולה להיות חלק ממעגלי קבלת החלטות עולמיים, אבל הן לא רק הצהרתיות. הן חשובות כדי להשיג נתונים, להשתתף במשימות, במחקר, לפתח הון אנושי וסטנדרטים מדעיים משותפים. זה חשוב גם לסטארט־אפים בתחום החלל, ומהם יש לנו בישראל לא מעט. חלקם צמחו או עדיין קשורים בתעשיות הביטחוניות.

"אנחנו כבר חתומים על הסכמי ארטמיס, מסגרת בהובלת נאס"א, שמגדירה עקרונות לשימוש אחראי, שקוף ובינלאומי בירח ובחלל העמוק. בהצטרפות לברית הזאת, אנחנו מתמקמים בצד של מדינות דמוקרטיות שדוגלות בחוק בינלאומי, שקיפות ושיתוף. בנוסף, חתמנו על הסכמי שיתוף פעולה עם סוכנויות חלל ומרכזי מחקר שונים באירופה".

ממן רואה גם את השותפות שלה בכוח האו"ם להתמודדות עם אסונות טבע כחלק ממערכת הבריתות הישראלית. "בזכות השותפות הזאת אני כבר מגיעה עם ניסיון לזירת הדיפלומטיה החללית, שהיא באמת אחד האספקטים הכי מעניינים בתפקיד - לשלב בין כל המרכיבים המדעיים, הטכנולוגיים, החינוכיים של המהלכים הדיפלומטיים ולהבין את השפעתם על הביטחון הלאומי".

מהם האתגרים בזירה הזאת?
"איך לשמור על פתיחות מדעית ושיתוף מידע, אבל תוך הבנה שזאת תחרות, ומיצוב ישראל כגורם מתחרה מוביל במרוצים לחלל ולמאדים. אנחנו, למשל, משגרים לוויינים עצמאיים משלנו.

"ויהיו גם אתגרים בנושא הרגולציה: מה עושים עם פסולת חלל, שימוש במשאבים ירחיים ותנועת לוויינים במסלולים צפופים".

מחפשים אסטרונאוטית

ישראל, היא אומרת, יכולה לתרום לכל ברית בינלאומית לא מדע וטכנולוגיה אלא גם חוסן. "בשיחה עם נשיא אוניברסיטת בן גוריון פרופ' דני חיימוביץ', אמרתי שהנאום של קנדי, שבו אמר 'אנחנו לא יוצאים אל החלל כי זה קל, אלא כי זה קשה', הוא מאוד בן־גוריוני. אני בחרתי לגור בישראל, ודווקא בנגב, למרות הדריכות המתמדת, למרות שכל דבר צריך ליצור פה יש מאין. הקושי והאתגר הזה מפתחים יצירתיות וחוסן".

השאיפה היא להתחבר לפרויקטים בינלאומיים בשלבים מוקדמים, כדי ליהנות ממרב הידע ומהכשרת כוח אדם. הסוכנות הישראלית גם מעוניינת לשגר אסטרונאוטית ראשונה לחלל בשנים הקרובות. "זה פרויקט שהשרה גילה גמליאל מובילה באופן אישי", אומרת ממן. "לא כולם יודעים, אבל הגיבוי של איתן סטיבה, האסטרונאוט השני הישראלי, למקרה שלא יוכל לטוס הייתה בתו, ד"ר שיר סטיבה. רופאת ילדים, שעשתה את כל האימונים בדיוק כמוהו. גם לאמירויות ולסעודיה כבר הייתה אסטרונאוטית".

מדוע חשוב שזו תהיה דווקא אישה?
"מדובר בראייה רחבה ואסטרטגית של קידום החברה. קידום של כל מגזר בחברה הוא קידום של החברה כולה".

האסטרונאוטית המיועדת תטוס במשימה פרטית או ציבורית?
"הגבול הוא דק. איתן יכול היה לצאת במשימה פרטית, אבל למרות המימון הפרטי הוא התנהל כמו במשימה לאומית וכתב מחדש את האופן שבו נעשות משימות חלל. כך שאנחנו בוחנים את כל האפשרויות. מאחר שמדובר בכסף ציבורי, להצעות המחיר יש משקל רב".

בשקט בשקט מגלה ממן שהיא לא הייתה מתנגדת לקבל על עצמה את התפקיד. "לפני שהתבקשתי להיות יו"ר סוכנות החלל, בדקתי שזה לא פוסל את המועמדות שלי באיזשהו אופן".

המטרה: לשפר את החיים

סוכנות החלל הישראלית תומכת במיזמים מסוגים שונים, במסגרת הסכמים בינלאומיים - מפיתוח אפוד להגנה מפני קרינה ועד מחקרים לאיתור כוכבי לכת חדשים.

ממן נלהבת במיוחד מהמיזם הלאומי של סוכנות החלל, מעבדת החדשנות, המתוקצבת ב־60 מיליון שקל (מתוכם 40 מיליון במימון ממשלתי). "המטרה שלי היא לספק את כל הכלים האפשריים, לפתוח את כל הדלתות מול הממשלות, להשיג הנחות בשיגורים ולהוריד כמה שיותר חסמים רגולטוריים", היא אומרת. לפני שבוע נבחרה הזוכה במכרז להפעלת המעבדה: חממת Creation Space, העומדת בראש קונסורציום הכולל את חברת ISI, עמותת רקיע, הטכניון ואוניברסיטת בן גוריון.

היעד הוא לאפשר שיגור של 15 מטענים ייעודיים ניסיוניים בתוך שלוש שנים, על ידי חברות סטארט־אפ וגופי מחקר. ממן מקווה לתכנן פרויקטים גם מעבר לשלוש השנים האלה, אפילו עד 2030.

לצד מעבדת החדשנות, ממן מתלהבת מהטלסקופ ULTRASAT, שיתוף פעולה של גורמים ישראליים ובינלאומיים, אקדמיים ותעשייתיים, בהובלת מכון ויצמן, התעשייה האווירית, נאס"א ומכון DESY הגרמני. זהו לוויין מדעי הנושא טלסקופ שיזהה מקורות קרינה משתנים באופן ששום כלי בחלל אינו יכול לעשות כרגע.

המטרות העיקריות של המשימה הן הבנת תהליך הפיצוץ המתרחש בסיום חיי כוכבים (סופרנובה) ומדידת המסה ותנאי הסביבה של חורים שחורים מסיביים במרכזי גלקסיות. "זה פרויקט מדהים, אקספלורציה במיטבה", אומרת ממן, "אבל אני כאן בין היתר כדי להזכיר שגם כשאנחנו מביאים את הטכנולוגיות הכי טובות, שאין לאף אחד, אסור לשכוח את האפליקציות המדעיות והיישומיות. המטרה שלנו בחקר החלל היא לטייב את החיים על פני כדור הארץ. ניסויי חלל נועדו להביא את עצמנו לקיצון, בסביבות הכי קשות, כדי להיות חזקים פה".

עוד כתבות

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עזה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

ראש מיליציית אבו שבאב: "מפעילים לחץ על חמאס, השגנו תוצאות גדולות ברפיח"

דובר הוועדה לביטחון לאומי באיראן: "סבורים שהמשטר בישראל הוא הבעיה המרכזית באזור" ● הפגנות ענק לתמיכה בעם האיראני גם בצפון אמריקה: עשרות אלפים בלוס אנג'לס, סן דייגו וטורונטו ● מוקדם יותר נערכה הפגנת ענק במינכן ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב