המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock
כל מי שיבנה בית פרטי החל מ-2026 יהיה חייב להתקין פאנלים סולאריים על הגג. בפועל, גם מי שכבר יש לו בית פרטי, במיוחד בעיר גדולה - יכול להרוויח לא מעט מהצבתם. רשת החשמל משלמת סכומים משמעותיים (48-54 אגורות לקוט"ש) על חשמל בגגות ביתיים, אפיק השקעה יחסית משתלם למי שמוכן לעסוק בכך.
אפשרות נוספת היא להתקין סוללות אגירה, שאומנם מאפשרות ייצור חשמל יעיל יותר - אך אינן נחשבות משתלמות. עם זאת, הן כן מאפשרות למשק הבית להיות חסין להפסקות חשמל למספר שעות.
כמעט כל בעל נכס עם גג פנוי יכול להתקין לוחות סולאריים. זה כולל בתים פרטיים ובנייני דירות, שטחים ציבוריים כמו בתי ספר וחניונים, ומבנים מסחריים, חקלאיים ותעשייתיים. ככל שהגג גדול יותר, כך המערכת הסולארית יעילה יותר. הגודל המינימלי שנחשב יעיל הוא 50 מ"ר, אך גג רעפים משופע, למשל, מאפשר לקלוט יותר שמש מאשר גג בטון שטוח. נוסף על כך, לא כל השיפועים שווים, ושיפוע לכיוון דרום (שבו נמצאת השמש בשיא התפוקה בקיץ) נחשב הטוב ביותר.
כמה זה עולה
על פי בדיקה של חברת גרין דייז, שמבצעת סקירת גגות מתצלומי אוויר ועורכת השוואות מחיר בין מתקיני פאנלים סולאריים, מערכת קטנה על גג של 60 מ"ר תעלה 45,200 שקל. המערכת הביתית הגדולה ביותר (על גג של 180 מ"ר) תעלה לא פחות מ-90 אלף שקל, אך כמובן שההחזר גם יהיה בהתאם. בממוצע, התקנת מערכת כזאת נותנת תשואה של כ-15% בשנה. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי התשואה עלולה להישחק משמעותית לאורך השנים כתוצאה מבלאי טבעי של המערכות, ירידה ביעילות הפאנלים ועלויות תחזוקה שוטפות.
המדינה מוכנה לשלם סכומים נדיבים יחסית לבעלי גגות סולאריים, שעומדים על 48 אגורות לקוט"ש (לעומת 7-20 אגורות בשדות סולאריים מסחריים), והוא אף מגיע ל-54 אגורות באזורים עירוניים. כך שבעלי דירות פרטיות בבאר שבע, למשל, יכולים להרוויח לא מעט.
על פי ערן טל, מנכ"ל "וולטה סולאר", ניתן לקלוט מדי שנה 16 אלף עד 40 אלף קוט"ש, שהם אלפי שקלים בשנה. בעוד שייתכן שסכומים אלו יירדו בעתיד, עם ההתייעלות של התחום וכניסת החיובים הרגולטוריים, מי שיתקין עכשיו יזכה להתחייבות ללא פחות מ-25 שנה למחיר הנוכחי.
דרך נוספת שבה הפאנלים הסולאריים חוסכים כסף היא באמצעות חסכון בצריכת החשמל מהרשת, בשעות בהם הם פעילים. הפעלת מכשירי חשמל בשעות הצהריים, למשל, תהיה בחינם לגמרי מלבד אי-מכירת החשמל למערכת. עם זאת, לאחרונה החלו לגבות על הצריכה העצמית של החשמל המיוצר על הגג "תשלומי מערכת" בגובה 9.09 אגורות לקוט"ש. לא ניתן לדעת בוודאות כמה חשמל צרך משק הבית מתוך הייצור שלו. לכן, ברשות החשמל מפרסמים "ייצור נורמטיבי" של מערכת סולארית, המבוססת על גודל הממיר, והפער בין הייצור הזה לבין הייצור בפועל - הוא מה שמניחים שמשק הבית צרך, ועל כך מחייבים את התשלום.
הוראה זו נכנסה לתוקף כבר ב-2022, אך חברת החשמל לא גבתה את הכספים בפועל עד לאחרונה. היא אף הייתה מעוניינת לגבות אותם בדיעבד שנתיים אחורה, אך אחרי הפרסום בגלובס, היא נבלמה (בינתיים) בידי רשות החשמל שדרשה ממנה גם לתחקר כיצד קרה עיכוב כל כך גדול ביישום הגביה בפועל.
מתי משתלמת אגירה?
בחודשים האחרונים החלו להציע מסלולים שיקלו על ההשקעה, שמגיעה לעשרות אלפי שקלים: מסלול החזר השקעה מהיר עם החזר גבוה עוד יותר בהתחלה, שיורד לאחר מספר שנים, ומסלול צמוד מדד שמחסן מפני השפעות האינפלציה.
בנוסף, ניתן לצרף לפאנלים הסולאריים סוללות אגירה. היתרון הגדול שלהן הוא שהן מאפשרות למערכת להגיע לשיא התפוקה שלה: בשל מגבלות של גודל הממיר, האנרגיה הסולארית עלולה "להיקטם" דווקא אז, ולמנוע אפשרות להרוויח עליה. עם סוללות אגירה, ניתן לאגור את האנרגיה העודפת - ולמכור אותה בהמשך היום ואף בשעות הערב כאשר השמש נחלשת.
הסוללות עדיין יקרות
עם זאת, הסוללות הללו יקרות למדי, ובדרך כלל לא שוות את ההשקעה. על פי גרין דייז, מערכת יעילה של ארבע סוללות יכולה להגיע ל-55 אלף שקל נוספים, ולהביא לחיסכון שנתי של 1,560 שקל - תשואה בשיעור של 2.8% בלבד. ברמה הכלכלית בלבד, מדובר בתשואה נמוכה שנחותה להשקעה במכשירים פיננסיים כמו קרן כספית.
סוללות האגירה מאפשרות חסינות להפסקות חשמל לשעות שלמות, ואם זו המטרה - ניתן להסתפק במערכת סוללות קטנה וזולה יותר שיכולה להחזיק את הבית בחירום או בהפסקת חשמל שגרתית.