מיליציות של אזרחים חמושים תומכי הנשיא מדורו יוצאים לרחובות / צילום: ap, Matias Delacroix
המבצע הצבאי של ארה"ב לתפיסתו של נשיא ונצואלה ניקולאס מדורו ואשתו, שנעשה באופן עצמאי לגמרי, ללא מעורבות או תמיכה בינלאומית, מסמל את תחילתו של עידן חדש שבו ארה"ב פועלת לבדה על פי האינטרסים שלה בלבד, ו"החזק צודק"; כך עולה מהתבטאויות מנהיגים ומומחים למדיניות חוץ באירופה ובעולם.
● פרשנות | האינטרס האמיתי מאחורי לכידת מדורו והשלכותיו על הציר האיראני
● שאלות ותשובות | סופו של עידן בקראקס: המבצע הצבאי והתוכנית של טראמפ ליום שאחרי
אם בעיראק בתקופת סדאם חוסיין או באפגניסטאן תחת שלטון הטליבאן אחרי פיגוע ה-11, בספטמבר האמריקאים ניסו לגבש לגיטימציה בינלאומית לפעולה צבאית, ובמקרים אחרים פעלו לבדם באופן חשאי, הרי שהמבצע הפומבי שהתגלגל בחודשים האחרונים נגד ונצואלה - מסמל מדיניות חדשה מצד המעצמה החזקה ביותר בעולם ליצירת "מרחב השפעה" אמריקאי.
באוגוסט האחרון, האמריקאים ובראשם הנשיא דונלד טראמפ החריפו את הטון נגד מדורו, מנהיג אנטי-אמריקאי שלפי גורמים בינלאומיים תפס את השלטון בבחירות מפוברקות לפני כשנה, דיכא את האופוזיציה נגדו כשהוא מנהל ממשלה מושחתת ובזז את משאבי הטבע של ונצואלה. הצבא האמריקאי התחיל להפציץ בחודשים האחרונים מן האוויר ספינות הקשורות להברחת סמים מוונצואלה.
בנובמבר האחרון, הוכרזו מדורו ובכירים במשטר כחברים ב"ארגון טרור" וכחלק מקרטל סמים, והברחת סמים לארה"ב הוגדרה כשקולה לשימוש בנשק כימי. לאחר מכן, למרות הצעות פשרה מצד מדורו, האמריקאים היו נחושים להפיל את המשטר. כוח עילית פשט בלילה האחרון על מתחם הנשיאות ו"גרר מהמיטה" את מדורו ואשתו, בעוד כוחות אוויריים אמריקאים מפציצים מטרות הגנה אווירית, נמלים ויעדי צבא. האמריקאים הודיעו כי יעמידו לדין את מדורו לפי כתב אישום שהוגש נגדו במדינת ניו יורק. לא ברור אם השלטון הישן ימשיך לכהן, או שיתקיימו בחירות במדינה.
"ארה"ב מסכנת ברצינות את היציבות האזורית"
התגובות למהלך נעו בין גינויים חריפים מצד מתנגדי המדיניות האמריקאית, להימנעות מביקורת מצד מי שאמורים להיות בעלי בריתה של ארה"ב. נאט"ו, למשל, הברית הצבאית שעמדה בבסיס הסדר העולמי אחרי מלחמת העולם השנייה, כלל לא עודכנה במבצע, לפי הדיווחים האחרונים, וראשיה לא הגיבו גם יממה אחריה. ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר הבהיר כי ארצו - בעלת ברית ביטחונית ותיקה של ארה"ב - "לא הייתה מעורבת במבצע".
נשיא ברזיל, לואיז אינסיו דה סילבה, מהצד השמאלי של המפה הפוליטית באמריקה הלטינית, אמר בתגובה כי ארה"ב "חצתה רף מסוכן מאוד". גם נשיא קולומביה קרא לכנס את מועצת הביטחון בעקבות "ההתקפה האגרסיבית נגד הריבונות של ונצואלה ועל אמריקה הלטינית". במקסיקו, שעמדה בפני האשמות דומות של מעורבות בהברחת סמים לארה"ב כחלק ממלחמת הסחר מול ארה"ב, גינו בחריפות את המבצע האמריקאי להחלפת השלטון בוונצואלה ואמרו כי ההתקפה "מסכנת ברצינות את היציבות האזורית".
באירופה התגובות היו רפות. האחראית על יחסי החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס, פירסמה הודעה מתונה מאוד שבה היא אומרת כי האיחוד האירופי "בעד העברת השלטון בוונצואלה בדרכי שלום", אך הזכירה כי מדורו אינו נחשב לשליט הלגיטימי של ונצואלה על ידי בריסל, על רקע הטענות למרמה רחבת היקף בבחירות ב-2024. היא קראה להפגין "איפוק" ולפעול "בהתאם לחוק הבינלאומי". "תחת כל הנסיבות, יש לשמור על עקרונות החוק הלאומי ואמנות האו"ם", כתבה קאלאס, "אנחנו קוראים לריסון". ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ז קרא אף הוא "לשמור על החוק הבינלאומי", ומדריד הציעה לתווך בין הצדדים "כדי להציג פתרון של שלום ומשא ומתן למשבר הנוכחי".
האם גורלה של גרינלנד זהה לוונצואלה?
באירופה רואים את הנעשה בוונצואלה וחושבים על גרינלנד. השתלטות אמריקאית על האי הארקטי בצפון הים האטלנטי כבר לא נראית כתסריט מופרך. טראמפ נימק בחודשים האחרונים את הצורך בהשתלטות על ונצואלה בנימוקים של ביטחון לאומי, ואמר כי ארצו תשתמש בעתודות הנפט העצומות של המדינה לצרכיה. הוא דיבר על גרינלנד באותם מונחים. "אנחנו צריכים אותה למטרות ביטחון לאומי", אמר, "וזה מה שיהיה". בעבר גם סירב לפסול שימוש באמצעים צבאיים כדי להשתלט על גרינלנד, השייכת לדנמרק, ולפני כשבוע מינה אחראי מיוחד לסיפוח האי הארקטי.
ברוסיה השוו גורמים בקרמלין את התקיפה האמריקאית ל"מבצע המוגבל" באוקראינה שייכנס בקרוב לשנתו הרביעית. "הנה הגיע הזמן לצפות במוסר הכפול בזמן אמת", כתב קיריל דמטרייב, אחד מיועציו הבכירים של הנשיא ולדימיר פוטין. הרוסים גינו באופן רשמי את המתקפה האמריקאית, במיוחד על רקע היחסים שהלכו והתהדקו עם מדורו, אך במוסקבה מבינים כי הדרך שבה פעלה ארה"ב יכולה לחזק את הלגיטימיות של המבצע שלה באוקראינה. כך גם לגבי סין, שיכולה לטעון כעת לגבי טייוואן את שטען טראמפ לגבי ונצואלה.
פרשנים אמרו כי המהלך הנוכחי מקבע את חזרתה של ארה"ב לדוקטרינת מונרו, שלפיה אסור שתהיה מעורבות זרה או עוינת ב"מרחב ההשפעה" האמריקאי, גם מצד שותפות אפשרויות. "שותפותיה של ארה"ב כעת יתהו מה קרה לסדר העולמי מבוסס החוקים", כתב פרשן החוץ של ערוץ "סקיי" הבריטי. "מדינות אינן שולחות בדרך כלל את הכוחות החמושים שלהם למדינות ריבוניות אחרות כדי לחטוף את המנהיג, ובוודאי כך לגבי ארה"ב, שעד לאחרונה הייתה השוטר של הסדר עולמי".
על ידי המבצע הנוכחי, כתבה פרשנית ב"ניו סטייטסמן","ארה"ב מצטרפת לרוסיה ולסין בחלוקה של העולם לספירות של השפעה". טראמפ מעוניין לשלוט בוונצואלה, על עתודות הנפט האדירות שלה ולהבטיח שלטון ידידותי, "כמו שפוטין רוצה לשלוט בשטח אוקראינה ונשיא סין, שי ג'ינפינג, מבטיח כי "איחוד מחדש" עם טייוואן הוא "בלתי נמנע", כתבה. טראמפ מקדם כעת עידן חדש ומסוכן של "החזק צודק", כאשר כוח צבאי הופך למגן הבלעדי של החירות. כתבה. "אנחנו חוזים בלידתו של סדר עולמי חדש".
אלו היו גם האבחנות של כמה פוליטיקאים גרמנים בשעות האחרונות. "עם הנשיא טראמפ, ארה"ב עוזבת את הסדר העולמי מבוסס החוקים שעיצב את העולם שלנו מאז תום מלחמת העולם השנייה", אמר רודריך קיזווטר, האחראי על מדיניות החוץ במפלגה השמרנית שבשלטון. גם האחראי על מדיניות חוץ במפלגת הירוקים השמיע דברים דומים. "מדורו שלל את החירות מתושבי ונצואלה", אמר, "אבל עם הפעולה החד-צדדית של טראמפ, הסדר העולמי הישן הולך ומתפורר. כל מי שרוצה להחליף אותו בחוקי הג'ונגל ומתעלם מהחוק הבינלאומי מסכן את השלום העולמי".