גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממצא המפתיע שיכול לאתר ילדים בסטרס

מחקר של מכבידנט מצביע על קשר בין חיים במתח מתמשך, וספציפית בעוטף עזה, לשינויים בהתפתחות השיניים בקרב ילדים ● ביוביט גייסה 50 מיליון דולר למדידת לחץ דם רציפה באמצעות מדבקה ● מספר בתי חולים יחלו בקרוב להשתתף בתוכנית להכשרת רופאים בחמלה ● וגם: המוצר הישראלי ששימש לטיפול בנפגעי אסון השריפה בשווייץ, ומרכז החדשנות שיוצר סטארט-אפים בסח'נין ● השבוע בביומד

עיצוב: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock
עיצוב: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

מדוע השיניים של ילדי העוטף בוקעות מוקדם יותר?

מחקר חדש שערך מכון המחקר של מכבידנט מגלה לראשונה קשר בין מגורים באזור עוטף עזה לאורך יותר מעשור של מבצעים צבאיים ומתח, לבין שינויים מהותיים בהתפתחות השלד והשיניים של הילדים שגדלו באזור. במחקר נצפתה בקיעת שיניים מוקדמת ביחס לגיל הכרונולוגי. החוקרים מסבירים כי מצבי הלחץ גורמים להפרדה של קורטיזול, הורמון גדילה האסטרוגן, ואלה מזרזים יתר על המידה את תהליכי ההתפתחות, ובין היתר את התפתחות השיניים.

לפי שווי של 1.1 מיליארד שקל: יצחק תשובה רוכש 27% ממדיקל סנטר
ישנים מעט, נוטלים תרופות הרגעה ומעשנים יותר: סקר חדש ממפה את הרגלי הבריאות של הישראלים

ד"ר דורון חיים, סמנכ"ל הרפואה של מכבידנט, הסביר כי מעבר להצטברות העדויות על הפגיעה החמורה שגרם המתח הנפשי בהתפתחותם ובריאותם של הילדים, הממצא יכול לשמש גם לאיתור סטרס בילדים, גם במקומות בהם אנחנו לא יודעים שהוא נמצא. "ביסוס השערה זו יוכל בעתיד לשמש כאמצעי זיהוי לילדים שנמצאים תחת סטרס מתמשך. המחקר מחזק את ההבנה כי קיים קשר בין בריאות הפה לבריאות הכללית, ואת העובדה שהפה מאפשר לזהות מגמות פיזיולוגיות", אומר חיים.

המחקר כלל 272 ילדים ובני נוער בגילאי 9-15, מהם 106 במקור מעוטף עזה, אשר ביקרו במרפאות מכבידנט לצורך בדיקות אורתודנטיות זמן קצר לאחר אירועי 7 לאוקטובר.

מכון המחקר והחדשנות של מכבידנט, בראשות ד"ר תאבת עסבה, עוסק בביצוע מחקרים מבוססי מאגרי מידע וידע קליני בתחום רפואת השיניים, ומשמש פלטפורמה לבחינה קלינית של טכנולוגיות רפואיות חדשות.

ביוביט גייסה 50 מיליון דולר ותרחיב את פעילותה בארה"ב

חברת ביוביט (Biobeat) הישראלית, המפתחת מכשיר למדידה רציפה של לחץ דם, שאינו כולל שרוול אלא מבוסס על מדבקה, הודיעה על גיוס של 50 מיליון דולר. בין המשקיעים נמנים Ally Bridge Group, קרן אורבימד העולמית ו־Elevage Medical. משקיעה ותיקה יותר היא חברת אינפיניטי מדיקל הבורסאית, אשר תחזיק אחרי הגיוס כ־1.5% מהחברה, המוערכים כעת ב־1.3 מיליון דולר, לאחר שאינפינטי השקיעה בה 1.8 מיליון דולר.

המכשיר של ביוביט מודד לחץ דם באופן קבוע בעירות ובשינה. השימוש הוא בעיקר לאבחון יתר לחץ דם ולהתאמת פרוטוקול התרופות למטופל, והוא כבר מאושר לשיווק על ידי ה־FDA. החברה תשתמש בסכום כדי להרחיב את הפעילות המסחרית שלה בארה"ב.

ביוביט הוקמה ומנוהלת על ידי אריק בן ישי, פרמדיק ואיש הייטק, בעבר ניהל את החממה הטכנולוגית ותחום הסטארט-אפים בחטיבת הטילים והחלל של התעשייה האווירית. יו"ר החברה הוא ריימונד וו. כהן, מייסד ומנכ"ל חברת המכשירים לגירוי עצבי Axonics, ושל חברת Vessix Vascular לטיפול בלחץ דם שנמכרה לבוסטון סיינטיפיק. המוצר של החברה פותח גם להתוויות נוספות של מדידה רציפה לא פולשנית.

האתגרים האמיתיים של יזמים במגזר הערבי

לפני מספר שבועות הסתיים המחזור השני של תוכנית ייזום הסטארט-אפים של מרכז החדשנות NorthMed בסח'נין. מרכז זה הוקם כחלק מתוכנית של רשות החדשנות לקידום הפריפריה, ובתוכה המגזר הערבי בצפון הארץ, שהחלה לפני כשלוש שנים.

במסגרת התוכנית הזו תומכת הרשות ב־3 מיליון שקל במרכז NorthMed, ו־20% נוספים מן התקציב מושקעים על ידי קבוצת זכייניות - במקרה של נורת'מד אלה קרן פורטלנד, חממת מדקס, רים ועימאד יונס מייסדי חברת אלפא אומגה. למרכז שותפות עם רוב המרכזים הרפואיים בצפון.

לדברי אנני קאופמן, מנכ"לית המרכז: "המשימה הייתה להקים תשתית יזמית במגזר הערבי, ובחרנו במכשור רפואי משום שזו העוצמה של המגזר. היזמים מגיעים אלינו עם רעיונות ראשוניים, ואנחנו מתכוונים אותם להשקעות פרה סיד ומענקים כמו תנופה. במסלול נוסף, אנחנו מגייסים את היזמים היותר מנוסים של המגזר מוכנסים אותם סביב צרכים שזקוקים למענה". המרכז בדרך כלל אינו משקיע ישירות בחברות, אלא במעטפת השירותים ובנק מומחים.

בין החברות שכבר צמחו במרכז: חברה שמפתחת שתל תוך עיני לניטור הורדה של לחץ לטיפול בגלאוקומה, חברה אחרת פיתחה משאבת חלב אקטיבית, שבו-זמנית שואבת חלב ומניקה, עבור פגים שאין להם כוח שאיבה מספיק; חברה שפיתחה מכשיר לא פולשני המבצע אבלציה עצבית לטיפול בכאב; חברה עם מוצר לשיפור ההצלחה של השתרשות עוברים מהפריות מבחנה ברחם, ועוד.

פעילות נוספת של המרכז, שאינה ממוקדת בביומד דווקא, היא משיכה של חברות יציבות להקים שלוחה בסח'נין, להעסקה של כוח האדם של המקום. בין החברות במיזם זה נמצאות פגאיה ו-GSOC Solutions.

קאופמן, שאינה מגיעה מן המגזר הערבי, כיהנה בתפקידים בכירים שונים בתעשיית המדטק, בין היתר כאחראית על שיתופי פעולה ופיתוח עסקי בחברת "ביוסנס וובסטר".

החממה פתוחה גם ליזמים יהודים?
"ניסינו לגייס פרוייקטים שיש בהם יזם יהודי לצד ערבי, וזה לא הלך כל כך בקלות. היו כאלה, אבל לא רבים. לחברה היהודית יש הרבה אופציות, אפילו בצפון. לעומת זאת במגזר הערבי, מקובל שהטובים לרפואה, ואילו לאלה שיש להם את החיידק ליזמות או הנדסה, אין הרבה מודלים לחיקוי ומנטורים זמינים. את זה אנחנו רוצים לשנות".

האתגרים הם רבים ומגוונים. "היזמים שלנו זקוקים לביטחון פיזי, עוד לפני הביטחון הכלכלי. זה בהחלט בשיח - החשש שהכנסה גדולה עלולה להפוך אותך למטרה. חוסר רצון לבלוט. זה כל הזמן נמצא ברקע. לנשים שרוצות לעשות קריירה ביזמות, איך בכפרי הגליל בדרך כלל צהרון, אין ביבייסיטר". כך שלצד התמיכה בחברות, קאומפן מוצאת עוזרת לפתור בעיות אישיות ולוגיסטיות.

על רקע ההצלחה של המרכז, הקבוצה מעוניינת לשכפל את המודל לנצרת ומתחרה על זיכיון למרכז החדשנות שם. יש לה שיתוף פעולה עם החממה הטכנולוגית NGT בנצרת, שמיועדת לחברות בשלות יותר, וכן עם מיזם ספֵרֵת הסוכרת בגליל ע"ש ראסל ברי, שהוקם כדי להתמודד עם התחלואה הכבדה בסוכרת ומחלות נלוות לה בצפון.

נפגעי אסון הזיקוקים בשווייץ טופלו במוצר ישראלי

מוצר הטיפול בכוויות של חברת מדיוונד הישראלית שימש לטיפול בנפגעי אסון הזיקוקים שהתרחש באתר סקי בשווייץ בחגיגות השנה החדשה. המוצר של מדיוונד, שכבר נמכר בארה"ב ואירופה, נועד לבצע הטריה של פצעי כוויות, כלומר סילוק של הרקמה הפגועה, וזאת כחלופה לניתוח שיש לבצע על ידי מנתח מיומן

לדברי עופר גונן, מנכ"ל החברה: "המוצר שלנו חשוב במיוחד כאשר ישנה כמות גדולה של פצועי כוויות בבת אחת. עשרה פצועי כוויות הם בדרך כלל מעל לקיבולת של כל בית חולים אם מטפלים בגישה הניתוחית. תעדוף של החולים לפי מידת חומרה, משמעותו שמי שהטיפול בו מתעכב, עלול להמשיך להידרדר. במקרה של האסון בשווייץ, המטופלים פוזרו בין מספר בתי חולים שכולם החזיקו במוצר שלנו. בלי המוצר, היה צריך לפזר אותם בין עשרות בתי חולים שונים".

גונן מספר כי גם ב-7.10, טופלו נפגעי כוויות רבים מאוד בבית החולים סורוקה. "ביום הראשון הגיע נפגע כוויות לבית החולים כל דקה. מדיוונד השמישה עבור סורוקה את כל מלאי המוצר שהיה לה. ובית החולים לא קרס". בשני מקרים אחרים של אסונות שריפה קשים באירופה, הגיעו משלחות רופאים מישראל לעזרה, ובין היתר הביאו את המוצר.

עד כה היה כושר היצור של החברה נמוך מן הביקוש, אך לאחרונה היא השיקה מפעל חדש ביבנה. "בעקבות זאת נוכל להציע לממשלות להכין לעצמן גם מלאי חירום של המוצר. השנה מכרנו בכ-20 מיליון דולר, בעיקר מוצרים לשימוש שוטף של בתי החולים. אנחנו מקווים כי בשנה הבאה, כחצי מן הרכישות מאיתנו יהיו למלאי חירום, שמחזיק כשלוש שנים".

מדיוונד נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כ-236 מיליון דולר, ובנוסף לפעילותה בתחום הכוויות, היא ממתינה לתוצאות ניסוי במוצר דומה לטיפול בפצעים כרוניים, שוק שהיא מעריכה כגדול פי 10 משוק הכוויות. התוצאות צפויות במהלך 2026. בשנה האחרונה עלתה מניית החברה ב־3%. ב-9 החודשים הראשונים של 2025, רשמה החברה הכנסות של כ-15 מיליון דולר עליהן הפסידה כ-16 מיליון דולר. בקופתה כ-60 מיליון דולר נכון לסוף הרבעון השלישי.

רופאים יקבלו תו מחווה לאנושיות וחמלה

מספר בתי חולים בישראל יחלו בקרוב להשתתף בתוכנית מיוחדת להכשרת צוותים רפואיים בחמלה. התוכנית פותחה על ידי עמותת "מחווה", הפועלת לקידום האנושיות, החמלה וראיית האחר במערכת הבריאות, יחד עם אוניברסיטת רייכמן, ובסופה יקבלו המשתתפים את "תו מחווה לאנושיות וחמלה".

בעשורים האחרונים חל שינוי בגישה של המערכת הרפואית, כאשר חמלה החלה להיתפס לא כעניין חיצוני לאיכות הטיפול הרפואי, אלא כחלק ממנה. ובכל זאת, למרות שהיום רוב הרופאים מעוניינים להעניק חמלה וגם יודעים שהם נמדדים על כך. לא תמיד כל כך קל לדעת מה לומר ואיך להתנהל מול חולים ומשפחות במצבים רפואיים מורכבים.

מעמותת מחווה נמסר כי העומסים המתמשכים במערכת הבריאות, במיוחד לאחר הקורונה והמלחמה, הקשו עוד יותר על ההתנהלות החומלת.

בסקר שערכה עמותה לפני מספר שבועות, שליש מהישראלים דיווחו כי אינם חווים חמלה מצד הצוות הרפואי במפגשים שגרתיים, בעוד ש־94% מהציבור סבורים שחמלה מצד הצוות הרפואי חשובה להצלחת הטיפול ותהליך ההחלמה.

התוכנית מבוססת על תוכניות לימוד באוניברסיטת סטנפורד ומחקרים שנעשו בעולם, ובשלב הראשון היא מיועדת למנהלי מחלקות ורופאים בכירים בבתי החולים, אשר צפויים להעביר את הידע גם לצוותים שלהם.

בתי החולים המשתתפים במחזור הראשון של התוכנית הם שניידר, סורוקה, אסותא רמת החייל, שמיר (אסף הרופא), שלוותה, גהה ושמואל הרופא.

לדברי דקלה הרצוג טוויג, מנכ"לית עמותת מחווה: "חמלה איננה רחמים אלא מיומנות נרכשת שמחייבת פעולה במטרה להקל על הסבל. בהתאם לכך פותחו בעמותה כלים לתרגול חמלה מתמשך כמו גם מיקוד במיומנויות חמלה עצמית עבור הצוות הפועל במציאות מורכבת".

אירוע ה"מיני מיקסי" בפלורידה יערך בשבוע הבא

האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) יערוך בשבוע הבא בשנית את אירוע "Mini Mixiii" בפלורידה, המפגיש את תעשיית הביומד הישראלית עם משקיעים וגורמים אסטרטגיים אמריקאים. החברות שנבחרו להשתתף השנה בכנס הן: AgileMRI, ביונד ביולוג'יקס, Bsense, קומפיוג'ן, Cytora, Gray Matters Health, אייסקיור, Latica, מדיוונד, נקטין, Ocuvia, PhenoTA, פלורי, QuantalIX ו-Splisense.

בכנס ישתתפו שיבאון האריס, מזכירת ה-America Healthcare Association, שתישא דברי ברכה לצד רוברט הארווי, נשיא ומנכ״ל Florida Opportunity Fund ונציג SelectFlorida, נתן צרור, ראש המשלחת הכלכלית של ישראל לארה״ב בחוף המזרחי, זורי סיסו, הקונסול הכללי של ישראל במיאמי, מייקל ב' גרינוולד מ־Amazon Web Services, אמיר ממו מחברת טבע, עו״ד עודד הר־אבן ממשרד Sullivan & Worcester, ומארק גולדוואסר, מנכ״ל Ceros Financial Services.

אירוע המיני מיקסי הוא אירוע מקדים לכנס מיקסי השנתי שיערך גם השנה בירושלים, ב-17-18 במרץ. לדברי קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת IATI: "הכנס שלנו במיאמי הוא חלק מהפעילות הבינלאומית ההולכת ומתרחבת של האיגוד, שמטרתה לחזק את מעמדה של ישראל בזירה הגלובלית, להעמיק שיתופי פעולה אסטרטגיים משמעותיים ולהשיב את אמון המשקיעים והשותפים הבינלאומיים באקו־סיסטם הישראלי לאחר תקופת המלחמה".

עוד כתבות

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר בעקבות פתיחת מתקפת המנע וההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה כבר מתחילות להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: בישראל בטוחים - חמינאי חוסל

גורם בכיר בישראל ואחריו גם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיעו כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים