מסחר בביטקוין / צילום: ap, Petr David Josek
מאז פורסם "נוהל מסלול עוקף בנקים" לתשלום מס על רווחי קריפטו בדצמבר 2023, שילמו את המס רק שני נישומים, בסכום כולל של 31 מיליון שקל. שני נישומים נוספים נמצאים בתהליך להסדרת חוב מס בסך 25.7 מיליון שקל. הנתונים, שנמסרו לידי "גלובס", חושפים את כישלון המהלך: ברשות המסים העריכו עם השקת הנוהל כי הוא יניב מאות מיליוני שקלים כבר בחצי השנה הראשונה, אולם שנה וחצי לאחר מכן, מתברר כי המשקיעים אינם ממהרים לחשוף את רווחיהם - ולשלם.
● הרשות לאיסור הלבנת הון מזהירה: אלה הדגלים האדומים לזיהוי הונאות קריפטו
● רשות המסים נגד ענקית הגז הישראלית: שלמו עוד 198 מיליון דולר
"הנוהל לא עובד ואף אחד לא מופתע", אומר עו"ד אורי גולדמן, מומחה למיסוי וקריפטו. "למרות שהשוק מגלגל עשרות מיליארדים, רשות המסים מאפשרת לאנשי הקריפטו לשלם את המס אך להישאר עם קרן 'תקועה' מחוץ למערכת הבנקאית. הם לא יכולים להשתמש בכסף בארץ גם לאחר התשלום. מי יסכים לזה?".
המיליארדים האבודים
אחת הבעיות המרכזיות של שחקני הקריפטו היא שבמקרים רבים, הבנקים המסחריים בישראל מסרבים לקלוט כספים שמקורם במטבעות וירטואליים. זאת, בשל הקושי לעקוב אחר מקור הכספים, ובשל החשש שאלה קשורים להלבנת הון או לטרור. לפי דוח הכלכלנית הראשית לשעבר, שירה גרינברג, מאות מיליוני שקלים "תקועים" מחוץ למערכת הבנקאית למרות רצון הבעלים לשלם מס. ברשות המסים אף מעריכים כי מדובר במיליארדי שקלים של מס שלא נגבה, בעיקר מרווחים שמומשו בשנים 2019־2020. על אף נוהל 411 של בנק ישראל מנובמבר 2022, שאסר על בנקים לסרב באופן גורף להפקדות קריפטו, הבעיה נותרה בעינה עבור מרבית השחקנים בשוק.
חוסר הנכונות של הבנקים לקלוט כספי קריפטו גלש למאבקים משפטיים שהגיעו עד לבג"ץ, בדרישה לחייב את המדינה לאפשר את תשלום המס מרווחים שנצברו בחו"ל. בתגובה, גיבשו רשות המסים ובנק ישראל את נוהל "עוקף בנקים", המאפשר הפקדה ישירה לחשבון הרשות בבנק ישראל.
הנוהל נכנס לתוקף בינואר 2024, ולמרות שיועד במקור לחצי שנה בלבד, הוא הוארך מאז מספר פעמים ונותר בתוקף עד היום. אלא שבשוק תוהים על פשר ההארכות החוזרות: שנה וחצי (ובמבט רחב יותר, שלוש שנים מתחילת המהלכים להסדרה) לאחר שהושק, הנוהל טרם מילא את ייעודו.
מלכודת המס
בשבוע שעבר קיימה הוועדה לביקורת המדינה דיון משותף עם ועדת הכלכלה בנושא מיסוי מטבעות דיגיטליים, בעקבות דוח מבקר המדינה ל־2024, במסגרתו הצביע המבקר על כך שהמדינה לא פועלת באפקטיביות על־מנת להגיע אל מיליארדי השקלים הטמונים בשוק.
במהלך הדיון הודתה רו"ח הילה גרטי, מנהלת מחלקת קריפטו ברשות המסים, כי "הנוהל לא עובד". לדבריה, "ניסינו להתחקות אחר למה הוא לא מוצלח כפי שצפינו, ולא קיבלנו סיבה קונקרטית. בסופו של דבר הוא מאפשר טכנית את כניסת הכספים ומצריך בדיקות שמקורם חוקי. אדם נורמטיבי לא צריך לחשוש מהבדיקות האלה".
רו"ח ועו"ד טל דננברג, סמנכ"לית fistokoin , חוקרת פורנזית, ומתמחה במיסוי מטבעות קריפטוגרפים, סבורה שהסיבות לכישלון הנוהל ברורות. "כשהנוהל פורסם הוא נועד עבור אנשים שדיווחו על רווחי קריפטו ולא יכלו לשלם את המס כי נחסמו על ידי הבנקים. אבל בנוהל מתייחסים למי שרוצה לשלם את המס כ'נחקר', ודורשים ממנו דרישות שמתאימות לחדר חקירות, ולא לדיווח רגיל של אדם סביר". לדברי דננברג, "הנוהל דורש לתת מידע שפוגע בפרטיות, כמו כתובות של כל הארנקים שיש לך. זה כמו הרשאת צפייה לכל החיים בחשבון הבנק. האם אדם שמדווח על הכנסות רגילות נותן הרשאת צפייה לכל חשבונות הבנק שלו? לא. אז למה פה כן?".
דננברג מוסיפה כי החשש המרכזי הוא אבטחת המידע: "האנשים האלה מפחדים שהמידע ידלוף לגורמים, ויחכו להם עם סכין מתחת לבית. היו לאחרונה בחו"ל מקרים של חטיפות ורציחות כי חוטפים רצו ארנקים". אולם הבעיה המשמעותית ביותר, לדבריה, היא היעדר הקורלציה עם המערכת הבנקאית: "גם אם שילמת מס, אתה עדיין לא יכול להשתמש בכסף כי הבנקים לא מקבלים אותו. אם הנישומים משלמים שומות ועדיין לא יכולים להכניס את הכסף לבנק, איזה תמריץ יש להם לבוא ולגלות את ההון שלהם?".
הבנקים נתונים לכללי ציות ואיסור הלבנת הון נוקשים. אם הם יאשרו ללא היכר, הם יתמודדו עם קנסות והליכים פליליים.
דננברג: "אנחנו לא מבקשים מהבנקים להכשיר הלבנת הון, אבל למה להערים קשיים? בשווייץ ובארה"ב מצליחים לעבוד מול הבנקים, ורק בישראל המגבלות מחמירות".
המודל האירופי
בעוד שבישראל הגבייה מדשדשת, באיחוד האירופי השיקו את תקנות ה־MiCA, שנועדו לייצר כללים אחידים. החל מסוף 2024, חברות קריפטו באירופה מחויבות לעמוד בתקנים, מה שמאפשר למערכת הבנקאית לקלוט את הכספים בצורה מוסדרת. דננברג מבהירה: "בישראל זה לא ככה, לכן המדינה לא רואה את כספי המסים".
אל הקשיים ברמת הנישום הפרטי מתווסף חסם נוסף: נוהל הקריפטו הנוכחי כלל לא חל על חברות. בימים אלו מתנהלת בבג"ץ עתירה שהגישו שתי חברות בתחום, המיוצגות על ידי עו"ד שאול ציוני. החברות טוענות כי רשות המסים חוסמת מהן את האפשרות להפקיד את תשלומי המס בחשבון הייעודי, וכך מונעת מהן להסדיר את פעילותן כחוק.
מדוברות רשות המסים נמסר: "מטרת הנוהל היא לאפשר לאזרחים שהפיקו רווחים חייבים במס לקיים את חובת התשלום. הנוהל הוארך לאור כניסתו לתוקף של נוהל גילוי מרצון, שיעמוד בתוקף עד 31.8.2026. אכן, כמות הפניות קטנה, אולם אין זה מצדיק ביטול - מהלך שימנע ממי שמבקש להגן על עצמו לקיים את חובתו החוקית. המידע הנדרש ממדווחים במסגרת הנוהל הכרחי לשם ביקורת, שמטרתה למנוע העברת כסף שנצבר באמצעים לא חוקיים. רשות המסים היא גוף שנמצא תחת בקרה של מערך הסייבר הלאומי. מערכות המידע עוברות בדיקות של הגנה מפני פריצות והונאות, ומערך אבטחת המידע של הרשות אף עולה על אלו של בנקים וחברות כרטיסי אשראי".