שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
מליאת הכנסת אישרה אמש (ב') בקריאה השנייה והשלישית את הצעת החוק המצמצמת את הלכת אפרופים בדיני החוזים, כפי שנקבעה על-ידי בית המשפט העליון לפני כ-30 שנה. שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, הובילו את המהלך, אשר אושר בוועדת החוקה בקיץ האחרון.
● רוטמן מקדם: היועמ"ש הבא יוכל להיות פוליטיקאי
● המהפכה בדיני החוזים יוצאת לדרך: כך היא תעבוד
הלכת אפרופים, שנפסקה על-ידי נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, קבעה כי בית המשפט יוכל לפרש חוזה באופן תכליתי, לפי הכוונה הסובייקטיבית של הצדדים - גם אם הפרשנות הזו עומדת בניגוד ללשון החוזה או נועדה להשלים חוסרים בנוסח הכתוב שלו. ההלכה הפכה מזוהה מאז עם גישת האקטיביזם המשפטי, ולאורך השנים פעלו פוליטיקאים בימין לביטולה בחקיקה - כולל ניסיון קודם של לוין, אשר הצעת חוק שקידם בעבר כחבר כנסת לא הובילה לשינוי.
כעת, לפי הצעת החוק שאושרה סופית בכנסת בהתאם לנוסח שגיבש רוטמן, תיקבע ברירת מחדל חדשה לפרשנות חוזים. הצדדים לחוזה - ולא בית המשפט - הם שיקבעו מעתה ואילך כיצד יש לפרש את החוזה ביניהם ואילו ראיות יהיו קבילות לצורך כך.
החריגים לברירת המחדל יהיו אם הצדדים אינם מיוצגים על-ידי עורכי דין, או אם מדובר בחוזה אחיד - כלומר, חוזה סטנדרטי שבו משתמש לרוב צד אחד, דוגמת תאגיד או מעסיק, כדי להחתים צדדים רבים שאיתם הוא מתקשר, כגון לקוחות, ספקים או עובדים, על הסכם קבוע הכולל את אותם התנאים. במקרים אלה לא יסתמכו על הסכמת הצדדים לצורך פרשנות החוזה.
עוד קובעת הצעת החוק כי אם הצדדים לא הסכימו ביניהם על אופן פרשנות החוזה, יחולו הסדרים שונים לפי סוג החוזה.
כך, לגבי חוזים עסקיים, אלה יפורשו על-פי לשונם - אלא אם פרשנות כזאת תביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת, או שמלשון החוזה עולה סתירה בין הוראות שונות בו.
לגבי חוזים מסוג אחר, כולל כאלה שאינם עסקיים, חוזי עבודה, הסכמים קיבוציים וחוזים אחידים (גם אם נקבעה בהם הסכמה אחרת) - אלה יפורשו ברוח החוק הקיים ובהתאם ל"אומד דעתם של הצדדים", כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין.
לצורך הפרשנות של חוזים אלה, החוק אף יכלול מבחנים לקביעת משקלם היחסי של לשון החוזה ונסיבות העניין, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון ולהצעה שגיבשו מרצים באקדמיה.
מבחנים אלה מתייחסים, בין היתר, לקיומם של פערי כוחות או יחסי אמון מיוחדים בין הצדדים; המידה שבה החוזה מפורט; והניסיון המקצועי של הצדדים ועד כמה זכו לייצוג משפטי במהלך עריכת החוזה.
הליכי החקיקה של התיקון שעבר כעת בכנסת חשפו מחלוקת בקרב מומחים לדיני חוזים. בעוד שחלקם תמכו בהצעת החוק וסברו כי היא תגביר את הוודאות בתחום, אחרים מתחו עליה ביקורת והסבירו כי היא יוצרת סבך של כללים החורג מהמקובל בעולם ואשר צפוי להוביל להכרעות פחות ודאיות בסכסוכים סביב חוזים.
לוין: "סוף לאי-הוודאות"
שר המשפטים לוין בירך על אישור החוק: "מדובר במהלך דרמטי ומשמעותי שמחזיר את הוודאות לעולם החוזים הישראלי ומחזק את עיקרון כיבוד רצון המתקשרים. שנים רבות שהלכת אפרופים ערערה את היציבות והוודאות המשפטית, והיום הכנסת תיקנה את העיוות.
"זהו סוף להלכה המרכזית של אהרן ברק במשפט האזרחי, סוף לאפרופים, סוף לאי-הוודאות, סוף לאי-הצדק. זהו צעד חשוב נוסף חשוב בחזרה לשמרנות משפטית שמביאה עמה גם צדק.
"אני מודה לצוות המקצועי במשרד המשפטים, בראשות המשנה למשפט אזרחי בייעוץ המשפטי לממשלה, עו"ד כרמית יוליס, ולצוותה על העבודה המקצועית יוצאת הדופן; ליו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן, על הובלת המהלך בכנסת; ולמנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד".