מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO
לכשליש מתושבי המדינה אין מיגון תקני, ומתוכם לעשרות אלפי תושבים בגבול הצפון - כך עולה מדוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן המתפרסם היום (ג'). הנתונים נכונים לינואר 2025. על פי נתוני הדוח, לכ-3.2 מיליון תושבים בישראל (33.6% מהתושבים) אין מיגון תקני, ולכ־42,000 תושבים ביישובים הנמצאים במרחק של עד 9 ק"מ מהגבול עם סוריה ולבנון, המהווים כ־18% מהתושבים באזורים אלו.
● מבקר המדינה: כך נוצרו העיכובים הגדולים במתן פיצויים בזמן המלחמה
● הריבית ירדה: מה יקרה עכשיו לתשלום המשכנתא שלכם?
● 85 ממ"דים בפטור מהיטל השבחה: בית המשפט קבע כי היתר דיפון ייחשב להיתר בנייה
הנתונים הללו צריכים לכל הפחות לעורר סימני שאלה בקרוב מקבלי ההחלטות, שכן על פיהם מספר התושבים ללא מיגון תקני עלה במאות אלפים מאז הפעם האחרונה שפרסם המבקר דוח על פערי המיגון - וזאת למרות שבבנייה חדשה המיגון הוא תנאי הכרחי: על פי דוח שפורסם על ידי המבקר בשנת 2020, והתייחס לנתוני שנת 2018, מספר התושבים ללא מיגון תקני עמד על כ־2.56 מיליון איש. לפני כן, בשנת 2016, פרסם המבקר דוח דומה ובו צוין כי מספר התושבים ללא מיגון עומד על כ־2.1 מיליון איש. ובכל זאת, על אף שהבנייה החדשה וההתחדשות העירונית אמורות להוסיף דירות ממוגנות לשוק, אף "על חשבון" דירות ישנות ללא מיגון - על פי דוח המבקר עלה מספר התושבים בישראל שאין להם מיגון תקני ב־600 אלף מאז שנת 2018.
נציין כי לאורך השנים פורסמו נתונים רבים, ושונים, באשר לרמת המיגון בבתים בישראל. למעט נתוני המבקר, אין בישראל מאגר או גורם המפרסם נתונים רשמיים בנושא. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת אחת לתקופה את שיעור הדירות שבהן יש ממ"ד, ובפרסום האחרון עמד שיעור הדירות בישראל שאין בהן ממ"ד על כ־60%.
תוכניות המיגון הממשלתיות עדיין לא מתוקצבות כראוי
המבקר ציין בדוח עוד כמה נתונים חשובים בנושא פערי המיגון. במסגרת עבודת הדוח נבדקו חמש רשויות, ולפי בדיקה זו בגבעתיים שיעור התושבים ללא מיגון תקני הוא 16%, בחולון 14% ובבענה שליד כרמיאל - 77%. על פי המבקר, לעיריית אשקלון ולמועצה האזורית הגלבוע אין נתונים על מספר התושבים ללא מיגון תקני.
המבקר מציין - ולא בפעם הראשונה - על תקצוב חסר של תוכניות מיגון שעליהן החליטה הממשלה. כך למשל, תוכנית "מגן הצפון" למיגון יישובים בגבול הצפוני תוקצבה בסך של 1.406 מיליארד שקל, לעומת תקצוב של שלושה מיליארד שקל הנדרש למימוש מלא. מימוש התקציבים עמד רק על כמחצית מהסכום שהוקצה. באשקלון הועברו רק 21% מהתקציב שנקבע בהחלטת ממשלה לטובת סיוע במיגון בתי העיר, ועשרות מיליונים שהוקצו למענקים ולהלוואות למטרה זו לא נוצלו תקופה ארוכה בשל עיכוב בפרסום הנוהל לקבלתם.
נקודת האור בהקשר זה: המבקר מציין כי היקף מענקי המיגון של משרד השיכון לתושבי קו העימות בצפון עלה מ-8.2 ל-11.1 מיליון שקל בשנים 2021-2022 ול-11.4 בשנת 2023, ותקציב הסיוע נוצל במלואו.
למבקר ביקורת רבה על פיקוד העורף: "במקום להתמודד עם הכשלים בגיבוש המענה לפערי המיגון שעלו כבר בשנת 2018, בחר פקע"ר להקפיא את ביצועו של השלב השני בתוכנית המיגון הרשותית (תמי"ר)". עוד מציין המבקר כי בחמש הרשויות שנבדקו כלל לא ידעו על הקפאת התוכנית המיגון. "משרד מבקר המדינה מעיר לפקע"ר כי אין זה ראוי שבמשך כשבע שנים הוא נמנע מאישור התמי"ר של הרשויות המקומיות והותיר את נושא ההיערכות למיגון התושבים להחלטה וולונטרית של הרשויות המקומיות וללא הנחיות ברורות לרשויות בתחום שעליו הוא מופקד".
עוד מציין המבקר כי פקע"ר "לא פיקח על יישום הנחיותיו בהתאם לתיקי האב ולא וידא שהרשויות המקומיות תכננו פתרונות מיגון שיתאימו לצורכי האוכלוסייה בשעת חירום". נוסף על כך, הוא מציין כי פקע"ר לא ערך ביקורות במקלטים - בגבעתיים בשנים 2021 ו־2023, בגלבוע בשנים 2022 ו־2023 ובחולון בשנת 2022.
כ־56% מהמיטות בבתי החולים אינן מוגנות
דוח המבקר כולל גם ביקורת לגבי מצב המיגון בבתי החולים - בין היתר על רקע פגיעת הטיל במבנה בבית החולים סורוקה בבאר שבע ביוני האחרון. על פי הממצאים, כ-56% ממיטות האשפוז אינן מוגנות בבתי החולים הכלליים, ב-27 בתי חולים שנבדקו; כ-75% ממיטות האשפוז בבתי החולים הפסיכיאטריים; וכ-63% ממיטות האשפוז בבתי החולים הגריאטריים.
עוד נמצא כי בבתי החולים הקרובים לגבול קיימים פערי מיגון באתרים לפעילויות חיוניות ובמיטות האשפוז הכלליות - לדוגמה, 67% ממכשירי הדימות ו־48% ממיטות האשפוז בבתי חולים אלו לא מוגנים. עלות סגירת פערי המיגון במערכי האשפוז בבתי החולים הכלליים, הגריאטריים, הפסיכיאטריים והשיקומיים עומדת, על פי ההערכות, על כ-4.8 מיליארד שקל.
תגובות
ממשרד הבריאות נמסר: "מיגון מערכת הבריאות והיערכות כוללת של המערכת לתפקוד בכלל מתארי החירום נמצאים זה שנים רבות על סדר יומו של המשרד ומטופלים באופן עקבי ומתמשך. לאורך השנים נעשים מאמצים רבים, רציפים ומתמשכים, לצמצום פערי המיגון, לרבות פניות חוזרות ונשנות בבקשה לתקציבים ייעודיים. העלאת הנושא לסדר היום, הן על ידי המשרד מול הגורמים השונים והן על ידי מבקר המדינה, מסייעת להמשך קידום מיגון המערכת.
"נוכח מגבלות המשאבים הקשות וצורכי המערכת הרבים נדרש איזון בין כלל התחומים. מטבע הדברים, לא ניתן להסב את כלל התקציבים או כלל תקציבי הפיתוח, לטובת מיגון בלבד. מיותר להבהיר, כי אילו היו ברשותנו המשאבים הנדרשים, היינו מגיעים למיגון בשיעור גבוה הרבה יותר של כלל בתי החולים בישראל".
"מאז תחילת הלחימה ב־7 באוקטובר נעשתה פעילות מואצת לחיזוק המענה המיגוני בבתי החולים: נוספו 585 מיטות ממוגנות קבועות; נוספו 1,649 מיטות באזורים ממוגנים דו-שימושיים (כגון חניונים ומתחמים תת-קרקעיים), אשר הוסבו לשעת חירום; בוצעו שיפורי מיגון לאלפי מיטות קיימות; הועברו חדרי ניתוח, מיונים, פגיות, חדרי לידה, מעבדות, בנקי דם ודיאליזות לאזורים ממוגנים או מוגנו בהתאם; שופרו, התווספו ומוגנו תשתיות קריטיות לשמירה על רציפות תפקודית במוסדות הבריאות. פרויקטים אלה, שבוצעו מתחילת מלחמת 'חרבות ברזל' הביאו לתוספת כוללת של 2,234 מיטות ממוגנות בעלות של מעל 550 מיליון שקל. במהלך מבצע 'עם כלביא' נוספו 1,408 מיטות בעלות של יותר מ־120 מיליון שקל. בסך־הכול, מתחילת מלחמת 'חרבות ברזל' ועד לזמן זה נוספו 3,642 מיטות בעלות של יותר מ־670 מיליון שקל".
מדובר צה"ל נמסר: "פיקוד העורף פועל כל העת לחיזוק אמצעי המיגון של תושבי מדינת ישראל, תוך למידה והשתפרות על מנת לחזק את ההגנה על העורף ולשמור על חוסן האוכלוסייה האזרחית. ככלל, האחריות למיגון חלה על בעל הנכס. האחריות לבקרה, לתחזוקה ולאכיפה על מקלטים ציבוריים מוטלת על הרשות המקומית, זאת על פי חוק ההתגוננות האזרחית. לפיקוד העורף אין סמכות בחוק לעסוק בעניין אחזקת מקלטים פרטיים.
"תוכנית המיגון בכל רשות נתונה להחלטת הרשות המקומית. פיקוד העורף קבע כי יינתן סיוע בתהליך גיבוש התוכנית לרשות שתרצה בכך. פיקוד העורף מסייע לרשויות המקומיות שהחליטו לאמץ את התוכנית כחלק מתפיסת ההפעלה בחירום, במנחה מקצועי ובסיוע של המחוז הרלוונטי בפיקוד העורף.
"פיקוד העורף מבצע ביקורות במקלטים ציבוריים ומעדכן את הרשויות המקומיות בממצאי הביקורת לשם שיפור המיגון ועמידה בהוראות הדין".